הפתעה: תלמוד בבלי מהמאה ה-7?

העיתון "ניו-יורק טיימס", דיווח ביום הרביעי האחרון (מאי 7), שחיילי צבא הרה"ב מיחידת MET אלפא חיפשו בבניין המודיעין העיראקי בבגדד, כתב-יד עתיק של התלמוד הבבלי מהמאה ה-7, על-פי עדותו של בכיר לשעבר במוחבראת שהחביא את הספר במרתף של מטה המודיעין. החיילים האמירקנים חיפשו את התלמוד במרתף הבניין שהיה מוצף מים מזוהמים ובוץ בעקבות ההפצצות מטוסי הקואליציה, ואיתרו שם מפות של ישראל, אבל לא מצאו רק התלמוד דפוס וילנא, וכן ספרים של הקהילה היהודית בבגדד, אבל איתרו תיבת עץ ריקה שהחזיקה את התלמוד העתיק, הם עדיין מקווים לאתר את התלמוד בתוך הבוץ .

זו הפתעה מדהימה, תלמוד מהמאה השביעית! אם בסופו של דבר יאותר התלמוד, ויאושר התאריך, הרי אין תגלית גדולה מזו בחקר התפתחות התלמוד ותולדות נוסחו.

הקדומים שבכתבי יד מתוארכים של התלמוד המצויים בידינו, מגיעים למחצית השניה של המאה הי"א לספירה.

העדויות הקדומות על תלמוד שנכתב, הן על המחצית השנייה של המאה השמינית והמאה התשיעית, ראה תשובתו של רב שרירא גאון, שנכתבה בשנת 988, שפורסמה לאחרונה במלואה: תשובות הגאונים החדשות, מהדורת ש' עמנואל, ירושלים תשנ"ה, עמ' 159: "...דהוה שכיחין ספרי דמסכתא דנדה גמרא דכתבין מן טפי מן מאתן שני...". וראה ספר העתים, עמ' 267: "והוא (=רב נטרונאי גאון) שכתב לבני ספרד את התלמוד מפיו שלא מן הכתב"; ועל רב פלטוי גאון, לפי עדות נכד נכדו, לקוטים בסוף אגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין, עמ' xxiii: "שלחו (=אנשי אספמיא) לכתוב להם תלמוד ופתרונו, וצוה וכתבו להם".

על הנושא ראה עוד: ד' רוזנטל, משנה עבודה זרה – מהדורה ביקורתית, דיסרציה, ירושלים תשמ"א, עמ' 96-100; י' זוסמן, "ושוב לירושלמי נזיקין", מחקרי תלמוד, א (תש"ן), עמ' 108, הערה 203; י' ברודי, "ספרות הגאונים והטקסט התלמודי", שם, עמ' 237, הערה 2. והספרות שצויינה בידי החוקרים הנ"ל.

לפני שעה קלה דיברתי עם המומחה הדגול בדורנו בנושא הרב פרופ' דוד הלבני, מאוניברסיטת קלומביה, שאלתיו אם בידו מידע נוסף על כתב-היד, התשובה הייתה בשלילה, ואחרי דיון הצהיר בלשון פסקני: "אין תלמוד שנכתב במאה השביעית"! זאת אומרת הוא לא מאמין שמדובר בתלמוד מהמאה ה-7.

תוקן על ידי - ממדבש - 5/11/2003 9:46:02 AM

יש חדש בנושא?

שאלה נוספת
במהדורת שוטנשטיין מסכת ברכות דף ב ע"א מופיעים בתחתית העמוד ארבעה פרושים של רש"י
שלטענת העורכים מקורם בדפוס הראשון של התלמוד אך עקב טעות המדפיסים לא הופיעו בשאר המהדורות
מאז.מדוע הם לא הכניסו את הפירושים למקומם הראוי אלא שמו את זה תחת הגהות וציונים?
האם זה בגלל הסיבה שהזכיר זריחת עץ?

זיופי ספרים תמיד קרו ויהיו אך לא ברור מקורם. לא ברור לגמרי שהקטע על ישו אצל פלביוס זוייף במיוחד כשיש יותר מקטע אחד בו הוא מוזכר.

בכל מקרה, כיום ניתן בקלות למדוד את זמנו של כתב היד בשיטות מדעיות (פחם), והיות ומדובר בכתב יד ארוך, קשה כמובן לזייפו.

נחכה ונראה..........

"אין כמו עפולה בלילות"

אם ימצא תלמוד כזה לא יהיה ניתן ללמוד ממנו ולהבהיר הלכות עמומות? (כמובן במידה ויוכח מעל לכל ספק אמיתותו), במקרה של ירושלמי קדשים אף אחד לא טען שלא מסתמכים על כתבי יד שנמצאו.

הגם שלא הבנתי, האם אין עותק של התלמוד שנכתב בידי האמוראים?

ומיימוני; ברעם הפסיק לכתוב סיפורי עלילות (לפני כ7-8 שנים יצא ספרו האחרון), אבל הוא כותב והרבה, דברים אחרים.

תוקן על ידי - בוחערזעצער - 5/12/2003 3:17:50 AM

תרגעו כולכם, זה אלף שנה שאף אחד לא ידע ולא שמע על התלמוד שנכתב במאה השביעית (תקופת רבנן סבוראי), ופתאות יתגלה כזה בעירק? והיכן היה באלף השנים האחרונות? מדוע אף אחד לא שמע שהיה משהו כזה? הוא היה מונח בגניזה הקהירית? מוטב להניח שלא דובים ולא יער רק משל היה.

זריחתעץ

דברי חזון איש שהבאת למעלה, לא שימשו אלא כאשר נגדו את דבריו הראשונים החדשים. אך אין ספק שכללית יש להתייחס לגופו של עניין. ואולי סיסמא זו של החזו"א תקפה גם לגבי הזוהר?!

זה מעניין. יש ספרים חיצוניים שהם זיופים נוצריים מובהקים. "צוואת השבטים", למשל. גם יוספוס פלביוס זויף בקטע מפורסם שמדבר על ישו.

שיטתם של ההבראיסטים הנוצרים כמו רויכלין הייתה שיש מסורות יהודיות התומכות בנצרות ומוסיפות להבנתה, בעיקר מסורות קבליות. היו שכתבו מדרשים קבליים נוצרים בעצמם. מכאן המרחק לפסאודו אפיגרפיה אינו רב.

באותה תקופה (המאות ה-15,16) מדפיסים נוצרים הם שהרבו להפיץ כתבים יהודים, בעיקר לשימוש יהודים. אבל ככל הידוע, מעולם לא הוטל בהם רבב של זיוף, והם עבדו בצמוד לעוזרים יהודים.

מעניין שנושא דומה כבר כוסה מראש בידי הסופר החרדי המצטיין, שהפסיק בינתיים לכתוב, מאיר ברעם (שם בדוי).

ברעם מחבר עלילות כאילו היסטוריות מרתקות. הספר שלו, "האוצר הספרדי", הוא תיחכום בתוך תיחכום, שלא היה מבייש שום סופר ריגול (לה-קארה נניח).

באחד מספריו, עלילה היסטורית כביכול כמו כולם, הוא מספר בתוך העלילה הסבוכה על כתב יד של התלמוד שנמצא בימי רש"י. גיבור הסיפור עובר הרפתקאות רבות, אך מגיע עם הכתב יד הנדיר לרש"י - ואז רש"י מראה לו כיצד השינויים המדהימים שיש בטקסט הם למעשה זיופים מלאכת ידיהם של מומר נקמני ואיזה גוי רשע (כומר או אציל או שניהם יחד).

הרעיון הבסיסי דומה מאד לסיפורי ריגול מודרניים, על דיסינפורמציה כדי לבלבל את האויב. אלא שכאן הוא לובש צורה מיוחדת במאבק על דמות התורה.

הנה, התייחסות ספרותית נוסח החזון איש, שמעניקה לילד הקורא את הכלים - האמיתיים או הלא אמיתיים אך הרצויים - להתמודד עם גילויי כתבי יד חריגים בעתיד!

***

עד כאן ספרות מודרנית. מה ערכה המחקרי? האם זה יכול היה לקרות, או שזה אנכרוניזם?
ספציפית: האם בימי רש"י, או עד אליו, יכלו לקרות כאלו דברים?
כתיבה פסיאודו-אפיגרפית היתה דבר נדיר, אך קיים. ואין צורך לפרט ליודעים. אך כאן יש תופעה חריגה. כתיבה למטרות פולמוסיות ומבלבלות. האם יכלו לעסוק בה גורמים עוינים כדי להפריע לבני דת יריבה?
קשה לי להאמין שזה יכול היה לקרות. (אבל עקוב הלב מכל מי ידענו).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

זריחת עץ

הקדמתני. גם אני רציתי לציין שהחזון איש הקדים רפואה למכה, אם הביטוי הזה שייך כאן - וכמעט מנע מראש שימוש בגילוי כתבי יד כדי לשנות מהמסורת שבידי דורו.

לגבי אפשרויות השינוי, זה מתחבר לדעתי יפה לדיון שהיה באשכול על עמרצות או אפיקורסות, לטענתם של חלק מהכותבים שאין שום שינוי במסורת. הנה, מה יכול לחולל גילוי כזה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

זהו!

זריחתעץ, את משפטך ניתן להמשיך שההשגחה כיוונה ללמדנו שההלכה לא בהכרח התפתחה כפי שהיה צריך להיות!

לכאורה ניתן יהיה לומר את מה שאמר החזו"א באופן כללי על כתבים עתיקים. שההשגחה בכוונה הסתירה אותם מהעין, כדי לכוון את התפתחות ההלכה בדרך מסוימת.

צריך לסמוך פה גם על התקשורת שדיווחה נכון
וגם על העירקים .

זה קצת יותר מדי.

בנתיים, נא להפסיק את הריקודים .

ממדבש, ממש דבש

הלוואי שהעובדות יבלבלו את תיאורית הפרופסור.

תלמוד כזה יכול להוות ברכה עצומה ליהדות הרבה מעבר לתחום הארכיאולוגי/היסטורי!

אם יהיו שם שינויים מה'מקובל' בימינו הרי יתפתח קרקס שלם כדי להגן עם השיניים על ה'מקובל'!

הכתבה:

Iraqi Documents on Israel Surface on a Cultural Hunt
By JUDITH MILLER


AGHDAD, Iraq, May 6 — What began today as a hunt for an ancient Jewish text at secret police headquarters here wound up unearthing a trove of Iraqi intelligence documents and maps relating to Israel as well as offers of sales of uranium and other nuclear material to Iraq.

In one huge room in the flooded basement of the building, American soldiers from MET Alpha, the "mobile exploitation team" that has been searching for nuclear, biological and chemical weapons in Iraq for the past three months, found maps featuring terrorist strikes against Israel dating to 1991. Another map of Israel highlighted what the Iraqis thought were the locations at which their Scud missiles had struck in the Persian Gulf war of 1991. The strikes were designated by yellow-and-red paper flowers placed atop the pinpointed Israeli neighborhoods.

Team members floated out of the room a perfect mock-up of the Knesset, the Israeli Parliament, as well as mock-ups of downtown Jerusalem and official Israeli buildings in very fine detail. They also collected a satellite picture of Dimona, Israel's nuclear complex, and a female mannequin dressed in an Israeli Air Force uniform, standing in front of a list of Israeli officers' ranks and insignia.

Of even greater interest to MET Alpha was a "top secret" intelligence memo found in a room on another floor. Written in Arabic and dated May 20, 2001, the memo from the Iraqi intelligence station chief in an African country described an offer by a "holy warrior" to sell uranium and other nuclear material. The bid was rejected, the memo states, because of the United Nations "sanctions situation." But the station chief wrote that the source was eager to provide similar help at a more convenient time.

The discoveries, which American military officers called significant but which did not by themselves offer documentary evidence of direct Iraqi links to terror attacks on Israel, were the serendipitous byproduct of one of the strangest missions ever conducted by MET Alpha.

The search began this morning when 16 soldiers from MET Alpha teamed up with members of the Iraqi National Congress, a leading opposition group headed by Ahmad Chalabi, to search for what an intelligence source had described as one of the most ancient copies of the Talmud in existence, dating from the seventh century. The Talmud is a book of oral law, with rabbinical commentaries and interpretations.

A former senior official of the Mukhabarat, Saddam Hussein's secret police, had told the opposition group a few days earlier that he had hidden the ancient Jewish book in the basement of his headquarters. The building had been badly damaged by coalition bombing, said the man, who is now working for the Iraqi National Congress, but he was still willing to take a group there to recover it. MET Alpha hesitated. Its mission was hunting for proof of unconventional weapons in Iraq, not saving cultural and religious treasures. But Col. Richard R. McPhee, its commander, decided that the historic Talmud was too valuable to leave behind.

Early this morning, a seven-vehicle convoy pulled out of the Iraqi Hunting Club, a former Baathist retreat that is now the headquarters for the Iraqi National Congress. Accompanied by members of the Office of Reconstruction and Humanitarian Assistance, MET Alpha's chaplain, who has a strong interest in religious texts, and a reporter, the group arrived at Mukhabarat headquarters only to find the section of the building in which the precious document was said to be stored under four feet of murky, fetid water. Dead animals floated on the surface. The stairwell down to the muck was littered with shards of glass, pieces of smashed walls and other bombing debris.

Temporarily daunted by the overpowering stench, MET Alpha's leader, Chief Warrant Officer Richard L. Gonzales, and two other MET Alpha soldiers eventually collected themselves and plunged into the mire in search of the holy text as the team chaplain shook his head in disbelief.

What they found instead of the precious book was what the former Iraqi intelligence official said was the operations center of the Mukhabarat's Israel-Palestine department. Two Iraqi National Congress members joined the soldiers in the water as they inched their way by flashlight through the 50-foot hallway to the rooms where they happened upon the intelligence documents.

Slogging down the dank hallway, the soldiers reached a room where they found hundreds of books floating in the foul water. There they rescued three bundles of older Jewish books, including a Babylonian Talmud from Vilna, accounting books of the Jewish community of Baghdad between 1949 and 1953 and dozens of more modern scholarly books mostly in Arabic and Hebrew — "Generals of Israel," by Moshe Ben-Shaul; David Ben-Gurion's "Memoirs"; and "Semites and Anti-Semites," by the Princeton scholar Bernard Lewis.

But no seventh-century Talmud.

In the end, MET Alpha collected and turned over one large truckload of intelligence documents to the Defense Intelligence Agency for analysis. As for the missing Talmud, Mr. Gonzales said his team believed that it might still be at the bottom of the Mukhabarat's flooded basement. That view was reinforced by the recovery of a wooden box with Hebrew writing, which the former Iraqi intelligence officer said might have contained the priceless artifact.