ליל שבועות; תיקון, בילוי או חיבור לתורה?

'תיקון ליל שבועות' נהיה מושג כלל ישראלי נפוץ כמו הסופגניות של חנוכה ועובר על פני זרמים וכתות ביהדות למיניהם.

ישנם הרואים בליל שבועות משהו מיסטי בו יש הזדמנות ליצור תיקונים נסתרים בעולמות בלי לשאול שאלות איך זה פועל בדיוק.

ישנם הרואים בליל זה הזדמנות לבילוי מיוחד במסגרת חברים בהסבה, בהרצאות, בהליכה וכדומה.

וישנם המצטרפים למנהג לעמול בתורה וככה לחוש את עצמם חלק ממקבלי התורה ומהמתמסרים לה.

למעשה, אם לא נגרם עוול, הרי שבשלושת סוגי החוגגים את ליל שבועות, נקודה חיובית. כולם מציינים את הלילה הזה כלילה מיוחד.

הדבר הזה כשלעצמו נותן לכל אחד לפי דרכו הזדמנות להתחבר לעם ישראל ולתורתו ופתח להתקדמות אישית בחיים לאור התחברות זו.

לכן מה אם נישאל על ידי חוגגים לפי דרכם שאינה דרכנו. האם נייעץ להם ללכת לישון או נמליץ שיחגגו לפי דרכם?

(העליתי את השאלה כי ראיתי בפורום אחר -בו התפער אחד בגסות על מרן שכאילו כאן ימצא היתר ללמוד בליל שבועות עם מחשב- לעג על החוגגים את ליל שבועות שלא כאורתודוכסים. מאידך מתאזן שם הענין בהודעה מעניינת של כותב/ת בשם מולדת_יחפה.)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=435464

לוח השנה השומרוני זהה בעיקרו ללוח השנה שלנו. מחזור העיבור שלהם הוא 11 שנים מעוברות בכל 32 שנה ואת העיבור קובע הכהן הגדול לפי כללים מסוימים. אין להם שנים חסרות ומלאות.
לוח השנה האתיופי גם הוא דומה ללוח שלנו. הם מעברים אחת מכל ארבע שנים.
האיסיים מאמינים בלוח שנה שמשי מדויק וקבוע, שעובד לפי מחזורים גדלים והולכים משבועות, שנים ועד יובלים.

בערל, אם יש לך זמן, אולי תפתח אשכול נפרד על נושא קביעת חג השבועות? זה באמת ראוי לאשכול נפרד.
בכל אופן, העלית כאן נקודה חשובה מאד: לפי הקומראנים, שבועות הוא אחרי השבת שאחרי פסח. לפי הצדוקים המובאים במנחות סה. ובחגיגה יז. זה 'אחר השבת' לא כתוב מתי. אם תמצא מקור שהצדוקים אוחזים שהשבת היא שבת חוה''מ, כמו השומרונים, יוכח שהצדוקים אינם הקומראנים.
האתיופים אוחזים 50 יום אחרי שביעי של פסח.

1 למנהגינו כחז"ל 50 יום אחרי יום טוב הראשון של פסח 

2 לפי  ? 50 יום אחרי יום טוב אחרון של פסח

3 לשומרונים והצדוקים 50 יום אחרי שבת שבתוך הפסח 

4 לפי ספר היובלים ועוד כתבי קומראן (איסיים ?) תמיד שבועות בט"ו לחודש סיון וביום ראשון בשבוע (50 יום אחרי שבת שאחרי פסח)

לפי 1-2 ממחרת השבת פירושו ממחרת יו"ט ונחלקו איזה יום טוב     לפי 3-4 שבת היא שבת בראשית ונחלקו איזה 

"שבתות תמימות" לפי 1-2 הם "מעת לעת" לפי 3-4 הם תמימות ממוצאי שבת עד שבת.

חן חן, אם כי עדיין לא הבנתי כיצד יסבירו החוקרים הנ"ל שחז"ל (הפרושים...) יצמידו הפטרה שקשורה לחג השבועות בתאריכו האיסיי לחג השבועות שלנו שוודאי לא בתאריכו הייתה יד ה' על יחזקאל.

תוקן על ידי asher26 ב- 15/05/2015 00:05:53

כל זה נמצא במחקר של אליאור, ומה שמעניין הוא דברי הזוהר המצוטטים אף הם במאמרה: פתח רבי אלעזר ואמר ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר...בחמשה לחודש הא אוקמוה אבל יומא דא יומא דשבועות הוא יומא דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני" [תרגום: בחמשה לחודש כבר ביארנו אבל יום זה יום שבועות הוא היום שקבלו ישראל תורה על הר סיני] (ספר זוהר חדש, פרשת יתרו, לז ע"ג)

לא לגמרי:)
הסיפור הוא כזה: אנשי קומראן האמינו בלוח שנה שמשי. הפרושים בלוח השנה שלנו. לפי החישוב של האיסיים, חישב החוקר מיכאל חיוטין שנבואת יחזקאל יוצאת ב14/15 לחודש השלישי שהוא חג שבועות לפי מניינם. האמת שכל הסיפור הזה ראוי לאשכול בפ"ע.

אריאל, זה ברצינות?

ירוחם, ודאי שצ"ל 'מתן' תורתנו ולא 'קבלת'. מפני שהתורה נתנה בו' (או בז') בסיון אבל קבלתה בפועל מתבצעת מידי יום בכך שמקיימים אותה, ולכל היותר תוכל לחגוג את היום שהתחילו (או שהסכימו) לקיים אותה.
ואם כבר 'הדור קבלוה בימי אחשורוש' ושמא בימי עזרא...

החישוב הזה הוא לפי פרופ' אליאור האיסיית שמאמינה בלוח שנה שמשי.

בער,
החודש הרביעי הוא לא תמוז?
או ששוב עברו את ניסן ולא ספרו לנו?

אברם העברי

איקון ירוק.

לצערי (או שלא) לא הכרתי את שמות כל הפרופסורים למיניהם (אמור להיות משחק מילים).

נהניתי במיוחד מהבדיחה (?) על טקסטים של מגילת רות.

לגבי פרופסור שוורץ, מדובר ביהודי שומר מצוות וירא שמים.


***
בער

האם יש תירגום עברי לקטע של פילון? באיזו מהדורה הוא מופיע של ספריו בעברית? האם יש לינק לכל זה?

עוד אירועים שהיו בשבועות

מתן תורה ובספר היובלים עושה שבועות בט"ו סיון ומספר שבו ביום היה "מתן תורה" זוטא שנצטוו נח ובניו ביציאתם מהתיבה.

נבואת יחזקאל - שמפטירים בשבועות - נאמרה ברביעי בחמשה לחדש ואולי (בשינוי עיבור השנה שלפניה) הוא יוצא בשבועות (מקור: פר' רחל אליצור).