אזורי,
ארנון לא נתן במה לאף אחד לכתוב כל מה שהוא רוצה. הכל בערבון מוגבל.
הוא גם לא חסם את הפה של אף אחד. הוא מחק אשכול שחשש שיגרום לו נזק, לאור נסיון העבר.
ונראה לי שאנחנו צריכים אותו יותר מאשר להפך.
נשלח ב-15/6/2003 00:50
אולי כשאדם נותן לי במה לדיבור [ובפרט שהוא מעונין ויש לו תועלת, בביאתי] אינו ראוי שיחסום {יסתום?} לי את הפה בלא שום התראה?
אבל כמובן אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, ואין לך אדם שאין לו מקום ושעה.
נשלח ב-13/6/2003 16:43
במחילת כבוד תורתכם,
כל עוד כולנו פה אוכלי חינם משולחנו של ארנון, אין לנו זכות להגיד לו מה למחוק ומה לא. אפשר לנסות לשכנע.
ואני מסופק מי פה רוצה להתחיל לקבל במקומו הזמנות לבתי משפט בכל שני וחמישי, גם אם לדעתו הוא צודק להפליא.
נשלח ב-13/6/2003 16:10
מיימוני
לא זכיתי לראות את האשכול המדובר.
רק מתוך הויכוח פה הבנתי שידשנם כאלו שראו עצמם נפגעים מהנכתב בו, וע"ז היתה שאלתי.
כמו כל אדם ממוצע גם לי יש את יצר הסקרנות ולכן רציתי לראות את החומר ולנסות להבין מה מהווה פגיעה בעינם.
נשלח ב-13/6/2003 15:22
בע"ג
נשלח ב-13/6/2003 15:09
אני מוצא את עצמי מצטרף ל"תוקפנותו" של אידך, ומסתייג מפייסנותו של רבינו המיימוני ושות'.
זאת על אף שהנני בטוח שמקורה של המחיקה אינו בכוונות זדון גדולות.
הנחרצות היא הנשק הגדול של האטימות.
רוחב הלב ונעימות השיח תמיד יפסידו במאבקים שכאלו.
נו, באמת, למה להלחם ? מדובר בעניין זמני, מדובר בתופעה קטנה.. גדול השלום , מכירים את משפטי העיקור הללו ..
ועם המשפטים האלו בולע הדוגמטי את המורכב לבלי השאר שריד.
פיסה ועוד פיסה, נתח אחר נתח ושטח כבוש לא יוחזר.
על כן כל עוד אינני מבין את התנהגות משלחי היד באשכול, הרי זה מבחינתי לפחות כמו "תורת הנסתר" .
ולצורך העניין אני הוא ר' מיימוני בכבודו ובעצמו.
נשלח ב-13/6/2003 13:27
מי זה מירר ? את מי הוא מייצג, ואיפה ?
נשלח ב-13/6/2003 13:18
הלחץ של ארנון איננו תירוץ. אתה לחוץ - לך לפסיכולוג. אל תשמיד אשכולות.
מאידך גיסא (איך לא), אני מעריך את מאמצי ההרגעה של מימוני, ווטו ואחרים. במידה שהשיחזור יעלה יפה והדיון ימשיך להתפתח - נוכל למחול ולעבור הלאה. ואולם, רק תשובה הכוללת וידוי, עזיבת החטא וקבלה על להבא - תיחשב תשובה גמורה.
אידך גיסא
תוקן על ידי - אידך_גיסא - 6/13/2003 1:29:08 PM
נשלח ב-13/6/2003 13:16
בננהלה (שם שמעלה חיוך)
אין לנו ענין לפגוע באיש. בפורום בוחנים את המסורת מתוך עצמה, כפי שנהגו בישיבות מאז ומעולם. המשתתף אידך גיסא פתח אשכול בנושא החסידות בכלל וגור בפרט, ובאשכול זה נזכרו תקנות מחמירות שתיקן הבית ישראל מגור. נושא זה היה בעייתי מאד בעיני אנשים מסויימים שאינם מכירים לי, אך מירר כנראה מייצגם. בעיני, זו היתה בחינה לגיטימית, כפי שאנו מוכנים בפורום הזה לבדוק כל נושא תורני. כיון שהאשכול אינו קיים, איני יכול להביא דוגמאות.
אמנם, עלי להעיר שיש משהו משונה במקצת בביקורת שלך על פירסום פוגע, אם מייד אתה מבקש לקבל בתיבה האישית אותו פירסום שלדבריך אינו ראוי להפצה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-13/6/2003 12:59
הבנתי שאוספים הודעות על מנת לשחזר את האשכול, לא?
נשלח ב-13/6/2003 12:56
מה קורה כאן?
לא ראיתי את נשוא הויכוח אבל אם ישנם המרגישים נפגעים, בין בצדק ובין שלא בצדק, בין בדברי אמת שנכתבו או אמת משוכתבת.
מה ולמה העקשנות שלכם להמשיך ולפגוע בהם?
חסר נושאים אחרים לדוש בהם או חצרות אחרות? מה הלהיטות דוקא עליהם?
בכדי להגיע להבנת הויכוח האם יש מתנדב שישלח לי את מה שנמחק בתיבה הפרטית?
תודתי נתונה מראש!
נשלח ב-13/6/2003 12:25
בתקול, ההודעה שהבאת מ'פרטי' היתה באשכול עצמו מ...426!
אידךגיסא, למה תתגרה בגורי הגורים?
תוקן על ידי - קונילמל7 - 6/13/2003 12:49:05 PM
נשלח ב-13/6/2003 12:25
אידך וכולם
אני סבור שמי שרצה להגן על גור, אם רצה להגן על גור, עשה שטות.
הוא לא הכיר את החרדים, ואת יכולתם לעקוץ ולהגיב, לא ידע שהם נוקטים לפעמים בשיטה של "שבעתיים יוקם האשכול", ושעתה תזכה החסידות הזו לפירסום שכמוהו לא היה לשום נושא קודם בפורום...
אבל לא כדאי לבזבז את כל התחמושת ביום אחד. ואם איש אחד חטא, על כל העדה נקצוף?
ולגבי הייד פארק, כדאי לזכור מה שכתבתי לעיל, כי המחיקה אמורה להיות ז-מ-נ-י-ת בלבד. (ואין זה סותר לעשיית מאמץ ככל האפשר לשחזר את האשכול ולשלוח בפרטי לאידך גיסא).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-13/6/2003 12:12
חברים, כבר שלושת רבעי השעה שהפרובוקציה המזעזעת שלי עומדת על תילה, ועדיין לא מחקו אותה.
מה קרה, ארנון, נרדמת בשמירה? "מירר" עוד לא הספיקה לכתוב אליך? או שמא השפן הקטן שכח איפה כפתור ה-delete?
אם כן, ננסה פרובוקציה קשה ומזעזעת הימנה. קחו אוויר:
גור היא חסידות.
... נראה איך ייפול דבר כעת (אגב, באשכולות שבפורום הקטן והנידח 'חסידות', שנמחקו גם הן באש הגדולה, לא היה תוכן רב יותר).
