הבודהיסטים, שטוענים זה שנים כי הם מחזיקים את הסוד לאושר, קיבלו לאחרונה חיזוק מפתיע
לטענתם. קבוצת מדענים בראשות ריצ'ארד דווידסון מאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב, שסרקה את מוחם של קבוצת בודהיסטים גילתה, כי המרכז שאחראי על "תחושות שמחות" פעיל במוחם יותר מהממוצע.
במחקר אחר של אוניברסיטת קליפורניה, שבוצע במרכז הרפואי בסן פרנסיסקו שבארה"ב, גילו מדענים כי
המרכז שאחראי על ייצור תחושות דוגמת פחד וכעס, פעיל פחות במוחם של בודהיסטים. "כעת אנחנו יכולים לשער במידה מסוימת של ביטחון, שמאחורי הפרצופים השמחים של בודהיסטים שבהם אנחנו נתקלים במקומות דוגמת של הדאלי למה - י"ד), עומדים באמת אנשים שמחים", כתב הפרופסור לפילוסופיה אוון פלנגן מאוניברסיטת דיוק שבצפון קליפורניה, בהתייחסו לתוצאות המחקרים בכתב העת "New Scientist".
לדברי מונה מארון, חוקרת במרכז לחקר המוח וההתנהגות באוניברסיטת חיפה, ההתנהגות האנושית היא ביטוי לתהליכים שמתרחשים במוח. לטענתה, המחקר של דווידסון מתמקד בשני אזורים במוח שביניהם קיימים קשרי גומלין ותקשורת. "האזור הראשון הוא ה'אמיגדלה' (Amygdala) הדומה לשקד", מספרת מארון. "אזור זה אחראי על תחושות כמו חרדה, כעס ולחץ. האזור השני הוא ה'קורטקס הפרה-פרונטלי' (Prefrontal) של האונה השמאלית. אזור זה משמש מעין מעבד-העל של המוח. אליו מוזרם מידע מחלקים שונים במוח, והוא אחראי על תכנון של קשב, שליטה רגשית, אמפתיה וכדומה".
בבדיקות שערכו המדענים התגלה, כי הקורטקס הפרה-פרונטלי מסוגל לדכא או דלה במידה שמפעילים אותו באופן אינטנסיווי או לעכב את השפעות האמי שהוא עסוק באופן קבוע. "הבודהיסטים לא נולדים שמחים", כותב פלנגן. "אין זה הגיוני להניח שהבודהיסטים שבטיבט נולדים עם 'גן של אושר'. השערה סבירה יותר היא שקיים אלמנט כלשהו בפרקטיקות הבודהיסטיות ובמסירות שלהם, שמשפיע על ייצור האושר שאותו כולנו מחפשים". אחת הפעילויות המרכזיות של הבודהיסטים היא מדיטציה, שבאמצעותה מושגים בין השאר שליטה על הנפש כך שהיא הופכת לשקטה וממוקדת - דבר המאפשר לאדם להיות מודע לעצמו. על פי הבודהיזם, אדם המצליח במדיטציה מסוגל להתנתק ממחשבות ומשיפוט עצמי וממקד את עצמו בנפש שלו.
לדברי מארון, ייתכן שביצוע המדיטציה והאמונה הדתית העמוקה שבה מחזיקים הבודהיסטים, גורמים לפעילות בלתי פוסקת של הקורטקס הפרה-פרונטלי שמשפיעה ישירות על האמיגדלה. "החוויה הדתית היא חוויה קוגנטיווית, הליכים חוויה של מודעות", אומרת מארון. "החלק במוח שאחראי על קוגנטיוויים הוא הקורטקס הפרה-פרונטלי. מכאן סביר להניח שהמאמינים הבודהיסטים האדוקים מצליחים להפעיל אותו יותר מהרגיל ובכך מדכאים את המרכז שאחראי על הרגשות השליליים".
מתוצאות המחקר בקליפורניה עולה, כי הסיכוי שבודהיסט יחוש לחץ, עצבנות או כעס, נמוך יותר מבשאר האוכלוסייה. לטענת פלנגן, ממצאי המחקרים יסטים אינה עולה כי פעילות היתר של "מרכז האושר" במוחם של הבוד מתחילה עם תחילת המדיטציה ונעלמת עם סיומה, אלא מתקיימת גם בשלבים אחרים של היום.
לטענת פלנגן, הממצאים עשויים לשנות את החשיבה המערבית ביחס לתרופות נגד דיכאון. "תרופות אנטי-דיכאוניות לא הופכות את המטופל לשמח", הוא אומר. "מאידך, שיטות המדיטציה של הבודהיסטים, שפותחו 2,500 שנה לפני ק, עשויות להוביל לאושר עמוק
אנחנו מבקשים מרבש"ע תן לעשיר עושר וגם כבוד, כי אם העשיר ירצה כבוד הוא יתרום הרבה כסף לישיבות לבתי כנסת בכדי שיתנו לו כבוד, אם חלילה הוא לא ירצה כבוד. הוא לא יתן כלום.
נשלח ב-10/10/2010 17:04
כשמבקשים חיים שאין בהם בושה וכלימה היינו בושה כמו שיש לעני שצריך לבקש מאחרים וההפך זה עושר שיכול לתת למי שצריך כלימה זה מי שלמשל אמר שטות בפני אחרים וניכלם כשהבין את טעותו כנגד זה אנחנו מבקשים כבוד שלא ניכלם ונהיה חכמים ונבונים בפני אחרים זה לא ממש כבוד כמו של ראש ישיבה זה רק להיות מקובל בחברה
אפשר גם שאנחנו מבקשים כבוד משום שכבודם של ישראל זהו כבוד שמיים מעיין בקשה על הגאולה בזעיר אנפין
אבל אני די בטוח שיש לך כאן פירוש מענין אז אל תימתח אותי
נשלח ב-10/10/2010 16:13
את המאמר הזה של יפה עניות לישראל- אמרו בבל. שחיו בעוני גדול, כבר כתבתי אשכול על אמירותיהם הסוביקטיביות של חז"ל. איך אמר טוביה - זו לא בושה גדולה להיות עני- אבל גם לא כבוד גדול.
מורגל בפי העניים ללמוד על רבי מכבד עשירים- במה כיבדם? המשנה אומרת-חרש שוטה וקטן פגיעתן רע- הם שחבלו באחרים פטורים- אחרים שחבלו בהם חייבים. . לכאורה גם אצל העשיר זה כך. אם הוא פוגע באחרים. אף אחד לא עושה לו כלום. אבל אוי ואבוי אם פוגעים בו,
אז בעצם היה צריך רבי לכתוב במשנה חרש שוטה וקטן -ועשיר. אלא הוא כיבד אותם ולא הכניס אותם יחד
אגב לא ענית על שאלתי בתפילת קידוש החודש.
נשלח ב-10/10/2010 15:42
ירוחם
אנשים גדולים יכולים וצריכים להיות עשירים עושר הוא ודאי מעלה כמו שנפסק בהלכות כהונה "גדלהו מאחיו" וכמו שמצאנו באבות ובגדולי ישראל כפי שציינת ( דרך אגב יש מהרש"א תמוה ביותר על הגמ' שרבי מכבד עשירים עיי"ש )
אבל בכ"ז הגמ' בחגיגה מציינת שביקש הקב"ה למצוא מידה טובה וישראל ולא מצא אלא עניות כנראה שככלל עשירות נוגדת את הענין של הנהג בהם מנהג דרך ארץ ואדם לעמל יולד ויש בה חשש של הסתאבות
אדם שמגיע למדרגה שעשירות ועניות לא ישנו את העקרונות והשאיפות שלו בחיים הוא אדם הראוי לעושר כנ"ל לגבי כבוד, הרי הכתוב אומר "כבוד חכמים ינחלו" מי שמחפש כבוד לא כדאי לו כבוד זה יהרוס אותו מי שאינו מחפש כבוד הכבוד לא יהרוס אותו ולו ראוי כבוד מי שפוחד מכבוד כנראה מזהה בעצמו שהוא מחפש כבוד
דרך אגב
כשקראו קהלת בשבת חוה"מ קיבלתי רושם שרש"י משתדל לפרש שהבעיה שחז"ל מגדירים באינו שמח בחלקו זה דווקא מי שמחפש להרבות לעצמו עושר ונכסים לשם ריבוי העושר והנכסים גרידא אבל מי שיש לו שאיפות לעשיה ע"י הכסף או שהוא מעונין להשתמש בנכסים אין זה חיסרון ממילא מי שחושב שע"י עושר ירווח לו ויהיו לו חיים יותר קלים ונעימים אין כאן חסרון של איזהו עשיר ( בתנאי שהוא כן עם עצמו )
נשלח ב-10/10/2010 13:38
אין כל קשר- ר' עקיבא היה עשיר מופלג רבי היה עשיר מופלג- ר טרפון היה עשיר מופלג ר' אליעזר בן הורקונוס, היה עשיר מופלג בן עשיר מופלג, ולמרות היותו בן עשיר מופלג נפשו חשקה בתורה, נכון ר' יהושוע בן חנניה היה עני- אבל אלעזר בו ערך לעומתו היה עשיר. האימרה בהזהרו בבני העניים- היא יותר אמירה של הזהרו בבני עניים מאשר מהם תצא תורה. העושר לא מסכן את החכמה- את החוכמה מסכנים הרבה טיפשים, וגם לא להרבה זמן.
אם לא היו עשירים- לא היו הרבה חכמים לומדי תורה. כי אם אין קמח אין תורה, ואפילו את -הפת במלח- צריכים לקנות בכסף.
בברכת החודש מברכים ומבקשים ל חיים של עושר וכבוד- מילא עושר -נו. שוין. אבל כבוד? לבקש עם ספר התורה בבית הכנסת כל קהל ישראל, גם אתה וגם כל הגדויילים, שמתיחסים לעושר וכבוד בבוז, הם מתפללים לכובויד? אם תדע את התשובה לשאלתי זו, תוכל אולי לאט להבין גם את הצד החיובי בעושר וכבוד.
נשלח ב-10/10/2010 13:22
ירוחם
הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה מה הקשר ?
מי שרגיל בעושר אינו מבקש חכמה המנוחה והקלות של החיים מרדימים את ההשתוקקות לחכמה אם אתה חושב שבשביל עושר צריך חכמה ( לא כתבת בלי הגרלות ) למרות שהזדמנויות ומזל ( ולפעמים עצה טובה של מישהו חכם ) ג"כ יכולים להביא לאדם עושר ( וגם נוכלות וגניבה בין בממון בין בדעת ) לפחות תסכים שעושר מסכן את החכמה לא רק לדור ההמשך אלא אף לאדם עצמו אדם עני אף שלא חונך לאהבת חכמה אם ירצה להצליח בחיים מסתבר מאוד שהוא ילמד ויחכים לכן אין השאלה גם בבני עניים וכמו שפתחתי
נשלח ב-10/10/2010 09:42
הוא לא קונה כרטיס.
נשלח ב-10/10/2010 09:38
חי הנושא הוא - אושר- והשאלה היתה אם עשירות שווה לאושר,, תשובתי היתה שזה לא שווה- אבל בהחלט עוזר לאושר.
הנושא עבר למה יותר טוב חכמה, או עושר. ועל זה היתה תשובתי כי אין עושר(כמובן בלי ירושות ובלי הגרלות) בלי חכמה.
עכשיו אתה רוצה להעביר את הנושא, לחינוך בעיקר של בני עשירים לא הבנתי מה הקשר לעושר בשאלותיך? הרי אם תחליף את המילה עשיר במילה עני בשאלותיך, תקבל אותם תוצאות, מה ההבדל בין עני לעשיר? חוץ מהראותנות
צענע הוא לא קונה כרטיס.אוסיף למה שכתבתי- אלוקים לא מחלק ונותן עושר,- נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מישהו מקבל כסף או רכוש מהשמיים. ה' חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, לדעת איך להתעשר. ולכן
משהו ישן וקצת לענין- כל בוקר היה יהודי מתפלל בקולי קולות וצועק לתוך ארון הקודש- רבש"ע תן לי לזכות בפיס! הדבר נמשך ונמשך הרבה זמן. ולריבונו של עולם נשבר - אמר למלאך גבריאל- תן לו לנודניק הזה כבר לזכות בפיס. אבל ריבוני- אני רוצה מזמן לתת לו, אבל
נשלח ב-10/10/2010 00:33
ירוחם
ומה תאמר על בני עשירים הרי לך עשיר שאפשר בהחלט שיהיה טיפש אם הוריו לא יקנו לו אהבת חכמה הרי שום דבר לא ידחוף אותו לרצות ללמוד בני אדם לומדים משתי סיבות או מאהבת חכמה או מרצון להצליח בחיים שדורש מהם למוד כדי לרכוש תואר במקצוע מסוים אם לבן עשירים אין אהבת חכמה הוא לעולם לא ישכיל וישאר די חדל אישים הרי עושר מסוג כזה זה מסוג עושר השמור לבעליו לרעתו ויש בו סכנה רבה למידותיו של האדם ועלול לגרום לאורך חיים ראוותני ומושחת וחסר ערך