| נשלח ב-2/6/2003 00:10 |
 |
| |
מדף הספרים החיצוניים
בעקבות אשכול של המרא דאתרא, הנני מנסה לבצע הסבה של הרעיון לאיזור הדמדומים.
רבים מחברי הפורום, כך יש להניח במסגרת עבודתם ב"דע מה שתשיב" טיילו במחוזות שונים של ספרות עיון וספרות יפה.
אז הנה, אולי זה המקום לפזר המלצות לספרי "בית הכסא" שנשרו מחיקם של חברי הפורום + הסבר קצר למה מן הראוי שינשור הספר גם מחיק אחרים.
הקדמה : שמעתי מרב חשוב ויקר ווערט בשם "בן יהודה".
מה הוא ההבדל בין המילה "נושר" למילה "נופל"?
המילה נושר משמעותה - מן המחובר. שער נושר, עלה נושר.
זוהי ההגדרה במילון בן יהודה שמוסיף אסמכתא : "אחר - ספרי מינות היו נושרים מחיקו" - אחר היה "מחובר" למינות.
אינני מתכוון לספרי מינות ח"ו, ח"ו, ח"ו, אלא לספרי חכמה דעת ותבונה.
ועכשיו עלי לפתוח את הרשימה וזו בעייה קשה מאין כמותה. במוחי מתרוצצים עכשיו עשרות ספרים
שאינני יודע במה להתחיל .
אתחיל בסופרים :
הסופר החשוב ביותר לטעמי הוא פרנץ קפקא. הוא לא קל . הוא קשה לקריאה והוא הדבר הכי הפוך מספר טיסה, אבל הוא שווה את ההשקעה .
לא רק המשפט והגלגול המפורסמים, אלא כמעט כל מילה שהוא כתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2009 12:58 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 22:36 |
|
| |
מסתבר שבדברי לעיל (דף 6) טעיתי בכתובת. מי שיודע על ספר/מאמר/פורום שעוסק בצורה יסודית בצריכת תרבות כללית - מעלותיה, סכנותיה וכו' אשמח להפניה (כרגע עולה לי בראש רק מאמר לא ארוך של הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א).
ועתה להמלצה: ישנו ספר קשה להשגה בשם "חיים גראביצר".
גיבור הספר הוא 'הנופל' - חסיד חב"ד שהגיע עד לשיא של השגת האלוקות ואז חווה נפילה רוחנית גדולה, שבעקבותיה הוא עוזב הכל ויוצא לנדוד בעולם היהודי, ופוגש עולמות רוחניים שונים - חסידות פולין, עולם ההשכלה ועולם הישיבות.
התיאור הזה נשמע אולי קצת משעמם ועיוני מידי, אבל בפועל מדובר בספר עוצמתי, "רומן רוחני" מרתק.
שם משפחתו של הסופר הוא שניאורסון, והשמועה אומרת שהסיפור הוא מעין אוטוביוגפיה שלו-עצמו.
כאמור, הספר קשה להשגה. הוא יצא לפני זמן רב, ובחנויות לספרים משומשים יש תור ארוך של מזמינים. חבר שלי צילם בזמנו את הספר כולו (מדובר במאות עמודים!) בכמה עותקים, לטובת החבר'ה. אבל המאמץ משתלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 08:45 |
|
| |
אסקוריט
ברוך הבא אל הפורום!
העלית שאלה חשובה מאד. ויש לעיין בה.
האם מותר לקרוא ספרי מד"ב או כל ספר שהוא.
ותלית את האיסור ב"יראת שמים". אבל כמדומה שלא יראת שמים היא השיקול שמפניו יש לדחות קריאה בספרים.
אולי כדאי לערוך רשימה קצרה של הבעד ונגד.
נגד:
א. ביטול תורה.
ב. היכרות עם עולמות פנימיים של בני אדם שאינם יראי שמים ושומרי מצוות. זה משפיע על הנפש של הקורא.
ג. הכרת דוגמאות התנהגות פסולות. וכל דוגמא כזו משפיעה על הנפש.
ד. לכל ספר יש ערכים משלו, שמובעים דרך הכתיבה אך אינם מוצגים במפורש. דווקא משום כך הם עלולים להיקלט ולהשפיע שלא מדעת.
ה. כיון שנהגו לא לקרוא ספרים כאלו, עצם החריגה מהתנהגות מקובלת מהווה בעיה ברמות שונות. אדם מרגיש שהוא חוטא וזה לא טוב.
בעד:
א. אדם אינו מסוגל בדרך כלל ללמוד כל היום. ספרי קריאה מספקים לו חויה של
רגיעה ומסייעים לו להתרכז בשעות אחרות. (אולי לפי השיקול הזה מי שאינו
זקוק לזה יהיה אסור בקריאה?).
ב. היכרות עם עולמות פנימיים של בני אדם שאינם יראי שמים ושומרי מצוות
מעשירה את האדם בהכרת פסיכולוגיות שונות. מלמדת אותנו על הזולת ועד כמה
הוא יכול להיות שונה מאיתנו. ומה מעסיק אותו.
ג. הכרת דוגמאות התנהגות פסולות. זה מה שכיניתי פעם "הפרדוקס הפרמנידי".
תופעות כאלו יכולות להיות נושא ללימוד ולהרחבת אופקים, אך הן גם מעצם
ההיכרות עמהן משפיעות לרעה. הרע הוא לפעמים נושא להכרה ולימוד, אך עצם
ההכרה בו היא כבר התקרבות מסויימת אליו. אבל אי אפשר בלא זה. כמובן יש
לשקול היטב, כי יש ספרים שאינם תורמים ורק מורידים, ובנקודה זו יש הבדלי
רמות גדולים מאד בין ספר לספר. ובוודאי שיש ספרים שאינם ראויים לקריאה
מהסיבה הזו והם אף אסורים.
ד. יש ערכים שראויים להכרה, לימוד ואולי אף אימוץ. אמנם נכון הוא שקריאה
בספרים שאינם משלנו מחייבת ביקורת ויכולת אבחנה. אולי מסיבה זו האשכול
שלנו חשוב מאד. הוא מאפשר להצביע על מה שמונח ביסוד ספרים מומלצים וראויים
כך שאפשר לבחון אותם בזהירות. כלומר, הדיווח באשכול מעניק מודעות לנושאים
שרק נרמזים ברמות שונות. אך גם ללא האשכול, בוודאי שאמנות הקריאה מחייבת
גם את היכולת להביא הנחות יסוד לכלל מודעות ובדיקה.
ה. אולי יש לומר שבזמננו מתנגדים לכל קריאה במידה מופרזת ובמקום לראות בכך יתרון יש לראות בכך צרות אופקים?
אני מקוה שלא ישתמשו בביקורת זו שכתבתי כדי לפתוח שער בפני כל בזבוז זמן
על ספרים שיש בהם היזק אבל לא תועלת כי לא אליהם כיוונתי. וכמדומה שגם אם
יש ספרים שלגביהם ניתן להתווכח אם התועלת שבהם מצדיקה את העיון בהם, יש
וודאי ספרים שמוסיפים ולא גורעים, כפי שיש ספרים שגורעים ולא מוסיפים.
ובמקרים הקיצוניים והברורים, כל אדם יכול לשפוט בעצמו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 08:28 |
|
| |
אם מדע בדיוני, אהבתי מאד את "ילד האתמול" של רוברט סילברברג. אך האם מותר ליראי שמיים כאן לקרוא ספרים כאלו? הנושא הוא ילד ניאדרנטלי שמגיע מלפני ארבעים אלף שנה אל ההווה באמצעות מכונת זמן.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2008 23:38 |
|
| |
ריפרפתי באשכול ולא הוזכרו ספרי מדע בדיוני!
ראשון הראשונים: Dune או בשמו העברי חולית של פרנק הרברט (מואדיב  ?) יש פה הכל דת, מיסטיקה, פוליטיקה אקולוגיה, סוציולוגיה ומעל הכל הפילוסופיה של המחבר. מלא בתובנות מעניינות על מגבלות הכח, הדת ושליטתנו בגורל.
Starship Troopers של רוברט הינליין. מנסה לשרטט משנה פוליטית. גדוש בקלישאות שהן תמיד נכונות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2008 15:21 |
|
| |
שאלה לבעלי תריסין: הדי לנו אם יורקים לפני שמצלמים, או שכל מי שצופה בתמונת התיפלע צריך לירוק בפני עצמו?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 23:44 |
|
| |
אחי
לגבי הדיוק ההיסטורי של "האפיפיורית יוהאנה" ראה קטע זה מספר "שלשלת הקבלה" לגדליה בן יוסף ן' יחיא.
היש צורך בהוכחה גדולה מזה?
לגופו של עניין
המחברת, דונה וולפולק קרוס, שהיא היסטוריונית בהשכלתה, הוסיפה לספר נספח על נסיבות כתיבת הסיפור. עיקרי דבריה הם שהיא חקרה את הנושא כדי לכתוב עליו מחקר היסטורי אך העלתה רק שיש אגדות על כך מסוף ימי הביניים (שה"ק הוא כמובן לא היחיד), אבל מידע היסטורי מבוסס אין ויש לשער שדבר זה לא היה ולא נברא.לכן החליטה לכתוב על זה רומן שיהיה מבוסס על החומר שאכן הגיע לידיה אבל יהיה משוחרר מחובת הדיוק ההיסטורי.
ואגב, בעת שחקרתי את אגדת האפיפיור היהודי נדרשתי גם לאגדה זו ומה שהעלתי היה גם כן מסורות אגדיות קלושות אף יותר מן האגדה של האפיפיור היהודי.
והנה תמונה של המנזר העתיק בפולדה (קדום במנזרי גרמניה), שבו, על פי הסיפור, רכשה האפיפיורית יוהאנה את השכלתה
(צילום: אני בעצמי)
תוקן על ידי אח_של_השכן ב- 06/10/2008 0:04:44
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 17:12 |
|
| |
[מואדיב,
ממש אין לנו מחלוקת.
כילדה, אהבתי מאוד את "אלופי וילובי" ודומיו (אני מניחה שגם בגלל שלמדתי "לתרגם" מגיל צעיר את "שפת העולם" לשפה שלי, כמו רבות מהבנות...).
ובכ"ז, כמה בנים אתה מכיר שקראו את "נשים קטנות" שלא לומר- שנהנו ממנו? (אגב, בהחלט יש שם גברים והם משמעותיים ביותר לסיפור).
לצערי, ההקבלה (בד"כ) אינה עובדת - נשים מתרגלות לקרוא ספרים שאין בהם נשים (או ספרים שיש בהם נשים אבל הן מתוארות ברדידות ו/או בחוסר חן לעומת הגברים) ואפילו להנות מהם, בעוד גברים לא ממש לומדים לעשות את ההיפך. זה בודאי גם עניין של מצאי, אבל לא רק, וזה כל מה שבאתי לומר.
אגב - לכל הדיון הזה אין קשר לצניעות או חוסר צניעות. בהחלט ייתכן ספר שאין בו אפילו אישה אחת והוא עדיין בלתי צנוע, ע"פ הקריטריונים ה"ממוצעים" כאן (קראתי כאלה).]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 16:35 |
|
| |
.
אמא שלום
גם לי, כקורא גבר, לא רק לגברת ו. וולף, מגיע חדר משלי.
גם לבנים בני 14, מגיעים ספרים משלהם. מותר להם לקרוא על עלילותיו של יד הנפץ במערב הפרוע שבדה קרימינל גרמני ממוחו הקודח, מותר להם לצלוף ממרחק עם מלחמת ארה"ב מקסיקו ב"סיירת ורה קרוז", ומותר להם - אולי אפילו רצוי - ליהנות מ- 20 אלף מיל מתחת למים.
גם לבנים מותר שיהיו ספרים משלהם - אפילו אם בנות חושבות שאין להן מה לעשות - כקוראות - עם ספר כזה.
אישית, אני חושב שזו טעות. גם בספר כמו "נשים קטנות", שהוא המקבילה הנקבית המוצלחת ביותר שאני יכול להציב מול ספר זכרי כל כך כמו "אלופי וילובי" - יש לבנים מה לקרוא - וההיפך. הנה, אין לי ספק שהגברת רולינג קראה את אלופי וילובי בילדותה, שאם לא כן, כיצד יכלה להיות כל כך מושפעת ממנו בספרים שכתבה?
לעניות דעתי, אין "ספרות נשים" ואין "ספרות גברים". יש ספרות טובה או לא טובה. לא כל אחד "מתחבר" לכל ספר, אבל העובדה כי בין גיבוריו של ספר יש בנים בלבד, בהכרח תותיר את הקוראת-הבת בחוץ? כך תגזלי מבנות ספרות מופת, רק בגלל שהסופר החליט לספר עלילה גברית לגמרי?
מה יוותר? צרפתים לא יקראו ספרים של סופרים סיניים כי הם לא מציגים דמויות של צרפתים, וישראלים לא יקראו ספרים מצ'כיה אם אין בהם לפחות יהודי אחד בתור ניצב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 16:12 |
|
| |
[מואדיב,
למרות שאני מסכימה לכל מה שכתבת לעיל, יש לי מחלוקת איתך בעניין אחד קטן -
"ספר בלי בנות" חסר משהו מאוד בסיסי - אותי, הקוראת (ולכן, בד"כ, קשה לי יותר לקרוא אותו ו"להכנס" לתוכו)...]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 15:51 |
|
| |
שמחה בונם
מתי לאחרונה קראת את סיפור עגנון?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 15:43 |
|
| |
.
שמחה בונם
כל הספרות העולמית קשורה לדברים שבינו לבינה?
כשבעל המחבר "אי המטמון" עמד לחבר את ספרו, הוא הבטיח לאחיינו הצעיר "ספר בלי בנות" - כי רומנטיקה, כך הסביר הנער - מקלקלת את הספר.
בלי להתאמץ אני יכול לחשוב על רשימה לא קצרה של ספרי מופת שאין בהם יחסים שבינו לבינה. אמת, מרשימה זו תעדרנה יצירות מופת רבות, אבל יכללו בה ספרים רבים מספרות העולם המערבי, מ"בייוולף" ועד "המלחמה בסלמנדרות" - יש מה לקרוא.
|
|
|
|
|
