"ההבדל בין נסיעה רגילה לדחופה" בקריצה..

ההבדלים בין נסיעה רגילה לדחופה..

"משה כהן" לאמבולנס הדהד קולו של הרמקול בבניין מד"א

אליהו וצוות המתנדבים ממהרים לאמבולנס.

י-ם- מ64-

64 מירושלים סע בבקשה בנסיעה רגילה ל…

אוף… מקלל מתנדב נוער שיושב שם מצונף מאחור..

נסיעה רגילה מדברת על כך שאין צופר ,אין צ'קלקה ,אין רמזורים אדומים ואין לטפס על מדרכות..

בעצם זה אומר שנוסעים נטו בשביל לעזור לבנאדם.. בלי שום אקשן בצד ..

מצד שני במקרה שהמוקדן אומר "סע בנסיעה דחופה למחוסר הכרה"

יכול להיות שתיפול עם איזה מתנדב נוער שמתחיל לשקשק .. מה אני אעשה .. אני בכלל העתקתי במבחן..
גם ככה.. מה זה בכלל האמבו שהנהג אומר לקחת אותו.. מהו בכלל הקרדיופמפ המדובר..
סתאם אין כמו מתנדבי הנוער מה היינו עושים בלעדיהם?..

הנסיעה הרגילה היא סיוט שלא כתוב בספר הנהלים של מד"א במיוחד אם נתקעת בפקק שלא כתוב אפילו בספרי הנהלים של משרד התחבורה..

בדרך כלל במצב כזה נוטים חלק מהנהגים לומר במכשיר הקשר "אני משנה לנסיעה דחופה עקב מדדים.. או עקב התדרדרות"..

בשלב זה , העניין תלוי במוקדן,
אם המוקדן רחמן ומבין את העניין..
או שהמוקדן עסוק בפניות קודמות
או שהמוקדן הוא פשוט אדם כזה שלא שואל שאלות
אז המוקדן מורח כזה "טווב"..

הרווחת ויאלה בלגן ..סירנות, צ'קלקות, בלגן..
האדם מאחור כולה יש לו קצת חום וכבר כל תושבי העיר בטוחים שמודבר מינימום בסבארו..

אבל מה , תזהר, יכול להיות שתיפול עם מוקדן שיפתיע אותך
" מה המדדים"…? או "מה זה נקרא אצלך התדרדרות?…
תכין את התשובה מראש… השיחות מוקלטות וישמעו שאתה מגמגמם..

לעומת זאת אם מדובר בנסיעה דחופה הנהג מרביץ כמו שצריך וכשהוא עולה על המדרכה אתה משקשק…ומקלל את הטסטר שהעביר אותו טסט..

אתה מגיע למקום האירוע .
אם מדובר בנסיעה רגילה החולה והמשפחה מחכים לך כשהם בחדר השינה או על הספה בסלון.. ואתה צריך להתחיל לסחוב אותם מהמיטה ולגרור אותם עם הכיסא ההוא שבקושי זז…

לעומת זאת במקרה של נסיעה דחופה אתה מחכה לנט"ן שמאחוריך.. שהם יסחבו אותו..שהם יטפלו בו…וגם ככה כשאתה מגיע לאיזור רדיוס של קילומטר מהבית אתה רואה את הנפנופי ידיים של המשפחה מרחוק..

הבדל גדול בין הנסיעות הוא
שבנסיעה רגילה אתה מצליח לרשום את הטפסים בכתב של מינימום איזו מתנדבת נוער , כזה כתב עגול ורגוע…
אבל בנסיעה דחופה אתה כותב את הכתב מקסימום כמו איזה דוקטור… לא קריא , בלגן, שני עטים שונים בכלל ובסוף גם שוכח לכתוב את מספר ההתחייבות…


בנסיעה רגילה יש לך את הבעיה של ההחייבות.. יש שקט.. אין סירנות.. אתם עומדים ברמזור כמו בנסיעה של הסעת ילדים לבית ספר או כמו אוטו גלידה.. ואז מגיע השלב של ההחתמה על ההתחייבות…
אממ.. סליחה את יכולה לחתום פה בבקשה?…. זה צריך… כסף… 355 ש"ח…. דואר….תוך 30 יום…..
והגברת מרוכזת ומתחילה לנסות להבין על מה ולמה צריכה לשלם כל כך הרבה כסף והרי בת דודה שלה מתנדבת מד"א הרצליה..והיא עצמה מתנדבת ביד שרה…

לעומת זאת בנסיעה דחופה אין את הבעיה הזאת… באמצע הבלגן…הרעש והסירנות…החמצן והכפפות אתה זורק לה איזה עט תחתמי כאן בבקשה זה תשלום על הנסיעה…
הגברת מקבלת את זה בהבנה שמה בתיק ושותקת..

כשאתה מגיע לבית חולים עם הנסיעה הדחופה יש לך זמן לצאת ככה מהאמבולנס ברגיעה ושלווה , לפתוח את הדלת האחורית בעדינות ולהוציא את הגברת באלגנטיות גברית כזאת...
אבל כשאתה מגיע מנסיעה רגילה אתה יוצא כככה בבום פותח את הדלת מוציא מיטה שבקושי ננעלת.. מוציא את הגברת והולך בעצבים כאלו למיון…

הלו!! זה בדיוק הפוך אתה בנסיעה רגילה איזי אח שלי לאט לאט… אז מה אם עמדת כמה דקות ברמזור..

עכשיו מגיע השלב של השיוויון בין הנסיעה הרגילה לנסיעה הדחופה…

"גברת עכשיו נעביר אותך מהמיטה שלנו למיטה של הבית חולים אוקי.?…שימי ידיים על הבטן…"

הופה….

המתנדב לוקח את המיטה שם סדין.. שם על זה את התיק עם השמיכה ויוצאים לדרך כשמכשיר הקשר קורא

"6-4 מירושלים , סע בבקשה בנסיעה רגילה ל…..



נכתב בפורום נענע על ידי מתנדב מד"א ירושלים


תוקן על ידי - הצלהירשלים - 6/19/2003 7:05:07 PM