הזהו דוד המלך ? (מוקדש לאיקה)

מזה זמן שחפצתי להעלות נושא זה לפורום, אלא שרציתי להעלותו בריבוי פרטים והזמן דחק .

בנתיים הועלה עניינו של דוד המלך בפורום בהקשר
אחר ושם הזכרתי את ייחוסו בהערת אגב.
התגלגלו הדברים ואותה הערה זכתה לפרשנות רחוקה ועל כן הנני מזדרז להעלות את הדברים בתמצית ע"פ רשימה ישנה המונחת אצלי ואי"ה אשתדל להוסיף בהמשך .

דוד המלך מהווה גורם מרכזי בהתהוותו של עם ישראל .
מעבר להיות "המלך האולטמטיבי" - "מלכות בית דוד" הרי שיותר קרוי הוא ע"ש העתיד - "דוד מלכא משיחא" .
ניתן לתהות מה משמעו של עניין זה ? מה משמעותה של ירושה בתפקידים כגון אלו בכלל ? אך זוהי עובדה שעל עיגונה אין חולק - קיים מושג מושרש בדבר "זרע דוד המלך" ואותו זרע קשור בסיפרותנו לגאולה העתידה לבוא - משיח בן דוד .

מנין צמח אותו זרע קדש אשר גורלו של עם, קשור בו בקשר בל יינתק ?

בועז הלוא הוא יוצא חלציו של פרץ, אשר יצא ממעשה זנות של יהודה ותמר .

רות הלוא בת מואב היא, אשר לא זו בלבד שמקורו במעשה מגונה, גילוי עריות של בנות לוט, אלא שבעזות פנים נוראה אשר אין דומה לה גם אצל ה"גרועים שבגרועים" נקרא שמו ע"ש אותו מעשה, מו - אב .
(בספרים שהפורום הזה לא מחבב ניתן למצוא גם שמואב, מקומו ב"שער מ"ט" . תהיה אשר תהיה פרשנותה של מימרא זו - ודאי רחוקה היא ממעליותא)

אף מעשיה של רות בבואה אל אוהלו של בועז, אינם יכולים להיות נקיים מביקורת וכך אף מעשי דוד המלך גופא, אשר אף לסנגוריה לפיה לא חטא "טכנית", נדרשו מעשיו לגנאי .

הדברים מטרידים, קשה לשאת את המחשבה שנפח נכבד ביותר מעניני הגנאי החמורים ביותר המוזכרים במקורותינו, תופסים עובדות הקשורות בדוד המלך, דווקא הוא אשר מוזכר תמיד בהקשר של "גאולה".

נזכיר : מדובר באומה אשר עניני הטוהר והקדושה הם מיסודות יסודותיה .

אלו הן העובדות המצוינות בספרי היסוד של היהדות .

ניתן לפטור את רצף המקרים האלו ולטעון למקריות .
אין קשר בין מערכת היוחסין . אין גם קשר בין המעשים ואין גם כל סיבה מיוחדת שסיפורים אלו נכתבו מעבר לערכם הסגולי בכל מקום ומקום .

זוהי פרשנות אפשרית שאיננה מקובלת עלי ואני מאמין שתידחה ע"י מחפשי האמת .

מה היא האפשרות השניה ?

האם קיים פה מסר ?

האם המסר יכול להתבאר בכלים רציונליים ?

אציין כי שאלות אלו כמובן אינם שלי ונידונות בארוכה בספרות הקשורה לתורת הסוד (מהר"ל, ר' צדוק, חב"ד ועוד)

תוקן על ידי - בעל_עגלה - 4/26/2003 8:58:27 PM

ומהו : שאם יתגאה על הציבור: לפיכך אומרים לו חזור לאחוריך ?

-אם לא הזכרת העבר עברו של אדם כדי להשיג מטרה, הרי הם עושים זאת בגלוי. - דברים מפורסמים כגון אלה נאמרו על ידם, או שמא אתה חושד שלא,אתה כמובן ראשי לא לקבל אותם, ולקבל דברים המתקבלים על דעתך מחכמים אחרים.אלו ואלו...

יהוסף,
אני יודע שהדברים אינם פשוטים . הצעתי פה "שפה" שונה, אולי לא רציונלית .
אבל היא שפה לגטימית שמבחינתי יש לה מקום של כבוד ב"ע' פנים לתורה" .
עשיתי בה שימוש לאור שאלות שהצגתי .
ניתן לומר שהשאלות לא קשות . ניתן להציע פתרון אחר . אדרבא כולי אוזן .

איקה,

חז"ל לא "עשו שימוש" במקרים . המקרים האלה היו והמציאות עשתה בהם שימוש .

אני גם מתקשה לקבל את התזה שחז"ל "הזכירו" לדוד את ההסטוריה הקשה הזו ע"מ להשיג מטרה . היתכן ?

מיימוני,
זרקת "שלמה המלך" ליודעי ח"ן ונדמת .
הגם אתה ב"נסתרים" ?

ובניסוח מוצלח יותר

* אולי חז"ל במתכוון, קושרים את דוד למעשה גנאי "חמורים" כדי להעצים את הפגם הגנטי,שפגמיו יהיו מפורסמים ברבים. שלא יהפך לקדוש בעיניי העם,(ויעבדו אותו(= את המשיח) חלילה במקום את ה' - "המלך האולטמטיבי" – "דוד מלכא משיחא" – שהעם לא יציב אותו מעל משה.

מחשבות, הערות, שאלות ?

* זמן הגאולה, בוא המשיח = ותמלא הארץ דעה ה' ?
"הנשמה שמכילה את הכל" = " הנשמה השלמה" ? תיקון המידות בהשגת השלמות? כי אם לזה אתה מתכוון החידוש הזה איננו בגדר סוד

* ונניח שאני מסכימה עם הקביעה ש"נישואי האבות אין בהם כל פגם", ויותר מכך, אני מסכימה עם הג'ינג'ית שהיו לשם שמיים (וזה לא סוייגתינו). ובכל זאת למה קבעה אותם התורה כאיסורים?

* אולי חז"ל במתכוון קושרים, מדגישים את מקרה הגנאי שקשורים בשמו של דוד כדי לא להפוך אותו לקדוש, "המלך האולטמטיבי" – "דוד מלכא משיחא" – שהעם לא יציב אותו מעל משה.


* באשר לנבחרים שאול, ודוד.
הנהגת עם ישראל בדרכי התורה נמסרה ל"בני אדם" הפועלים בכוח סגולותיהם האנושיות על כל מגבלותיהם הטבעיות.
הם פועלים מכוח הבנתם, תבונתם. -אותם "אנשי חיל יראי ה'", "ואתה תחזה מכל העם: אנשי חיל. יראי ה' אנשי אמת, שנאי בצע (גיבור, עשיר, חכם,) -
על דוד נאמר :" יודע נגן, וגיבור חיל, ואיש מלחמה, ונבון דבר"
על שאול נאמר:..."בן איש ימיני גיבור חיל: ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבוה מכל העם " – שאול היה "טוב מדי" ריחם על אגג ובכך חטא, הוא רצה לרצות את העם , וכוונתו היתה טובה - הוא נטה לקצה אחרון ליתרון טוב הלבב, וזה היה בעוכריו. הוא לקה בנפשו. המלוכה לא היתה זמנית מראש, היא נלקחה ממנו על ידי מנהיג שהתאים להנהיג.


* דבריו של ה"קוצקאי" מתייחסים לפסוק זה במובן שהעם רואים ומסתכלים בחיצוניות הדברים, על הקולות, הברקים, הלפידים וכו' אך הם לא קלטו את משמעות הדברים – ומכאן משמע ש'אפשר לראות ואף לנוע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק –

לומר שללא שדוד היה בא מזרע לא כשר בשלימות היה פחות מוצלח, סותר את ההגיון ושיקול הדעת.

גם אין סיבה שיהא כך, חוץ מסיבה פסיכולוגית. אדם כזה פעמים רבות ירצה להוכיח עצמו.

בעל העגלה, לא קראתי את התגובות לדבריך, רציתי רק להסביר משהו ששמעתי מפי אחד המרצים הטובים ביותר, שנגע בדיוק לשאלה זו - כיצד ייתכן ששיא הקדושה בעם ישראל באה מתוך מצבים הכי לא טהורים וסבירים.

ההסבר ששמעתי לכך הוא, שהסיבה לכך ששיא הקדושה של עם ישראל נולד במקרים מאד מוזרים כאלו זה כדי למנוע קיטרוגים. אם דוד המלך היה נולד בדרך הטהורה ביותר, שני דברים לא היו קורים. הוא לא היה מגיע לדרגה שאליה הגיע, הקטרוגים היו מונעים ממנו להגיע לדרגה זו.

מקווה שהצלחתי להסביר, לא רציתי להכנס ליותר מדי פרטים אבל זה ההסבר ששמעתי בהקשר למשהו אחר.

אגב, רוב מקרי העריות שמהם צמחו מנהיגי העם כדוד המלך היו לשם שמיים (כמו בנות לוט, אברהם ושרה, אדם הראשון ואשתו וכולי).

ר' מיימוני היקר

דבריך הם כתמיד דברי טעם . אבל . אבל .

אני כמובן מסכים אתך בדבר מקומם של דרשות .
לדידי, רובן של הדרשות, כמו גם ה"וורטלאך" למיניהם אינן אלא מכשיר להבעת רעיון .
אף אחד לא חושב למשל, שדברי הקוצקער על "וינועו ויעמדו מרחוק" לפיהם - מי שמנענע את גופו מדי הרבה בתפילה הוא עומד מרחוק .. הם כוונת התורה ..
אבל הרעיון הוא נפלא . וכשעושים שימוש בפסוק הוא חודר .

אלא שבמקרה הזה, לא ניתן לפרש פירוש רציונלי, מאחר והכלים הראשוניים אינם רציונליים .

כאשר מכתירים מכאן ועד עולם את מלכות בית דוד באופן שרירותי, יש לזה משמעות מטאפיסית שקשורה לעולם הנשמות .
איך ? לא יודע . אבל ברור שלא ניתן למצוא הסבר אחר לעובדה שמלך המשיח יבוא מבית דוד . למה ?
למה לא כל איש כשר ומוצלח אחר ?

למה לא אני למשל ? טוב .. אתה ..

ניתן כמובן לכפור ביסוד הזה . לטעון שמדובר בזמורת זר בנטעי כרמנו . לטעון שמדובר בעוד מקום שהפילוסופיה הארורה הטעתה את הרמב"ם (למשל) .
זה לגטימי (מבחינה רעיונית) אבל את זה לא אמרת .
מה אתה כן אומר ? שישנם סיבות רציונליות על פיהם קיבל דוד המלך את הפרס הזה עד סוף הדורות .
היינו : גם אתה הולך עד "מחצית" הדרך ומסכים שהפרס הזה התקבל בגלל ייחוסו . אלא שלדידך היחוס מתייחס למעשים במובנם הפשטני .

לא מקובל עלי .

כאשר מכתירים שושלת, או נשמות עתידיות, משמע, יש יתרון באותה שושלת, באותו רובד נפשי שעובר ויעבור כחוט במשך הדורות .
אין שום סיבה להעניק יתרון עתידי לשושלת, בגלל מעשים שראשיה ביצעו פעם .

עד כאן השלב הראשון . הסכמנו שיש יתרון ליחוס, הננו חולקים על פרשנות אותו יחוס וניצבים בפני 2 פרשנויות :

האחת - מעלתה הגדולה של השושלת ולמשל הודאתו של דוד (ממעשה לוט "ברחת").

השניה - "חסרונה" של אותה שושלת .

כאמור, שנינו מסכימים שהעילה היא היחוס .

במקרה זה לעניות דעתי רצף המקרים בולט לעין .

קיים רצף מקרים שכולם קשורים לעבירות (בפרט בנושא ג"ע) הנורמטיביות (ולאו דווקא הדתיות כפי שציינה איקא) החמורות ביותר .

פה אני חוזר להסכים אתך ולמרבה התימהון אף תורת הנסתר (עד כמה שאיש דל כמוני יכול להבינה) מסכימה אתך .
(אני מקווה שאתה לא תתלה את עצמך באמבטיה לאור שיווי הדעות הזה ...)
הרעיון שמובע שם באופן כללי הוא כזה .

החטא, כפי שכתבת, איננו בהכרח דבר שלילי .
החטא הוא, כפי שציין "המקובל" המלוב"ן מיימוני, הוא גם "מקפצה" .

בחטא השפל ביותר מצויה המקפצה הגבוהה ביותר .

זהו רעיון שעל פיו מוסברים דברים רבים מאד .
ולמשל הביטוי "נעוץ תחילתן בסופן"

יתרה על כן : מי שיכול להיות מצוי בכל מידרג הרמות מעלתו גבוהה יותר .

משל יפה שמופיע בחסידות מספר על יכולתו של רב
להסביר את דבריו לתלמידו .
רב "קטן" יכול להסביר את תורתו רק למי שעומד ברמתו .
רב "גדול" יכול להסביר את דבריו גם לינוקא .

כי הרב הגדול יכול לשהות בעת ובעונה אחת בכמה מקומות ובכמה רמות . הוא יכול לדבר בכמה שפות, נפשו רחבה יותר .

על כן, הרעיון הוא שהנשמה האולטמטיבית של עם ישראל, בה מצוי גרעין המשיחיות (לא אוהב את המילה הנאדרה הזו, לאור הקונוטציות שקיבלה בדורנו) היא נשמה שמכילה את הכל .
את המקום הנמוך ביותר ביחד עם המקום הגבוה ביותר .

אני מקווה שהדברים הובנו כי קיצרתי מאד מאד ואי"ה אולי אאריך בהזדמנות .

כך או כך, גם פרשנותך לפיה מלכות בית דוד מקורה במעשי השושלת, היא, מה לעשות, "תורת הנסתר"...


תוקן על ידי - בעל_עגלה - 4/28/2003 3:57:24 PM

בעל עגלה

כידוע לך היטב, (וכפי שהתבאר באשכול סמוך), כדי ליצור דרשה המקשרת בין שני נושאים אין צורך לגלות קשר. אפשר גם *ליצור* אותו.

איני מאשים אותך בכך חלילה. אבל כדאי לזכור את העיקרון הזה.

ובכן, העלית שאלה וקישרת בין שני תחומים:
א. מוצאו של דוד המלך. יהודה ותמר. בנות לוט והמעשה המפורסם שלהן. מואב, האומה הפסולה. ומעשיו הלא תמיד למופת של דוד.
ב. מלך המשיח, שלו אנו מצפים, ושאת האמונה בו כלל הרמב"ם בין עיקרי האמונה שלו, אמור להיות דווקא מצאצאי דוד (ושלמה - מי שיודע למה הזכרתי זאת, יודע).

אי אפשר לבוא אליך בטענות, כיון שאינך הראשון שמקשר בין הדברים. הלא גם בגמרא ובמדרשים יש רמזים לכך.
אך גם אם נודה שיש כאן קשר, וקשר משמעותי (כי הרי, כפי שהסכמת איתי אני מקווה, ניתן לקשר בין כל שני דברים שהם), מהי המשמעות?

ניתן לחפש את המשמעות בכל מיני רבדים. איני בא לשלול עקרונית חיפוש ברמות מטפיזיות, למרות שהן חשודות עלי (זו מילה מוצלחת, שמביעה ספק אך אינה מכריעה סופית, וגם מבטאת את החשד שלדעתי אנו צריכים לחשוד בעצמנו בהתפעלות יתר מן המטפיזיקה הקוסמת - אך כמה אפשר להאריך במאמר מוסגר?). אבל ניתן לחפש את המשמעות בשני רבדים אחרים, קרובים.

1. פסיכולוגית. אין צורך להיבהל מעבירות. זו לא המלצה עליהן, בסגנון (שתורגם למטפיזיקה) של השבתאים של מצווה או תיקון הבאים בעבירה. זו פשוט קביעה שאדם עובר מהפכים ונסיונות, ויתכן שמתוך הנפילה תבוא עליה גדולה.

2. מידות - ענווה, חסד ועוד.
אזכיר כאן ספר יפה שמוקדש לנושאים אלו ולמגילת רות בכלל. שמו "נחלת יוסף". המחבר, הרב יוסף זאב ליפוביץ, היה בוגר ישיבות המוסר, ונפטר ללא ילדים. הספר, בניגוד לספרי דרוש, עוסק בפשט ובמשמעות המוסרית שלו וגם כתוב יפה וברור. (רב גדול נוהג לתת את הספר הזה במתנה בבר-מצוות).
על הנושא שהעלית הוא כותב דברי טעם. כיון שהם ארוכים, אביא את התמצית.

כל האומות מתגאות בשושלת המלוכה שלהן. אצלנו, בעם ישראל, אין מתביישים לציין את המוצא. האם לא נגזר מכאן שהאמת עיקר. שהענווה עיקר.
ועוד, למרות שזה לא עיקר הנושא שהעלית. בימי בועז, היתה תכונה שבלטה בחסרונה בעם ישראל. חסד. בועז, שהיה גדול הדור לפי חז"ל, עזב את הארץ וירד לגולה בגלל האינטרסים האישיים שלו. לעומת זאת, רות, הגיורת ממואב המבוזה, הביאה איתה את מידת החסד בשיעור שאין דומה לו. לעזוב את בית המלך וללכת לחיי עוני כדי ללוות קשישה אומללה? מי היה מסוגל עוד לכך?

הנה דוגמא טובה להרמנויטיקה. ניתן להסתכל על מעשה יהודה ותמר (על הכישלון), על כשלונו של דוד, על כשלונו של בועז. אני הייתי מעדיף להתמקד בטוב, שהוא לדעתי הלקח הראשי. ההודאה על האמת של יהודה. הנתינה המופלגת (שהיתה יותר מדי, אילולא נבעה גם מתוך הרצון לדבוק בדת ובעם האמת), ההודאה של דוד ותשובתו "כאשר בא אל בת שבע", באותה עוצמה. אלו הגורמים שתורמים לדמותו של המשיח, ולא העובדה שבמהלך ההיסטוריה היו אירועים של "יצירתו בחטא" - מושג שאהוב על בני דת אחרת משלנו.

איקה,

אין שום קשר בין איסורי העריות שנקבעו בתורה לבין התזה שניסיתי להציג .

המקרים שהצגתי קשורים ל"מוסר הטבעי" (בהנחה שבניגוד לחזו"א ולהבדיל לליבוביץ) יש מושג כזה) .
יש מעשים שנדרשים בתורה לגנאי חמור (ולעניין זה "תמחקי" את כל מה שאת יודעת בעניין איסורי עריות) כך למשל מעשי סדום, דור ההפלגה ועוד ועוד, למרות שהיה זה לפני מסירת התורה .
כך גם במקרים שציינתי .

בנישואי האבות אין כל פגם . למה ? ככה ! - זו לא סוגייתינו .

התזה שהצגתי בקשר לדוד המלך היא בעובדה שמקרי הגנאי החמורים ביותר נקשרים בשמו . לא אמרתי בשום מקום שאין לו בחירה בגלל זה .
ציינתי עובדה ושאלתי (ואני הרבה יותר טוב בשאלות מתשובות..) האם העובדה הבולטת הזו טומנת בחובה מסר .
מסר גלוי קשה למצוא .
מקריות מופלאה ? נו !
מסר נסתר ?

בעל עגלה, לא הבנת אותי

בהודעה הראשונה הצבעתי על העובדה שבעצם כל צאצאיהם של האבות יצאו ממעשה "זנות",ובתוכם נכלל גם דוד המלך ( הדגשתי שמעשיהם לא נחשבו לעברות) שאלתי אותך שאלה והיא: למה לדעתך קבעה התורה איסורים אלה.

לדעתי הקב"ה לא בחר בדוד, אלא דוד בחר את הקב"ה.ואין כל קשר בין ייחוסו של אדם לבין העובדה שהוא בוחר לעבוד את השם, ויכול להגיע להכרת השם מבלי שייחוסו יפריע לו כלל

דוד "נבחר" בשל תכונותיו: גיבור חיל, נבון דבר, ואיש מלחמה.





תוקן על ידי - איקה - 4/27/2003 9:54:11 PM

בהודעה הראשונה ציינת מקרים שאין בהם כל גנאי.
מקרים אלו אינם קשורים לסוגייתנו .
המקרים המיוחסים לדוד המלך הם מקרים שבהם הכתובים עצמם ייחסו להם גנאי ואולי גנאי קיצוני.
בהודעה השניה הזכרת מקורות (ללא ציון כתובת..)
שמהם אכן רציתי להביא ראיה לדברי .

גם את, כך נראה, פסלת את האפשרות שמדובר בתופעה מקרית .

מדברייך עולה שהקב"ה בחר את דוד המלך לא עקב היותו מתאים ולא בעקבות מעשיו המתוארים בנביא, אלא עקב ייחוסו .
הווה אומר : כל ההשתלשלות הכתובה מהווה סיפור שולי לסיפור שלא נכתב .
זוהי פרשנות נסתרת קלאסית .

מעבר לכך : זוהי פרשנות אשר מייחסת ל"ייחוס" ולשלשלת הנשמות משמעות .
יהיה אשר יהיה ההסבר -דוד המלך לא נבחר בשל מעשיו, אלא בשל "גורלו".
דוד המלך לא נבחר בשל מעשיו הטובים (או לפחות לא רק בעטים), אלא בשל ייחוסו הגרוע .
"ובחטא יחמתני אמי"
אלו הם דברים שבעיני קשים מאד וטעונים הסבר.
קשה לי לקבל את הדברים כפשוטם .
האם אותך זה מספק ?
האם ניתן להסביר בכך את העובדה שמקורם של השורשים המיוחסים לגאולה העתידית יהיו באופן סתתימטי ברוב מקרי גילוי העריות המוזכרים בכתובים ?

האם בחירת שאול היתה זמנית מראש ?
האם מראש לא היתה אפשרות שהמלוכה לא תלקח משאול ?

אני מסכים איתך שביהדות ניתן לראות הסתייגות מירושה ביולוגית ולא צריך להגיע לגמרא .
כך הם הדברים ביעקב ועשו, יוסף ואחיו ועוד (אני מאמין שהדברים יצוצו גם בשיעורי ווטו על הרש"ר שלמיטב זכרוני מתייחס לכך לא מעט) .

"מה שהסכים הקדוש ברוך הוא שיצא דויד המלך מליקוחין שעתיד להזהיר עליהם, לפי שאין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם קופה של שרצים תלויה לו בצווארו, פן יתגאה על הציבור."

מחושב היה מלכתחילה שהמלוכה בישראל, כלומר מלכות בית דוד עצמו, לרבות מלכות המשיח הצפויה לעתיד לבוא, שיהיה בהן פסול, וזאת מתוך המגמה שהמלך לא יהא לו בסיס להתפאר.
כדי לרסן את אפשרות תחושת ההתנשאות וההתרוממות של כל שליט באשר הוא ממונה על הנהגת העם, מן הראוי והרצוי שיימצא בו פגם הידוע ומפורסם ברבים,שיוכלו תמיד להזכיר לו את עברו

ויש עוד ניסוח - "למה היחס והשררה והמלכות הוא על דרך זה,שהרואה יראה שחס ושלום יש בו צד ממזרות, ואיך יצא כל העניין על דרך גנאי ויש לומר היינו שאמרו: אין ממנים.... שאם יתגאה על הציבור אומרים לו חזור לאחוריך, כמו כן אילו היו יוצאים מלכים מיהודה שלא בדרך גנאי, היו מתגאים על השבטים, לפיכך אומרים לו – שתוק, כי לא יצאו ממך בדרך נאה אלא בדרך זנות"

כתבת : "נזכיר: מדובר באומה אשר ענייני הטוהר והקדושה הם מיסודות יסודותיה"

ואנו מוצאים בדברי חז"ל את הנטייה ליחס גדולי תורה וגם נביאים וצדיקים, למוצא שלכאורה נראה לא טהור, כגון: על ביניהם ובני בניהם של גויים שנתגיירו, או אפילו על בניהם וצאצאיהם של רשעים גמורים, עד כדי סיפורים אגדיים מופלאים וכמעט פרדוקסאליים, על בני בניהם של המן הרשע ושל סיסרא שנעשו תלמידי חכמים בישראל

מגמה זו מעידה על כך שחז"ל דווקא היו נגד הרעיון לפיו מעלתם של בני האדם בתורה, ביראה , או בעבודת השם יש לה איזשהו בסיס ביולוגי אדרבא, גם אם יש במוצא צד פסול, הוא אינו מונע בעד האדם מלהתעלות בתורה

בעל עגלה
לפני שנגע לעניין דוד

- אותו יהודה היה כידוע נינו של אברהם אבינו שנשא לאישה את אחותו - מאיסורי עריות.
והיה בן יעקב אבינו שנשא את לאה ורחל שהיו שתי אחיות שגם זה מאיסורי עריות.
ומה עם נישואי עמרם את יוכבד דודתו, אף הוא מאיסורי עריות
ואולי בשל הפגם הזה שהיה במשה "זכו" שני בניו לעבוד עבודה זרה!

איסורים אלה אינם נובעים מן הטבע, אלא התורה היא אשר קבעה אותם כאיסורים, ולכן כל עוד לא ניתנה התורה, איסורים אלה אינם קיימים, ולכן הם גם אינם נחשבים לעברות.

אם כן למה לדעתך קבעה התורה איסורים אלה? ומדובר על איסור כרת שהוא מן החמורים ביותר!