| נשלח ב-2/6/2003 11:36 |
 |
| |
ביטלתי דעתי וערכי מפני דעת תורה - כיצד?
להעיר באשכול על היחס לגויים כתב:
'גדלתי על ערכים מערביים של קדושת החיים וכו'
אך כהיה נראה יותר ויותר מתוך הספרים שההסבר הוא אחר, ביטלתי דעתי וערכי מפני דעת תורה'.
זו לא פעם ראשונה ולא אחרונה ובפרט לפי הרוח שלאחרונה שהכותבים שולפים 'דעת תורה' באמצעות שם אדם או ספר מפורסם ומצפים שכולם יעמדו דום בפני הפצצה שלהם.
בקשתי הרבה פעמים שיסבירו איך הם מזהים שדעת האדם או הספר הלז שכנעה אותם שהיא האמת? אבל אין תשובה אלא שוב ושוב מובאה ועוד.
לאור משפטך, להעיר, אולי תסביר לאדם כמוני שכל שהכרתי את 'דעת תורה' זיהיתי שהיא זקוקה למוסך מיוחד, איך אתה זיהית את ההפך. אני מניח שהנך פועל לפי זיהויים ולא רק ריגושים! אני מקוה שלא תעשה את תרגיל בעלגולה שתוכיח לי ותנסה לשכנע אותי מתוך ריגושיך!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 6/2/2003 12:12:51 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 10:18 |
|
| |
לא הבנתי את טענתו המוזרה של נדב שנרב שרבני המגזר הדתי לאומי הם גירסת חיקוי .
ההוכחה הבולטת ביותר למופרכות של טענתו ניתן לראות בנוגע לנושא הקריטי והעיקרי של אופן ההתנהלות הנורמלי של החיים.
רבני המגזר פסקו באופן עצמאי ההפך מגדויילי המגזר החרדי וקבעו שזו מצווה להגן על העם והארץ ולהשתלב בכל תחום בחברה ולחיות באופן נורמלי ולא טפילי הן (מבחינת הגנה על העם והארץ והן מבחינה כלכלית)
פסיקה זו(ואחרות ) מוכיחה שרבנים אלה אינם גירסת חיקוי אלא ההפך הגמור.
פסיקה זו ואחרות מוכיחה שלמדנים שאינם חשים מהי נורמליות ומהי אי נורמליות למדנותם אינה אמורה להיות יותר מוערכת אלא להפך.
תוקן על ידי צענערענע ב- 19/04/2012 10:25:35
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 19:30 |
|
| |
בעיקר- למה לו דעת? נדמה שהדברים אכן נאמרו מחוסר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 19:18 |
|
| |
האדם לא נולד אלא לשבר דעתו ואם לא למה לא חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2008 19:32 |
|
| |
את ביטול דעתך אתה עושה על סמך דעתך.
יוצא שלאדם אין מנוס אלא להסתמך על דעתו.
וזה נובע מזה שהדבר היחיד שאדם לא יכול לבחור לגביו- הוא לגבי ההכרח כן לבחור.
השאלה היחידה היא האם הוא עושה דברים מתוך בחירה או מתוך בריחה. (בריחה מאחריות)
אני באופן אישי לא נותן צ'ק פתוח לשום אדם ולשום קבוצת בני אדם. (הרי לא רחוק ממני הדבר)
וזה משום שהאחריות על בחירותי ומעשי נופלת עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 16:36 |
|
| |
"שהחסידים אשר יש להם אמונה שלימה ברבם בלי ספקות, אזי לאחר הסתלקות רבם, כשיוליכו את רבם בגיהנום תיכף יאחזו ויחזיקו עצמם בו, ויעלו עמו, אמנם החסידים אשר יש להם ספקות ברבם בין כך ובין כך עד שיעיינו אם הוא רבי אמיתי או לא, לא יהיה להם שהות להחזיק בו וישארו שמה", (ר' יחזקאל מקוז'ניץ, ספרן של צדיקים, מובא אצל מנדל פייקאז', ההנהגה החסידית, מוסד ביאליק, תשנט,בפרק "סמכות ואמונת צדיקים",עמ' 49).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 02:15 |
|
| |
הסיפור שלך הרג אותי, נישטאיך. הוא הצליח להרטיט לי נימים חבויים במעמקי הנפש. הבעיה היחידה היא, שכולו מדיף דמגוגיה.
וכי יעלה על הדעת של איזה בר דעת לשאול את הרבי שאלה הסותרת את ההלכה?
מי מגביל אותו? וכי תשובות שאנשים מוצאים באגרות שוללים אפשרות של הרבי לענות להם באמצעים אחרים?
האם מישהו יכול בכח האגרות לאלץ את הזולת לפעול בצורה מסויימת בטענה שזאת דעתו של הרבי?
זאת שאלה רטורית, כמובן. והתשובה עליה שלילית לחלוטין. גם אם הרבי היה עונה למישהו באופן פרטי, התשובה הזאת של הרבי מחייבת אך ורק את השואל. כמו כן ברור שהתשובות באגרות המבוססות על גימטראיות וכדו' היא עניין שמתאים לקוראים בקפה, וזה לא המקרה אצל החסידים הנוהגים לעשות זאת. אני מדבר איתך על תשובות ברורות שאנשים מקבלים בדיוק בנושאים הספציפיים עליהם הם שאלו. והם מתגלגלים לעשרות. במקרה הגרוע, הבנאדם בסך הכל התנהג בהתאם לדעה של הרבי באותו עניין כמו שהוא ענה אותה למישהו אחר. מה רע? אבל כמי שאמונים על השגחה פרטית, העובדה שיצא להם לפתוח בדיוק באותו נושא, כשתשובת הרבי, היא חדה וחד משמעית, לא כזאת שניתנת לפרשנויות של פסיכים, מדברת בעד עצמה.
ועוד דבר: גם אותי חינכו בישיבה על אותם ערכים שחינכו אותך. גם בשבילי ג' תמוז הוא אירוע שאין לי לגביו הסבר. וגם בשבילי, כמו בשביל הרוב המכריע של עדת החסידים מכל קצות הקשת ההשקפתית לכל גווניו, מדובר ביום אומלל שרק בעתיד אולי נוכל למצוא לו נחמה. השאלה היא, מישהוא קרה - לאן פנינו. יש המון דברים שאיננו מבינים. אני, למשל, לא יודע איך ניתן לתווך בין כל המתרחש בעולמנו לעובדה "שאין רע יורד מלמעלה", אני לא מבין את השואה. את הסבל והייסורים והמחלות. את המצב בארץ. שלא לדבר על חוסר הבנה בין "סתירות" במסגרת הלימוד.
אבל, חוסר ההבנה שלי, היא הבעיה שלי, אני מאמין שיבוא יום והדברים יתבהרו, ובכל מקרה העובדה הזו לא מובילה אותי למסקנה, שחלילה משהו מאותם ערכים היו לא יותר מסתם שטיפת מוח.
חג פסח כשר ושמח גם לך ולמשפחתך. כל טוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 19:02 |
|
| |
לכוכבי.
הודעה אחרונה ואשאיר אותך מנצח.
אין ספק שהרבי דואג לצאן מרעיתו, השאלה היא אם מכתבים שאדם כותב לספר ומבין את התשובה כפי שהוא מבין היא תשובתו של הרבי או תשובה שהוא רוצה לקבל, מדוע אתה מגביל את כוחו של הרבי לענות רק דרך האגרות ולא לענות דרך ספר טלפונים, פטנט האיגרות הומצא רק לאחר שהרבי לא חזר, מה קרה עד אז, מדוע לא שמעתי על הפטנט לפני כן? כשגדלתי בישיבה סיפרו לנו את המעלה של רבי חי להבדיל מרבי "מת", (סלח לי על הביטוי, רביס לא מתים אלא מחליפים עולם), מה קרה פתאום? אנשים מקבלים תשובות שהם מכתיבים, מי שנושע מזה צריך ישועה.
סיפרת סיפור, אספר לך סיפור, מעשה בפותח אגרות, שחיפש רב מאמין באגרות לסידור נישואין, הסיבה: הוא כהן וברצונו לשאת גרושה, הוא שאל את הרבי אם לשאת את הגרושה, והרבי ענה : כן! הוא הבין זאת מהדף אותו פתח: דף 70 (בגימטריא, כן).
סיפורים היו ויהיו, השאלה היא האם זה מועיל או הורס, ואם זה מועיל לא איכפת לי אם גם היו אוכלים את הספר, הבעיה היא אם הפילוסופיה הנלוית עם המעשה.
אמונה לא משתנה לפי תנאי הבריאות של אדם. אמונה שמשיח צריך להיות בריא, משיח צריך להיות חולה, משיח צריך להיות מת, משיח מת אבל באמת לא מת, את הטירוף שבאמונה שכזו אתה רואה בשגעון ה"שביל", שהומצא ע"י מאמינים, שביל שבו עובר הרבי בזמן בכל שבת בשעה קבועה ב-770והציבור אומר לו שבת שלום.
שלום לך ולביתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 16:36 |
|
| |
שוב, כהרגלך, אתה משפריץ ערימות שטויות, גבבה, שקרים, הבל ורעות רוח.
מאיפה בדיוק הסקת - דווקא ניסיתי להתעמק בדבריך ולהבין את הדיוק - שאם, כפי שאמרתי, לא מידת היעילות של העניין היא אבן הבוחן להצדקה שלו, אלא, רק אם הוא מותר על פי ההלכה, ולדעתי זה בדיוק המקרה - שהדברים מדברים בעד עצמם, ושזה אסור?
אגב, בניגוד אליך, אני לא מכיר אנשים שנושעו מתשובות שהם קיבלו מספר טלפונים, אבל אם אתה מכיר, שיבושם לך. זה, אגב, מוכיח, בדיוק את אשר אמרתי: שלא כל מה שהוא יעיל, הוא גם נכון.
וכן, גם את זה שיש דברים יעילים גם אם הם נעדרים הצדקה תורנית. האם זה אסור? לא חושב...
אבל נעזוב רגע את רמת הויכוח הזאת שלך, ונעבור למהות: מי שמתיימר להקרא בשם חסיד, ומושג "רבי" בשבילו היא הרבה מעבר לאיש צדיק או חכם, מי שבשבילו רבי הוא גם האמצעי היחיד להיות קשור עם הקב"ה בעומק שבלי רבי היא פשוט לא תיתכן, לא חייב ליפול על הקרשים מהעובדה שגם היום הרבי עונה, מתפלל ודואג לצאן מרעיתו.
אם חלק מהאנשים הפונים אליו מוצאים מזור בתשובות שהם קוראים באגרות, מה בדיוק הבעיה?
כלומר, ברור שבאמת לך אין כל בעיה עם העניין כשם שאין לך בעיה עם התשובות שאחרים מוצאים בספר טלפונים, אבל אתה חושב שהשוואה הזאת שאתה עושה מצביעה על ייתר אינטלגינציה? או סתם על אותה יהירות נושנה ומשעממת שהפגנת כבר מזמן?
אתה מכיר את ה"יחידות" של ר' מענדל מתא הכלא הסבירי?
עזוב, זה לא סיפור לשכמותך, אני בעצמי לא "מתפעל" ממופתים, כלומר, הם לא מעלים ולא מורידים את מידת האמונה והשכנוע שלי, ככל שהם עשויים לרגש. אבל, משום מה, עולה בדעתי סיפור יציאת המשפחה שלנו מרוסיה. כל הדודים, ורבים מאנ"ש כבר קיבלו את היתר היציאה שלהם, למרות שהם הגישו את בקשת היציאה אחרינו. הרשיון שלנו לצאת בושש לבוא. החסיד ר' ל"נ ע"ה הגיע באותה שנה לרבי, ובכל הזדמנות שהוא עבר ליד הרבי, הוא שאל מה יהיה איתנו. והרבי שתק. בשמ"ת הוא עשה זאת שוב, והרבי ענה לו בחיוך: אל תדאג, הם נוסעים"! לימים התברר שבאותו בוקר קיבלנו את הרשיון.
אז מה? נכון, אז כלום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 10:23 |
|
| |
לכוכבי.
<"יש כל מיני משוגעים, מסתבר. אבל אם אתה שואל אותי, המשוגע הוא זה ששומע את משה רבינו - לא משנה איזה - עונה לו...">
אין ספק שהם מקבלים תשובה, גם מי שמדבר אל עצמו מקבל תשובה, שאם לא כן לא היו מדברים אליהם, או אל עצמם.
<"ברצינות: אין לי בעיה עם אנשים המכניסים את שאלותיהם/בקשותיהם ל"אגרות", למרות שבאופן אישי, אני לא עושה זאת">
גם לי אין בעיה, אם יכניסו את מכתביהם לתוך ספר טלפונים, למרות שאני לא עושה זאת, שיכניסו את מכתביהם להיכן שהם רוצים, אך לא לפי.
<"אני בהחלט מאמין לסיפורי מופת של אנשים שזכו למצוא שם מענה למצוקות שלהם. ומי אני שאזלזל במנהג של רבים וטובים, המגובה במקורות הלכתיים"">.
גם אני מאמין לסיפורי מופת על אנשים שמצאו מענה למצוקותיהם בספר טלפונים, אך אני גם מאמין לאנשים שלא מצאו שם או בכל מקום אחר מענה, ומצאו את המענה בבית הקברות.
<"לא שבעיני, העובדה שהם זוכים למענה, וסיפורי המופת המתגלגלים, הם ראיה להצדקת העניין.
יתכן שדבר מסוים יהיה פסול, גם אם הוא מוכיח את עצמו כיעיל, כשם שדבר מסוים יהיה אמיתי ומחויב המציאות, אף אם הוא יתגלה כבלתי יעיל, אבל לדעתי אין זה המקרה">.
אם דבר אסור, סימן שיש מי שחושב שהוא מועיל, שאם לא כן למה לאוסרו, העובדות תדברנה בעד עצמן.
תוקן על ידי - נישטאיך - 30/03/2004 10:50:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 06:08 |
|
| |
יש כל מיני משוגעים, מסתבר. אבל אם אתה שואל אותי, המשוגע הוא זה ששומע את משה רבינו - לא משנה איזה - עונה לו...
וברצינות: אין לי בעיה עם אנשים המכניסים את שאלותיהם/בקשותיהם ל"אגרות", למרות שבאופן אישי, אני לא עושה זאת.
אני בהחלט מאמין לסיפורי מופת של אנשים שזכו למצוא שם מענה למצוקות שלהם. ומי אני שאזלזל במנהג של רבים וטובים, המגובה במקורות הלכתיים.
לא שבעיני, העובדה שהם זוכים למענה, וסיפורי המופת המתגלגלים, הם ראיה להצדקת העניין.
יתכן שדבר מסוים יהיה פסול, גם אם הוא מוכיח את עצמו כיעיל, כשם שדבר מסוים יהיה אמיתי ומחויב המציאות, אף אם הוא יתגלה כבלתי יעיל, אבל לדעתי אין זה המקרה.
איקה, התפקיד שלי, באופן כללי, בעולם הזה, הוא ללמוד תורה, לקיים מצוות, לקרב יהודים אל אביהם שבשמים, להפיץ יהדות בעולם. באופן פרטי יש לי, מן הסתם, עוד אי אלו תפקידים. לצערי אני עושה מעט מאוד בכל אחד מהמישורים הללו. שלא לדבר על הנזק שאני גורם, אבל למה את שואלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 18:32 |
|
| |
כוכבי,
במו עיני ראיתי, איך שהמליצו לצעירה ישראלית, שסיפרה, שאחיה התקשר דרך "מתקשר" (ת פתוחה, ש צרויה) למשה רבנו, שתשלח מכתב לרבי (זצ"ל/שליט"א) דרך ה"אגרות", ותספר לו את הסיפור.
מי בעיניך המשוגע?
מי שמדבר עם משה רבנו המקורי, או מי שמדבר עם משה רבנו שבדור?
|
|
|
|
|
