הרי את אשתי כדת משה וישראל (הת' ההלכה)

בח"ח גיליתי את הלינק הבא, באדיבות טוב5

לכלתי היו כמה דרישות בנוגע לטקס החתונה, שבסופו של דבר הצטמצמו לשתי דרישות עיקריות:
1. שהנוסח לא יהיה ''הרי את מקודשת לי'' אלא ''הרי את אשתי כדת משה וישראל'' (נוסח שמופיע בתלמוד וברמב''ם כאחד הנוסחים האפשריים): הסיבה היא, שהיא רוצה לשמור את השורש ''קדש'' לקשר שבינה לבין ה' בלבד, כמקובל בלשון המקרא (''והייתם לי קדושים כי קדוש אני'', ''והייתם קדושים לאלהיכם'', ועוד), ולא להשתמש בו כלפי אדם בשר ודם, כמקובל בלשון ימינו (כמו בהקדשה של ספר וכד').
2. שהכתובה לא תהיה בארמית אלא בעברית. הסיבה היא, שהכתובה היא הסכם ממוני שצריך להיות מובן היטב לשני בני הצדדים, ואין שום הגיון לכתוב אותו בשפה שאינה שפת האם שלהם (גם אם מסבירים להם את המשמעות), זהו מנהג שמזכיר את הגלות, וגם הוא אינו חובה ע''פ התלמוד והרמב''ם.

לשמחתנו הרבה, התברר לנו שהרב שאחראי על המועצה הדתית במקום מגורינו, ..., מסכים לשתי הדרישות האלו, ולכן כבר נרשמנו לנישואין, קבענו תאריך ומקום ושלחנו הזמנות (עוד כשבוע וחצי - יום שישי כ' בסיון).
אבל, לפני יומיים, ביום ראשון בלילה, קיבל הרב שיחת טלפון מעיתונאי של ''יתד נאמן'', שאמר לו משהו כמו ''שמעתי שאתה מתכוון לעשות חתונה מוזרה...''. אני לא יודע מה בדיוק היה תוכן השיחה, אבל התוצאות שלה היו, שהרב התחרט והחליט שהוא לא רוצה להסתכן ולערוך חופה שונה מהמקובל, כי הוא חושש שזה יתפרסם בתקשורת ויגרום למהומות.

כששמעתי את זה הייתי בהלם - לא האמנתי שעיתונאים יכולים עד-כדי-כך להשפיע על ההלכה.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות: מצד אחד - זה לא הוגן לסכן את כבודו ומעמדו של הרב ...,אי אפשר לדרוש דבר כזה מאף אחד; מצד שני - זה לא הוגן להכריח את כלתי לוותר על הדרישות הצנועות שלה, שהן חשובות לה מאד מאד, ומותרות לגמרי ע''פ ההלכה, רק בגלל עיתונאי אחד ורכלן אחד (שאינני יודע מי הוא); מצד שלישי - זה לא הוגן כלפי המשפחות (וכלפינו) לבטל עכשיו את החתונה או לדחות אותה; ומצד רביעי - זה לא נראה לי רעיון טוב לקיים חתונה בלי רב בכלל (למרות שע''פ ההלכה גם זה אפשרי).

אני פונה אליך כרב שמכיר את העיתונות - האם יש לך רעיון איך להתמודד עם הבעיה הזאת?
האם נגזר עלינו לחיות כל ימינו בפחד מפני העיתונאים?

והרב שרלו משיב:

שלום וברכה
אין זה הוגן להאשים את העיתונאי. מי שבאמת אשם הוא הציבור החרדי הליטאי, אשר הוא מטיל טרור על רבנים, ומאיים עליהם בדרך זו. את דברי העיתנואי יש מישהו שצורך, ולמעשה בו יש לתלות את הכל. העיתונאי יכול לאיים רק מכוח העובדה שמימוש איומו אפשרי בשל הציבור לו הוא כותב.
קשה לי לכתוב את הדברים הבאים, אני איני מוצא פיתרון לבעיה אלא התקפלות שלכם. דווקא בשל העובדה שאני יוצא למלחמה על נושאים לא מעטים, ומשלם על כך מחיר מאוד יקר (גם בתוך הציונות הדתית) אני מכיר היטב את התפועה עליה אתם מדברים, ואיני מכיר מישהו מן הממסד הרבני שיצא למלחמה במחיר שמו הטוב ומעמדו כדי לקדש בנוסח אחר או לחתום על כתובה בעברית.
אכן, זהו חילול שמו הגדול של מלך מלכי המלכים.
כל טוב ומזל טוב. ששמחתכם תהיה שלמה למרות זאת.


הענין שלי אינו במעורבות הפוליטית של העיתונות, אלא בשאלה ההלכתית לכשעצמה:

א. האם חייבים להשתמש דווקא בלשון המקובלת? או שכל לשון שתופסת מהגמרא מתאימה לכך ואין למחות?

ב. האם צריך בכלל "מסדר קידושין"?

ג. האם הכתובה צריכה להיות דווקא בארמית?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תודה.

א"כ אני פונה למי מהמגיבים החרדים כאן. שבידם לספק לי מידע מועיל.

שלום רב.


אני (ועוד חבר) עורכים מחקר תחת הכותר "נשירה סמויה בתוך החברה החרדית".

כשאחד הנושאים הנחקרים הם, התכחשות לאמיתות הדת תוך הישארות במסגרת, ושמירת הריטואלים הדתיים. כשהדגש על החברה החרדית דווקא.
הפנה אותי מכר, לאשכול זה. בה טוען מגיב בניק "רדףהשיג" שקריאת שירת הים ועוד מצוות אצלו- הם ריטואל נטול האמיתה ההיסטורית או הרעיון האמוני שעומדות מאחריהן (כתפילה, תפילין).

ברצוני להפנות אליך שאלה לצורך מחקרי:
 
אם הבנתי נכון אינך מאמין בעובדת קריעת ים סוף וסיפור אתון-בלעם. (ואולי אף בשאר עובדות היסטוריות כמעמד הר סיני. או אפילו היות אבות האומה הישראלית- אברהם יצחק יעקב, או התגבשות ישראל לעם ביציאת מצרים וההליכה במדבר).

באם נכונה השערתי. רציתי לדעת האם הישארותך במסגרת דתית נובעת מאחת הסיבות דלהלן:

1. חברתית"משפחתית.

2.חווית הריטואליות הדתית.

3.סקפטיות, ואי מוחלטות באפיקוריות.


כמו"כ רציתי לברר בקשר לאמונתך התאיסטית. אותה לא הזכרת בתגובותיך אך משתמע שהינך מאמין. האם היא נובעת מארגומנט אישי, או חלק ממסורת הדת.

כמו"כ אני פונה לכל אחד היכול לספק לי מידע על תופעות בצבור החרדי המסוגלות לעזור לי במחקרי.


תודה מראש.