| נשלח ב-19/6/2003 03:07 |
 |
| |
ההתמודדות היהודית בשואה - "בסתר רעם"
אידך גיסא הזכיר בזמנו את ספרה החדש של אסתר פרבשטיין, "בסתר רעם", כספר שראוי להידרש לו, ואני חושב שאכן כך.
פרבשטיין מדברת על מקומה של הדת - הרבנים, הפסיקה ההלכתית והאמונה - בהתמודדות היהודית בשואה. בניגוד לדעות רווחות במחקר, המדגישות את התמוטטות הדת ומסגרותיה בשואה. פרבשטיין, חוקרת חרדית בעלת השכלה אקדמית, מבקשת להראות את הצד השני של המטבע. היא מציגה את מקומם של הרבנים בתהליך ההתמודדות עם הגזירות ואחר כך עם תהליך השיקום שלאחר המלחמה (בהזדמנות זו היא מתמודדת גם עם "תסמונת האדמו"רים הבורחים" שנדונה בקצרה באשכול גור), וכן את לבטי האמונה שניעורו בעקבות מוראות השואה.
אכן, יש בה נטייה להדגיש רק צד אחד של המטבע, אך דומה שיש בכך "תשובת המשקל" למגמת המחקר, שהראתה את הצד האחר בלבד.
האם מישהו קרא את הספר?
(אגב, לא אתפלא אם המחברת מציצה מעט בפורומנו).
זאב טורף, גרררר...
*****
הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 22/08/2007 16:01:54
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 15:04 |
|
| |
אני לא קראתי את הראיון עם שאפר אבל לבנות גשר היום לוקח כמה חודשים טובים כמב שזכור לי,הרב וויסמנדל דיבר על 3 חודשים עיכוב שבהם ינצלו כל יום 12000 איש
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 09:16 |
|
| |
אמנם, אי התערבות בנות הברית, חיזקה בלב היטלר את ההרגשה כי לאף אחד לא אכפת. מתחילה היטלר מאד חשש מתגובות האומות, ועשה הרבה בלוני ניסוי. כל התערבות של בנות הברית בנושא היתה מפחידה מאד את היטלר, שהשקיע משאבים עצומים בטשטוש ראיות עוד לפני 1945.
גם אני קראתי את הריאיון עם אלברט שאפר, שאכן היה שר החימוש. לדעתי הוא הגזים מסיבות שלו, קראתי גם את ספרו "הייתי בתוככי הרייך השלישי" ולדעתי הוא מטשטש את העובדות. הוא ישב בבונקר של היטלר דרך קבע וידע כל מה שמתרחש שם, והוא מציג את הדברים כאילו לא ידעו כלל בבונקר מה קורה במחנות, ופעם אחת חזר מישהו שביקר במחנה ואמר "שראה שם דברים חזיריים".
מה שהוא אומר על מסילת הברזל נשמע מאד לא סביר, פלייר לא יכול לשקם מסילה לאחר הפצצה, אם מפציצים גשרים, מפציצים מסילה לאורך מאות מטרים, זה בכלל לא פשוט, זה מעכב את הרכבות לכמה ימים, צריך להקים מחדש את סוללת העפר, ליישר את השטח, וזה אומר הצלה לעשרות או מאות אלפי אנשים שמובלים יום יום להשמדה. אפשר להפציץ את אלו שמתקנים את המסילות להפחיד ולהרתיע. ובפרט: אפשר היה להפציץ את המשרפות ואת תאי הגזים, אלו נבנו על ידי מהנדסים מיוחדים וארכו זמן רב, זה היה מרתיע את היטלר ומשבש את ההשמדה.
לבנות הברית היו אלפי מרגלים השתולים בכל המדינות והיו להם קשרים במקומות מפתח ואך בתוככי ציר הרשע, אלו יכלו להעביר מידע, לשבש, להפחיד, לקלקל. בדיוק כמו מלחמה בכל תחום אחר. אם באמת היה אכפת לבנות הברית מהזוועות שהתחוללו שם הם יכלו לעשות הרבה מאד.
ובקיצור שאפר מדבר שטויות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 00:38 |
|
| |
יכול להיות שהיטלר מתוך תפיסה שתיכף הוא ישלוט על כל העולם רק בינתיים הוא צריך כסף ומשאבים, אז מצידו שהשמדת יהודי סלובקיה תתעכב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 23:54 |
|
| |
קראתי בשנה שעברה מאמר, נדמה לי של צבי ארד, במקור ראשון.
הכותב ראיין את אלברט שפאר, איש שהיה חביבו של היטלר ומונה בשלב מסוים לשר חימוש או משהו כזה, ובפועל החזיק את השליטה על כל המערכת הלוגיסטית של המשטר הנאצי. היה לו המזל לקבל בנירנברג רק עשר שנים - למרות שהוא היה מעורב בקבלת החלטות לגבי ניצול עובדי כפיה לא פחות מכאלו שנתלו - ולכן ניתן היה לראיין אותו. הוא גם "חזר בתשובה" באופן מסוים מהנאציזם שלו.
המראיין שאל את שפאר על דברים כמו הפצצת הרכבות או פסי הרכבת למחנות הריכוז, האם זה היה יכול לעזור. שפאר פשוט לעג לרעיונות הללו, ואני מוצא שקשה להתווכח אתו. הרעיון הוא שהמאמץ הלוגיסטי וכח האדם שהשקיעו הנאצים ברצח יהודים היה שבריר זעיר של המאמץ המלחמתי שלהם, וברור שכל עוד בנות הברית לא הכו את הכח העיקרי לא היה להם שום סיכוי לשנות בנושא היהודים. כך לדוגמה סיפר שפאר כי הובלת היהודים למחנות השמדה צרכה 100 קרונות רכבת ליום, זאת בשעה שהוא שינע 150000 קרונות כאלו מדי יום לצרכי המלחמה. באופן דומה הוא דיבר על הפצצת הפסים. קו רכבת הוא שני פסי מתכת שאפשר בהשקעה רבה (ברמת הדיוק של אז) לפגוע בו מהאויר. ומה אז? פס המתכת מתעקם, וכפי שהסביר שפאר הוא היה שולח שני עובדי כפיה פולנים עם פלאייר גדול כזה והם היו מתקנים את הפס בחצי שעה.
לכן אני חושב שצריך להרגע מהתסביך של למה לא דאגנו/דאגו שיעצרו את ההשמדה. עד פברואר- מרץ 1945 גרמניה היתה מעצמת על ושוב, אי אפשר היה לאלץ את הנאצים להפסיק משהו שהיה להם חשוב כל כך ועלה להם במאמץ זעיר כל כך (נדמה לי שבטרבלינקה היו 50 גרמנים), בלי לחסל את כוחם בכללי.
עניינים כמו "תכנית אירופה" ושיחוד אנשים בכירים במנגנון ההשמדה הם סיפור אחר, כמובן. הנקודה היא שקשה מאד לדעת מה היתה מידת הריאליות בתכנית של קבוצת העבודה והרב וייסמנדל. בפועל הם שיחדו שם את ויסליציני (נדמה לי) והצליחו להפסיק את המשלוחים מסלובקיה לשנה או משהו כזה. מה זה אומר?
איכשהו קשה להאמין שההחלטה להשאיר בחיים את יהודי סלובקיה היתה בסמכותו של ויסליציני. למרות שאין תיעוד על מקור הפקודה להשמיד את היהודים, די ברור שהדרג המחליט היו היטלר והימלר. יכול להיות שויסליציני קיבל אישור מלמעלה למעשה ה"שחיתות" שלו, או שאיכשהו הוא חשב או ידע שאת הסיפור בסלובקיה יוכל להעביר בלי בדיקה. אבל הרעיון לפיו כל העניין היה טריק להרויח כסף, כלומר שהוא פשוט ניצל את אמצעי הגירוש שעמדו לרשותו במקום אחר בינתיים ושלשל לכיסו את השוחד עד שיחזור לגרש גם את הסלובקים - גם הוא לא בלתי סביר, לפי מה שהבנתי.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 18:29 |
|
| |
נישטאיך. על סדרי עדיפויות עקומים[לדעת הרב וויסמנדל וגם לדעתי] התקומם הרב וויסמנדל. מה עוד, שהם אספו לטובת הצלת יהודי אירופה ולא למען ת"ת עד כמה שידוע לי לפחות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 18:11 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: |  | מקסמן,
ועוד יותר מן הצדק שהוא יביא תמונה של אביו כותב את זה ושאביו יביא הקלטה של הרב וייסמנדל אומר את המשפט ואילו הרב מצידו יציג ראיון מצולם עם הדוור ההונגרי שהביא את המכתב לרבי. כל זה אפשרי בעולם אידיאלי אבל במציאות אני מספר מה ששמעתי וממי שמעתי.
רק למען ההבהרה: בנו הוא זה שסיפר לי על ההערה והראה לי אותה. |
|
אין טעם לכעוס,
אני חושב שמדובר כאן על דבר חשוב ועל אדם חשוב שכדאי לדעתי שתעשה כך,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 18:07 |
|
| |
מקסמן,
ועוד יותר מן הצדק שהוא יביא תמונה של אביו כותב את זה ושאביו יביא הקלטה של הרב וייסמנדל אומר את המשפט ואילו הרב מצידו יציג ראיון מצולם עם הדוור ההונגרי שהביא את המכתב לרבי. כל זה אפשרי בעולם אידיאלי אבל במציאות אני מספר מה ששמעתי וממי שמעתי.
רק למען ההבהרה: בנו הוא זה שסיפר לי על ההערה והראה לי אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 17:32 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: | | את הספר על הרב וייסמנדל חיבר אברהם פוקס.
דיברתי פעם עם בנו, שגם הוא פעיל בהנצחת זכרו של הרב וייסמנדל, והראה לי את עותק הספר של אביו. במקום בו הספר מספר על כך שוויסמנדל פנה לכל מיני מקורות בבקשה להשיג כסף כדי להמשיך את שיחוד הפקידים הנאצים והפסקת המשלוחים, נאמר שהוא פנה גם ל"מנהיגים יהודים בהונגריה" ולא נענה.
בצידי העמוד רשם המחבר בכתב ידו כי הכוונה במלים אלו היא לרבי מסאטמר. _________________
|
|
מן הצדק שתביא צילום מהדף הנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 17:16 |
|
| |
את הספר על הרב וייסמנדל חיבר אברהם פוקס.
דיברתי פעם עם בנו, שגם הוא פעיל בהנצחת זכרו של הרב וייסמנדל, והראה לי את עותק הספר של אביו. במקום בו הספר מספר על כך שוויסמנדל פנה לכל מיני מקורות בבקשה להשיג כסף כדי להמשיך את שיחוד הפקידים הנאצים והפסקת המשלוחים, נאמר שהוא פנה גם ל"מנהיגים יהודים בהונגריה" ולא נענה.
בצידי העמוד רשם המחבר בכתב ידו כי הכוונה במלים אלו היא לרבי מסאטמר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 12:09 |
|
| |
הודעה כפולה
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/04/2010 12:12:16
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 12:07 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 03:58 |
|
| |
אני חייב להסכים עם הביקורת שנמתחה כאן על האחים הדמורים, למרות שכנראה יש משהו שאנחנו לא מבינים בהתנהלות שלהם מכיוון שהיו עוד רבנים שלמרות שלא היו בסיכון חיים פעלו לכאורה שלא לטובת הנרצחים. למשל,ר אהרן קוטלר שנתן כספים לתלמידי ישיבת מיר בכדי להדפיס ספרים על חשבון הצלת יהודי צכסלובקיה שעל תוכנית זו עבד הרב וויסמנדל [ והוכחה כעובדת עם נסיון שעשה] [אגב, שמעתי סיפור שכאשר פתח הרב וויסמנדל את ישיבתו בארה"ב נפגש עם ר אהרן ושאלו באיזה סוגיא אוחזים אצלכם? לאחר שענה מה שענה,שאל אותו ר אהרן נו,ואיפה אצלכם? ענה ר מיכאל, אנחנו עדיין בלא תעמוד על דם רעך! וידום אהרן!] ועל זה קשה יותר לדון לכף זכות, מצד אחד, ומצד שני, עצם זה שלא היה פה לכאורה אינטרס אישי היא גופא יכולה ללמדנו שהיו לו סיבות צודקות או לא אבל, הוא פעל מתוך אינטרס ציבורי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2010 16:43 |
|
| |
ממללא
כן, היא אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2010 16:04 |
|
| |
הוקפץ לעיון
_________________
|
|
|
|
|
