| נשלח ב-20/6/2003 16:01 |
 |
| |
ציטוט שבועי (11
והדילטורין שם ביהודים רבים מאד ועבירה זו נעשית להם כהיתר ומלשינים זה לזה בפרהסיא בכל יום תמיד ולא יתבוששו וכי יהיה איש שונא לרעהו ימצא עליו עלילות דברים אשר לא היו ולא נבראו וכאשר יבוקש הדבר ולא ימצא אין מכלים למלשין ההוא כי במשפטי הארץ ובנימוסיה לא יענש המלשין את חבירו כאשר לא יוכיח על פניו דרכו.
גם באסור הנדה מקילין מאד ורוב ארוסות תבאנה הרות לחופה, זולתי ביינם של גויים זריזים ומחמירים מאד כי מעשה באחד שנשכר לגוי להביא לו יין ממקום למקום ראיתי שהפסידוהו את שכרו והיו אומרים לנדותו.
והיהודים נזהרים ביינם של גויים כאשר יזהרו מבשר חזיר לא ראיתי כיהודים אשר ברודוס מקטן ועד גדול איש לא נעדר כולם אנשי שכל ומביני מדע צחי הלשון ובעלי מוסר ותרבות ודרך ארץ ומכבדים את הבריות כי ונאים בדיבורם וכולם מגדלי בלורית ותארם כתואר בני מלך
ולא נמצא נשים יהודיות יפות כבנות רודוס בכל הארץ ואשר נשא לבן אותנה לעשות בכל מלאכת מחשבת והן מפרנסות את אנשיהן במלאכתן אשר יעשו לקומאנדורי הם שרי הארץ ולא יכבה בלילה נרן והקומאנדורי מכבדים את היהודים ומתערבים ביניהם ונמצאים כל היום בבתיהם להתגעגע עם הנשים העושות במלאכה, כי טובות הנה.
טבע היהודים בארץ ישמעאל להראות עצמם עניים והולכים כדלים ונבזים וכפופי קומה לפני הישמעאלי ואינם בעלי צדקה ולא גומלי חסדים זה לזה ולא אוהבים זה לזה וכל אחד דורש טוב לעצמו ובזה יפה כת הקראים מכת הרבנים שהקראים גומלים חסד …
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 16:56 |
|
| |
מיימוני
ראה על כך: א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 294, הערה 154.
י' דן, "תולדותיו של "מעשה אקדמות" בספרות העברית", ביקורת ופרשנות, 10-9 (תשל"ז), עמ' 197-213.
ע' יסיף, "תרגום קדמון ונוסח עברי של "מעשה אקדמות"", שם, עמ' 214-228.
תוקן על ידי - ממדבש - 6/27/2003 4:57:36 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 15:39 |
|
| |
וטו
מסביב לפיוט האקדמות בנוי סיפור אחר. איני זוכרו כרגע. אבל אפשר לברר (ממדבש? מסתברא?).
המקור על כלב ורש"י כבר הוזכר כאן (ובאשכול אחר בח"ח שגם בו היה הויכוח הזה) והמקור הוא כמובן בגמרא שממנה מובאים דברי רש"י.
השאלה היא מהיכן ידעו חז"ל שכך היה. האם היתה זו מסורת מדור לדור, או דרך מליצית לבטא רעיון (שכלב היה זקוק לסייעתא דשמיא שלא להצטרף למרגלים, למשל).
עם זאת, העובדה שחז"ל הלבישו את הרעיון שלהם בסיפור כזה מעיד לכאורה כי בזמנם היה נהוג ללכת להתפלל על קברי אבות, ויש עוד מעשה כזה בתלמוד (נדמה לי על בני רבי חייא).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 15:29 |
|
| |
מיימוני,
תודה על הפגת המתח!
האם זה הוא שמספרים שהביא את פיוט האקדמות?
לגבי קדמות מנהג ההליכה לקברות, הרי רש"י בשבוע שעבר מפרש [כנראה לקוח ממדרש] "ויבא עד חברון" כלב לבדו הלך להשתטח על קברי אבות וכו'. [איני זוכר אם מקור זה הובא באשכול שדן בכך בעבר.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 14:53 |
|
| |
לא מצאתם?
נו, איך אפשר להשאיר אתכם במתח לשבת?
ובכן, בעל הדברים הוא האיש המסתורי שהציג את עצמו בתור דוד הראובני, נציגם של עשרת השבטים.
הקטעים לקוחים מתוך הסיפור שסיפר על עצמו. האם באמת כך היה? החלק שנוגע לשהותו באפריקה וכו' בוודאי היה שקר. הביקור בארץ ישראל, כבר איני זוכר.
עד היום אין זיהוי מוחלט שלו ושל מקורו.
על כל פנים, מעניין שהוא דגל בהליכה לקברי אבות ובתפילה שם. אילו היה באמת בן עשרת השבטים, היתה זו עדות שלא תסולא בפז לקדמות המנהג ללכת לקברות...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 09:46 |
|
| |
רמז:
מי אומר שהוא באמת ביקר בחברון? אולי הוא רק תיאר מעשה שלא היה ולא נברא?
(זהו, לא תדעו, אני מגלה!)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 00:29 |
|
| |
נו ?
על מי אנחנו יודעים שביקר בחברון ?
בנימין מטודלה, החיד"א .
אבל זה לא הם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 09:48 |
|
| |
אני עדיין מחכה לזיהוי הציטוט שלי...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 00:46 |
|
| |
תורה היא ולימוד היא צריכה.
"לא נמצאו נשים יהודיות יפות כבנות רודוס"
????????????????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2003 18:34 |
|
| |
מסתברא אכן קלע בול .
ואף עשה זאת מהר ..
טרם הקישותי "אנטר" והוא כבר זרק תשובה.
האגרות הללו שהן לטעמי מרתקות מאד מתארות לנו את העולם היהודי באותה תקופה .
החלק הראשון מתאר את יהודי פלירמו (אזור ספרד, כמדומני) . נראה שהוא לא אהב את מה שראה.
החלק השני מתאר את יהודי רודוס שהוא, כך נראה, העריך מאד.
החלק השלישי מספר על יהודי מצרים, גם לא נמנו על "כוס התה שלו.
אני שואל את עצמי איך הוא היה מתאר את הקהילות היהודיות בזמנינו, לו המסע הזה היה קורה עכשיו ..
האגרות האלו הופיעו במסגרת ספר (חוברת) בשם דרכי ציון שנמכרת עתה בספריית בני תורה (ליבוביץ) בשקלים בודדים. זוהי הוצאה מחדש של ספר שנדפס לפני כ 70 שנה .
הברטנורא נמנה על קבוצה של גדולי ישראל שבידינו תיאורי מסע שלהם. וודאי שמלומדי הפורופ יוכלו להחכימנו בכך באופן שלם ממני .
אגב מיימוני, גם לברטנורא יש תיאורי "חברון" דומים מאד . עוד מעט אבדוק על הציטוט שלך כי יש לי "חשד" כלשהו.
תוקן על ידי - בעל_עגלה - 6/20/2003 6:39:45 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2003 18:18 |
|
| |
אכן, כן, מסתברא קלע בול.
אגרת ר' עובדיה ירא מברטנורא מירושלים לאביו
רמח (1488).
מופיע ב"אגרות ארץ ישראל" של אברהם יערי, עמ' 103 ואילך.
בהתחלה חשבתי שזה ספר אחר. ומצאתי שם, בספר האחר את הציטוט הזה:
"... בלילה הזה עמד יצר הרע על ימיני לשטני.. ואחרי כן גבר עלי היצר טוב ואמר אלי: ראה מאין באת ולאן אתה הולך, ומה זה המעשה אשר אתה רוצה לעשות. השם ית' אינו חפץ בדבר הרע הזה. זכור את בוראך והוא יזכרך. ואם תחטא בלילה הזה, האלקים ישלח אליך אויביך ויורידוך למטה, ולא תוכל ללכת בזאת המצוה".
ועוד מאותו ספר -
"נכנסתי בחברון אל מקום מערת המכפלה כ"ג אדר בצהרים ובאו אלי השומרים, שהם שומרים המערה... והעמידוני על קבר אחד ואמרו לי: זה קברו של אברהם אבינו. והתפללתי במקום ההוא עד שהשלמתי התפילה...".
מי הוא זה ואיזהו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2003 17:41 |
|
| |
מה טיב המכתב ? מה המסר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2003 16:18 |
|
| |
רבי עובדי' ברטנורא ביומנו/מכתבו כשכתב בנסיעתו לארץ ישראל.
|
|
|
|
|
