| נשלח ב-26/5/2003 09:50 |
 |
| |
נאום הפרידה
לאחר כחודשיים של השתתפות קבועה בפורום, בתפקיד מגן היהדות הנאמנה, הגיעה עת פרידה.
ציינתי כבר פעמים אחדות שאינני מאלה שעיתם בידם להשחיתו ככל העולה על רוחם. אמנם מציץ אני מעת לעת בפורומים שונים, אבל כמעט ואינני משתתף בכתיבה באף אחד מהם, ולא משום שאין לי מה לומר בנושאים הנידונים בהם.
ועם זאת, כשנתקלתי בפורום זה אמרתי לעצמי: "והשבותו לו" אמרה תורה, לרבות אבידת גופו, אבידת נשמתו על-אחת כמה וכמה. והרי כאן לפניך יהודים תועי-דרך, לשיטתם מחפשי-אמת הם באמת ובתמים, ודומה עליהם שאמת ואמונה צרות הן זו לזו. ואם בידך להציג בפניהם את נקודת מבטה של היהדות הנאמנה, את נקודת מבטה של פנימיות התורה - עליך אמר רחמנא "לא תוכל להתעלם". אוסיף ואציין שבביקורי הראשונים בפורום לא נתקלתי בשאר מגיני היהדות הנאמנה, כדוגמת הלבן, מסתברא ועוד, שאם לא-כן אפשר והייתי מניח בידם את המלאכה לגמור.
אלא שככל שחלף הזמן נוכחתי לדעת שמבקשי אמת בעולמנו מעטים הם, ופורום זה בכלל. לא חיפוש האמת כאן, אלא נסיון להתבדל מן "ההמון" באמצעות הצגת עמדות חריגות, בליווי קורטוב של הרפתקנות. רצון ההתבדלות והכרת הערך העצמית כ"חושבים" - מוביל, במודע או שלא במודע, לידי הטיית השכל כלפי הסטייה מן המקובל ומדרך היהדות הנאמנה, עד כדי קבלת רעיונות מוזרים בכל קנה מידה, ובלבד שיחרגו מן המקובל על "ההמון".
כלפי גישה זו, הצגת שיטת היהדות הנאמנה - מתקבלת על הדעת ככל שתהיה - אינה אטרקטיבית דייה: אם אין המחשבה וההתבוננות מובילות אלא לאימוץ הגישה המקובלת - מה הועילו מתוחכמים בתקנתם? ובמה אתנכר אני, ה"חושב", על ההמון הנבער? כשגישה זו היא נקודת המוצא, אין לדרך היהדות הנאמנה סיכוי כנגד גישות מקוריות ומתוחכמות, מחניפות-אגו.
וכך, מזמן לזמן, התגבר בי הספק בדבר תועלת כתיבתי בפורום. לא שנסתפקתי אם יש שכר לפעולתי, אלא שנסתפקתי אם לא יצא שכר כתיבתי בהפסדה.
ומשנאלצתי להפסיק את כתיבתי לזמן-מה מפאת נסיעה, חזרתי ושקלתי את הדברים, והגעתי להחלטה להפסיק את כתיבתי הקבועה בפורום. אינני מתחייב שלא לכתוב מפעם לפעם, ובוודאי שאבדוק את הנעשה באשכול זה עד שיצלול לתהום הנשייה, ואולי אף אראה לנכון להגיב, אך בכתיבה קבועה לא אמשיך.
ומי יתן ונזכה כולנו לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות בחג מתן-תורתנו הבעל"ט.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2013 08:37 |
|
| |
מסע ההקפצות של הימים האחרונים מעלה אכן דברים מעניינים.
ראשית, חבל על דאבדין (=שהלכו לאיבוד). היו לנו חברים יקרים וחכמים, שייצגו חלק ממגוון של דעות שנכללות בהגות היהודית לדורותיה. אני כותב משפט זה בנימה מסוייגת מפני שאיני שותף לחלק מאמונותיהם. אבל אני כן חושב שכדאי מאד שיהיו בפורום כשלנו מייצגים לדעות אלו.
שנית, מייצגי "המלאך שכליאל" גם הם פרשו ברובם. אבל אני רוצה להצביע על חסרון לדעתי בשיטתם. וזו נקודה חשובה, שאני מזכיר אותה שוב ושוב.
מה יכולותיו של אותו יש אנושי שאנו מכנים "שכל"?
בלי להיכנס לניתוח ארוך, יש לדעתי להפריד בין שני שימושים:
גילוי מידע.
בדיקת מידע.
אני עצמי ממליץ מאד על שימוש בשכל במובן של שימוש בהגיון, כלומר בלוגיקה. אבל בשימוש זה, שאין לוותר עליו, אין אנו מגלים מידע חדש אלא רק בודקים את המידע שיש לנו, את מערכת האמונות שלנו. ואם מגלים סתירה, זו הזמנה לזרוק צד אחד מן הצדדים הסותרים החוצה.
(כמדומה שלמיכי יש הסבר מנומק מדוע סתירה זה לא נורא, כל עוד שומרים עליה במקום אחד ומונעים ממנה להתפשט).
אמנם השימוש בשכל כמקור מידע, זה כבר דבר פחות ברור ועליו אפשר להתווכח.
לפיכך, אם יש אסכולה מיימונית בפורום שלנו, או אם אני זכאי לדבר בשם גישה מן הגישות, אזי איני מסכים לביקורת שיש ללכת "אחרי השכל" ושהפורום שלנו מחוייב או ממליץ על גישה כזו.
הפורום, בעיני, עוסק בזיהוי סתירות ובנסיונות לבחון את היישובים האפשריים שלהן. אם יש סתירות בין התחום שנקרא "דת" ובין התחום שנקרא "מדע" - ואלו רק שני תחומים במכלול הידע האנושי - אזי הפורום שלנו עוסק במה שביניהן.
וזו אחת מתכליותיו.
מי שיש לו פתרונות לסתירות, תמיד יהיה מוזמן, תמיד יהיה ברוך, תמיד יהיה מובטח לו קהל מקשיבים וקוראים. ואני ביניהם.
אבל יהיה עליו, על הכותב, להסתגל לרעיון שאין מאמינים לו בגלל שהוא אמר או בגלל שמישהו אמר, גם אם המישהו הזה הוא נציג מוכר של המסורת היהודית. בוחנים דברים לפי תוכנם ולא לפי אומרם.
ועדיין כמה דרוש לנו מייצג מסוגו של אפריים לייב יקירנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 06:00 |
|
| |
אפרים,
יש לך נאום פרידה די ארוך של כמה ימים. מתי הולך להיות הפרידה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 05:16 |
|
| |
אפרים ליב השנון עזבנו
ואין עוד מגן לתורה
אוי לנו כי הושברנו
מה חמור המצב, מה נורא!
תתיצב יהדות לא מוגנת
מול בריות הפונות לשכלן
מה נעשה בלי גננת?
בלי מגיד והוגה כה מושלם...
בדמעה ניפרד ובמכאוב
חרטה תעטוף את ליבנו
כי אנחנו העזנו לחשוב
וחרה בנו אף אדוננו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 05:05 |
|
| |
אז מה היה לנו?
בוגי מכריז שהוא מזהה בדברי מבוכה.
קוני מוסיף שהוא מתמלא עלי רחמים.
מגדיל לעשות מוישה וקובע חד-משמעית שהודעת הפרישה שלי אינה אלא כניעה.
תגידו, האם אמונתכם בדרככם רעועה כל-כך שאתם זקוקים לחיזוקים עלובים מעין אלו? תמהני!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 03:08 |
|
| |
להודיע על פרידה, זה חלק מהמלחמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 22:39 |
|
| |
ובכן:
אפריים ברח.
אני חושב שבמקום הכותרת "מכתב פרידה" עדיף: "כתב כניעה".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 13:12 |
|
| |
אפרים לייב!
אנא אל תעזוב,
כל חברה בשביל שתישאר ברמתה הנאותה צריכה היא למבקרים, וכמו שהגדוילים הליטאים אמרו תמיד שטוב שיש את נטורי קרתא השומרת עליהם שלא ייסחפו [ובאמת היום שנתמעטו הנטו"ק נסחפו הליטאים].
ובפרט אנשים עצמאיים בשכלם ודאי צריכים הם למבקרים שלפחות יתנו להם מבט שונה וביקורת כשצריכים,
ומאדם שאין מעריכים כלל אין מקבלים בכלל בקורת ולכן רק מאדם כמוך שמבין עניין שייך לקבל ולכן נוכחותך נצרכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 11:13 |
|
| |
אפרים היקר
הרמב"ם שאתה מרבה לצטט,ואתה מסתמך עליו הוא קבל האמת מאריסטו!(מגוי)וקיים כנאמר: "קבל האמת ממי שאמרה"
הדברים המוזרים אפשרי שיהיו נכונים בתנאי שיעמדו מול ביקורת השכל, ואם הם בגדר "נמנע" והם נמצאים תחת הקטגוריה של "סברות,אמונות, ודעות" אין לקבלם כנכונים. לדברי הרמב"ם
תוקן על ידי - איקה - 5/27/2003 11:50:49 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 10:34 |
|
| |
לייב
אולי מי שלא בדרגת רבי מאיר גם לא בדרגה לשפוט על מי שחושב טוב ממנו לומר עליו שהוא "אחר" רק משום שמה שחושב ההוא לא מתאים לדוקטרינות שלי?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 09:07 |
|
| |
אפרים
שוב ושוב אין לך מנוס בלי השמצות. בכל זאת אתייחס לפרה הקדושה שלך של 'השופט בימים ההם'.
מקרא זה מדבר על בית הדין הגדול בירושלים. מה שאתה מחליט למנות כשופט בימיך את אדמורך ואדם אחר מחליט למנות את ראש ישיבתו, זה לא מונע ממני שהכרתי היטב היטב הרבה מהשופטים בימינו למנות את שכליאל (גם אם הטענה היחידה שלך היא ניחוש מניעים של יהורבעל שהיא כמובן לא משכנעת).
אתה כותב 'אנו מחוייבים להשתמש בשכלנו במקום שאין לנו דרך בטוחה יותר, אבל האם משום כך נעדיף את שכלנו גם במקום שיש דרך כזו?' כל דרך בה אתה מקבל מרות מוסמכת, תהיה זו תורת משה, או להבדיל תורת מעזבו'ז, תורת מעקקא, תורת נצרת או איזו שלא תהיה, הרי שכלך הוא שהחליט לקבלן ואין לך מנוס משכלך ומכאן מבוכתך!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 08:36 |
|
| |
כמה תגובות בקצירת האומר:
מתענין,
1. על רוב שאלותיך כבר עניתי: אנו מחוייבים להשתמש בשכלנו במקום שאין לנו דרך בטוחה יותר, אבל האם משום כך נעדיף את שכלנו גם במקום שיש דרך כזו?
2. ה"שופט שבימיך" מפרש על יסוד התורה שקיבל מהשופט שלפניו, וכמובן גם הוא משתמש בשכלו לשם כך, אלא ששכלו של השופט (בניגוד לשכלו האישי של כל אחד) קיבל גושפנקא של תורת-אמת.
3. מובן שקבלתה של התורה אינה מבוססת על כך שהיא "הגיונית". זהו המסר של מאמר חז"ל על התורה והאומות.
4. קיוויתי שיקיימו בעצמם "קבל את האמת ממי שאמרה"...
ינוקא,
1. בתורה אינסוף רבדים, מעבר למובנן הפשוט של המלים. הלומד תורה לשמה זוכה ומתגלים לו רבדים עמוקים יותר בתורה. רבדים אלו כוללים את העולם כולו על כל החכמה שבו.
2. אני מזמין אותך ללמוד חסידות חב"ד, ותיווכח לדעת שהדברים "המוזרים" בקבלת האריז"ל מוסברים בטוב-טעם.
3. על איזה יסוד אתה מחליט שדברים שבעיניך הם "מוזרים" אינם יכולים להיות נכונים? האם כל הכוחות (והאנשים?) שבעולם פועלים תמיד בדרך רציונלית?
4. מובן שהסתירה מדברי ריה"ח לגמרא מפורשת טעונה יישוב, ואין ספק שכבר עסקו בכך.
בוגי,
והחלטה זו שלך, להעדיף את שכלך (שאתה מודה, אני מניח, שאינו חסין מטעויות) כדרך לאמת, על-פני התורה (לא רק על-פני "הטעויות שהכניסו לה", אלא על-פני התורה עצמה, שהרי הפנייה "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" היא הנחייה מפורשת בתורה שבכתב), עליה מעיד הבורא שהיא "תורת אמת" - האם היא החלטה הגיונית או שרירותית? אם הגיונית - התוכל להסביר מהו ההיגיון שגורם לך להניח ששכלך יוביל אותך לאמת טוב יותר מהתורה?
ושמא, אם תתבונן מעט יותר ותנסה לחשוב באובייקטיביות, תמצא שאין כאן אלא יהירובעל בתחפושת שכליאל?
בע"ע,
האומנם לדעתך עלי להשחית זמני כאן כדי להצילך משעמום?...
פגית,
צריך אדם להיות במדריגת ר' מאיר כדי שיוכל ללמוד מ"אחר" ולהבחין בין תוך לקליפה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 00:45 |
|
| |
אפרים לייב!
אני מברכת על החלטתך (אל תפגע, רגע.) לעזוב את הפורום בתור מורה.
הצעתי לך לקחת פסק זמן ולשוב אליו בתור תלמיד חכם.
"איזהו חכם? זה הנשאר תלמיד לעולם"
בטוחני שכאשר תשנה את הגישה תווכח לראות שתוכל להפיק הרבה תועלת.
ו...כמובן, אז נשמח גם אנו ללמוד ולהחכים מדבריך.
תוקן על ידי - פגית - 5/27/2003 12:47:38 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 23:01 |
|
| |
הלבן :
איך אמר מי שאמר : אינני רוצה להיות במקום שמוכנים לקבל אותי אליו ...
מה אעשה במקום בו חושבים כמוני בדיוק ? הרי אגוע משעמום ..
אני מודה ומתודה שאני בהחלט מחבב חלק גדול מהיושבים כאן, (אותם אלו שאינם ה"ריכטיקע להכעיסניקים") למרות שאני חולק עליהם באופן נחרץ לחלוטין .
אמנם, ע"מ להראות עד כמה דעותיהם מתועבות בעיני אני רוקק לכוסי ג' פעמים כל ערב.
כך אני מגלה זויות והשקפות עולם חדשות. צדדים שלא חשבתי עליהם .
אני ממש לא חושש שישנו פה את דעתי שהרי אם יעשו כן, יתברר שהם צודקים ואנוכי באתי אל מפתן האמת.
אבל להשאר רק אם אלו שחושבים אחרת .. זה גם בעיה לא פשוטה .. אל תלכו !
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2003 17:35 |
|
| |
בע"ג
דומני שגם מסתברא עוזב מזמן לזמן מאותה סיבה.
אם תצטרף אלינו, נוכל לייסד "חוג".
מה דעתך?
|
|
|
|
|
