| נשלח ב-26/5/2003 14:15 |
 |
| |
למה מתחתנים?
כניראה בהשראת האשכול הקודם .קיבלתי לתיבה האישית שאלה פשוטה .למה מתחתנים?
מפאת חשיבות הנושא חשבתי להקדיש לכך אשכול ברשות מנהל הפורום.
נולדנו שלמים.
שלמים רגשית ,שלמים הזנתית,שלמים בשאיפות ,ברצונות ,שמחים ובעלי נפש שקטה ונעימה.
ברבות שנת הילדות הראשונה והבאות שלאחריה נוצרו בנו חסרים.
החסרים נבעו מחסכים שלא התמלאו עוד בהיותינו בשנתינו הראשונה ועד החמישית לחיינו.
לא קבלנו ליטוף בזמן,לא שמעו אותנו כשצרחנו בלול,לא קיבלנו תמיד את האוכל המיוחד לנו,השאירו אותנו עם מטפלת קרה ,הגננת העליבה אותנו ואמרה לנו שאנחנו עצלים.
כל אלה מהווים קרקע נאותה ובית גידול דשן להתפתחותם של פצעי ילדות .
ההורה שגידל אותנו , בדרך כלל הוא זה שפגע בנו פה ושם כמובן מבלי לשים לב לכך וללא כל מודעות מכוונת.
אם גדלנו אצל אמא חמה וחונקת , אנחנו נחפש אצל בן הזוג שלנו בדרך כלל את אותה אישיות שתתן לנו קצת תחושת חנק כדי להזכר במקום שממנו בנו .
למה נמשך דוקא לבן זוג חונק כמו האמא שלנו?
משום שתפקידנו לתקן את תכונת החנק אצל בן הזוג שלנו.ומשום שעבורינו זה המוכר והטוב.אנחנו לא מכירים עדיין משהו אחר טוב יותר .שם בילדות זה התקבע .
תפקידנו למתן אצל בן הזוג שלנו את החום הנושב ממנו ומאיים לכלותינו.
ואילו בן הזוג שלנו שהוא חם מאוד ומעניק אהבה לבלי סוף, בדרך כלל ימשך אלינו כי אנחנו בינתיים גדלנו להיות קצת קרים ומנוכרים כי ברחנו מהאמא העוטפת שלנו .
סיגלנו לעצמנו את הקור והאטימות על מנת לשרוד בשלום בילדות עם אמא דאגנית וחמה מדי.
בן הזוג שלנו החם והאוהב גדל במקום מנוכר ונאלץ לגדל את עצמו כבוגר חם ואוהב על מנת להציל את עצמו מהקור של המקום שממנו הוא בא.(בדיוק בהפוך אלינו )
לפיכך אנחנו ננסה לתקן אצל בן הזוג ולמתן אצלו את מתן האהבה ויחד עם זה להביא את עצמנו למצב תיפקודי יותר חם ואוהב.
בן הזוג שלנו שכידוע בא ממקום קר ומנוכר והפך להיות חם ושורף באהבתו יאלץ על ידי הקשר איתנו להתמתן באהבתו ולהיות בעל מינון מסודר יותר בקשר למתן החום והאהבה.
וכך יוצא ,למי שעדיין עוקב אחר הדברים, שאנחנו מתקנים לעצמנו את האישיות בזה שאנחנו מרפאים לבן הזוג שלנו את פצעי הילדות שלו.
רווח לאישיות הפרטית ותיקון לעולם כולו.
תוקן עקב כתיבה חסרת נשימה.
תוקן על ידי - התבהרות - 5/26/2003 2:36:01 PM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 00:28 |
|
| |
למה מתחתנים?
טוב משום מה (כך טבע ה' בבריאה - פרו ורבו) כל הברואים מתחתנים מהצמחים ועד האנשים, פרו ורבו נאמר לחיות ולעופות ולדגים וגם לבני האדם, המצוה הזאת הוטבעה כאינסטינקט קיומי בכל הברואים מפני ש"לא תוהו בראה, לשבת יצרה".
*******
למה עושים את זה בצורה מסודרת?
"אשר ציונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו ע"י חופה וקידושין"
*******
למה פלוני דוקא עם פלונית?
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר (תהילים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות <אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות> איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני (סנהדרין כב ע"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2003 13:37 |
|
| |
חברים וחברות... נשואים ונשואות... גרושים וגרושות.. וזקנים וזקנות....
השאלה למה מתחתנים היא מסוג השאלות שאין להן תשובה אחת. יושם לב שבתורה לא כתוב בשום מקום כיצד מתחתנים... אלא רק כיצד מתגרשים.....
ואין זה רק בתורה בלבד... בכלל, בכל דיני השיתוף באשר הם.. (בנכסים, בדלא ניידי, בחברות, בעמותות), יותר חשוב להדגיש ולהבהיר איך נפרדים.. מאשר איך מתחתנים.. וזאת כי ליצור קשר זה מאוד טבעי אצל בני אדם.. אבל לעזוב אותו בשלום... אוי וי (ועוד...)
ואפילו בעמק אצלנו, קרמר הזקן קנה לכל אחד מילדיו משק בנפרד.. ואמר לכולם. תרצו להיות שותפים, היו... אבל!! אניקונה שלושה משקים שונים כך שכל אחד מכם יוכל להיות עצמאי....
ויושם לב שהשאלה "למה מתחתנים"? הייתה לא מוגדרת?
האם הכוונה לנישואין כדת משה וישראל? האם הכוונה הייתה לטקס בלבד? האם הכוונה הייתה לחוזה עסקי בין שני בגירים? האם הכוונה הייתה ששני הצדדים רוצים לחיות ביניהם באהבה, אחווה, שלום, ורעות?
והאם הכוונה היא נחייה לנצח ולא נסתכל על אחרים וכו' וכו'? או שהכוונה היא נהיה נשואים אבל לא במובן השלם של המילה?
ומה על כל הדור הצעיר החיים יחד ללא חופה וקידושין? (ובנכדי אברך....). השאלה למה מתחתנים זהה לשאלה למה לומדים בבתי ספר? למה עובדים? וכו' וכו' וכו'..........
עשו חייל....
וכמאמר ר' אברהם שפירא השומר המהולל, שכשהיה רואה את החברה מטיילים היה אומר להם... "פרו ורבו בחורים".......
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2003 19:25 |
|
| |
'בהרות,
עמדת על כך אך דילגת באהבה על העובדה שמאותה סיבה שהזוג שלך התחתן, מאותה סיבה בדיוק הוא יתגרש.
והחבר'ה מוזמנים לפתח כעת את הדיון על דיני הגירושין...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 22:28 |
|
| |
חלמיש
את הכהן הגדול לא הבאתי כראיה לטיב מוסד הנישואין, אלא לראיה שהאדם אינו שלם אם הוא אינו נשוי!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 22:16 |
|
| |
איקה
במה אישה שהתקינו לו מראש בעוד אישתו בחיים
תקל על מצוקתו?
מתו עדין לפניו עיצומו של סדר העבודה
ומצוקתו מתפיסת מאשה פלונית שהתקינו לו חז"ל?
נכון שזו דעת יחיד אבל בשונה מדיון הלכתי
כאן הדיון הוא היסטורי כלומר היש אומרים
מציין עובדה היסטורית שהיו מתקנים לו אשה
מה שאני מנסה לטעון שאין להביא ראיה מכהן גדול
לטיב היחסים במוסד הנישואים העובדה שכהן גדול
חייב שתהיה לו אשה לא באה מתוך איזו סימבוליזציה של חיי נישואין אלה מתוך גזירת הכתוב על סידרי העבודה במיקדש
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 22:06 |
|
| |
חלמיש
הכהן הגדול הוא הסמל המייצג של עם ישראל, בטרם כניסתו לקדש הקדשים , חייב הוא להיות נשוי שאם לא כן נפסל לתפקידו זה.
עד כמה שידוע לי, לפי דעת יחיד , שלא התקבלה להלכה , היתה הצעה ליעד לו אישה רזרבית, למקרה שחס ושלום תמות אשתו בערב כיפור, והוא ייקלע למצוקת היותו נתון בלא אישה.
האישה היא עזר כנגדו ומשלימה את הגבר.ולכן הוא אינו שלם.
איפה אתה רואה סתירה? ומסיק ראיה נגדית?
האם מתוך המקרא, סיפורי האבות ויחסם כלפי נשותיהם, או ההיפך, אינך מוצא יחסי אהבה?
תוקן על ידי - איקה - 5/28/2003 10:17:40 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 16:41 |
|
| |
איקה
כהן גדול ביום הכיפורים צריך להיות נשוי
גזירת הכתוב "וכיפר בעדו ובעד ביתו"
דוקא מכהן גדול ראיה נגדית לתזה שלך
כי אף אשה אחרת היו מתקינים לו הואיל ואולי
תמות אישתו בעיצומו של יום כיפור
דבר המעיד שאין מוסד הנישואין יחסי אהבה
וחיבה דווקא ואין בינו לענין שלם כל עיקר
תוקן על ידי - חלמישצור - 5/28/2003 4:42:56 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 11:19 |
|
| |
מתעניין
קשר נישואין, בריאים,מוצלחים, אידיאליים, בהכרח טומן בחובו קשרי חברות אמיצים.על כך אין לנו ויכוח. אמנם ישנם מקרים חריגים שבהם מתקיים קשר חברות בין בני אדם שהוא על בסיס ללא כל תנאי, - אהבת דוד ויהונתן. אך בדרך כלל יחסים בין בני אדם הם על בסיס תן וקח כפי שפגית כותבת
המהות של "והיו לבשר אחד" היא יחסים של אהבה שאינה תלויה בדבר –
עד כמה שאני מבינה "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", עיקרו הוא לא המחשה גופנית, אלא עוסק במהות היחסים בין בני זוג
תוקן על ידי - איקה - 5/28/2003 11:39:43 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 10:40 |
|
| |
איקה
הן ברור שהתכלית היא עזר כנגדו בחברות נפשית וקרקוע ע"י חיבור איתן לחיים. והיו לבשר אחד, אינו אלא דרך המחשה. אך החיבור הוא ברוח על דרך חברות המשייכת אחד לשני, רק שבחברות אינו מגיע לדרגת המחשת החיבור ע"י המחשה פיזית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 10:23 |
|
| |
פגית
"ודבק באשתו והיו לבשר אחד" ובדברי חז"ל הידועים 'אשתו כגופו' שלמעשה הם שניהם נעשים אחד, שלא כיחס בין שני בני אדם (= קשרי חברות אמיצים) זאת אמנם לא תמיד המציאות אבל זהו העקרון הרעיוני של הנישואין, הגמרא אומרת ' מי שאין לו אישה אינו קרוי אדם'.
כאשר בית המקדש היה קיים, כוהן גדול שאין לו אישה, איננו יכול לעבוד עבודת יום הכיפורים, משום שהוא נחשב פגום ולא אדם שלם
וזה מסתדר עם דברי שחרית(מדרש בראשית רבה) על כך שהאדם הראשון נברא אנדרוגינוס ואיך שני החלקים שהופרדו מחפשים זה את זה!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 03:06 |
|
| |
בתורה שבכתב הלא אין נישואים מוזכרים כמצוה וגם המשנה והתלמוד רק מסדרים איך מבצעים את תהליך הקידושין והנישואים. אבל במקום אחד במסכת עבודה זרה דף לו/ב הזכירו שבית דינו של דוד גזר על ייחוד עם פנויה.
כנראה ששם מדובר רק באחת שאינה קבועה. הקבועה היא הנקראת פילגש ואותה התירו חלק מהראשונים והפוסקים. (הרמב"ם מתירה רק למלך ולכן לדעתו מצוה על כל אדם לישא אשה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 02:55 |
|
| |
כמבון שיש לשאול אם מבחינת התורה:
האם "לא טוב" הוא ציוו או הגדרה?
טן למיתב דו, הוא מצד האשה אך לא מצד הגבר.
ומכל המקראות ודברי חז"ל, עדיין השאלה היא אם זה מחייב נישואים רשמיים, או מספיק לגור ביחד, כנהוג אצל הרבה בעולם חילוני. מחד מאז התפשטות החילוניות ולאו דוקא ביהדות אלא גם בנצרות מוסד הנישואים מתרופף יותר ויותר, מאידך עדיין מוצאים אנשים חילונים ומופקרים שבכל זאת מתמסדים בנישואים.
תוקן על ידי - מסתברא - 5/28/2003 2:56:13 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2003 02:24 |
|
| |
מסתברא.
מה דעתך על:
לא טוב היות האדם לבדו.נעשה לו עזר כנגדו
או בסגנון הגמ' לפחות מבחינת האשה.טב למיטב וכו' אשה מעדיפה להיות עם מישהו .העיקר עם מישהו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2003 21:47 |
|
| |
להעיר,
השאלה אינה דוקא על חרדים דתיים או יהודים, אלא שאלה כללית מדוע גם אלו שלא נוהגים בדיוק כפי הרמב"ם מתחתנים.
וכאן הייתי רוצה לתהות, האם נישואים הוא מוסד מערבי שהושפעו מהתנ"ך דרך הג' דתות? האם בתרביות אחרות גם הנישואים הינו מוסד כה חזק? בשבטים באפריקה? ביוון הקדומה? לכאורה מן המקרא יוצא ברור שהנישואים קדמו לתורה, אך האם רק במשפחות שקיבלו עליהם שבע מצות בני נח? אך בתרביות שניתקו כל קשר בין העולם העתיק, האם גם אצלם מתחתנים?
מישהו כאן היסטוריון או אנתרופילוג?
|
|
|
|
|
