| נשלח ב-6/5/2003 23:47 |
 |
| |
כעשרים אלף....
צר לי. באמת צר לי ואולי מישהו ימצא לי פיתרון אבל מחשבה אחת מנקרת בראשי מהרגע שהחל יום הזיכרון והמשיך לו יום העצמאות והיא פשוט לא מרפה:
במלחמות ישראל במשך 55 שנה נפלו כעשרים אלף חללים.
כמה נרצחו ביום אחד יום השיא של כבשני בירקנאו-אושוויץ? כן:כ 20000 יהודים הונגרים, ביום אחד.
האם יש לעובדה הזו משמעות.
האם העובדה הזו אומרת שהציונות פתרה את בעיית הסכנה ליהודים? אולי להיפך?
אולי כל ההבדל זה הזמן? המדינה נותנת לנו עוד מירווח נשימה? ואם השואה זה 'הסתר' האם המדינה, הינה 'גילוי'?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 17:02 |
|
| |
רציו וניקלאסי
בהתייחס להבדל בין המצב שהיה קיים עד ה קום המדינה התייחסתי באשכול על העובדות ראה שם. שעיקר ההבדל הוא בין מצב חוסר האונים שהיה עד קום המדינה למצב היום שהינו שונה בזה.
למרות דבריכם שכן ניתן להקיש בין השואה למדינה, וזאת מדוע:
במידה ואין הכל שרירותי ומקרי הרי שניתן ללמוד משהו מהשואה. הדרך ללמוד היא באמצעות בחינה מיהו שניחתה עליו הגזירה וכידוע, הגזירה ניחתה על כולם, כולל על לומדי התורה המובהקים שהתחסלו רבבה ביום אחד. אך היו יוצאים מהכלל:
מי שיזם וברח וניסה להיאבק.
מי שהגיע לארץ ישראל.
מכאן שהקב"ה בעצם המעשה הזה לימד שאינו רוצה שרק 'ישבו וילמדו' אלא שאדם ייזום ויקח את גורלו בידיים. לעולם לא ניצל אדם כי הוא רק 'ישב ולמד' תמיד הייתה יוזמה נוספת.
וכן מכאן שהקב"ה רוצה שנגיע לארץ ישראל ולא נשב בגולה וליתר דיוק זהו החיבור בין השניים: (ולכן התפוצות האחרות גם אינן אפשרות ראויה)
שנשב כאן וננעשה השתדלות ששוב לא יוכלו להשמידינו. זה הדבר היחיד שיכול למנוע שואה נוספת והקב"ה כבר הוכיח לנו שחור על לבן שההתבטלות בישיבות גרידא, לא מצילה אפילו זרת של יהודי אחד, ואוי לו לדור שאוטם עיניו מלראות את יד ה' בעניין הזה.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 5/7/2003 5:35:58 PM
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 5/7/2003 5:41:35 PM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 01:54 |
|
| |
מיימוני, תן ללב גם ...
להשליט את השכל .. אבל גם ללב ..
אפרופו עקבתא דמשיחא, וורט מר' משה שפירא .
עקב מה הוא ?
העקב הוא האבר הנמוך ביותר באדם . האדם דורך כל היום על עקבו . גם העור הגס ביותר בגוף מצוי שם .
ועם כל זאת, רק נוגעים בו, דגדוג קל וכל הגוף צוחק וצוחק וצוחק ..
אלו הם פני הדור, גסות נוראה וצחוק . כל היום רק צחוק בידור ושעשוע ..
עקבתא דמשיחא..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 01:48 |
|
| |
שואה?
איני יודע.
היו הרבה שואות.
פחות נהרגו, אבל לא היו כל כך הרבה יהודים בעולם בתקופות אחרות.
מעשי זוועה נוסח השואה היו גם היו. מימות הגמרא (שמזכירה דם שנשפך ברחובות ירושלים כמו נחל) ועד חמלניצקי.
יש הבדלים, כן, כמו השאיפה להרוג יהודים לשם ההרג, אפילו לא למען העברה על דת.
אבל בכל זאת, מהשואה לבד לא הייתי מסיק מאומה.
אבל מקום המדינה, משיבת ציון, מהסכמת האומות, שכאילו לא כוונה אלא כנגד דברי האדמו"ר הראשון מסאטמר.
בוודאי שזה נראה כסימן. האם איני מזכיר תמיד את "קול דודי דופק" של הרב סולוביצ'יק?
אבל לומר מה משמעותו של סימן? יש לי הרבה יומרות, אבל לא להיות נביא...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 01:44 |
|
| |
מיימוני,
אפשר לדון מה פירושו של המונח גאולה, אבל קשה שלא לראות בשואה ובמדינת ישראל, משהו שאמור לקרב אותנו לאיזו תקופה "אחרת" יהיה שמה אשר יהיה.
בכך סבורני אף אתה מודה . הלא כן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 01:30 |
|
| |
בעל עגלה
אתה יכול, כפי ששיערת מראש, להוציא אותי מחוץ לקונצנזוס הזה.
כבר אלפי שנים שאנו בעקבתא דמשיחא, ופרט לאותו סימן מובהק של הקמת מדינה, שהוא לצנינים בעיני רבים, איני רואה שום סיבה לחשוב שאנו יותר בעקבתא דמשיחא מאשר מאה דורות אחורה - או קדימה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 00:27 |
|
| |
מוישה גרויס
יש כאן איזו טעות הגיונית ומטמטית בחישוב שלך.
משמע מדבריך שלולא הציונות היה היטלר ממשיך והציונות היא שהפסיקה אותו על ידי החיילים שנפלו! הצחקתני! ולמה בחו"ל איננו זקוקים לצה"ל להגן עלינו?
(חוץ מזה, בטח קראת את "כחש" מבן הכט ועוד ספרים כאלה.)
בכל אופן אני מבין אתכם. "חן האדם על מקומו"!
תוקן על ידי - רציו - 5/7/2003 12:30:58 AM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 00:10 |
|
| |
ואם כבר ענינא דיומא .
אני חושב שקיימת מוסכמה חוצת פלגים באורטודוקסיה (למעט שוליים), זוהי אגב מוסכמה
מרתקת מאד לדעתי .
המוסכמה היא שאנו מצויים כיום בתקופה שהיא ברמה זו או אחרת טרום גאולתית .
אני לא חושב שהמוסכמה נובעת דווקא מהקירבה ל"שית אלפי שנין".
האם יתכן לומר שמדינת ישראל לא קשורה למוסכמה הזו ?
ואם היא אכן קשורה, האם היא יכולה להיות משהו רע ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2003 00:01 |
|
| |
מוישה ג.
כדי לענות לך, צריך לברר משהו. עלינו להתמודד עם שאלה שאיני אוהב.
האם אתה שואל על סיבתיות אנושית או סיבתיות אלקית?
אם אתה שואל על סיבתיות אלקית, כלומר חשבונות ההשגחה, אז יש לברר מה היה החטא שעליו בא עונש השואה, ואם החטא הזה מצא את פתרונו, החלקי או המלא, בהקמת מדינה ליהודים, ואם בהקמת מדינה זו, ועל אחת כמה וכמה בצורתה הידועה, לא נוצר חטא חדש - שבשלו היו המלחמות.
אם אתה מחפש סיבתיות אנושית, היסטורית (וכפי שנזף הרב דן סגל, אין כזה דבר! אבל בכל זאת יש הסתכלות כזו, גם אם היא לא ממצה):
אזי בגולה היו רדיפות יהודים מסיבות שונות שקשורות יחד.
בצורה שטחית:
רדיפות היהודים באירופה נבעו מסיבות שבדת. הנצרות תקפה את היהדות, הדת שממנה פרשה, ואותה רצתה להחליף.
מאוחר יותר, השורשים של השנאה ליהודים פיתחו תורת גזע, והשאר ידוע. יש מחברת בשם רבקה שכטר שכתבה ספרים רבים בנושא זה.
בישראל, השנאה הזו איבדה את המוקד שלה שעומד מול העינים. מלבד זאת, פה אנו מתמודדים עם שנאה מוסלמית, שזה לכאורה גורם אחר.
לנתח את הסיבות לשנאה של הערבים כלפינו? באמת, חבל על הפוליטיקה.
בחשבון, לא אחרון, אבל מסכם, החלפנו את העימותים עם הגויים בארצותיהם עם גויים אחרים בארצנו.
טוב או לא טוב? אמור אתה מה שאתה חושב.
אני חושב שזה היה כדאי. שזה היה איתות לטובה משמים.
לכן אנו חוגגים, ברמה כלשהי, את היום הזה שבו שורות אלו נכתבות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
