הערות על נוסח ספרד

נוסחאות התפילה שבידנו הן בעיקרן שלשה. א) נוסח אשכנז. ב) נוסח הספרדים ועדות המזרח. ג) הנוסח הקרוי "נוסח ספרד" והוא הנוסח שמתפללים בו החסידים וידוע שהשם "ספרד" זה כנוי בלבד אך 99% מהמתפללים בו הם חסידים אשכנזים .

כל מה שאכתוב להלן בקשר ל"נוסח ספרד" מתייחס רק לנוסח השלישי שהוא נוסח ספרד של החסידים.

ידוע שהחסידים שינו את נוסח התפילה שהתפללו הם ואבותיהם, - שהיה נוסח אשכנז - לנוסח ספרד. נוסח ספרד זה שונה בהרבה מנוסח אשכנז בו התפללו עד אז , ואינני מתכון לשינויים שהם מפורסמים יותר בציבור אך שוליים יותר מבחינת חשיבותם, כגון הקדמת הודו לברוך שאמר או להיפך, אלא כוונתי לשינויים בנוסחאות בעיקר התפילה שהיא תפילת שמונה עשרה.

עד כמה שידיעותי מגיעות הרי רק לחסידי חב"ד יש נוסח תפילה מבורר ומזוקק שיסדו האדמו"ר הזקן בעל התניא, אך שאר החסידים מתפללים על פי הנדפס בסידורי נוסח ספרד אך דא עקא שהם מלאים שיבושים וחילופי נוסחאות לרוב, וכל כמה שמצאנו בראשונים, - חלקם מובא בטור אורח חיים- כמה שדייקו ומנו את האותיות בכל ברכה בשמו"ע, הרי בנוסח ספרד המודפס אין סוף לבלבולים ולשינויי הנוסחאות

ואביא כמה דברים כדוגמאות:
א. בברכת רפאנו נדפס בנוסח ספרד "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו רפואה שלמה לכל מכותנו כי א-ל מלך" וכו' הדבר ברור שיש פה עירבוב של 2 נוסחאות נוסחה מקורית אחת שהיא: " והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו כי א-ל מלך" ונוסחה מקורית שניה שהיא: " והעלה רפואה שלמה לכל מכותנו כי א-ל" ובנוסח ספרד צירפו את 2 הנוסחאות המקוריות גם יחד יחד. (מעניין אם הכופלים את גירסתם , הם גם חברים ב-2 קופות חולים...)
ב. בברכת "השיבה שופטינו" מודפס "ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט" (בצדק עם ו' ) גם כאן יש צירוף ושיבוש של 2 נוסחאות. שכן נוסח אשכנז הוא "בחסד וברחמים וצדקנו במשפט" (ב' של במשפט בפתח) ואלו נוסח הספרדים הוא בחסד וברחמים בצדק ובמשפט (בצדק ללא ו', וב' של במשפט בשווא) ובנוסח ספרד עירבבו בין שתיהן ושינו את המשמעות.
ג. בסיום ברכת "את צמח" מודפס בסידורי נוסח ספרד "כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה". המלים "ומצפים לישועה אינו מנוסח התפילה אלא היה כתוב בסידורים "כאן יצפה לישועה" כלומר שכאשר אומר "כי לישועתך קיוינו כל היום יכוין שמצפה לישועה, ובמשך הזמן נשתרבבו מלים אלו לתוך נוסח התפילה.
ד. בברכת שמע קולנו נסח ספרד הוא : "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". אף כאן יש לנו הרכבה של 2 נוסחאות: נוסח אשכנז "כיאתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים" ונוסח הספרדים "כי אתה שומע תפילת כל פה".
ה. הדבר הפיקנטי ביותר הוא שינוי הנוסחאות בברכת "שים שלום" כידוע בנוסח אשכנז אומרים בשחרית "שים שלום" ובמנחה ובערבית אומרים "שלום רב" ואלו הספרדים אומרים בכל התפילות "שים שלום" אך ראה זה פלא , בנוסח ספרד בשחרית ובמנחה אומרים "שים שלום" ובערבית אומרים "שלום רב" (לאחרונה הדפיסו "שים שלום בכל התפילות, אך זכורני בעבר ברוב הסידורים כמו שכתבתי או שציינו שיש 2 נוסחאות) מה הסוד שבדבר?
ובכן העניין הוא שכאמור מתפללי נוסח ספרד התפללו כולם בעבר נוסח אשכנז , ובדור שבו חל המעבר לנוסח ספרד לא היו הכל בקיאים בכל שינויי הנוסחאות ולכן בשחרית ובמנחה שיש בהם חזרת הש"ץ, שמע כל הצבור שהש"ץ אומר "שים שלום" ושינו אף הם את נוסחתם ל"שים שלום" מה שאין כן בתפילת ערבית שאין בה חזרת הש"ץ הרי לא ידעו הכל על השינוי , ורבים נשארו במנהגם הקודם לומר "שלום רב"...

מה שכתבתי הוא רק חלק קטן מרבויי הנוסחים והשינויים בנוסח ספרד ואף שאני מתאר לעצמי שאף אחד מן החסידים לא ישנה את הנוסח הרגיל בו שכן ידוע שאצל החסידים כל דבר שנהגו בו אף בטעות, מתקדש לעולם , בכ"ז אבקש ממי שיש בידו להוסיף ולהעשיר את הדברים שיעשה כן.

לפי בקשת הכותב

תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 5/5/2003 6:02:43 AM

להא היקר.

א. לא הבנתי מהי דעתך בכל הנוגע לנוסח החסידים. האם טענך היא שאין זה באמת נוסח האר"י? אם כך מדוע נוסח זה התקבל בצורה כה אבסולוטית בכ"כ הרבה חוגים בעמנו?

ב. אני חושש שדעתי בעניין אינה צרופה. אני נמצא כעת בתהליך של בירור עצמי בכל מה שנוגע לתפילה. מחשבות מתרוצצות במוחי בנוגע לנוסחים. ארחיב מעט. גם בין חכמי יבנה עצמם הייתה מחלוקת, כפי שנכתב במסכת ברכות:

רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה, ר' יהושע אומר: מעין שמונה עשרה, ר' עקיבא אומר: אם שגורה תפילתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין י"ח. ר' אליעזר אומר: העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים. (ראה בהרחבה מסכת ברכות).
 
מכאן נתן ללמוד שאפילו התנאים עצמם התלבטו במידת הקביעות של התפילה. הוכחה נוספת היא ריבוי נוסחאות התפילה כפי שאנו מוצאים בקהילות השונות. רק בקרב הקהילות המתפללות בנוסח ספרד במוצהר, הרי שאנו מוצאים מספר רב של שינוים בנוסח עצמו. וכבר כתב הגאון המהר"י חאגיז בשו"ת הלכות קטנות (חלק א' סי ט'):

וזה כלל גדול שהי' מוסד בידנו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה עכ"ל.

וראה, כל קהילה מוחזקת בנוסחתה ואין בידינו הרשות לומר לכל אחד מהי הדרך הנכונה. לא זאת ועוד, מן הסתם אין הם יקשיבו לנו כיוון ש"כך מוחזק בידם"?

מכאן ההתלבטות שלי: האם באמת יש צורך לחקור ולברר מהו הנוסח הצרוף? והרי שיכול להיות שלעולם לא נדע? עוד אומר: אולי זה לא משנה? כל עוד אין אני כ"דובר שקרים לא יכוון לנגד עיני" כמאמר המשורר הגדול דוד המלך (תהילים ק"א, ז') מה זה משנה אם אני אומר "...בכל שעה בשלומך" או שמא אני מוסיף "...ברוב עז ושלום"?

אולי תוכל להחכים אותי בעניין. יום טוב.

איפןך
תודה
איזה אות לא הובנה כראוי
דרך אגב, אתה באמת מאמין בכל הנ"ל

א. לבקשת להא, הרי נוסח דברי המגיד ממעזריטש:

בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפילה, ונסתפק השואל האיך לנהוג בנפשו בדברים, כאלו אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב. אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחוויות היו במקדש כנגד י"ג שערים ונרמזו ביחזקאל לעתיד אי"ה, שער ראובן א' וגו', כי אז יהיה קדושת ירושלים כקדושת המקדש העבר. והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט, וידוע שביהמ"ק מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה, ונמצא שיש לביהמ"ק של מעלה גם כן שער לכל שבט כמבואר בדברי האר"י זלה"ה. והנה עניין התפילה היא כדי שיוכל כ"א לעלות בשער שלו. כי התפילה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא חצר המלך, לזה מכוון השער הי"ג והוא כנגד תיקון הי"ג שהוא "ונקה", שהוא מקבל מכל הי"ב תיקונים וד"ל [נ"א: וזהו לשון נקה שהוא מנקה קבלתו מכל הי"ב תיקונים...]. והנה האלהי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו, ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים. ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הכולל כולם היה די בזה, התשובה כי בזמן שהיו ידועים לכל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי היה יותר טוב ליכנס בשער שלו, והטעם כמוס עמדי ונרמז קצת ע"י נעים זמירות ישראל בתפילה לעני כי יעטוף. אמנם בזמן הזה, שאינם ידועים השבטים והנוסח השייך לכל שבט יאחז דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש [ נ"א: והראיה שיש כהנים ולויים בינינו והאיך יהיה לכולנו נוסחא אחת], ולכן יהיה לעתיד לבוא בירושלים כמפורש ביחזקאל, כי יהיה ידוע לכל שבט ושבט. יה"ר שנזכה לראות בבנינו בביאת הגואל ב"ב.

ב. להא אנא הסבר לי ביתר פירוט מה הטענה שלך. כמדומני שלא ירדתי לסוף דעתך.

תיקון
מה שכתבתי בסוף אות ד', כבר נודע הדבר ע"י איפוך וחבל שלא העתיק את לשון הספר  

העמדת הדברים על מכונם 

א. וז"ל המרח"ו -  אמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:

ב. ובהשך דבריו שם מביא את כל נוסח האר"י, וזהו "נוסח האר"י" המקורי [והכת המכונה "חסידים" שאימצו לעצמם את דברי האר"י לא שינו בזה דרכם ואף בנוסח התפלה עברו להתפלל נוסח האר"י (ואף שינוי זה יחסו לאחיה השילוני - כדרכם) ובפרט שהיו מכונים כוונת האר"י ולכך הוצרכו להתפלל בנוסחותו (וידועים דברי הגר"נ אדלר בזה)  והרכיבו הנוסח האשכנזי הישן עם נוסח האר"י, (וקראו לו נוסח האר"י)]

ג. מיימוני כבר הביע את דעתו בענין [שלא כדברי הראשונים והמקובלים, ברם לא אכחד שיש מקום להניח שהמימוני הראשון דעתו כמימוני האחרון] וכמדומה שאף גדולי האדמורים סברו הכי ולכך הוסיו על נוסח הסידור כפי ראות עיניהם

ד. ולסיום- מה שאמרו הכת הנ"ל שנוסח האר"י הוא נוסח הכולל לכל הי"ב שבטים, אי לזה מקור בכתבי האר"י ואדרבה המשמעות להיפך, ולעת עתה לא נודע לי מי הוא בעל "המצאה" זו

אין בכל הנ"ל גילוי לדעתי אם כי חלקה רמוזה בין השורות      

הערה בעניין הנוסחים.

א. ראוי לציין את המגיד ממעזריטש בספרו "מגיד דבריו ליעקב", המהלל את נוסח האר"י. שם הוא מציין את העובדה שלכל שבט היה נוסח שלו (י"ג השתחוויות כנגד י"ג שערים [משנה בשקלים] וזה כנגד י"ב שבטים וכו'..). השער הי"ג שמור לפי דבריו (או שמא יש לומר ע"פ שער הכוונות  לאר"י) לכל אלו שאינם יודעים מהו הנוסח המקורי בו הם צריכים להתפלל. מסיבה זו, הוא כותב, טוב שהאר"י שהיה בקיא ב"שבילי רקיעא" ידע לתקן נוסח השווה לכל נפש.
בהסתמך על ההנחה שלכל שבט שער משלו, ההוכחה לבלבול הרב היא כהנים ולווים שלכאורה היו צריכים לנקוט בנוסח משלהם לתפילה. ודאי שלכתחילה יש לכל שבט להתפלל בנוסח שלו אך כיוון שכבר התבלבלו ברירת המחדל היא נוסח האר"י.

ב. ברוב השיבושים שנזכרו במהלך הדיון ניתן להבחין בסידור "תפילת כל פה", שלעניות דעתי באמת סידור משובש מכל וכל (ההוכחה הטובה ביותר היא לתת לילד לנסות לקרוא את ברכת "רפאנו" ולראות מה יוצא). עבודת קודש נעשתה בסידור "רינת ישראל" בו פתרו פתרונים ובכל מקום בו הייתה התלבטות בחרו (הכוונה לסידור בנוסח "ספרד") בנוסח האר"י כמופיע בסידורי חב"ד. כמו כן פתרו שיבושים כמו "שים שלום" ו"שלום רב" וכד'. ודוק.

לכאורה מתמיה מאד כי דוקא סידורו של האר"י הפך לנוסח םפרד, ה א ר " י הנו ר"ת של האשכזי רבנו יצחק כפי שכינו אות בצפת הכנוי האשכנזי מופיע מספר פעמים בבית יוסף. האר'י היה האשכנזי היחיד בצפת גם במזמוריו הוא חותם אשכנזי ההסבר לכך כנראה. התורה והתפילה מבוססים על פשט.רמז דרש סוד פ ר ד ס. כהשאר"י הקדים את הסוד לפשט כל ההקדמות של לשם יחוד וכ"ד. הפרדס הפך ל ס פ ר ד

מודה ועוזב

asher177
האר"י התפלל סידור נוסח ליוורנו?
עוד לא היה דפוס בליוורנו בזמנו

asher177:

הרח"ו הגיה נוסח הסידור. הוא נדפס לאחרונה בשני כרכים. אני התייחסתי לזה כנוסח האר"י כי כל כתבי רח"ו מיוחסים לאר"י.

שוטנג

האר"י ז"ל לא הגיה שום נוסח, הוא התפלל בסידור ליוורנו, וזהו הנוסח שלו.

הרח"ו כתב ב"שער הכוונות" את הכוונות של רבו האר"י לכל מיני משפטים ומילים בתפילה, והחסידים השתילו את אותם משפטים או מילים בתוך נוסח אשכנז.

סידור הרב, סידור תפילה ישרה, ואחרים ניסו להפוך את הנוסח לקצת יותר הגיוני, דבר שלא כ"כ הצליח. וההילה של הסידורים הללו גרמה לכך שאנשים חושבים שהנוסח שלהם פותח יותר טוב את שערי השמים.