קצת ידע בסיסי בעזרה ראשונה...חלק ב'.

סוכרת

400 אלף חולי סוכרת בישראל. האם תדעו מה לעשות כשאחד מהם יתמוטט לידכם?
מוטי גל, עמית רגב


סוכרת היא מחלה שנובעת מבעיית איזון כמות הסוכר בדם. הלבלב בגופנו אחראי על הפרשתו של ההורמון "אינסולין". הורמון זה אחראי על הכנסת הסוכר מהדם אל התאים. מחלת הסכרת מתחלקת לשני מצבים עיקריים:

חוסר סוכר בדם – היפוגליקמיה, ועודף סוכר בדם – היפרגליקמיה.

היפוגליקמיה

הנפוץ מבין השניים הוא מצב ההיפוגליקמיה. מצב זה מתפתח במהירות ועלול לקרות בשל החסרת ארוחה, מנת יתר של אינסולין או ביצוע מאמץ גופני יוצא דופן.

חולה זה המצוי בהיפוגליקמיה יחוש תחילה חולשה, הזעה, רעב או צמא. אלו יתדרדרו במהירות לאי שקט ו/ או חוסר הכרה.

במידה והאירוע קורה ומזוהה בתחילתו (היינו, החולה בהכרה מלאה) ניתן לתת לו משקה ממותק או כפית ריבה, דבש או שוקולד.

במידה והחולה מחוסר הכרה יש להתחיל בהחייאה.

בכל מקרה בו אדם אינו חש בטוב ו/או נחשד מצב של היפוגליקמיה יש להזעיק את מד"א.

היפרגליקמיה

מצב ההיפר-גליקמיה (עודף סוכר) הוא הפחות נפוץ מבין השניים וגם התפתחותו היא איטית יותר ויכולה לנבוע מהחמצת מנת אינסולין או אכילת כמות סוכרים גדולה. חולה זה יחוש בד"כ צמא ורעב, חולשה, פניו יאדימו וריח אצטון ינדוף מפיו.

הטיפול בחולה זה כרוך במתן אינסולין ונוזלים ואורך כיממה (בערך) בבית החולים.

בכל מקרה בו אדם אינו חש בטוב ו/או נחשד מצב של היפרגליקמיה יש להזעיק את מד"א.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא




התחשמלות

זרם החשמל גורם לכוויות ועלול להביא לנזקים לאיברים רבים. ראשית נתקו ממקור החשמל והזעיקו מד"א. כל מה שרציתם לדעת על התחשמלות
מוטי גל, עמית רגב


התחשמלות הינו מצב מסכן חיים העלול לגרום למוות. מרבית מקרי ההתחשמלות יכולים להימנע בקלות רבה על ידי השגחה פשוטה.

הגורמים להתחשמלות יכולים להיות מגוונים, החל ממכת ברק וכלה בהתחשמלות מזרם החשמל בבית.

זרם חשמל החודר לגוף האדם עלול לגרום פגיעות רבות שאת חלקן אפילו לא נראה בעין בלתי מזוינת. החשמל יעשה את המסלול הקצר ביותר אך עם זאת ההרסני ביותר שיכול לעבור עד ליציאתו מהגוף, תוך יצירת כוויות חשמל בכניסת הזרם הנראות כ"חור חרוך" בנקודות המגע עם הזרם החשמלי (בד"כ ביד הנפגע) עד לכוויה דומה בכף רגלו של הנפגע באתר היציאה של הזרם מן הגוף. בין הנזקים שיתכנו במקרי התחשמלות ישנם שברים מפושטים וכוויות ועד להפרעות קשות בקצב הלב, נזק מוחי קשה, ונזק לאיברים אחרים כמו הכליות.

הטיפול

- תחילה יש להקפיד הקפדה יתרה על נושא הבטיחות האישית: נתקו את זרם החשמל הכללי במידת האפשר, הרחיקו הנפגע מזרם החשמל על ידי שימוש במקל או בגב כף היד (למניעת התחשמלות שלכם המטפלים).

- הזעיקו עזרת מד"א בטלפון 101 – הקפד למסור הפרטים בבירור טלפון, כתובת, ושם.

- במידה והנפגע מחוסר הכרה התחילו בהחייאה.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא



פגיעות בעלי חיים

הכשות נחש, נשיכות כלבים, עקיצות דבורים: כל מה שרציתם לדעת על הטיפול הראשוני עד לבית החולים
מוטי גל, עמית רגב



הכשת נחש

הנחשים הארסיים בארץ הינם צפע ארץ ישראל, אפעה, שפיפון הנגב, עכן גדול, עכן קטן, צפע עין גדי, צפע החרמון, והפתן השחור. ברוב זמנם מסתתרים הנחשים מתחת סלעים או מאחורי סלעים. רוב פעילותם הינה באביב בשעות הערב המוקדמות. הם לרוב אינם תוקפים בני אדם, אלא מתגוננים. טרם התקיפה, עשויים הנחשים להשמיע קולות איום כדוגמת לחישה, חיכוך גופם או תנועות מאיימות.

הנחש מכיש באמצעות נשיחה: ארס הנחש חבוי בבלוטות ומוזרק לנפגע דרך שיניהם החלולות.

רוב הנפגעים נבהלים, מחווירים, וסובלים מהזעה מרובה ואף עשויים להגיע למצב של איבוד הכרה.

הטיפול

יש להרגיע את הנפגע ולהשכיבו במנוחה מוחלטת כדי להקטין ככל האפשר את התפשטות הארס בגוף. אם אפשר – קבעו את גופו כדי להפחית למינימום כל תזוזה.

הזעיקו בדחיפות צוות מד"א אשר יפנה את הנפגע לבית החולים. אם אפשר הביאו את הנחש לבית החולים כדי לקבוע את סוג הארס ואת הטיפול הנכון.

אין למצוץ את הארס, אין להניח חוסם עורקים על האיזור המוכש. אין לקרר את איזור ההקשה שכן הקירור אינו מועיל ועלול להחמיר את הנזק. יש להימנע ממתן משקה אלכוהולי לנפגע: האלכוהול מגביר את זרימת הדם ועלול להחיש את התפשטות הארס בגוף.

נשיכת כלב

הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, אולם הכלבת, מחלה נגיפית, עלולה להביא למות האדם הננשך זמן קצר לאחר ההדבקה. הנגיף מועבר בעיקר דרך רוק הכלב באמצעות נשיכה, אולם הנפגע עלול להידבק גם באמצעות ליקוק באיזור שבו יש פצע ואף שריטה קלה.

מחלת הכלבת מתחילה במספר ימים של חום, כאבי ראש, חולשה, בחילות והקאות, כאבי גרון, שיעול, איבוד תיאבון, וכאבי שרירים. תוך מספר ימים מתלווים פגיעה במצב ההכרה, בלבול, הזיות, חשיבה מוזרה, החמרת כאבי הראש עד להתכווצויות ושיתוקים. לבסוף משתתקים מיתרי הקול, מוגברת הפרשת הרוק עד לתמונה האופיינית של ריר וקצף היוצאים מהפה.

הטיפול

נקו היטב את הפצע במים וסבון. חטאו את האיזור וחבשו את הפצע בתחבושת סטרילית. יש להעביר את הכלב הנושך להסגר שיקבע האם נדבק בכלבת. את הנפגע יש לפנות ללשכת הבריאות המקומית של משרד הבריאות שם ינתן חיסון נגד כלבת.

עקיצות דבורים, דבורים וצרעות

בד"כ עקיצות אלו אינן מהוות סכנה אלא במקרים של רגישות יתר לחיה העוקצת, ריבוי עקיצות או עקיצה באזור הגרון. הסימנים לעקיצות הינם פשוטים וביניהם אדמומיות, כאב מקומי, נפיחות או בצקות העלולות להתפתח לבעיה מערכתית. במקרים הקשים יותר יופיעו קוצרי נשימה, פריחה כללית , גירוד, כאבי ראש וירידה בלחץ דם.

הטיפול

במידה והתגובה אינה חמורה, הטיפול הוא שטיפת הפצע עם מים וסבון, הוצאת העוקץ על ידי גירוד עדין (ע"י להב ובצורה מאוזנת) וקירור מקום העקיצה. אם החולה איבד את הכרתו יש לבצע החייאה.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא



דימום מהאף

חיטוט באף, שינויי מזג אוויר או חבלה גורמים לאחת התופעות השכיחות ביותר - דימום מהאף. כיצד להפסיק את הדימום בקלות
מוטי גל, עמית רגב


דימום מהאף השכיח בעיקר אצל ילדים, נגרם לרוב ע"י פציעה של כלי דם בעקבות חיטוט, חבלה, בעיות בקרישת דם או שינויים חדים במזג האוויר.

בניגוד לאמונה הרווחת, אין להטות את הראש אחורה ולבלוע את הדם. יש ללחוץ על צידי האף מעל הנחיריים למשך כעשר דקות, כשהראש מוטה מעט קדימה. עם הפסקת הדימום, מומלץ לגשת לרופא אף אוזן גרון לבירור סיבת הדימום ולטיפול בכלי הדם הפגוע באף.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא



התייבשות

צימאון, הסמקה, אי שקט, קוצר נשימה, סחרחורת, יובש בפה, איבוד הכרה - כולן תופעות הנגרמות מהתייבשות. האם אתם שותים מספיק?
מוטי גל, עמית רגב


התייבשות מוגדרת כעליית חום הגוף בעקבות מזג אוויר חם או מאמץ גופני רב הגורמים להזעה מרובה. ההזעה מביאה לאיבוד נוזלים. בעקבות איבוד הנוזלים אמור להתעורר מנגנון הצימאון המתריע מפני אובדן הנוזלים, אולם הוא "מתעורר לחיים" מאוחר יחסית, כשמאגרי הנוזלים בגוף כבר מדולדלים למדי. מכאן החשיבות הרבה להקפיד על שתייה מרובה, במיוחד במזג אוויר חם ובעת פעילות מאומצת. יש להקפיד על שתיה מרובה, לפחות 12 כוסות נוזלים ביום.

סימני ההתייבשות הינם צימאון, הסמקת העור, בחילה, דופק מהיר, אי שקט. במצב של התייבשות בינונית יופיעו קוצר נשימה, סחרחורת, כאבי ראש, יובש קשה בפה. העור יהפוך קר וחיוור ויאבד מגמישותו: ע"י צביטה בעור הוא יוותר מקומט למשך זמן ארוך יחסית. בעת התייבשות קשה יתווספו הפרעות ראייה ושמיעה, עד לאיבוד הכרה.

הטיפול

- הקפידו על שתייה נאותה, לפחות 12 כוסות נוזלים ביום.

- במידה ומופיעים סימני התייבשות, יש לחדול מכל פעילות, להקפיד על מנוחה מוחלטת, להעביר את הנפגע למקום מוצל וקריר ולהזעיק צוות מד"א.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא


(


עזרה ראשונה








הדפס כתבה
שלח כתבה לחבר


פרכוסים

מה עושים כשהאדם לידך מתמוטט ומפרכס בכל גופו? הניחו ריפוד מתחת לגופו כדי להגן מפני החבטות, הזעיקו מד"א ובמידת הצורך פתחו בהחייאה
מוטי גל, עמית רגב


פרכוס הינו מצב בו החולה מאבד את הכרתו ומתכווץ בכל גופו. תופעה זו יכולה לנבוע ממספר גורמים וביניהם מחלת הנפילה (אפילפסיה), חבלת ראש עזה, חום גבוה וכדומה. הסיבה המוכרת יותר באוכלוסיה היא מחלת האפילפסיה, שבה קצר חשמלי במוח המתחיל ממוקד כלשהו, שולח זרמים דרך מערכת העצבים המרכזית וגורם לגוף להתכווץ ללא שליטה.

קיימים מספר סוגי התקף אפילפסיה

התקף קל – אינו מלווה בהתכווצויות אלא באבדן הכרה שקט למספר שניות והתעוררות המלווה באבדן זיכרון. ההתקף מסוכן בעיקר בעת נהיגה או בהפעלת מכונות.

התקף גדול – ההתקף המוכר הכולל אובדן הכרה, התכווצויות כלליות, הפרשות, אי שליטה על סוגרים (הטלת שתן וצואה ללא שליטה) ונמשך לרוב עד שתי דקות.

התקף מתמשך – ההתקף המסוכן מכולם הכולל מספר התקפים גדולים רצופים.

הסכנות בפרכוסים בכלל ובאפילפסיה בפרט הינם חנק , פגיעה עצמית בשל הרעידות והחבטות העזות מגופים דוממים בסביבת החולה, ונזק מוחי בהתקף ממושך בשל אי אספקת חמצן למוח.

הטיפול הראשוני המומלץ:

- הקפדה על נתיב אויר פתוח – הטו את ראש הנפגע לאחור והשגיחו עליו, רפדו את ראשו והרחיקו עצמים מסביבת החולה.

- אין לנסות לרסן את ההתכווצויות.

- בכל מקרה שבו אדם חש ברע או מאבד את הכרתו יש להזעיק את מד"א ללא עיכוב.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא




פרכוסים בתינוקות

מראה התינוק המפרכס מבהיל, אולם ברוב המקרים ניתן לטיפול ביתי. מה לעשות עד להגעת הצוות הרפואי
מוטי גל, עמית רגב


פרכוסי חום הינם תופעה מוכרת ונפוצה בקרב תינוקות רבים. מראהו של תינוק מתכווץ מעורר חרדה בקרבם של הורים רבים צעירים כמנוסים, אולם ניתן להתמודד עם המצב במיוחד כשישנם הכלים המתאימים.

הטיפול מתחיל במניעה: יש להבהיל תינוק חולה לטיפול רפואי בהקדם אצל רופא הילדים המטפל או חדר המיון ובהתאם להנחיותיו לתת תרופות להורדת החום.

במידה והגיע המצב לכדי פירכוס, יש לפעול על מנת להפסיק את הפירכוס: תחילה הפשיטו את התינוק והניחו עליו מגבות רטובות בטמפ' פושרת (ניתן ועדיף במידת האפשר להכניס את התינוק לאמבטיה פושרת ובעדיפות מתחת לזרם מים).

יש להשגיח על מצב הכרתו של התינוק. באם איבד הכרה, יש לפתוח בהחייאה.

בכל מקרה של פרכוס או איבוד הכרה יש להזעיק צוות מד"א.

המידע המופיע במדריכי העזרה הראשונה של ynet הינו לשם מידע כללי בלבד, ואינו בגדר המלצה או תחליף לטיפול רפואי מוסמך ו/או לביקור אצל רופא


סוף חלק ב' של המדריך לעזרה ראשונה מאת ynet