| נשלח ב-25/4/2003 13:23 |
 |
| |
מה בין האלוקים של הזוהר לזה של שפינוזה?
חברים יקרים!
אתם בטח חושבים שיש כאן איזו התחכמות וכוונה להגיע להוכחה מסוימת. אין הדבר כן וזה אחד מרווחי ההתפטרות מהניהול - התפטרות מאחריות להובלה לכיוון מסוים גם אם הוא אמיתי בעליל למזהה אותו.
כוונתי היא כאן כפשוטה. מאחר ומשמעות האלוקים במשנת הרב הירש הוא הנושא אותו אני מקוה להעלות לסדרה הבאה, לכך אני מבקש את עזרת הסופרים הידענים המלומדים שבתוכנו להציג בצורת "קב ונקי" האם ומה ההבדל בין תפיסת הזוהר ש"לית אתר פנוי מיניה" לבין תפיסת שפינוזה שאיני מגדירה מהיותה בלתי ברורה בעיניי [למרות שאחת המחמאות הנזרקות לעברי מדי פעם היא "שפינוזיסט"!  ].
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2018 12:41 |
|
| |
עיי'ש עמ' לא ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 08:17 |
|
| |
ספרן
איקון ירוק
לא ציינת משום מה: הרב שלמה אבינר בראיון.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 08:02 |
|
| |
ש: אם כך, נחזור לאמונה. האתאיסטים טוענים שהטבע מנהיג את הכל והמאמינים טוענים שהאל מנהיג את הכל, אך אם למשל נאמר שהאלהים הוא הטבע, אז נעלמת המחלוקת.
ת: אכן. כך סבר שפינוזה, אבי הכפירה המודרנית, שהאלהים הוא הטבע. Deus Sive Natura, האל כלומר הטבע. קוראים לזה פנתאיזם, כלומר הכל הוא אלהות. אבל זו כפירה, שיא הכפירה. האלהים אינו רק הכל בלבד , אלא מעל הכל ושורש הכל, לפני הכל ואחרי הכל. אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלוך נורא. ת: היה רב בלונדון, הרב דוד ניטו, בעל ספר כוזרי שני, שטען שהאלוה הוא טבע וזה גרם מהומה גדולה. ת: נכון. אבל הוא הסביר את עצמו שהכוונה שרבונו של עולם הוא המקיים את הטבע. ושאלו את החכם צבי והוא הצדיק אותו (שו"ת חכם צבי יח), ועיין בספרו של רבנו הרב צבי יהודה אור לנתיבתי בפרק "אלהים גימטריה הטבע" (עמ' קלא). ומרן הרב קוק מברר באריכות את הטעות של שפינוזה במאמריו דעת אלהים ועבודת אלהים (בעקבי הצאן). ש: אז התירוץ הזה נופל? ת: לא לגמרי. יש לתקן את הפנתאיזם של שפינוזה, לא שהכל-הוא-אלהות אלא הכל-הוא-באלהות, מה שנקרא פן-אן-תאיזם. עיין בפנקסי הראיה (עמ' צא-צג), וכן באורות הקודש חלק ב: "השקפה פנטאיסטית, כשהיא מזדככת מסיגיה המובלטת בחלקים רבים ממנה בהחלק התבוני של החסידות החדשה" (עמ' שצט). ש: מי היא "החסידות החדשה"? ת: של הבעל שם טוב, לעומת החסידות הישנה של חסידי אשכנז, רבי יהודה החסיד, רבי שמואל החסיד, בעל הרוקח. ש: ומה זה ה"חלק תבוני"? ת: חסידות חב"ד, חכמה בינה ודעת, שהסבירה ענין זה באופן שכלי, בספר התניא, שער היחוד והאמונה. זה גם נמצא בספר נפש החיים של רבי חיים מוולוז'ין שער ג (עיין פירוש של הרב על ספר נפש החיים). ש: זה חידוש שלהם? ת: ודאי לא. בעל התניא מתבסס על רבי סעדיה גאון, ורבי חיים מוולוז'ין על הרמב"ם, שפותח את המשנה תורה שד' "ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו" (הלכות יסודי התורה א א). לא רק ברא ואחר כך עזב את העולם, אלא מחייה אותו כל רגע, מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית, ואתה מחייה את כולם. * action=" www.kipa.co.il/incFiles/form.php" newsletter="" newsletter_form"="" method="post" novalidate="novalidate" _lpchecked="1" style="box-sizing: border-box; margin: 0px; padding: 10px 0px 0px; background: none !important; font-size: 14px; overflow: visible; position: relative;">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2018 05:12 |
|
| |
www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333351,00.html#autoplayאחת ולתמיד: מה זה אלוהים - ואיפה הוא נמצא "כוח עליון"? שורש המציאות? מה שמעל לטבע? איך מוכחים את קיומו של אלוהים בתוך החיים - ואיך מצליחים לצמוח במישור הרוחני כשהיהדות מחייבת דבקות בעולם הפיזי? הרב חגי לונדין חבר לאנימטור יוסי שחר, וביחד הם מנסים לפצח כמה שאלות גדולות בכמה דקות ספורות ופשוטות
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2014 11:23 |
|
| |
| ספרן כתב: |  |
מספרו של ר' הלל צייטלין הי"ד "ברוך שפינוזה" ווארשא תר"ס עמ' 135 :
...טועים הם אלה המוצאים שווי גמור בין השקפת שפינוזה ובין השקפת גדולי החסידים בכלל ובעלי החב"ד בפרט ... אף שגם החסידים הם פנתיאיסטים במדה ידועה. על פי מושגי החסידים האלוה הוא "ממלא כלא עלמין" ו"סובב כלא עלמין" ועל פי שפינוזה האלוה הוא "ממלא כלא עלמין" או, בלשונו של שפינוזה, הוא הסיבה הפנימית של כל הדברים (immanente) אבל אינו "סובב כלא עלמין", כלומר: איננו הסבה החיצונית (transcente). על פי השקפת החסידים, אע"פ שהאלוה כולל בתוכו גם הטבע (כי כבר הניחו המקובלים אלהים בגימטריא הטבע), עכ"ז הוא מרחף גם מעל גבולי הטבע ("כל העולמות הם לפ"ד, רק זיו והארה ממנו ית'") ועל פי שפינוזה סוף סוף אין אחר מעשי הטבע כלום...
אם יש דבר בשיטת שפינוזה המתאים עם תורת הקבלה והחסידות, הוא הצד הפיוטי שבה, האלוה בתור מרכז כל הרעיונות, האהבה הרוחנית אל האלוה, השמחה בו והדבקות, מזכירים לנו הדברים הנלהבים שבספרי תלמידי הבעש"ט.
|
|
וע"ע אצל מרדכי טיטלבוים ב'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' ח"ב עמ' 107 הער' 8 ובכלל שם על כל ההבדלים, עמ' 99 - 120.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2013 20:43 |
|
| |
בספר "רבי מרדכי פגרמנסקי" על העילוי הליטאי הנודע, עמ' 359 בשמו "שפינוזה לקח פירורים מ'קבלה' והשליך אותם לעולם הרחב, ו'העולם' עשו ממנו גדול" ושם בהערה "אכן ידוע שרבו היה 'מקובל' מאמסטרדם, ובספרייתו מצאו את ספרו של רבו המקובל. התזה של שפינוזה שהעולם הוא חלק אלוה ממעל, וזה לקוח מהקבלה"
כלומר, שפירש בדרך פנאנתאיסטית (ר' הערך בויקיפדיה) ולא כמו שחשב צייטלין שאת דבריו הבאתי בהודעה הראשונה בדף זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 10:20 |
|
| |
המדע המערבי מושפע מהתיאולוגיה הנוצרית, כי זו היתה הסביבה הרוחנית של רוב המדענים. בתקופה המודרנית, בה יש הרבה מדענים חילונים, לכאורה למדע יש עקרונות אובייקטיבים אוטונומים חילוניים, אלא שהמסורת המדעית המודרנית היא גם המשך של מסורות עתיקות, יווניות, נוצריות, ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 09:52 |
|
| |
מ80
איני יורד לעומק דעתך, קודם טענת שהמדע הנוצרי מושפע מהתיאולוגיה וכעת אתה חוזר בך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 09:47 |
|
| |
בעל בעמיו,
יהודים יכולים להיות מדענים, אולם מלכתחלה זה איננו עיקר תפקידו של הלאום היהודי. טכנולוגיה איננה מדע, אלא שימוש מעשי במדע. לענ"ד באופן כללי חלק מאומות העולם מוכשרות יותר מהיהודים בייצור מכונות. מכל מקום, השאלה על המדע איננה שאלה דתית, אלא שאלת יחס המדע אל הרוח, וכבר הגו בה גם חכמים יהודים וגם אחדים מחכמי אומות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 08:33 |
|
| |
מ80
איך לדעתך היה נראה מדע יהודי? איך היתה נראית מכונית שמיוצרת בעזרת מדע יהודי?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 00:13 |
|
| |
אתה בונה מגדלים פורחים באוויר.
האם איינשטיין התנצר? האם שכטמן חושב להתנצר? רוב המדענים הם אתאיסטים כי הם מאמינים בעובדות מוצקות ולא בתאוריות.
הרי רוב המדענים הם נוצרים מלידה אז על מה אתה מדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:56 |
|
| |
זה מה שניסיתי להסביר: הפילוסופיה והמדע במערב מושפעים חזק מהתיאולוגיה הנוצרית, ועל-כן חלק מהיהודים שעסקו בהם התבוללו או המירו את דתם. ברגסון לא התנצר כי כשנוכח שהנאצים עלו לשלטון לא רצה לעזוב את היהודים הנרדפים. שפינוזה נחשב ע"י רוב הפילוסופים לאבי הפילוסופיה המודרנית, בעוד שאת הפילוסופיה של ברגסון העריצו בעיקר פסיכולוגים, סופרים, משוררים ואמנים, ואילו כמעט כל הפילוסופים ביקרו אותה. כתב עליו סוקולוב: "הוא יהודי ואשתו יהודיה, ויש לו אידאלים אנושיים, גדולים ועמוקים. הוא עומד כמעט מעל לזמן ולמקום, הוא מבקש את תוך-התוך. הוא אציל-נפש כאביו. הוא חודר עד שפוני-טמוני הנפש ורזיה בעדינות מוסיקלית. בפילוסופיה שלו יש אוצר של שירה, הוא נפש צנועה ואצילה. אין הוא חומר לתעמולה, כי חולין הם יותר מדי".
תוקן על ידי מ80 ב- 10/12/2011 23:58:02
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:14 |
|
| |
בשורה התחתונה (במקום התעסקות בכן או לא באצילות)לא מובנת לי ההשוואה בין השקפתו של שפינוזה לזו של ברגסון שהרי ברגסון התייחס אל הדת באופן אחר לגמרי .
בעוד ששפינוזה כלל לא דיבר על דת אלא על אלוהים שהוא בעצם הטבע הרי ברגסון בצוואתו שקל להמיר את דתו-כלומר הוא התייחס אל הדת במובן של משהו מחייב בחיי יום יום.
"מדוע כלל היוותה היהדות בעיה מבחינת ברגסון? בהקשר של הדיון הנוכחי, ואף כפי שבדרך כלל מובנת שאלה זו, התשובה עליה אינה ניתנת במונחים פסיכולוגיים או ביוגראפיים, אלא במונחים פילוסופיים – בין שאלה מסופקים על ידי ברגסון עצמו או מחולצים מהגותו.
ראוי בכל זאת לזכור כי ברגסון גודל כיהודי, אך רחוק מכל אורתודוכסיה, וגם אם ברור כי הכיר את התנ"ך, הרי שומר מצוות לא היה מעולם, וחינוכו – בבית ובוודאי שמחוץ לבית, היה יותר צרפתי מיהודי. ברם, אלה אין בהם בכדי להסביר את שאיפת ברגסון, אותה ביטא בין השאר בצוואתו, להמיר את דתו (ראה עמ' 3 והערה 13). קצה חוט ניתן בידינו באותה צוואה, בה הוא מסביר כי "מחשבותיי קרבו אותי יותר ויותר אל הקתוליות, בה אני רואה הגשמה שלמה של היהדות." (שם).
כדי להבין דברים אלה של ברגסון, מן הראוי לפרשם על רקע יצירתו הפילוסופית האחרונה שני המקורות של המוסר והדת....(המשך במקור הבא:)
http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3169.htm
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 22:32 |
|
| |
יישר כוח ספרן, תשמע אילו לא נברא הפורום אלא בשביל הכתבות והספרים החדשים שאתה מביא דיינו.
אין מילים. אין מילים.
|
|
|
|
|
