| נשלח ב-1/5/2003 00:35 |
 |
| |
"מחברת הלומדים" ל"חברת הקבצנים"
ידועה ההתנסחות של פרידמן שהגדירה את החברה החרדית כ"חברת לומדים". חברה שעיקר עיסוקה בלימוד תורה. ה'לימוד' מהווה הן את הערך המרכזי של החברה והן נורמת ההתנהגות העיקרית.
לאור ההתדרדרות המתמשכת במצבם הכלכלי של 'לומדי התורה', וקריסתה אל הריק שבתוך עצמה, תהליך שכנראה יקבל זירוז במשך השנים הבאות, נוטים אנשים המצויים בתחום להציג את האלטרנטיבה המובנת מאליה, לכאורה:
רבים יאלצו לעבוד ולעסוק במקצוע. הלחצים הכלכליים יובילו את האברכים לתור אחר הפרנסה והתפרקות 'חברת הלומדים', תוביל לפיתוחה של 'חברת עובדים' כלומר חברה מתוקנת ובריאה המקיימת את עצמה. לכאורה אבל רק לכאורה. מדוע? כי הפתרון של היציאה מהעבודה הינה דרך למעטים בלבד. הרוב לא ירצה או לא יוכל כלל לעשות זאת. מהסיבות הבאות:
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 22:23 |
|
| |
[נו, חרדים: 2013, תלמדו להתמודד עם קופי-פייסט]
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 25/04/2013 22:26:13
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 22:19 |
|
| |
[נו, אתר של חרדים]
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 25/04/2013 22:23:24
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 22:19 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
אני מבין שאתה מסכים שהחרדים אינם גורמים למיסוי גבוה יותר אבל אתה מזכיר שהם אינם יצרניים ובנוסף "אינם נושאים בנטל". אני מודה שחלקנו אינם יצרניים במובן זה שהתוצרת של עיסוקם היומיומי היא רק אינטלקטואלית (לימוד גמרא והמסתעף) או מצוות, שעבור מי שאינו מאמין בהן הן, לכל היותר, תחביב המעניק חשיבות עצמית. |
|
תמהני שככה הבנת דברי.
אין הנקודה שבחרתם בעוני. פשיטא חומסים חרדים את מיסי (אולי כך רמזת בניק: my money.)
:-)
ודוק שמפישר הבאתי דבר,
הגם שממש בדברים אין תגלית.
טיפש כזבובי השפוט הן אינך -
ראה נא את תורף דבריו באנגלית. אומר הנגיד את אותם הדברים: מתבטלים חרדים, המיסוי מקולקל. (אהבתי, אגב, את שירך הקטן. יצא די מוצלח, במיוחד המשקל.)
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 25/04/2013 22:36:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 07:11 |
|
| |
הזבוב
אני סבור שניתוחים פסיכולוגיים של משתתפים אינם מוסיפים אף פעם תועלת.
איני יודע מה המניעים של שיבולייהו ואיני מנסה לנחש.
צורת הכתיבה בפורום הזה מתרכזת בתכנים בלבד.
אין טעם לחסום חברים בפורום כי מי שמתעקש יוכל לפתוח ניק חדש (מקק בחדר, דינוזאור על הקיר, סמיילי).
כל אלו שמכניסים ביטויים גסים מגיבים שבעתיים גרוע יותר כאשר עונים להם. זה לא אומר שצריך לסבול גסות, אלא רק שמורידים את המינון אם אין עונים לגסות בגסות אלא בדרך ארץ. שוב, אני ממליץ על התייחסות ענינית שהיא מוצדקת מכל הסיבות האלו.
אם קשה לאדם להגיב ענינית, וגם לי קשה, עדיף לחכות עד שיהיה אפשר להגיב בצורה כזו. עצה טובה היא לכתוב בקובץ וורד את התגובה החריפה, לחכות קצת, ולתקן או לכתוב מחדש.
אני ממליץ לעיין באשכול שכתבתי פעם על "סובלנותו של הרמב"ם".
אם אני נשמע כמוכיח בשער, עמך הסליחה. כפי שאתה כותב, אתה מגיב בחריפות כי אתה סבור ענינית שזו הדרך היעילה. איני מסכים לזה ואני מציע לך לבדוק שוב את היתרונות והחסרונות. את מה שאנחנו רוצים להשיג, ואת הדרך לכך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 23:42 |
|
| |
א. לא התכוונתי ששיבוליהו עויין אותך אישית חלילה, אלא את כל החרדים במדה שוה. הרי לא אני אומר זאת כי אם הוא כותב שהוא מקוה שימותו כמה שיותר וכו'.
ב. הנסיון הראה ששיבו אינו האדם (?) שיודה על משהו.
ג. לא כתבתי שהדרך לענות לתוקפים הוא בהומור או בהעלבות, אלא אך ורק ליצור ספציפי זה. ירון ידען הוא לא חכם גדול, אבל הוא בהחלט אדם שאפשר לנהל איתו דו שיח במדה מסויימת. זה לא דומה לנדון שלנו.
ד. אתה כותב שאפשר לענות במתינות לכל אדם, כמובן שאפשר, אבל זה חסר תועלת. הלה מפרש זאת כחולשה, הוא לא משנה קו ונכנס לדיון אלא ממשיך להטיל את גילוליו.
אם מנהלי הפורום באמת חסים על זמנם, הם צריכים לחסום יצורים מסוגו של שיבולי אחרי שהוא מכניס כאן קללות גסות והתקפות חולניות על הכותבים ועל אמא שלהם בפעם המליון זו סיבה מספיקה, ואם זה בתוך הסובלנות שלהם, גם הבדיחות שלי ייכנסו לסובלנות שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 21:50 |
|
| |
נלקח בקנין קופי אנ פייסט מבחח.
עקיבא ורחל נוסח שנת 2013...
שלום, קוראים לי מיכל או פרל הינדה
או מיטל או בילה מינדה
התקבלתי לסמינר קבל עם ועדה
עם או בלי לחץ של וועדה
בשנות נעורי סבבתי אנה ואנה
בחדש, בישן, בוולף או בכהנא
לא הייתי עילוי וגם לא עמארצית
אולי הייתי מדריכה ואולי רק מדצ"ית
בקיצור טיפוס סטנדרטי בלי שום חריג
שכבר זרקה את הלייקרה אבל לובשת סריג
בשיעורים מסכמת , במבחנים שופכת שפך
לא ממש רבנית אבל לא לגמרי ההיפך
הסתבכתי כמו כולם בסבך הרגיל
של בעיות המקום הזמן והגיל
פה ושם רשמתי חריגות ומעידות
היו לי עליות והיו לי ירידות
ננצרתי בהדרגה מדרך מדוחים
ככל שהתקרבתי לגיל השידוכים
ביוד אלף עוד ליבי בקרבי התחבט
אבל העולם התהפך כשהגעתי לי"ב
כל שיעור היה שינוי ומהפך
כל יום נחלצתי מהפחת ומהפח
אבל עיקר המחשבה על דרכי ויעודי
החלה בשיעורים על "הבית היהודי"
המהלך היה עמוק ומרשים
ואני רציתי את החזון להגשים
וכשמורה את הנושא פרקה והרכיבה
התפללתי לזכות בר' עקיבא
הוי רחל הדגולה האיתנה כסלע
לו אזכה כמותך אמן סלה
ר' עקיבא עם אותו כישרון וכוח רצון
רק אם אפשר הייתי מוותרת על הצאן
קבעתי עם אבי פגישה בהולה
ופרשתי את משנתי במשך שבוע
הוא דווקא שיתף איתי פעולה
יחסית לכלבא שבוע
הוא התרגש והזיל דמעה נדירה
אבל לא הסכים להתחייב על דירה
"קשה לי" הוא אמר אך הגדלתי לחצי
"אם הוא שלך הוא יסכים לחצי חצי "
לא בבני ברק ולא בירושלים
פחות במרכז, יותר בשוליים
אולי תיקחו גם אתם חלק מהחוב
ובע"ה לא תגורו ברחוב."
הייתי המומה ומשותקת כמו קרש
כמו המן עם הראש והדלי של זרש
כמו רחל בשעתה הנידונה לגרוש
ויוצאת מבית אביה בלי גרוש
טוב לא ממש גזרו עלי- לכי
לא נדוני כמו רחל מבית ומנכסים
אבל תודו שזו סטירת לחי
לגור בצפת או ברכסים.
אהה, אבי הטוב, אולי לא עודכנת
ר' עקיבא בימינו לא לוקח משכנתא
הוא לא חלילה נצלן
ולא משקיע בנדל"ן
אבל אדם מורם כמו שאני מחפשת
שווה 4 במרכז + מחסן ומרפסת.
בסוף התאוששתי ובלעתי את העלבון
והתעניינתי במסלול של ראיית חשבון
הנדסאים גם זו הזדמנות פיס
אך חבל שלא פתחו גם קורס טיס
אין מה לעשות, זהו חוק יסוד
אני לא הראשונה שגילתה את הסוד
שמש נותנת חום, אדמה נותנת צמח
הוא מביא תורה, אני נותנת קמח
אומרים שאדריכלות זו גם פרנסה לא רעה
מה שבטוח- אין עתיד להוראה.
נכון שהוא הכי חינוכי ואימהי,
אך אין לי קשרים בחינוך העצמאי.
זה לא בשבילי לחיות במתח,
ולחכות לתקן כמו עני בפתח,
להתקשר למנהלות לפי הסדר באלפון,
ולחזור הביתה עם משכורת של דלפון.
למה שאוכל פת ואפר,
ואשכור דירה בקריית ספר?!
הרי גם לרחל שכה אהב,
נתנו בסוף ירושלים של זהב.
לא אלאה אתכן בסיפורים מסביב
בסוף מצאתי גו'ב טוב בצפון ת"א.
כל בוקר ב7 אני מתייצבת
קבלתי פרויקט ואני ראש צוות.
מתחתי כ-20 עובדים כן ירבו
רובם תינוקות ותינוקים שנשבו.
אני מסורה ומבריקה והצוות מתרשם,
ולפי דעתי זה ממש קידוש ה'.
לנוכחות שלי יש משמעות ואפקט,
הם לומדים שחרדיים זה לא דפקט.
אדרבא זה מוסר עבודה וחינוך למצוינות,
ואזרחות למופת, רק בלי צבא וציונות.
אתמול אפילו אמרה לי הבוסית
"הלוואי שהייתה כאן עוד עובדת דוסית"
בזכותי היא מתלבטת בין ממלכתי לדתי
אשרי שזכיתי, ואשרי יולדתי.
אל דאגה- האינסטינקטים שלי-
לרגע לא רדומים
יש לי גבולות ברורים וקווים אדומים.
חברותי בתוך ביתן הן דמות של אשת חיל,
ואני בבית אחשוורוש אסתר בת אביחיל.
זו עבודה על פי שעות ואני משקיעה,
וחוזרת הביתה אחרי השקיעה.
ר' עקיבא בכולל לומד תורה לשמה,
והילדים במיטות אחרי קריאת שמע.
מחר אפצה אותם בעוד CD
של סרט מבוקר או דיסקו חסידי
משהו מן השעטנז המקושקש והצבוע
של קומיקס, פופ ופרשת השבוע.
יהיו שיגידו שזה חוסר טעם
שכך לא מגדלים ילדים כמו פעם,
שהתמכרות למסך היא מכה והרס,
ואין תחליף לסיפור ושיר ערש.
חינוך יהודי צריך אימא עם לב ופנאי,
וחינוך זו התחייבות בלי תנאי.
ועוד מילים יפות מליאות חכמה וכוח
שידעתי גם אני, אך הספקתי לשכוח.
וכי לא זכרתי דמות אם יהודית על משמר,
מהעלייה לבתיה וממסיבות הגמר?!
וכי לא הבטחתי בדרכיה לדגול,
לרקע צלילים ואולטרא סגול?!
אבל חינוך ילדים אצלנו זה מוטו
אז כדי להקדים לחזור, קניתי לי אוטו.
אין מה לעשות. לא פשוט לשאת בעול הפרנסה
כש60% הולכים למס הכנסה.
איך שלא יהיה לא אפסיק לעבוד,
התחייבתי לאידיאל ואעמוד בו בכבוד.
גם אני אמרתי לשכינה,
שאת דעתי אינני משנה,
והלוואי וילך ללמוד עוד 12 שנה.
ממילא נכנסתי כעת לפרויקט אדיר מימדים
שיעמיד לו בינתיים 24,000 תלמידים.
הוא ידאג להיוודע בשערים כמלך,
ועלי כל עניין הכישור והפלך.
ובבוא היום המתאים והשעה הבשלה
יכריז גם הוא "שלי ושלכם- שלה".
הכול מושלם כמו שליבי איחל,
הוא ר' עקיבא ואני רחל.
בינינו, אם היה לרחל מקצוע מבוקש,
היא הייתה פותרת את עניין הבקתה והקש.
וכשיוצאים עם הצוות לתדרוך ואירוח,
24 שנים חולפות כמו רוח.
בניתי בית של תורה בלי לוותר על האגו
ואל תגידו-
שהיסודות באוויר והאבנים הם מלגו...(מאת לאה לנדא
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 20:11 |
|
| |
הזבוב
יש לי הרבה מה לענות. וכבר כתבתי על זה בעבר.
אני משתדל לקצר.
א. איני סבור ששיבולייהו עוין אותי אישית. מנסיוני בפורום ובאישי, הוא מוכן להקשיב ולענות לענין.
ב. הבעת דעה שלילית על מי שכותב בנימה עוינת. אך יתכן גם הסבר פסיכולוגי הפוך. כל אדם שטורח לבוא ולהרעיף מהתנגדותו, הוא בפוטנציה מועמד להחליף קו. אם צועקים על משהו, זה סימן שהאדם אמיתי, שכואב לו. אם יתברר לו שטעה, הוא יהיה מוכן להחליף צדדים.
ג. כתבת שהדרך לענות לתוקפים היא בהומור או העלבות. זה לא נכון לדעתי. היו בעבר מבקרים שהגיעו כדי לתקוף. אחד המפורסמים שבהם היה ירון ידען. היה דיון ארוך איתו שבו הוא הציג את עמדותיו ומשתתפים אחרים ואני ביניהם ענינו לו לפי דרכנו. סבורני שהיה שם דיון עניני ולא תוקפני. זו דוגמא כיצד גם מי שנמצאים בשני קצוות שונים מבחינת מערכת האמונות שלהם מסוגלים להידבר.
ד. כפי שראית מתגובותי, אפשר לענות במתינות לכל אדם. כמובן, אם מתייחסים לאדם כאל פרה, אז באמת אין מה לענות לו. אבל כיון שאדם אינו פרה, אז תמיד אפשר לנסות להידבר.
אתה כמובן אינך חייב לקבל את עמדתי. ואתה עשוי להמשיך לנסות לענות לשיבולייהו או לכל מי שעמדותיו נראות לך שגויות בצורה הומוריסטית. אפילו מושחזת. אך שים לב שאם תחצה את הגבול, תטריח את מנהלי הפורום (שכיום איני ביניהם אבל אני יודע כמה הם משקיעים) למחוק. כמו כן, אם תכניס את יריבך לדו קרב, מהר מאד יתפתח שוב הצורך במחיקות. האם לדעתך מוצדק להטריח את האחראים עם הטיפקס לבזבז על זה את זמנם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 14:57 |
|
| |
כלומר- הוא גורם לך לרדת לרמה שלו, לצורת החשיבה שלו,ומצליח מאד מאד.
אתה לא פועל, כפי שבעצם צריכים לפעול, אתה נגרר. ועונה כפי שהוא עונה.ואתה יודע שזה מכוער לענות כך
מי הצליח אתה? או הוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 14:45 |
|
| |
מיימונידס, אתה באמת לא מבין, או רק עושה כאילו?
הבנאדם (?) לא רוצה לדבר אתך, הוא שונא ומתעב אותך, הוא רוצה שתמות, הוא בא לכאן כדי לקלל אותך ולדמיין שהוא משפיל מישהו בכך.
אתה חושב שיש בדל תועלת בלענות משהו ל'טיעונים' שלו? שאולי הוא יאמר, מעניין, וואלה! עכשיו אני מבין את החרדים בנקודה זו, לא חשבתי על זה, וואלה לא מסכים אבל מכבד אתכם.....
גם אם תשיב כסיל כאיוולתו, הוא מיד יקלל ויחרף אותך ואת אמא שלך על נושא אחר שעומד לו בקצה המחוש
הדרך היחידה לדבר אתו היא בשיטת 'הזבוב בחדר', להשתמש בשיטה הניאדרטלית שלו, רק יותר מוצלח
נאמר 'עם עקש תתעקש' ולא עם עקש תדבר בטיעונים רציונלים
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 12:26 |
|
| |
זאב
התהליך בעיצומו. עוד מוקדם לקבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 01:07 |
|
| |
בעוד שבוע יחול יום ההולדת העשרי לפתיחת האשכול. פרספקטיבה מספיקה -במידת מה, לבחון את התחזיות הקודרות -מבלי להתיחס לגופן של טענות, האומנם?! הכצעקתה?! "החברה החרדית תקרוס"
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2013 23:51 |
|
| |
שיבולייהו
לחרוז כמוך - זה אתגר
אני יכול רק לנסות
כחרדי, כמסוגר,
למה אוכל כבר לקוות
רק זאת אעיר אם לי יותר
כחרדי אני עלול
להעלב מן המתואר
עלי - איני דייר של לול.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2013 23:43 |
|
| |
הזבוב בחדר
תודה! כבר זמן רב לא זכיתי במחמאה נאה כשלך.
אמנם צר לי שמחמאה זו באה על חשבון השוואת חברים בפורום לפרות. פרות אינן חושבות. חברינו כן. אמנם יש מהם שחושבים אחרת לגמרי ממני, אחרת לגמרי ממך. אך כל עוד הם יציגו טיעונים, הם יוזמנו להישאר ולתרום משלהם. בתקוה, לפחות תקותי, שאולי גם יבדקו את עצמם.
לגבי התגובות האמצעיות שעוסקות בהפרשות, סבורני שכדאי למחקן. יש הומור, יש הומור מושחז, ויש ביטויים גסים הראויים להימחק.
***
שיבולייהו
התענגתי על חרוזיך החדשים. הם נראים מוצלחים מקודמיהם. והם אכן מעלים נקודות לבדיקה ועיון.
החריזה שלך מאפשרת לך ל"כתוב בלי ולהתבטא עם" ביטויים בעברית לא נקיה שכרגיל אינם מקומם בפורום. מבחינה פורמלית, כתבת "נקי". גם גרמת לי לחייך ולומר לעצמי: ניצחני שיבולייהו, ניצחני. (מגלומניה שלי כפולה ומכופלת, כן).
אשתדל לענות על מה שאוכל.
***
אני מבין שאתה מסכים שהחרדים אינם גורמים למיסוי גבוה יותר אבל אתה מזכיר שהם אינם יצרניים ובנוסף "אינם נושאים בנטל". אני מודה שחלקנו אינם יצרניים במובן זה שהתוצרת של עיסוקם היומיומי היא רק אינטלקטואלית (לימוד גמרא והמסתעף) או מצוות, שעבור מי שאינו מאמין בהן הן, לכל היותר, תחביב המעניק חשיבות עצמית.
כמדומה שהנושא של "שויון בנטל" ראוי לדיון באשכול עצמאי. זה אמנם מאד פוליטי, אבל גם מאד מעניין. אם ניתן יהיה לדון בו באופן פילוסופי, כלומר בהנחות היסוד ובאופן לא רגשי, זה יהיה כדאי מאד לדעתי.
***
כתיבה ארכנית שמעמידה פנים שיש בידיה הוכחות היא חסרון גם בעיני. אם אני נכשל בזה, אשמח מאד שיצביעו לי על דוגמאות לזה כדי שאוכל לחזור בי, כל מקום ומקום בפני עצמו ובו עצמו.
***
הגישה החרדית קוראת לכבד מאד את האשה, ויש בזה פרטים ופרטי פרטים. נכון הוא שהלכות ומנהגים עוצבו בימים שבהם היתה הפרדה ברורה בין החברה הנשית לגברית, ויש שרידים מאותם ימים. גם הרמב"ם כתב שמקומה של האשה במטבח, אם נסמוך על הציטוט המפורסם שמצטטים ממנו (ואני מתעצל לחפש בתקליטור).
האמירה "כל כבודה בת מלך פנימה" ראויה לאשכול בפני עצמו. לדעתי כדאי לזכור שהיא משקפת תרבות שונה ואם זו הלכה אזי צריך לראותה על הרקע שלה. עובדה שהנשים שלנו יוצאות לעבוד והן פעילות "בחוץ" לפעמים יותר מהגברים... התרבות השתנתה, אבל החברה החרדית אינה ממהרת להודות בשינויים כאלו ולכן יש מרחק בין מה שקורה בפועל לבין ההצהרות. זה בהחלט יכול להראות מגוחך בעיני העומד מבחוץ. וגם בעיני מי שנמצא בפנים...
גם הקביעה "קול באשה ערוה" ראויה לדיון בפני עצמו. כמו כל הנושא של צניעות, החשש מפני ראיות אסורות ומראות אסורים ומחשבות אסורות וכיו"ב. סבורני שקודם כל צריך לברר מה הן ההלכות ואחר כך אפשר לדון אם מערערים עליהן ובשם אלו שיקולים וערכים.
***
חזרת שוב על הקביעה שלפעמים האשה מקבלת מכות ומדבריך משמע שמי שנכשל בזה מצדיק זאת לעצמו במילים ש"דעתן קלה". מי שעושה כן עובר על הלכות חמורות. לגבי הנושא של מכות לנשים והפעלת כוח על האשה ראיתי לאחרונה הפניות למחקרים במאמר של גרוסמן, בעל מחבר "חסידות ומורדות", שדן כנראה בנושאים אלו. שוב, ראוי לאשכול. כמדומה שלימוד הנושא יראה שאם ניתן לדבר על "גישה יהודית" ועל "הלכה" בנושאים אלו, הרי ההלכה שוללת אלימות כלפי אשה מכל וכל. לכן הרמז של ביקורת שמתחת נראה לי לא הגון, במחילה מכבודך.
***
לכל החולקים על שיבולייהו
שוב, אין טעם להעליב ולהמציא בדיחות. מי שרוצה להראות שהוא אינו צודק, מוזמן לעשות זאת בשיטה הראויה לנו. כלומר, הבאת ראיות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2013 21:50 |
|
| |
לסוחטים צורה שנונה
להתעמת עם הסחוט.
הראה שגם אתה יכול
אותו דבר - אבל נחות.
בהגיון החרדי:
נחות - עדיף, עלגות - שנינה.
הפיזיקה היא פטפוטים,
והגמרא בכלל פנינה.
מי יתן ונתעשת,
יש מכם אשר ימות. (*)
בלי כספינו, סביב קברים,
תנו קולכם בשיר עלגות.
--------------------------------------------------------
(*) הכוונה כמובן למותכם המשמח מרעב, ולא קריאה לפעולה לא חוקית. שלום חרדים, ד"ש לאדושםצבקות!
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 22/04/2013 21:59:50
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2013 18:53 |
|
| |
עני זבוב
וזה מאד חשוב
שעשיתי חרוזים
מעוד מעוד שנונים
אני שיבולת
ואין לי קרבולת
יש לי מחושים
וזה מדהים
עני מעוד מטוסקל
(בסוד בסוד: עני מובטל)
ולכן לקאן אני חוזר
את המנה היומיט אני חופר
אחרי הקול למי עוד אוכל לספר
שאני מרביח מליון ויותר?
כאן טשומת לב אקבל בכמויות
גם אם את הכדורים שכחתי לקחט
התקלקלו לי עחרוזים, לונורא, נאסוף אוטם
|
|
|
|
|
