| נשלח ב-29/5/2003 19:49 |
|
| |
כדור הזהב (קריין)
כדור הזהב
איש ראה כדור של זהב בשמים;
הוא טיפס לעומתו,
ובסופו של דבר הוא השיג אותו –
זה היה חימר.
עכשו זה הדבר המוזר:
כאשר חזר האיש אל האדמה
והביט שוב מעלה
הנה, שם היה כדור הזהב.
עכשו זה הדבר המוזר:
זה היה כדור זהב.
כן, בשם שמי השמים, זה היה כדור זהב.
A man saw a ball of gold in the sky;
He climbed for it,
And eventually he achieved it --
It was clay.
Now this is the strange part:
When the man went to the earth
And looked again,
Lo, there was the ball of gold.
Now this is the strange part:
It was a ball of gold.
Aye, by the heavens, it was a ball of gold.
The black riders, xxxv.
***
זה היה השיר הראשון שקראתי של סטפן קריין, ואני מניח שתוכלו להבין מדוע נמשכתי לקרוא עוד משלו.
איני מציע פרשנויות. אבל אני מחכה לתגובות. הן מתבקשות!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 13:03 |
|
| |
"אצלנו אומרים- הדשא של השכן ירוק יותר- וגם חשבון המיים" מעניין לראות מול עינינו איך מושגים משתנים.
היום להגיד "הדשא של השכן ירוק יותר" אינו לחיוב אלא לשלילה.
כי משמעו שהשכן מבזבז יותר מים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 11:38 |
|
| |
מואדיב אצלנו אומרים- הדשא של השכן ירוק יותר- וגם חשבון המיים
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 09:28 |
|
| |
מיימוני דרך אגב אני חושב שהביטוי by the heavens איננו בשמי השמים אלא יותר לשון שבועה כמו "בחיי השמיים" וזה מחזק אצלי את ההרגשה, שקריין מנסה להדגיש כאן את הקושי לקבל את הידיעה שהתגלתה ע"י בחינה, לעומת ה"מושכל הראשון" שמלווה את האדם מרגע שהוא נתקל במציאות המפעימה ולכן הוא בעצם מבקש להשתמש בהתפעלות הראשונית, כסיבה להעדיף דווקא את היחס הראשוני כלומר אם זה מפעים אותי ומרגש אותי, למה לקלקל ? אז זה נכון שאני יודע שזוהי אשליה, אבל ההנאה ממנה שוה את המחיר ( לא על כל דבר אפשר להגיד את זה )
אמנם גם יתכן שהמסקנה היא צינית והמשורר מנסה לטעון ההפך
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 01:12 |
|
| |
חי רגעים
אף אני הבנתי כמוך. אבל האם זה לא סתירה במישור הקוגניטיבי? זו אולי עצה טובה לשמור על הערכים שלנו, אבל האם זה אומר שכל דבר שנתקרב אליו יותר מדי יתנפץ לנו?
מואדיב
כאן לא מדובר בדשא של השכן, אלא בדשא הפרטי שלי. ובעצם לא בדשא, שזה המקום שעליו אני דורך והיחס שלי אליו הוא יחס של דבר שנמצא כבר עכשו בבעלותי אבל אינו חשוב מאד עבורי, אלא להפך, משהו שהוא עבורי מושא להתפעלות ולרצון להשיג.
אולי התכוונת ששום דבר לא יכול להראות שלם מול הביקורת. ואולי עלינו ללמוד לקבל את הפגמים ולראות את כדור הזהב בתוך הפגמים שלו? (רעיון ר' נחמני, כמובא במשל החכם והתם וכפי שנרמז במשל על מנורת החסרונות). אך כמדומה שזה אולי פתרון לבעיה שמעלה קריין, אבל לא שקריין חשב על כך או רצה לרמז שזה כך.
לכל היותר, אני חוזר על מה שכבר כתבתי, כי קריין בא להראות שיש לנו שתי התייחסויות לערכים ולמושאי ההתפעלות שלנו. אנו עשויים להתפעל מהם ואז הם יתנו לנו תוכן ושאיפות. ואם נבחן אותם הם יתגלו כשבירים. אבל זה מה שיש.
האם זה אומר שלא כדאי לטפס לשמים כדי לבחון את כדור הזהב, או שכדאי אבל לדעת מראש מה המחיר? האם קריין חשב עד כדי כך? השאלה טובה כמובן בלי קשר לכוונת המשורר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 16:04 |
|
| |
.
אבי זצ"ל, אהב לומר שהדשא של השכן ירוק יותר, רק כשמסתכלים מרחוק. במבט קרוב, רואים את הקרחות, את החלקים שהנמלים הצהיבו, את התלתנים שפרצו פרצות...
(אבל דומני שמעולם הוא לא העפיל על סולם רק כדי לצפות בדשא של השכן)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 14:01 |
|
| |
אבקש למחוק את הפירוש כי הוא שגוי בכוונה .אז אנא למחוק.
פירושים שגויים בכוונה גם על זה משלמים מחיר,אנא למחוק.
טעיתי.
טעות קריטית זה עתה שאמרתי אתמול.
אנא למחוק.
פירוש שגוי בכוונה בבקשה בבקשה למחוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 09:55 |
|
| |
נמק פרט והסבר.
לדעתי לוגיקה חייבת להיות גם במחשבה על הדת .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 09:44 |
|
| |
צענע י"ל היה עונה על כך שזהו פרדוקס לוגי אך לא פרדוקס דתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 09:37 |
|
| |
גם אני חשבתי על המשיח לפי לייבוביץ כשקראתי את השיר אבל לדעתי השיר לא מדבר על שאיפות רוחניות .אלא בשאיפות גשמיות מפני שכאשר מממשים שאיפה רוחנית אין תחושה של חימר אלא אכן יש תחושה של שמש מול העינים לעומת זאת בשאיפות גשמיות עם מימוש השאיפה היא הופכת לחימר-חמריות פשוטה שאין לה יותר שום ערך עד למילוי השאיפה הבאה.
ובאשר לעצם הרעיון של ליבוביץ על המשיח לדעתי הוא טעה כאן .
אם צריך להאמין במשהו ובו בזמן לאותה אמונה מתלווה הידיעה הברורה שאותו משהו לא יבוא אף פעם אין כל טעם באמונה כזאת.וזה פשוט.
תוקן על ידי צענערענע ב- 24/11/2010 09:40:56
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 09:23 |
|
| |
עציוני נראה שי"ל טען ששום דבר לא ישתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 08:39 |
|
| |
שימו לב שהשיר לא אומר שהכדור נראה שוב כזהב. הוא באמת היה כדור של זהב. כאשר הכדור נמצא בשמים הוא יכול לגרום לאדם לטפס, ולכן הוא בעל ערך. כאשר נמצאים באותו מישור עם הכדור - זהו כדור חימר. זה מעין מה שאמר ליבוביץ' על המשיח - צריך להאמין שהוא יבוא (בתנאי שלא יבוא). השאיפות והיעדים תמיד צריכים להיות רחוקים מספיק, ואז הם בעלי ערך אמיתי, כלומר: בעלי פוטנציאל לשנות את מצבו של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 02:20 |
|
| |
זה כמו לבקש מאביך שיעיף אותך לשמיים על גביי הציצית,כדיי לראות מה יש שם,ומה שאתה מקבל זאת חווית אקסטרים בשמיים,ולשוב אל הארץ נרגש ואביך מקבל את פניך בנזיפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 00:23 |
|
| |
אני חושב שהשיר זה על הירח
מכאן זה נראה כדור זוהר
משם ... ( ארמסטרונג ) כדור של עפר
ושוב מכאן ... ושוב זהב
יש כאן שני מסרים שאני מבין א. על השמים כדאי להתבונן מרחוק, זה יותר מרשים, יותר מפעים, ויותר זוהר ב. גם אחרי שעלית לשמים והתבוננת וגילית שזה בעצם רק חימר, תחזור לארץ, ותמשיך להתפעל ממה שאתה רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 23:29 |
|
| |
לירוחם כשהתשובה מופיעה בגוגל תוך שניה -באמת לא מגיע פרס.
ובאשר לפניה של מיימוני לתגובות על השיר
לדעתי השיר אומר בפשטות :
לא כדאי להגשים חלומות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 22:36 |
|
| |
ירוחם, טוב שלא הבטחת פרס!
|
|
|
|
|