| נשלח ב-20/7/2003 05:15 |
 |
| |
כלה כמות שהיא
שמעו נא מוריי ורבותיי אחיי ורעיי
הנני נותן לפניכם היום חידה קצרה, ופתרונה בצידה
(מוקדש לכל המערערים שיחיו)
אחת שאלתי, אחד מי יודע?
מה בין תפוח לחסה?
אחד אני יודע!
כשאני מקלף את התפוח מקליפתו החיצונה נשאר לי ביד תפוח טעים ועסיסי.
כשאני מקלף את החסה מהעלה החיצון, ועוד עלה חיצון ועוד עלה חיצון, לא נשאר לי כלום.
שתים מי יודע?
למה נמשלה התורה לתפוח ולא לחסה?
שתים אני יודע!
אל תקרא מורשה אלא מאורסה, כיצד מרקדים לפני הכלה, כלה כמות שהיא, כלה נאה וחסודה.
ויהי רצון שיפעלו הדברים בי ובהקוראים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2003 02:58 |
|
| |
בוגי
איני יודע איזה "גדויל" הרגיז אותך כל כך.
אם הכוונה ל"גדול" שמלאו לו 13 שנה, אז כמה יוסף איכא בשוקא, ואיך זה "גדול" אחד, מתוך מיליונים, יכול להרגיז אותך כל כך.
ואם הכוונה ל"סרוחים" שבגמרא כתובות סט, ב, שפירש"י שם ד"ה נעשה "לסרוחים, לגדולים", א"כ העצה היעוצה לזה היא, להוציא את הגדולים האלה מהחיים שלך (יש ביניהם כאלה שמרגיזים גם אותי), ויפסיק להרגיז אותך כל פרט קטן שתיקנו חז"ל ופוסקים ראשונים ואחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2003 16:15 |
|
| |
בוגי
מי צריך לקבוע (כל אחד יכול להתפלפל) מיהו גדול ומה מועיל ומה מזיק? הקהלה החרדית או לאו דוקא?
וכי אתה רוצה לקבוע לקהלה החרדית, שאמירת תחנון הוא מזיקה ואינה מועילה?
וע"ז נאמר: הנח להם לישראל, אם אינם נביאים הם בני נביאים הם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2003 15:03 |
|
| |
הלבן
מה אמור להיות כאשר 'גדויל בישראל' הנהיג מנהג המזיק ליהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2003 12:05 |
|
| |
עדיין נמנע ממני מלהבין דבריך:
מה בין נוסח תחנון, שחלקו נוסח ונקבע בזמן הגאונים, והובא ע"י הרמב"ם כנוסח קבוע (כמו והוא רחום), וחלקו נקבע בדורות שאחרי הרמב"ם,
ובין נוסח שאר התפלה, שחלקו נוסח ונקבע ע"י אנשי כנסת הגדולה, וחלקו ע"י התנאים ואמוראים, וחלקו ע"י הגאונים והראשונים, וחלקו ע"י גדולי התורה שבארץ הקודש בתקופת בעל השלחן ערוך, ועוד.
ואם אתה מביא מדבריה של שחרית, הרי היא מדברת על כל נוסח התפלה, ולא רק על התחנון.
והשאלה המנקרת במוחי, וחוזר ושואל אותה: האם מדובר כאן בקטיפת עלי חסה החיצונים?
ועוד לא ברור אצלי: מהו היחס כאן לנושא "מנהגי ישראל", אלו שאינן הלכה קבועה?
האם יש כאן הבדלה בין אלו שנתקבלו ע"י גדולי ישראל ובין אלו שלא נתקבלו, רק הונהגו ע"י ההמון.
או אולי יש כאן הבדלה בין אלו שנתקבלו ע"י הנביאים (כמו מנהג הושענות, ניסוך המים ועוד) ובין אלו שנתקבלו בתקופת הקבלה ואחריה.
ברור הדבר שאצלנו מקובל הדבר, שמנהג יש לו תוקף של הלכה (כל עוד אינו מה שהונהג ע"י ההמון ואינו תואם את כללי ההלכה וראוי לבטלו).
אמנם לא התברר אצלי היחס לכל זה בפורום הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2003 09:41 |
|
| |
הלבן
זו בדיוק הנקודה שלי. בעיני, כיון שתחנון הוא חלק של תפילה פרטית, אין מה לקבוע בו נוסחאות, וא-ס-ו-ר לקבוע בו נוסחאות. הוא אמור להישאר נחלתו של כל אדם לפי מה שהוא אדם.
המוטיב הידוע בהתפתחות ההלכה - כפי שציינה שחרית משמו של אחד החוקרים - של התגבשות של נוסחאות קבועות - צריך היה להיבלם. בעיני, המוטיב הזה של התגבשות הוא הוא חלק ממה שיצר הרע מציע מצוות.
וכבר אמרו חז"ל בכה"ג:
הבו דלא לוסיף עלה!
(=אמרו חכמים בענין דומה לזה: הבה ונימנע מלהוסיף על זה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2003 05:59 |
|
| |
הלבן
חז"ל אמרו 'היום אומר לו כך' לגבי יצר הרע, אבל לא כל המגלה טפשויות ושחיתויות בדת פועל מתוך יצר רע. צריך לזה הרבה יותר יצר טוב מאשר להצדיק באלף ק"נ טעמים את כל מה שהלעיטו המנהיגים!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 17:35 |
|
| |
נכון מאד, והכוונה לאלו הצבועים שמראים פנים של מהדרים במצוות, כדי לגרום בזה דבר שלילי, איזה שיהיה.
ומהו א"כ הקשר לנושא תחנון, שצריך לדייק בו כמו גם בשאר חלקי התפלה!?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 17:08 |
|
| |
יש גם אמרה הפוכה (של אחד האדמורים, ודאי תזהו):
כשיצר הרע גומר להציע עבירות, הוא מתחיל להציע מצוות...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 16:16 |
|
| |
ועל זה אמרו חז"ל היום אומר לו כך כו', עד שזה מביא לרפיון כללי, ונשארים עם כלום.
וראה באשכול סמוך על התחנון, שהשיבו לך שצדקתי בטענתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2003 00:26 |
|
| |
ווטו
המכתב מאליהו כותב זאת על התורה? או שמא על האדם?
אצלנו מקובל שהתורה היא תורת חיים, ואינה זקוקה לגרעין של לוז ולא לתחיית המתים, כיון שכלה כמות שהיא, בשלימותה, היא כלה נאה וחסודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2003 23:14 |
|
| |
הלבן,
למה תאמר כן שאיננו נשארים עם כלום? הגרעין הקשה הוא הלוז שאינו נחרב כמו העיר לוז שאין בה שקר, הוא הנשאר לעוה"ב [וכביאור המכתב מאלי' בטוטו"ד] וסביבו תהיה תחיית המתים מהמוות שבא על הפרי מהשפעת נטעים זרים לאמת הטהורה מעץ הדעת עד לכל העצים המזיקים [ולדעת מיימוני אולי אף עץ .....].
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2003 21:24 |
|
| |
ווטו
הגרעינים הם מאכל בהמה (שבת קמג, א רש"י ד"ה גרעינין). וגם התמר הרקוב (שם, ורש"י שם ד"ה ארמייתא).
אמנם אנו רואים בכל התורה שהיא מאכל אדם שמוסיפה לו חיים אמתיים. ובמנהגיה רואים אנו מנהגי חיים (אפילו אם בטל טעמו).
ודוקא על זה הובא המשל האמור לעיל, שאם כן נשארים אנו ח"ו עם כלום. ובטוחני שלא זוהי מטרת הפורום.
אמנם איני מסכים עם "וד"ל" של צמח, שמשמעו, שבלימוד התורה הזה גם התאנה אינה עושה פירות. והרי כלל הוא בידינו לעולם ילמוד אדם כו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2003 19:49 |
|
| |
הלבן ומיימוני,
אבל מה עושים אם התפוח רקוב עד קרוב לגרעין?
ע"כ מקלפים עד נקיונו ומצמיחים אותו מחדש!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2003 19:12 |
|
| |
"במקום עדים לא אמרינן"...
אבל התכוונתי למקור במדרש או בשאר ספרי דרוש.
|
|
|
|
|
