רבי,חצר חסידית,חסידות,בית חסידי,מה יותר?

הדינים העשויים על דרך החקירה וההסכמה בדברים שנוהגים בין בני האדם, אין בהם דברים שהם תועלת בדברי תורה (כך אומר הרמב"ם)

ובמה עוסקים חכמי אשכנז ? עסוקים רק בלעשות עוד סייגים וגדרות לתורה, התכנים הראויים הפכו לזניחים

זה עצמו שרבינא ורב אשי סוף הוראה אינו "הלכה למשה מסיני", אלא שכך קיבלו עליהם ישראל. ואותו הכח שניתן לישראל לקבל זאת עליהם, הוא הכח שנותן לאנשי אשכנז לקבל עליהן את מנהגי אשכנז.

בכל ממלכת ההלכה מקובל שגם המנהגים שנהגו בימי הגאונים ובימי הראשונים ואף בימי המהרי"ל הם גופי הלכות ממש.

כך הובנה ההלכה על ידי שני המחוקקים הענקיים שקמו לעם ישראל, הלא הוא רבינו הבית יוסף ורבינו הרמ"א וכל הפוסקים.

מצד ההלכה יש מנהגי עיר ומנהגי מדינה וכיו"ב.

מקובל עלינו חרם דרבינו גרשם ועוד תקנות.

תוקפם של מנהגים אלו אינם מיוסדים בגלל מקורם בתלמוד, אלא כמו מצות דרבנן חנוכה ופורים, התורה נתנה תוקף הלכתי למנהגים.

וממילא מנהגי תשליך וכפרות מחייבים לבני אשכנז. (מנהגים שאין להם וקבלה מאומה, הם קדמו לקבלה) ומכיון שכן, אין הם קשורים לחתימת התלמוד כלל. ועל יסוד זה מבוססים מנהגי הרמ"א ומנהגי אשכנז.

עכשיו, מגיע הגר"א ובעוז רוחו טוען למהפכה! משום מה מחליט שכל המנהגים עד זמנו מאז חתימת הש"ס אינם תקיפים אלא אם כן יש להם מקור בתלמוד!

מנהגים וותיקים וקדושים נשרו נבלו קמשו והתפוגגו.

מהפכה של ממש!

ענק הרוח הי' הגר"א ובוודאי זכותו לבצע מהפכות בהלכה, אך, לדעתי, אי אפשר לשנות אמת הסעיפים של ההלכה ובו בזמן לטעון שכת אחרת סוטה מהלכה כי הם מתפללים בהתלהבות. ולטעון שהחסידים הם הם אינם קושרים להלכה!

מיימוני,

בעוז רוחך את מרחיק לכת מהגר"א, שגם בתלמוד יש מנהגים מוזרים שיש להתנער מהם. זה שלב נוסף כבר. ואם כן מקורות של התלמוד אינם מספיקים כבר.

ויתכן שהרמב"ם סבר כך, אך נדחה להלכה.

מה שציינתי לרש"י בענין סוף הוראה, לשלול המובן (וכעת ווטו הביא כעין זה מחזון איש) שכאילו אז נחתם התורה, שמאז ואילך אין משמעות לפסקים חדשים, שהרי רש"י מסביר סוף הוראה במובן של עריכת ואיסוף התלמוד, ולא קשור מאומה לאיסור מחלוקת וכיו"ב.



תוקן על ידי - מסתברא - 6/18/2003 3:44:17 AM

החזו"א פירש סוף הוראה שאין לחלוק [וראה הקדמת הרמב"ם למשנה תורה].

אך מו"ר שאל את א' מתלמידיו -רי"ח ברטלר- מנין ביסס החזו"א את פירושו זה, ולא היה מענה בפיו!

מסתברא

לא הבנתי איך באת לדחות את דברי.

הגר"א סבר כמוני שצריך להחזיר עטרה ליושנה, לתקן טעויות שנפלו בפסיקת ההלכה, ולפי דבריך גם לסלק מנהגים חדשים? בזה אני סבור כמותו.

לגבי אמונתו השלימה בזוהר, בזה יש לי ספקות שאיני יודע מה היה עונה עליהם.

האם אתה סבור שיש חובה הלכתית או אינטלקטואלית לציית לכל שיטת הגר"א גם יחד, בנגלה ובנסתר? האם מצאת אצלי חוסר עקביות?

כמו בכל דבר, גם אצל הגר"א וגם אצל התניא, אני מתאמץ ללמוד תורה.
איני מכיר גישה אחרת.

לגבי רבינא ורב אשי, לא הבנתי מה היתה אמורה להיות הראיה ומה הדחיה. האם אשר התכוון לטעון שמניסוח זה, "סוף הוראה", משמע שאין רשות לחלוק עוד? ואילו ברש"י משמע אחרת? (שסידרו את הש"ס שלפנינו מתוך החומר הלימודי, קושיות ותירוצים, שהיה לפניהם)?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ומה כתוב ברש"י שם?

רבינא ורב אשי סוף הוראה (ב"מ)

Mistavra, but you missed my more important point (which Baskol ignores) that most TALMIDEI haGro did NOT follow him.

מיימוני,

מבחינתי באמת לא התכוונתי לפוליטקה, אך מטבע הדברים כשדנים על מחקר החסידות ותופעות סוצולוגיות וחברתיות זה נושק למציאות הקיימות, קשה להקים חומת גטו אינלקטואלי מסביב עכ"ח.

ואין מנוס מלהזדקק לכך, למרות מורת רוחך הגדולה מכך, כך הוא מחקר החסידות או המתגדיות (מקוה שלא איתבע על ידי בתקול)

לגופו של ענין.

אתה מערב עולם שלך להדיון כאן.

ברור שהגר"א הי' סבור שהזהר הינו חיבור תנאי לעילא, בלי שום סייג כלל, אפילו לא הסייג של רבי יעקב עמדין.

ומבחינה זו הגר"א לא החזיר ליושנה שלך, מאומה.

אולם אצל הגר"א (ולזה עצמו זקוקים אשכול שלם) התורה נעצרה בגמרא. כל מנהג שנוצר אחר כך, ביטל.

וזה שציין הגר"א מקורות למנהגים לגמרא וירושלמי, אין זה שהוא החזיק ממנהגים. להיפך, הוא רק רואה שמנהג מסוים מקורו בגמרא ורק בגלל זה יש לכך יסוד. וזה כמובן נוגד את הרמ"א שעצם הענין ש"וכך נהגו" הרי יש לכך כל התוקף.

ולפי זה כל מנהג שנוצר אחרי הגמרא, בטל אצל הגר"א, ומדבר במהפיכה מחשבתית בכל מערכת ההלכה הנפוצה. (אולם הזהר נחשב אצלו כגמרא ממש)

לעומת הגר"א, השינויים של החסידים היו כסף קטן.

ולפי דרכם גם החזירו עטרת היהדות ליושנה הקמאית והרעננה.

ר' אידך? אולי אשכול בתחום?

דוד

האם אתה משווה את מה שהצעתי אני למה שעשו הקראים?
כמדומה לי שיש הבדלים.
אולי צריך לפרט אותם. ואעשה זאת באשכול אחר בעז"ה.

לגבי המאמר של כשר, לא ראיתיו, ואנסה לעיין בו, ואכתוב את מסקנותי. סליחה על העיכוב.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

Yes, Maimony. Haczarat Atara LeYoshna is a great concept. But why stop at Talmud? The Karaim also wamnted to do that, to go back to befre the Talmud.

I see that you would like to do this to, to go to the times before the Zohar was accepted.

And why aren't you responding to the M Kasher article that was posted on Kadmut Hazohar?

מסתברא

אנסה להציע חילוק.
יש שינוי ויש השבת עטרה ליושנה.

ביטול מנהג, במיוחד ביטול מנהג שלא מימי הגמרא אינו אלא סילוק תוספת מאוחרת.
שינוי הנהגה הוא חידוש.

ויש הבדל בין חידוש להשבת הדבר לקדמותו.

(דברי אינם אמורים כלל בנושא המחלוקת ההיסטורית בין חסידים לליטאים ומתנגדים. אם אידך גיסא, למשל, ירצה לפתוח אשכול בחקר ההיסטוריה, ניחא, אך סתם להפוך זאת לנושא פוליטי נוסף, זה לא. זה מנוגד לתקנות הפורום. בלי פוליטיקה!).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו