הוכחת הכוזרי לאמיתות היהדות

הוכחת הכוזרי לאמיתות היהדות, אשר היום מורגלא בפומיה של כל מחזיר בתשובה מתבססת על שישים הריבוא שחזו בהר סיני והעידו לדורות הבאים.
מה בעיניכם (המאמינים שבכם...) היא ההוכחה החזקה ביותר לאמת שבתורה ?

בעל,

הגיה ושפה הם משתנה גמיש מאד.

פרזנט,

מדוע אם מדובר בהוכחה יחסית אין מקום לטענה נגדית כי בדרך הדברים משתבשים?

אין גבול מוגדר. תחליט לבד. [כמו בשאר שאלות הגבולות] 

בעיקר לא ברור לי שזה תירוץ טוב כמו שאמרתי, יש לעיין אם יכולים להשמיט את ההנחה הזו ועדיין תהיה טענת הכוזרי תקפה. [נראה לי שכן. או לפחות שתהיה תקפה בהתאמה להבנות שלנו]

מתנה
בריה"ל איני זוכר כעת, אבל דווקא הרמב"ם בהלכות יסודי תורה, פרק ח, מתיחס למעמד הר סיני בצורה מוחלטת

יהי
מה הגבול בין כללי לפרטי?
 

האמנם הכוזרי [והרמב"ם] מתכחש לבעיית "הטלפון השבור"?
כנראה שלא זו הנחת היסוד של ראייתו. אלא אם כן תתרץ שבכללות לא נופלים שיבושים רק בפרטים.

יש לעיין בפנים היטב, אבל כמדומה לי שלא צריכים להגיע להנחת יסוד זו בכדי לאמת את גישת הכוזרי. 

הנחת יסוד של הכוזרי וההולכים בדרכו שהקבלה היא צינור אמין שניתן לסמוך שמה שנכנס בצד אחד של הצינור הוא שיוצא בצד השני.
נתבונן בדוגמא הידועה לכולם, מסורת ההגיה של השפה העברית. ההגיה יכולה לעבור מאב לבן או מרב לתלמיד ואינה יכולה לעבור דרך ספרים או מדיות אחרות, במיוחד כאשר אין אפשרות הקלטה או סימונים פונטיים מקובלים. בוודאי על צורת הגייה של אותיות, ניתן לטעון שאין אדם משקר לבנו. והנה עינינו הרואות ואוזנינו השומעות שיש מסורות הגייה שונות בקרב עדות ישראל, לעתים שונות מאוד. על חלק מהמסורות ניתן להניח ברמה סבירה של וודאות שנפלו בהם שיבושים (העלמות הגרוניות בהברה האשכנזית).
אם נסיק מדוגמא זו למקרים אחרים נוכל ללמוד עד מסורת יכולה להשתנות.

בהקדמת המשניות לרמב"ם (עמ' מז מהדורת הרב שילת) כתב דברים דומים מאוד לכוזרי

הנוסח בפרויקט השו"ת (התרגום שבש"ס וילנא):

לתשומת לבך, "שמיים בתורה" הוא ההפך הגמור מאינטואיציה. ראה המאמר על יסודו במו"נ שציין הח"מ באשכול על מעמד הר סיני.

_________________