האם נתנה התורה לעם שלא מסוגל לקיימה

אני סוחב איתי כבר זמן רב שאלה שאינני יודע אם כבר נדונה בפורום זה אליו נכנסתי רק היום. מכל מקום אשמח לקבל עליה לינק או לפתח סביבה דיון מתאים.

הבקיאים בהיסטוריה היהודית יודעים בוודאי שהיו רק תקופות מועטות מאוד בהם עמד מרבית העם בדרישות התורה ,ואפילו לא במרביתם. הבחינה לכך היא הקביעה הידועה: היום- אם בקולי תשמעו. כלומר: הגאולה שלא בעיתה תבוא רק כאשר יעמוד העם על הרמה הרוחנית הנדרשת. הוי אומר שבאלפיים השנה האחרונה זה כבר לא מה שקרה.
גם בתקופת הבית השני ובוודאי בראשון ברוב התקופות קיום התורה בשלמותה היה נחלת מעטים.

ומכאן לשאלה המטרידה. ותחילה משל קצר להסבר: כאשר מספר תלמידים אינו עומד במטלות שהוצגו לכיתה אפשר למצוא בהם את האשמה.אבל כאשר מרבית הכיתה נכשלת הטענה היא כלפי המורה שהציג להם דרישות מעל ועבר ליכולתם.

והנמשל: התורה נתנה לעם שהכשלון שלו לאורך הדורות מלמד לכאורה שדרישותיה הן מעל לכוחו. ואם כן מדוע נתנה?

אני לא מקנא את מי שמת בעטיו של נחש ולא חושב אפילו שרז"ל שמסרו לנו את הרשימה ואת הנוסח הזה קינאו בהם או ראו בהם מודל לחיקוי. זה לא מקרי שברשימה הזו אין אפילו אחד מאלו הנקראים בדרך כלל המודלים הבסיסיים של הדת, אף אחד מן האבות אינו שם, משה רבינו אינו שם, דוד המלך אינו שם, איני חושב שזה בטעות.

ת"ט
זה גם מוצא חן בעיניך? (שאלה קיומית, כמובן)

וינצ'י

אם הכל ציות ברור שאין משמעות למי ש"מרגיש" ונוטה לריב.

ולעניין האהבה שבריב – זו פשרה עם כשלי החים, לא האידיאל.

לו היית חי בודר המדבר אני מניח שהיית מניף שלטים בנוסח "יחי חטאי העגל והמרגלים"

בעב

הדת הצבורית בנויה על כפיה. כך לפחות עולה מהתנ"ך, התלמוד והקאנון ההלכתי עד לקומם של מורי צדק חדשים בדורנו שכוחם נאה בפילוסופיה אקזיסטנצאלית מאשר בתלמוד.

הכרעה נוסח י"ל היא בעייתית, כי אם אין דרך להכריע אזי כל אחד יכול להכריע לעצמו ואין משמעות לדת צבורית כמו היהדות.
בעיה נוספת שההכרעה יכולה להיות רק באלימות.

וינצי