במסגרת עבודתי נתקלתי בשאלה זו מאדם לא דתי.מבחינתו זו רמאות של הדתיים.
הייתי שמח אם כמה מהמוחות כאן בפורום היו יכולים לעזור לי להסביר את הנושא לאדם ללא רקע.כלומר בעיקר לוגיקה והשוואה לתחומים אחרים עם מבנים דומים.
בהזדמנות אחרת אולי יטען כאן מישהו יצירתי שזה אכן הערמה וכו' אך בא נשמור זאת להזדמנות אחרת
תודה מראש
נשלח ב-3/6/2003 13:32
התשובה של ר"מ פיינשטין נמצאת בסי' מ"ד והוא אוסר רק לכוון שעון שידליק את הגז לבשל בו בשבת אבל להדליק חשמל התיר בחצי דיעבד עי"ש
נשלח ב-1/6/2003 10:28
בל"ט,
פרוזבול נראה במבט ראשון כקומבינה. אבל ייתכן מאד כי זה היה בדיעבד שאנשים לא יכלו להלוות בלי לעבור, שפט הלל שעוול גדול יותר יצא מאי הלוואה אבל לא רצה לזלזל בשביעית לבטלה ללא "כסות עיניים" לכן התקין פרוזבול.
יתר על כן, מעיקר הדין יש לומר שהשתנה מעמד ומשמעות הכסף במשך הדורות. שכל שקדום יותר לא היו תלויים בחיים היום יומיים בכסף אלא יותר בסחורה והכסף היה לרזרבה בעלמא לכן כאש/ר אדם הלוה זה היה מעין ספק מתנה. דובר על כן באשכול אחר שאולי משום כן חומרת התנאת ריבית בגין הכסף,
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=344755.
כך יש לומר לגבי ציווי אי תביעת החוב בשביעית שמעיקר הדין הוקל עם הזמן [כעין מש"כ זריחתעץ לגבי היחס לגויים באשכול המיוחד לכך בשם המאירי], אלא למען לא יקלו בדיני תורה, התקין את הפרוזבול כ"כסות עיניים"!
נשלח ב-1/6/2003 04:44
להעיר,
על "כוחא דהתירא עדיף" הרי מדגיש רש"י משום שלכך דרוש עמל של חושבים!
אזורי
אכן כך לכאורה ייראה יום שכולו שבת שאז "ורעו זרים צאנכם" לא על ידי אמירה לעכו"ם אלא שהטכנולוגיה תעשה הכל עבורנו וגם ביום חול!
לבקשת ווטו
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 6/18/2003 2:55:50 PM
נשלח ב-1/6/2003 00:36
אני לתומי חשבתי שכוח דהיתרא עדיפא.ושלחכמים בימינו יש פחות כח ועוז להתיר דברים.ואילו אתם מנסים לומר שבזכות נאורות דורינו התאפשר היתר זה
נו...גם זו פרספקטיבה (אמנם אופיינית ל"חושבים")
עד כה מיימוני כמדומני נתן תשובה הכי ממצה אם כי אצטרך לפשט אותה ולהסבירה אך ענינית היא עונה.
יישר כוח
נשלח ב-31/5/2003 21:56
שמעתי גם אני בשם ר' משה פינשטיין שיש בזה איסור אמירה לנכרי שבות, שנאסר לומר לגוי בער"ש לעשות מלאכה בשבת אפילו שהאמירה היא בער"ש.
ואיני מבין השייכות, דבגוי יש פעולת יצירה בשבת, ופעולה זו מתיחסת לישראל ונאסרה מדרבנן, אך בשעון שבת אין שום פעולת יצירה בשבת אלא הוא נפעל ממילא ומה צד יש לאיסור.
הואילו נא להסביר לי את צד האיסור.
נשלח ב-30/5/2003 16:46
סביר שבזמן חז"ל היו אוסרים שעון שבת בתור הרחקה 'מדרבנן'. דרך זמנם היה לראות את כל הדומה, בחבילה אחת גדולה. ראיה זו היתה מצדיקה את האיסור. בימינו לא מחוסר 'כוח' אלא מיכולת אבחנה בדקויות וככה הורגל העם לא לראות במעשי השעון שבת 'השתקפות של היבט מלאכה' כפי שהגדיר אחד הכותבים (בערך) וכפי שטען אזורי למעלה שבכלל איזו קומבינה יש כאן אם מבינים את תוכנו של נושא מלאכת שבת?
שבת שלום!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 5/30/2003 4:48:05 PM
נשלח ב-30/5/2003 00:06
שמעתי פעם בשם ר' משה פיינשטיין שאמר: שבאם היו ממציאים את שעון השבת בזמן חז"ל אין ספק שהם היו אוסרים אותו אבל בימינו אין בידינו הכח לזה!!!
נשלח ב-29/5/2003 21:11
תירגום של תורף דברי מקשן (לאחר תיקון שקיבלתי בתיבה האישית):
יש שתי אפשרויות לבאר מדוע אסור לקצץ ציפורנים שלושה ימים לפני השבת.
א. בגלל שהן מתחילות לגדול רק לאחר שלושה ימים, כלומר בשבת. אבל זה לא נכון מבחינה מדעית. ולכן אין למנהג זה תוקף - בשם תלמיד של הגרי"ד.
ב. הטעם אינו בגלל התחלת הגידול, שהרי זה גרמא בעלמא (=רק גרימה), אלא בגלל שביום זה הגידול כבר בולט לעין והאדם נראה מנוול (=לא מאורגן יפה לשבת) - ערוך השולחן או המגן אברהם.
לפי טעם ב', המנהג שריר וקיים.
מקווה שהפעם זה בסדר...
תוקן על ידי - מיימוני - 5/29/2003 9:25:43 PM
נשלח ב-29/5/2003 21:05
יצחק יונתן.
צודק...אכן אלו דברי החזו"א.
אבל ודאי מידי שהיה לא יצא.
מקשן
סורי, תרגום בבקשה.
נשלח ב-29/5/2003 20:36
בורג_קטן
תמיד_לומדת
Regarding cutting the nails on Wednesday.
The reason you are not allowed to cut it three days before Shabbos is not because you are causing it to grow on shabbos. (gerama) Rather, the reason is because the whole idea of cutting one's nails before shabbos is that one should not enter the shabbos with grown nails looking like a "menuval" and if he/she cuts it three days prior to the shabbos the nails will start being visible the third day so it is defeating the purpose of not entering shabbos as a menuval.
( ?Magan Avrohom? aroich hashulachn)
I once heared from a talmid of Reb Yashe Ber that the whole halacha of not cutting your nails prior to shabbos is based on the mistake that it takes three days to grow so therfore today that we know that it starts growing instatnly it doen't apply. But according to the above we can understand that the halacha does have validity.
תוקנה טעות הקלדה לפי בקשת המחבר
תוקן על ידי - מיימוני - 5/29/2003 10:55:37 PM
נשלח ב-29/5/2003 20:03
כל יסוד איסור מלאכה בשבת הוא ששבת הוא יום שלא יוצרים בו.
ממילא בשעון שבת אין שום סתירה למהות השבת, כיון שבשבת הרי לא יצר, [וזה שזה נדלק בשבת אינו נותן יחס של יוצר בשבת].
וכמו במדליק נר בערב שבת ונהנה מזה בשבת שאין מקום לאיסור [נימו"י בסוגית אישו משום חיציו] כיון שלא פעל בשבת כך לכא' בשעון שבת, ואפי' צד גרמא אין בזה.
נשלח ב-29/5/2003 17:37
למה באמת לא תחשיב את פרוזבול קומבינה?
נשלח ב-29/5/2003 17:34
חן חן מיימוני על המאמץ
אני נוטה להסביר זאת ע"י דימוי לשיטות בחוק ומס המאפשרות להשתמש בפירצה ועדיין זה לא מנוגד לחק.אבל אז זה יוצא כאילו אנחנו מחפשים לתחמן על אלוקים.
בסופו של דבר אדם בלי רקע יכול לראות הרבה דברים ביהדות כקומבינה .דוגמת מכירת חמץ פרוזבול ועוד.
יש למישהו עוד משהו להוסיף מבלי לסטות לדיון אודות בישול?
נשלח ב-29/5/2003 14:46
בורג, החזו"א אינו לפני אולם מונח בזכרוני שהוא דן על נתינת קדרה בשבת על פלטה שתלק אחר כך, ואז יש מקום לומר שזה בגדר נתינה לכתחילה ועוד גרע מחזרה על כירה (ויש גם מקום לדחות).
הרב מיימוני הזכיר אפשרות אחרת והיא להשאיר את הקדרה מע"ש על הפלטה העתידה להדלק. לכאורה בזה אין כל חשש איסור חזרה. (לענין איסור שהיה באופן זה יש לדון, אך נוכל להעמיד את דבריו בקדירה חייתא או באופן אחר ללא חשש שהיה)