מוישי ואורות הכרך...

אתמול היה להם יום ירושלים.
אמא אמרה לי שלא צריך לעשות כאלה דברים.ולחגוג כל מני ימים.
אנחנו חוגגים הכל בתוך התפילות שלנו.
אנחנו לא צריכים לסמן כל מני ימים שאנשים קובעים להם ככה.
זה מה שאמא אמרה לי.
אמא גם אמרה לי שאפילו שהעיר מקושטת ,לא צריך לשים לב לזה כי זה כמו מנהגים של גויים.
תולים כל מני שלטים וכל מני ציורים של בנים ובנות ,וזה לא שייך לנו.
היתה איזו תהלוכה בירושלים ואמא אמרה שזה לא שייך לנו כי אנחנו כל הזמן זוכרים את ירושלים.
בדרך כשנסענו עם סבא לצבוע את השיניים החדשות שהתקינו לו בשבוע שעבר ,
ראיתי המון אורות ציבעוניים ברחובות.
אמא אמרה שהיא צריכה לקפוץ לתופרת שלה בשיכון האדמורים בירושלים.
בדיוק גם שם היה להם חגיגה בכיכר על יד.
כל מני ילדים וילדות רקדו שם ושרו שירים עם רמקולים .
אמא נתנה לי לקקן כתום ,ונכנסנו לתופרת.
היו שם ערמות של בגדים וגם המון בדים.
צירעלה, התופרת אמרה לאמא שכדאי לה לתפור חליפה חדשה מבד שהגיע ממש עכשיו מבלגיה.
וגם היא אמרה לאמא שהגיעו כובעים חדשים משוייץ.
היא גם הראתה לאמא ,כיסויי מיטה חדשים מצרפת.
בחוץ שמענו כל הזמן את הרעשים של המקרופונים והיה קשה לשמוע את התופרת.
צירעלה התופרת אמרה שחבל שהילדים בחוץ חוגגים ימים מיוחדים כמו הגויים .
לפני שהלכנו מהתופרת היא הראתה לאמא,חלוקים יפים שהגיעו ממש אתמול מאנגליה.
יצאנו ממנה והלכנו לכיוון מוניות "דרכי צדיקים".
בדרך הביתה ראיתי מהחלון של המונית מרפסת שעליה היו שלטים של איש שרוצה להיות ראש העיר.
היו שם אורות כאלה נוצצים וגם האות ג' נצצה שם באורות מתחלפים כאלה.
יש לגויים כזה חג שבו הם מדליקים כל מני אורות כאלה.
שמחתי שאני לא גר בבנין שם ,כי בטח זו משפחה של גויים שמדליקה אורות חג מולד בשביל לפרסם ראש עיר חרדי.