מיתוס האלילות והמינות והקבלה

בפורום זה מרבים להשתמש במלת אלילות כהגדרה שלילית על דברים שנכשלו בהם רוב מנין ובנין של כלל ישראל מאז ימי הביניים לפחות.

מהו אלילות?

הרמב"ם בתחילת הל' ע"ז מתאר ומגדיר מהי אלילות, ומבאר שמדובר בהתפתחות מסויימת שהתחילה באנוש, ועיקרו הוא, שהתחילו להעריץ ולכבד את הכוכבים והמזלות ככוחות עצמאיים. וכך הוא כותב בהל א וב': בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים וזו היתה טעותם אמרו הואיל והא"- ברא כוכבים אלו וגלגלים אלו להנהיג את העולם ונתנו במרום, חלק להם כבוד והן שמשין המשמשין לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון הא-ל ברוך לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד עבדיו והעומדים לפניו וזה הוא כבודו של מלך.

כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודה זרה.

לאור הדברים האלו אולי יואיל בעלי הפורום להסביר לי, האם הרמב"ן שהאמין שיש עשר ספירות שבאמצעותה פועל הקב"ה פעולתיו, ואין מישהו שמחשיבם ככוחות עצמאיים ומכבדם, ואין מישהו שיעבדם ח"ו, ואין מי שיתפלל אליהם ח"ו, מדוע יש בהם אלילות לפי הרמב"ם.

עוד אני שואל. לפי הרמב"ם הקב"ה הוא היודע והוא המדע והוא הידוע, וכעת אם אדם בתפילתו מתכוון להיודע ולהמדע, האן אלילות יש בכך?


הגשמה באלוקית
ובאמת, הרי בספירות אלו יש עוד בעי'. שכן יש בהם חשש אנתרפומרופיזם, והלא הרמב"ם פוסק בהל' תשובה שכל האומר הקב"ה יש לו דמות הגוף, הוא מין. וממילא תיאורי הספירות ושאר הזיווגים שבספירות יש בהם משום גופניות והגשמה.

אולם כבר ידועה השגתו הנודעת והנועזת של הראב"ד: ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו לפי מה שראו במקראות ויותר שראו בדברי אגדות המשבשות את הדעות". והנה בדברי הראב"ד ברור שהוא חושב שהוא שיבוש אך לא מינות.

האחרונים שנתקלו בראב"ד התפלאו, כיצד מכנה הראב"ד לאלו שנכשלו במה שכיום מקובל ורווח שהוא מינות "גדולי טובים ממנו"? האור שמח הציע לגרוס במקום ממנו "מעמינו". ואילו בעל עבודת המלך (להגאון ר' מנחם קרקובסקי, דודו של הגרי"ד סולובייציק מבוסטון) כותב על האור שמח ואין צורך לזה כי הכוונה ממנו כמו איש ממנו וכמו עצמת ממנו.

יש הסבורים שהטעם שהראב"ד אינו סובר שהם מינים כי הם טעו כך בעקבות לימוד לא נכון של הכתובים, אך מי שטועה כך בלי מקראות, אכן מין הוא. (והרי זה כמו בהלכה, טעה בדבר מצוה). אולם באופו עקרוני גם הראב"ד שטעו.

אולם כעת בעידן פירסום כתב יד של ראשונים, מתברר שהראב"ד אכן התכוון לגדולים וטובים ממנו, "כפשוטו" ואינו משל ומליצה.

גדולי אשכנז וצרפת, אכן סברו שיש להבין המקראות אלו כפשוטם ולא בצורה אליגורית!

במחזור וויטרי (שדפס רק במאה שנים האחרונות) לתלמידי רש"י (רבי יעקב) בפירוש המשנה אבות עמ' 514 "חיבה יתירה נודעת לו כלומר חיבה יתירה חיבבו שנבראו בצלם אלקים עצמו שנאמר כי בצלם אלקים. בצלם אלקים עצמו עשאו המקום ואית דלא גרסא הא דכיון דאין לצור דמיון ולא תמונה מי שאומר בזה חיישינן שמא מין הוא!

כלומר מי שסבור שאין להקב"ה תמונה - מין הוא!

כדבריו כתוב בספר המדהים 'כתב תמים' לאחד מגדולי ראשוני אשכנז (מובא הרבה באור זרוע) רבי שמה ב"ר חסדאי תקו. הספר שנדפס בפעם הראשונה לפני כמאה ועשרים שנה באוצר נחמד וינה תר"ך (ולאחרונה צילמו את הכת"י בהוצאת מרכז דינור ירושלים תשמ"ד בדמות קונטרס עם מבוא, שיש בידי) הינו שריד של פולמוס ודעה שנשכח כליל מנוף היהדות. הספר בעצם הוא ספר חריף ופולמוסי נגד הרס"ג הרמב"ם האבן עזרא וחסידי אשכנז, וטוען שכל השיטה לפרש מקראות על הא-ל שלא כפשוטו הוא נטע זר ביהדות והוא מינות.

וכעת כבר התגלה מכת"י גם דעת רבינו ישעי' מטרוני האחרון בקונטרס הראיות על סנהדרין ודבריו כבר מתונים כדעת הראב"ד.

ואצטט דבריו המאלפים: ודבריו [של הרמב"ם] הם חוץ משטת התלמוד ואמנם כי כן הדעת הדעת מכרעת וכן פשוטן של מקראות שהקדוש ברוך הוא אינו גוף ובעל תמונה כמו שנאמר ואל מיד תדמיון א-ל ומה דמות תערכו לו וכל הדמיונות שראו הנביאים אינן אלא כדרך הנבואה כמו שנאמר וביד הנביאים אדמה....אבל מי שיטעה בכך ולא ירד לעמקו של דבר ומבין המקראות כפשוטן וסבור שהקדוש ברוך הוא בעל תמונה לא נקרא מין שאם כך הדבר איך לא פירסמה תורה על דבר זה ולא גלו חכמי התלמוד להודיע דבר זה בגלוי ולהזהר נשים ועמי הארץ על כך שלא יהוא מינים ויאבדו עולמם. הלא כמה אסורים קלים כגון מוקצה וכיוצא בו חברו חכמים כמה הלכות והרבו כמה דקדוקין להעמיד כל דבר על מכונו ועל דבר זה שכל האמונה תלויה בו ויש בו כרת בעולם הזה ובעולם הבא, איך לא הורו חכמים על דבר זה בגלוי?

אלא ודאי לא הקפידו לכך אלא יאמין אדם היחוד כפי שכלו ואפילו הנשים כפי מיעוט שכלן... ומה שכתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה לא בא הכתוב להזהיר אלא שלא לעשות תמונה כמו שכתוב בסוף הפסוק פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל אבל אם יחשוב אדם שהקב"ה בעל תמונה לא הקפידה תורה בכך וכמה היו מחכמי התלמוד הקדושים שמהם תצא תורה לישראל שלא נתנו לבם להתבונן בענין האלהות, אלא הבינו המקראות כפשוטם ולפי תןמם חשבו כי הקדוש ברוך הוא בעל גוף ותמונה. וחלילה שנקר' מינים לאשר נאמר עליהם אשר בארץ המה".

הרי שאין בחז"ל מקור שדיעה זו מינות היא!!!!

ביטול המגשימים

כיצד נכחד מאשכנז דעה שלטת זו?

כאשר הגיעו חסידי אשכנז של ר' יהודה החסיד אימצו לעצמם שיטת הרס"ג כחלק מקבלתם. ולא עוד אלא כ"חסידים" אמיתים הפעילו מנגנון שלם לבער את ספרי המינות מן העולם. דהיינו כל הספרים שבהם מופיע השגמה על אלקות.

וכך מצאנו בכת"י (מצוטט במבוא לספר ערוגת הבושם ח"ד) מאחד מחסידי אשכנז שמתאר השמדת "כתבי המינים "וברוך המקום שהגיענו עד פה אומ' אני אב"א שלו"ם לא לחינם באתי הנה אלא כדי לישב ייחוד אלוקינו י"ש לעד לנצח וכן בזוש"ט (SOESTׂ ביערתי ספרי המינים באש ויודע ברור כל הקורא חי העולמים טעות גדול וקרוב הוא לענין גידוף וחירוף שפתרונו של חי לשון רבים...אבל הש"י ית' הכל אחד קול ודבור הוא אינו אלא אחד לכך אומר חי ה'".

לאור דברים אלו לא יפלא, שדעה זו דעכה כליל וירדה מבימת ההיסטוריה, כשם שמנהגי ארץ ישראל ירדו לתהום הנשי' בעקבות מנהגי בבל. (ראה באשכול מתסערבון), ורק שרדה במרתפי הגנזים של כמה כתבי יד.

אין כאן המקום להיכנס לעומק המחלוקת, אך ברור שאין פסיקת הרמב"ם (ודעת ההמון, כן, כן, גם בזה יש דעת המון ודעת המקובלת!) אינה חד וחלק. ובמבט ראשון (כפי שטענו מתנגדי הרמב"ם החריפים הכל לקוח מדעות אריסטו ואין מקור הא-ל של הרמב"ם לקוח מחז"ל!) אין דעת הרמב"ם מקורית.

כיצד הבין הרס"ג והרמב"ם וחסידי אשכנז מושג השכינה? או מושג אכתריא-ל, שרבי ישמעאל ראה בקוה"ק? כיצד הבינו שה' דיבר במתן תורה?

הרס"ג הסביר וכן הבינו אחריו הגאונים והרמב"ם וחסידי אשכנז. (ראה רבינו חננאל מובא באור זרוע הל' קריאת שמע סי' ח והוא חולק עליו) שמדובר במלאך הכבוד. וקול ה' הוא קול הנברא והשכינה היא בריאה בהירה מיוחדת.

ואנו שואל האם גישה זו שיש כאן בריאה, שכינה שהיא כאן תיווך בין הקב"ה, מובנת ופשוטה? האם כאן "אלילות" (אין אני זורק מלה זו בקלילות ח"ו, רק אליבא דהקנאים דכאן אני שואל) מסויימת? לא הקב"ה דיבר איתנו במ"ת אלא נברא? (וכבר חלקו עליו הרמב"ן?)

המעיין, בספריו הקלאסיים של הקבלה, כתבי רבי יצחק סגי נהור, רבותיו של רבי עזריאל ורבי עזרא, רבותיהם של הרמב"ן ורבינו יונה, ובספרי תלמידי הרמב"ן, הרשב"א, רבינו בחיי, ר"י אבן שועיב, הריקאנטי, כתבי רמד"ל, והזהר הק', וכתבי הר"מ גבאי וכתבי הרמ"ק, יראה מיד שהם דוקא דוגלים בקיצוניות האחדות פשוטה בלי ציור וצורה כלל! הם סולדים מהמגשימים בקיצוניות.

לו הקבלה היתה איזשהי עלילה נסתרת ואלילות מוסווית, מדוע פסלו את ההגשמה ללא הרף?

ברור שהקבלה פוסלת את ההגשמה, וביחד עם זאת העמידה את תורת הספירות, כדי לענות על כמה שאלות בוערת ביחס בין הבורא ועולמו, ביחס בין נותן התורה לתורה, ביחס בין מצוה המצוות להמצוים. וכל הקבלה מנסה לתווך את שני קצוות הללו.

אולי אוסיף ביאור  שאולי פספסתי והוא המושג צמצום האור .

הבורא הוא העצם , ולפני הצמצום העצמות היתה לבדו בילתו , וכשצמצם את העצמות נוצר מקום לאור , ושם האיר מעצמותו , ולאחר  שהיה מקום של אור אין סוף שהוא האור של הבורא , נוצר עוד צמצום של האור אין סוף שהוגבל.
אני מניח שאת ענין הצמצום יהיה קשה להסביר בפורום , לכן רק הוספתי את הנחת היסוד של הצמצום שעל זה בנוי הפוסט שכתבתי , שלפי זה מבואר איך כל העולם זה הבורא ובכל זאת הגילוי של הבורא לא מתגלה אלא על ידי נברא.
עוד נקודה שהמושגים נברא ושאר הלשונות אינם מציאות בפני עצמה , אלא מציאות שהבורא רוצה שכך נראה אותה ונתנהג על פיה.
את ההסבר הזה ראיתי צורך להוסיף .

.

תוקן על ידי נמדשיר ב- 27/01/2016 19:14:47

יש3

אתה צודק שכנראה זה מוזר , אבל מה לעשות איך אני אבחן את ההבנה של החברים.
לכן שמתי מאמר , אני רואה שלא מבינים אני מקבל תובנה נוספת על החברים ולומד מה לכתוב .

תוקן על ידי נמדשיר ב- 27/01/2016 18:23:37

מי שיודע יודע; מי שלא, לא אסביר לו.
אין לי בעיה עם הגישה הזו, אבל כשאתה כותב בפורום, זה קצת מוזר.

אני רואה שאין כאן הבנה לכתבי האר"י , אני לא אלמד כאן כתבי האר"י , וזו גם לא היתה הכוונה.
לכן אסתפק במה שהגבתי עד לעכשיו , וכל אחד שיפרש את דברי על אחריותו בלבד , אני לא חושב לענות על כל תגובה ותגובה , גם אם אני יוסבר לא נכון , אני מודיע מראש , שכל דבר שתכתבו , ולא תסכימו , לדעתי כנראה לא הבנתם את הנכתב .
יתכן ואני לא הסברתי את עצמי מספיק , אבל מה לעשות והתוכן הזה היה לעיני אנשים חכמים שהבינו את הכוונה , ולכן החלטתי להשים אותו כאן , אבל ברור שלא כל אחד יכול להבין את העומק .

לא נראה לי שהמגיבים הבינו את המושגים שכתבתי , לכן אני לא ארחיב את הדיון .
ולא חייבים להסכים.

לא כתבתי להשלים את הבורא , אלא להשלים את החיסרון שנוצר בעולם בגלל הנברא