| נשלח ב-2/7/2003 16:54 |
 |
| |
על קו התפר: איש התורה והמדע
הנושא, איך לא, הוא היחס בין תורה למדע בזמן הזה.
האם ייתכן הדבר שיימצאו תלמידי חכמים הראויים לפסוק הלכות, שידם רב להם גם בעולמו של המחקר האקדמי, ואין הם חוששים להשתמש בנתונים מש-ם כדי לדון בשאלות פ-ה?
הרשו נא לי להתחיל בציטוט. מי כתב למי את המכתב הבא:
...
אולי ידוע לפא"מ כמה בממוצע אורך הכוכין הנמצאים שמלפני אלפיים או אלף ות"ק שנה, אשר לפי זה נוכל לעמוד על שיעור האמה, על פי מה שאמרו חז"ל כוכין ד' אמות. אני ניסיתי לכתוב למחלקה ארכילוגית [כך מועתק מן המקור!} של האוניברסיטט, ולא קיבלתי תשובה. אולי אפשר לפא"מ לברר זה, אם ע"י הטלפון או במכתב, בוודאי לא ימנע טוב...
מכתב שכזה. בואו ננתח ביחד:
הכותב הוא ודאי תלמיד חכם, שעוסק בסוגית השיעורים. מה גודלה של האמה, ומה ניתן ללמוד מזה על שיעורים בכלל. בלי להיכנס לנושא זה עצמו, ידוע שיש בדבר מחלוקת קדומה, שבדורנו נחלקו בה החזון איש ור' חיים נאה. אחת הדרכים לפתור את התעלומה, היא למדוד את אורך הכוכים שבמערות הקבורה, כיון שבמשנה הוא קבוע בתור ד' אמות. מחלקים לארבע את הגודל הממוצע, והנה לנו תשובה, לפחות תשובה אחת.
אבל מיהו אותו תלמיד חכם שמעז להסתמך על בדיקה ארכיאולוגית כדי להכריע במחלוקת זו? ולמי הוא פונה כדי שיעזור לו עם ה"אוניברסיטט"?
נסו לנחש. אני משוכנע שאיש לא יקלע למטרה. אבל נסו, נסו.
ההשתתפות אסורה על: סיינפלד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 22:11 |
|
| |
(ההודעה הועברה לאשכול השני)
תוקן על ידי - אביעם - 11/09/2004 22:20:32
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 21:34 |
|
| |
בטהובן,
כתבת בציניות:
1. "בריאת העולם ב 7 ימים הגיונית לחלוטין."
אכן, בריאה על ידי הבורא איננה הגיונית ללא הכרת הבורא. הבורא עצמו הוא בלתי נתפש בהגיון האנושי, כמעט כמו מושג האין-סוף שגם הוא איננו נתפש בשכל האנושי, כולל אצל מאמיני קדמות העולם. (השימוש במושג האינסוף במתמטיקה הוא אך ורק כמושג "פורמלי" יעיל מאד.)
אנא, חשוב מעט על הדברים לפני שתשללם.
2. "השגחה אישית הגיונית לחלוטין."
למה לא? אם "אבינו שבשמים" קיים, מה לא הגיוני בעובדה (או לדעתך בהנחה) שהוא גם משגיח?
אם "חוסר ההגיון" נובע מכפירה בעצם קיומו, אז תגיד את זה ישר, ולא בעקיפין.
3. "גלגול נשמות, העולם הבא - זה כבר שיא ההיגיון."
הרשה לי לתקן אותך. "מי שחושב שגילגול נשמות זהה להחלפת מעבד בקופסת המחשב - אינו יודע מהו שח." (ציטוט ממקום אחר).
בנוסף, כדאי לדעת כי קיימת מחלוקת ידועה בין הקדמונים אם בכלל קיים גלגול נשמות באיזו שהיא צורה. כך שלכל הדעות לא מדובר כאן באחד מעיקרי האמונה.
4. "שכר ועונש - הגיוני ומציאותי."
כאן כבר ממש הצלחת להדהים אותי.
אני מכיר כמה חוקי טבע של "שכר ועונש".
לדוגמא: מי שיניח אצבעו באש, יכווה.
עוד דוגמא: מי שיראה לילדיו איך הוא מזלזל בכבוד הוריו - סופו, בד"כ, שילדיו יזלזלו בו.
האם לא יכולים להיות חוקי טבע נוספים?
לדוגמא, אומה שמתמכרת כולה לתענוגות בשרים, סכנתה להיות מובסת בקרב היא גבוהה (ראה רומא לפני חורבנה).
בברכת כתיבה וחתימה טובה
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 20:59 |
|
| |
מימוני,
לגבי הגר"א והמאירי,
1. הערתך על המאירי הובאה בחשבון לפני הכתיבה. אך תהיתי, מה תעדיף: לומר שדברי הגר"א בקביעתו ש"כל הבאים אחריו חלקו עליו", הם מוטעים, נניח משום שלא הכיר את המאירי, או שמדובר, בכל זאת, בהגהה לא אוטנטית?
(נ.ב. עקרונית, שתי התשובות יכולות להיות נכונות).
2. עזוב את המאירי. האם מה שכתב ר' יעקב בעה"ט בטור יו"ד קעט, היה ידוע לגאון מוילנא?
3. האם המהרש"ל, גדול הפוסקים בליטא (כן, בליטא) בתקופת הרמ"א, היה ידוע לגאון הליטאי?
ר"מ
תוקן על ידי - רמ_במזל - 11/09/2004 21:06:39
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2004 20:38 |
|
| |
מימוני,
דברי המאירי אינם אפולוגטיקה.
הסבריו לסוגיית הזוגות, מסתברים למעיין שם יותר מכל הסבר אחר בסוגיא.
כולל להצהרה: "מאן דקפיד -קפדינן בהדיה, ומאן דלא קפיד - לא קפדינן בהדיה" (ציטוט מקורב מהזיכרון).
ההסבר הרציונלי להצהרה אמיתית אחרונה זו מצוי בגמרא הוריות יב.
ופרט לכך, כבר אמרו חז"ל " 'אין עוד מלבדו' - ואפילו מעשי כשפים",
וכל המוציא דברים אלו מפשוטם, הוא החוטא באפולוגטיקה.
בבכוח"ט
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 16:53 |
|
| |
ר"מ
הרשה נא לי להוסיף כמה הערות על ניתוחך את ההצדקות להגהת הגר"א המפורסמת.
א. העובדה שיש מקורות כמו הרמב"ם אינה מתנגשת עם מה שכתב הגר"א. גילוי המאירי הינו חדש יחסית. האם הוא היה ידוע בימי הגר"א ולו עצמו?
ב. שאלת על סתירה בין פילוסופיה לפילוסופיה. זו באמת שאלה. יתכן כמובן שהגר"א שינה דעתו בדבר. ויתכן גם שחילק בין פילוסופיה רעה לטובה. ואין זו סתם הצעה של סרק, כי הדברים לדעתי עולים בקנה אחד עם תפיסת עולם גנוסטית, כזו שיכולה להיווצר בדעתו של מקובל.
ובכלל ביחס לחז"ל -
מאד הייתי שמח לחשוב, כמוך, שחז"ל לא האמינו ביצורים כמו שדים, בכשפים וכל כיוצא בזה. למרבה הצער, לפי הנראה מסוגיות שונות, הם לא שללו את הדעה הזו. לפחות לא כולם.
דברי המאירי נראים לי, לפיכך, כאפולוגטיקה. (יתכן שהם עם זאת משקפים את הדעה הנכונה שקיימת בחז"ל, והאחרים אינם אלא מיעוט שטעה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 14:59 |
|
| |
ספרן
דברי המהר"ל ידועים לי, ולא החלפתי בינו לבין הגר"א (אגב, כמדומני שגם הבית יוסף אמר לשרוף את הספר). גם הגר"א תוקף את עזריה מן האדומים בעניין דבריו בנוגע לחישוב סדר הדורות וטענתו שחז"ל טעו בחישוב ימי בית שני. דבריו של הגר"א מופיעים בספר "הגאון" שאותו הזכרתי לעיל, ומדובר על עדות של מי ששמע אותו. כמו כן מוזכר שם שהוא השתמש בביטויים קשים מאוד, מה שלדעתי מחזק את הטענה שאכן הגהת הגר"א (למעשה מדובר על שתי הגהות, בהלכות שבת ובהלכות תלמוד תורה) בשולחן ערוך כלפי הרמב"ם היא אמיתית, ואין להקשות על הסגנון הקשה והיוצא דופן, הואיל וכך כנראה הייתה דרכו כלפי מי שטען שחז"ל מסוגלים לטעות (רחמנא ליצלן  )
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 14:27 |
|
| |
רב"צ,
היכן מתייחס הגר"א לר' עזריה מן האדומים?
אולי נתחלף לך עם המהר"ל ב"באר הגולה"
המתקיפו לאורך כמה דפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 14:26 |
|
| |
כושר העיון הוא כמעין המתגבר.
הרי הרד"ק מצטט נפלאה שרב האי לא האמין שהאשה [הרי נשים דעתן קלה] היא תוכל להחיות המת ותדע העתידות.
אבל אין מחלוקת שרב זירא לדוגמא יוכל לעשות זאת והוא נצטווה לא לעשות.
ולפי זה מי ש"עושה קולות" כאילו הוא מחייה ואין שום מושג איך לעשות זאת ודאי לא יתחייב במיתה.
תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 10/09/2004 14:30:13
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 14:12 |
|
| |
צמא דעת
יש ספר על הגאון מוילנא בשם "הגאון", שם יש פרק שדן על יחסו של הגר"א ל"חכמות חיצוניות", ומובא שם שמצאו אצלו רשימות שבהם העולם הוא בעל ארבע כנפות. ובאמת מחבר הספר הנ"ל די תמה על כך.
אני כותב מהזכרון, ואני צריך לבדוק את הספר כדי לראות מה בדיוק הוא סבר, אבל על כל פנים לית מאן דפליג על כך שהגר"א היה:
א. מאוד לא מעודכן בעניין חידושי המדע בתקופתו.
ב. מאוד שמרני בתפיסה הדתית שלו, והוא לא היה מוכן להודות בכך שחז"ל היו מסוגלים לטעות (ראה למשל דבריו החריפים מאוד כנגד עזריה מן האדומים).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 14:07 |
|
| |
בריאת העולם ב 7 ימים הגיונית לחלוטין.
השגחה אישית הגיונית לחלוטין.
גלגול נשמות, העולם הבא - זה כבר שיא ההיגיון.
שכר ועונש - הגיוני ומציאותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 11:57 |
|
| |
הרב מיכי,
כתבת: "אם משהו לא הגיוני לחלוטין, אז אצלי הוא לא עיקר אמונה".
על פניה, אמירה כזו מחייבת [כמעט?] נידוי. אך מה אעשה שכבר קדמך ר' יהודה הלוי?
"חלילה לא-ל מהיות דבר התורה סותר דבר הנראה עין בעין, או דבר שהוכח במופת שכל"
[ספר הכוזרי, מאמר ראשון, אות ס"ו (תרגום יהודה אבן שמואל).]
ועדיין יש מקום לדון בפרשת "ונתן אליך אות או מופת, ובא האות והמופת..."
וכנראה שלתנאים המקדמיים יש כאן מקום, וכנראה שיש גם תיחום של שטח עליו נאמר בתורה "השמרו לכם מעלות בהר ונגוע בקצהו",
ואולי זו גם כוונת המשנה בחגיגה.
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 11:49 |
|
| |
לכל קהלא קדישא,
פתחתי אשכול על נושא זה, ואני מציע שנעבור לשם. נא לקרוא את התקנון ולהעיר עליו.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 11:41 |
|
| |
נאך אמאל,
לגבי רב האי גאון, העתקתי את הרד"ק המביאו. רוב דברי הרד"ק מובאים גם באוצר הגאונים (חגיגה, התשובות, ד-ה, ובמילואים עמ' 47)
הרב מיכי,
לגבי היתר דיון בעיקרי אמונה, יש כמה תנאים מקדמיים הכרחיים, ואני מניח שאינך חולק.
בדברי הגאונים שהובאו ברד"ק יש משפט אחד חד, ששוב, צריך להיזהר מקבלתו בלא שיתקיימו תנאים מוקדמים מסויימים. אחרת נתת תורת כל אחד ואחד בידו.
להלן לשון הרד"ק סוף שמואל א בפרשת בעלת האוב:
"וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה וכלם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול.
אבל יש מהם אומרים כי לא דבר שמואל עם שאול, וחס ושלום לא עלה שמואל מקברו ולא דבר אבל האשה עשתה הכל ברמאות. כי מיד הכירה כי שאול הוא, אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה, אמרה: למה רמיתני ואתה שאול.
ודרך בעלת אוב להביא בן אדם שמדבר מתוך מחבואו בלשון נמוך, וכאשר בא שאול לדרוש מאתה וראתה אותו נבהל, וידעה כי למחר יהיה יוצא למלחמה וכל ישראל היו בפחד גדול, וידעה מה שעשה שאול שהרג כהני ה' – שמה בפי המגיד הדברים הנאמרים בפרשה.
ומה שאמר 'ויאמר שמואל אל שאול' – על מחשבת שאול. כי היה חושב כי שמואל היה המדבר אליו.
ומה שאמר ולא עשית חרון אפו בעמלק – ידוע היה דבר זה, כי מאותה שעה אמר לו שמואל וימאסך מהיות מלך.
ומה שאמר לרעך לדוד – ידוע היה זה בכל ישראל כי דוד נמשח למלך. ומה שאמר מחר אתה ובניך עמי – מדרך סברא אמר זה.
זהו פי' רב שמואל בן חפני הגאון ז"ל.
ואמר, אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל – לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל.
אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז"ל אמרו: אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב.
אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו. והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה, נבהלה כמו שנאמר ותזעק בקול גדול.
ואשר אמרה האשה את מי אעלה לך – דברי התולים הם, כי דעתה היה לעשות כמנהגה.
אלה דבריהם". ע"כ דברי הרד"ק.
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2004 11:35 |
|
| |
לא יאומן כי יסופר..
במחילה מכבודו.
דעת הגאון:
"ולכן כתב שכשפים [1] ושמות[2] ולחשים [3] ושדים [4] וקמיעות [6] – "הכל הוא שקר". אבל כבר היכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא ע"פ שמות וכשפים"
הרי עקרונית אין הבדל -אם השאלה היא, הרציונאליות-
בין כשפים לבין שדים שהרי אפשר לעשות כשפים ע"י שדים.
יבואר למען הסר ספק. שהשאלה אם יש כשפים או לאו תלויה בהחלט בשאלה אם שדים קיימים. שהרי מה שמועיל בכשפים הם "כוחות " הטומאה והם המה השדים.
ואי קבלת חכם אחד פרט אחד או אפילו את כל ענין הכשפים לא מעמיד אותו בסיעת הרמב"ם שקבע ששום דבר מדברים אלו לא קיים [ורק לגלגלים יש בינה.]
ולמה הדבר דומה[להבדיל אא"ה] לבעל כשפים לבן שטוען שהוודו השחור אין בו ממש. מיד יכרעו כולם ברך בפניו ויריעו לו על נאורותו.
עכשיו אני רוצה להביא שוב את תגובתי הקודמת,וממש להתפלא על עומק הקריאה מצד חלק מהדוברים:
אין זמני להאריך ולהסביר כל מקור ומקור.
אבל ניכר שלא עיינתם.
הב"י מתיחס ללחישה אבל באותו סימן משמע מפורש שענין השדים והכשפים הוא קבל כהגמקרא ולא כהרמב"ם.
רב האי גאון לא ידוע לי מדבר על האובות .[לי זכורים גאונים אחרים.]
אבל לגבי השדים והכשפים זו השאלה.
א"א מפרט מסוים שאחד הראשונים ביטל [כי הוא גילה בזמנו שאין דבר זה ] כי הוא חולק על הכל וזו הסיבה שעל השדים יש הסכמה כמעט מקיר לקיר.
זמני דוחק לכשיתרווח אאריך.
מודגש בתגובה זו [כמובן בקיצור,אבל האם בפורום זה זה לא מספיק?]
1]ששאלת השדים לא מנותקת משאלת הכשפים.
2] שאכן הבהרתי בשורה האחרונה שההסכמה מקיר לקיר היא על ענין השדים.
והנה הנה כבר מרומזת האפולוגטיקה . שהשדים הם החיידקים.
ואפשר להשביע אותם ולדבר איתם.[ובדורינו נשתנו הטבעיים]
ועדיין אין עתותי בידי להאריך בזה אבל הוא נקל לכל בר עיון.
|
|
|
|
|
|
