במוזיאון ישראל מוצגת בימים אלו תערוכה בנושא המגילות הגנוזות שנמצאו במערות קומראן, היחס ביהדות החרדית עד היום למגילות אלו היה בזלזול ו"ככת מחודשת ביהדות" בסגנון הצדוקים והקראים, אם כי בסיור שערכתי בתערוכה הרושם שעולה הוא אחרת,
להלן כמה ציטוטים מתוך כיתוביות התערוכה:
"מורה הצדק - דמות כריזמטית המופיעה במגילות שכינסה סביבה קבוצת אנשים, הופעתו של מורה הצדק היתה אחרי מחלוקת עם מנהיגים אחרים בענייני הלכה, בלוח השנה,דיני טומאה וטהרה,הלכות מעשר ודיני נישואין. המחלוקות הביאו אותם למסקנה שהמקדש הקיים טמא כולו ושהפער בין הקבוצות בלתי פתיר, ומסקנה זו גרמה לפרישתם מירושלים אל המדבר סמוך לחוף המערבי - צפוני של ים המלח, מקום הנקרא כיום חורבות קומראן.
הבחירה במדבר היתה מסיבות אידיאולוגיות ולא רק כתוצאה מפרישותם או בריחתם מאויביהם, המדבר הצטייר בעיניהם כמקום מפלט משחיתויות החברה והתרבות וכמרחב בתולי וטהור.
השאלה המתבקשת היא, האם אכן יש מקום להסתכלות עליהם ככת מחדשת ביהדות או דוקא ככת מחמירה, שבדינים מסויימים חלקו על החכמים שהיו באותה תקופה, ומחלוקתם ההלכתית הביאתם לפרוש מחיי החכמים האחרים, ולא מפני התבדלות חינם אלא בעקבות עקרונות הלכתיים לפיהם המקדש שהתנהל לפי פסקי החכמים דאז, טמא. ולפיכך שאפו להקים בית מקדש חדש לאלקים, שיהיה טהור אף לפי חומרותיהם ההלכתיות.
בראיה מפוקחת של הדברים ניתן לראות היום בבירור את מלחמות הכח שהיו אז בין החכמים, והסיבה שכיום אנו נתונים לשיטות חז"ל, למרות שחברי כת האיסיים (אשר שכנו במערות קומראן) יתכן והיו בשיעור קומה לא מבוטל מחז"ל עצמם, ואף החמירו מהם. אך בעקבות תככנות פוליטית או צניעות האיסיים, יד האיסיים היתה על התחתונה, אך יתכן כי באותה מדה אם היו האיסיים גוברים באותו דור היינו היום מסתכלים על דעותיהם של חז"ל בגמרא כדעות מסולפות ושקריות, רק בגלל מאבקים פוליטיים עתיקי יומין.
דבר נוסף המוקשה לי, הוא חוסר ההתאמה הטכנית, הלוא מסופר בחז"ל על הניסים שהיוללא הרף בבית המקדש, ועל הוכחות יומיומיות של שריית השכינה בו, אם כן איך יכלו חלק נכבד מהעם להכחיש ולומר, אין המקדש כהלכתו ואינו מקום שריית השכינה אלא בית אחר נבנה לנו?
מאד רציתי לקרוא את הקובץ שלך. ביקשתי להוריד אותו למחשב. בוצע. ניסיתי לפתוח אותו. הוא לא מוכר. איזה קובץ זה אמור להיות? וורד? המחשב אינו יודע לזהות כי לא איפיינת אותו כראוי. מה עושים?
נשלח ב-8/4/2018 16:11
מגילות
אני בדיוק כותב על זה ספר שלקראת סיום, אשמח לקריאתך והערותיך:
אסור למות בירושלים, אסור לצאת מהבית בשבת, הרכוש משותף לכולם, והצבא צריך להיערך לכיבוש העולם ולהקמת מדינת הלכה גלובלית. פרופ' אלישע קימרון היה הישראלי הראשון שהורשה לחקור אלפי פיסות קלף ממערות קומראן, ופיצח מתוכן את חידת ה'איסיים'
אמנם בינתים לפי מה שקראתי אין חדש בכתבה זו. מלבד שתי נקודות:
המונח "תקופה". ואולי כדאי באמת לעקוב אחרי השתלשלותו שהרי גם בגמרא הוא מופיע.
התאריך שהמונח הזה מציין הוא פשוט את יום המעבר של אורך היממה: היום הקצר ביותר (והלילה הארוך ביותר), היום הארוך ביותר ושני הימים השוים ללילה.
איך זה יוצא מקביל לשני התאריכים שבעלי הספרים החיצוניים הוסיפו לימי הקרבנות: קרבן הזמן וקרבן היין כהמשך לקרבן השעורים וקרבן החטים, שבאים בהפרשים קבועים זה מזה החל מיום הפסח שנופל בדיוק בשבת לשיטתם?
מעניין גם שמחבר הספר, הוא המנהיג, יכול היה לטעות ולהחסיר חלק ממה שהיה אמור להזכיר. ואפשר להעלות השערות. בהתאם למה שלא הזכיר, יתכן שזה לא ששכח אלא שהמועדים האלו לא היו קיימים או שהיו נתונים במחלוקת.
בכל אופן, נראה שמכאן אפשר להניח שבמקדש לא היה זמן אי פעם שנהגו בו במועדים אלו, כי אז הם היו ידועים לכל.
חוקרים באוניברסיטת חיפה מצאו כי המגילה מתארת שני מועדים ייחודיים, שלא נזכרו במקרא, אך הם מוכרים מ"מגילת המקדש" מקומראן: ביכורי היין וביכורי השמן. מועדים אלה היו "המשך" של חג השבועות הנהוג כיום
לאחר עבודת הרכבה של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד"ר אשבל רצון ופרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה לפענח ולשחזר את אחת משתי המגילות האחרונות שעדיין לא פוענחו מתוך כ-900 מגילות קומראן. הפרס: מפגש נוסף עם לוח השנה הייחודי של בני כת מדבר יהודה בן 364 הימים, כולל זיהוי בפעם הראשונה של השם שנתנו בני הכת למועדים המיוחדים של ימי המעבר בין ארבע העונות.
בני קומראן, שקראו לעצמם "עדת היחד", היו קבוצה קיצונית שפרשה לחיי מדבר, ואף סבלה מרדיפות של הממסד השולט. הם כתבו מגילות רבות, וביניהן מספר קטן של מגילות בכתב סתרים, וחשוב יותר למגילה הנוכחית: הם חיו על פי לוח שנה בן 364 ימים. לדברי החוקרים, לוח השנה משקף את אחת המחלוקות הגדולות ביותר בין הקבוצות השונות של סוף ימי בית שני. "לוח השנה הירחי, שעל פיו היהדות נוהגת עד היום, מצריך הרבה החלטות אנושיות. צריך אנשים שיסתכלו על הכוכבים ועל הירח ויעידו על התצפיות שלהם, וצריך מי שיחליט על קביעת ראש החודש ועיבור השנה. לוח השנה בן 364 הימים, לעומת זאת, היה מושלם. בגלל שהוא מתחלק בארבע ובשבע, המועדים חלים תמיד באותו היום, ואין צורך להתלבט מה קורה, למשל, כאשר אחד המועדים חל בשבת, כמו שקורה לעיתים בלוח הירחי. אין בלוח השנה אף פעם שום שינוי. הוא משקף, ככל הנראה, את התפיסה של בני העדה לגבי שלמות וקדושה", הסבירו החוקרים.
כאמור, המגילה הנוכחית מונה את המועדים המרכזיים על פי לוח השנה הכיתתי. המגילה מתארת שני מועדים ייחודיים, שלא נזכרו במקרא, אך הם מוכרים מ"מגילת המקדש" מקומראן: ביכורי היין וביכורי השמן. מועדים אלה היו "המשך" של חג השבועות הנהוג כיום וחוגג את ביכורי החיטה. על פי לוח השנה הזה, חג ביכורי החיטה חל 50 ימים אחרי השבת שאחרי הפסח, אחרי 50 יום נוספים חגגו את חג ביכורי היין ולאחר 50 ימים נוספים חגגו את חג ביכורי השמן.
ובכל זאת, אי אפשר בלי הפתעות: מהמגילות הקודמות ידעו החוקרים כי בני העדה חגגו את חילופי העונות - יום מועד מיוחד לכל אחד מארבעת מועדי החלפת העונות. אולם עד כה לא ידעו מה השם של אותם מועדים. במגילה הזו התגלה שימים אלה נקראו "תקופה" . "המונח מוכר מספרות חז"ל המאוחרת יותר ומן הפסיפסים של תקופת התלמוד, ויכולנו להניח שהוא משמש במשמעות זו במגילות, אולם הוא נחשף כאן לראשונה", הסבירו ד"ר רצון ופרופ' בן דב.
המגילה הנוכחית גם שופכת אור נוסף על המנהגים של סופרי המגילות. מתברר שמי שכתב את המגילה - כנראה אחד ממנהיגי הכת שהכיר את כתב הסתרים- שכח לציין כמה מהמועדים של הקהילה, וסופר אחר נאלץ לתקן את הטעויות, כשהוא מוסיף את המועדים ברווחים שבין הטורים. "המגילה כתובה בכתב סתרים, אבל הטקסט עצמו הוא טקסט פשוט וידוע, שאין שום סיבה להסתירו. זה נוהג ידוע בתקופה זו במקומות רבים גם מחוץ לישראל, שהמנהיג כותב בכתב סתרים - גם דברים גלויים לכל - כחלק מהמעמד שלו. המנהג נועד להראות שהוא זה שיודע את כתב הסתרים ואחרים לא. אלא שהמגילה הזו מראה שהוא התבלבל לא מעט פעמים", ציינו החוקרים.
"במגילה הזו ניתן למצוא מילים וביטויים רבים שמופיעים אחר כך במשנה. זה מראה שוב שדברים רבים שעליהם כתבו חז"ל, כמה מאות שנים מאוחר יותר, הגיעו ממקור קדום מתקופת הבית השני", הם סיכמו.
דבר נוסף המוקשה לי, הוא חוסר ההתאמה הטכנית, הלוא מסופר בחז"ל על הניסים שהיוללא הרף בבית המקדש, ועל הוכחות יומיומיות של שריית השכינה בו, אם כן איך יכלו חלק נכבד מהעם להכחיש ולומר, אין המקדש כהלכתו ואינו מקום שריית השכינה אלא בית אחר נבנה לנו?
דבר זה קשה כשלעצמו, בהיסטוריית עם ישראל, ללא קשר לסיפור זה.
לדוגמא: חטא העגל אחר מתן תורה כמבון שיהיו אלו שיאמרו, שאכן זה מוכיח ששני הסיפרים לא היו במציאות
אבל לדעתי גם מלחמת ששת הימים יוכיח בעוד שבשעת ומיד אחרי המלחמה, יחד כולם הודו ואמרו: אצבע א-להים היא חילונים דתיים או חרדים ואפילו הסאטמארים מצהד החרדי והשמאלנים מהצד החילוני הודו בזה.
אכן בעיה קשה, ששכחו לעמוד עליה.
נניח שהיו ניסים ונפלאות ביציאת מצרים ומעמד הר סיני, וניתן טקסט הוראות כלשהו.
התורה הייתה בידי הכהנים, מי אמר לך שהם לא מחקו/הוסיפו/שינו מה שבא להם? והרי ככל הידוע לנו האל הפסיק לקדם את מטרותיו ע"י התערבות ברורה בעולם, ולתקן טעויות של אנשים שייחסו לו דברים לא נכונים, מיד אחרי חלון הזמן הקצר בין יציאת מצרים לסוף כיבוש הארץ. מאז ואילך הוא לא מתערב בכל מה שאומרים בשמו.
ואם להאמין לכל אדם שאומר משהו עם כוונות טובות, למה לא להאמין לישוע (שתורתו ודאי נראית פחות מתאימה לאינטרסים שלו מאשר זו שיצאה מתחת יד הכהנים)? או לכת הקומראנית שאף בכתביה, בדיוק כמו בתורה שיצאה מתחת יד הכהנים, מופיעים חוקים הפותחים ב"וידבר יהווה אל משה לאמור"?
1.בשום מקום לא מופיע שהתורה היתה בידי הכוהנים בלבד,ברור הדבר שהכוהנים מתוקף היותם משרתי ה' במשכן היו ת"ח גדולים,אך בעלות לא היתה להם,חשוב מאוד לדעת שמלבד 3 (משה רבינו,שמעון הצדיק(לא בטוח,אשמח אם מישהו יעיר את עיני),ורבן יוחנן בן זכאי)כל מי שהיה ראש הסנהדרין לא היה כהן או לוי!החל מיהושוע בן נון וכלה ברבן גמליאל הנשיא האחרון שחי לאחר חתימת התלמוד הירושלמי! 2.האם הם מחקו או הוסיפו? זה בדיוק מה שקורח ניסה לשכנע את עם ישראל שמשה הוסיף מדעתו וידוע מה היה בסופו! 3.עד תחילת הבית השני לא היה עוררים על המסורת היות והיו נביאים שהתנבאו כל הזמן דברים מפי עליון והיה את האורים והתומים למי שהיו לו ספיקות ורצה לדעת,ממש לאחר שהופסקה הנבואה קמו "הצדוקים" תלמידיהם של צדוק ובייתוס,שהיו תלמידיו של "אנטיגנוס איש סוכו" שהנהיג את ישראל לאחר מותו של "שמעון הצדיק",והתחילו לערער על הסמכות הרוחנית של הסנהדרין,ואנו אין לנו אלא לשמוע למי ששימש איש מפי איש עד הנביאים!ועל זה נאמר בפרקי אבות "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"! 4.לצדוקים לא היה מעמד רציני בעם ישראל עד שבית חשמונאי קם וגירש את היוונים,ואז הם ניסו להשתחל לתוך הסנהדרין,וכמעט הצליחו לגמרי לולא עמד "שמעון בן שטח" וניצחם בחוכמתו,ומענין שמיד אחרי חורבן הבית הם נעלמו ללא זכר,כנראה שכל זמן שהיה הבית בנוי היה כדאי כלכלית וציבורית להשתייך לעם היהודי (בדיוק כמו בימינו אנו)ולאחר החורבן או ששבו בתשובה או שהצטרפו לנוצרים ולעם ישראל באה הרווחה במשך אלף שנה עד לקראים ממסלפי תורת משה. 5.תלמידיו של יש"ו ביטלו את כל המצוות שכתובות בפירוש בתורת משה אין טיפת הגיון להאמין בדבריו.
