נשים בתלמוד תורה: פטור/אסור - למה?

קושיא בשאלת פטור נשים מתלמוד תורה

על דברי המשנה במסכת ברכות פ"ג ע"ב שנשים חייבות במזוזה, מקשים , וכי משום מה לא תהינה חייבות? והרי היא מצות עשה שלא גרמה ! ומתרצים, מאחר שבתורה סמוכה מצוות מזוזה למצוות תלמוד תורה אפשר היה לחשוב שכשם שפטורות הנשים מתלמוד תורה כך פטורות הן ממזוזה, ועל כן הוצרכה המשנה ללמדנו.

אמר רב אדא בר אהבה, נשים חייבות בעשיית קידוש היום {של שבת} דבר תורה. ושואלים: אמאי?

הרי הקידוש הוא בודאי מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה. על כך תירץ אביי: שהנשים חייבות בקידוש רק מדרבנן ולא מדין תורה. אמר לו רבא ששתי דחיות להסבר זה, ראשית, אמר רב אדא במפורש שהנשים חייבות בקידוש דבר תורה. ועוד שאף עצם הדבר ההסבר הזה אינו מובן, שאם כן מוסיפים חכמים תקנות מסוג זה אף כל מצוות עשה נחייבינהו מדרבנן, שאף פטורות הן מן התורה תחוייבנה בהן מגזרת חכמים. אלא אמר רבא שיש לדבר הסבר נוסף מיוחד.

בעשרת הדברות שבספר שמות נאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות) ואילו בספר דברים נאמר "שמור את יום השבת לקדשו" ושתי נוסחאות אלה למדות זו מזו ויכולים אנו להסיק מכך שכל שישנו בחובת השמירה של השבת מלחללה, ישנו גם במצוות זכירה של השבת בקידוש. אותן הנשים הואיל וישנן בשמירה ישנן בזכירה, שהרי כל ישראל, כולל הנשים נתחייבו בזכירת השבת פעם ראשונה, ובשמירת השבת פעם שניה במעמד הר סיני בקבלת התורה.

השאלה המתבקשת היא למה לא למדו מכך קל וחומר לגבי תלמוד תורה?

הרי גם מצוות עשה "אנוכי ה'" "ולא יהיה לך אלוקים אחרים" שני הדברים הראשונים, מצוות עשה, כלולות בעשרת הדברות והן המצוות השכליות, שכדי לקיימן חייבים בתלמוד תורה! וגם כאן מחוייבים בזה כל ישראל שנכחו במעמד הר סיני, כולל נשים.

הכותרת בהסכמת הפותחת

תוקן על ידי עצכח ב- 11/02/2008 12:59:43

צענע!
לא, חס ושלום!!! אני מתכוון שבשולחן שבת, תמיד אני מציע שאלות עמוקות בחומש, וכן בהלכה ובשקפה ובאגדה, ואני משתף אותם שותפות מלאה בדיונים, ואני פשוט מתענג על כל רגע.

בושה וחרפה שבן אדם בדורינו מדבר בשם התורה ככה.
אין ספק שמזמן היו צריכים להכניס לימודי תורה גבוהים לנשים בכל המוסדות, וירבה הדעת בישראל, ואני לא מדבר על כל הרעיונות של תורה גברית ותורה נשית וכוו', להיפך לימוד התורה ללא הבדל מגזר ומגדר.
פשוט לימוד התורה לשמה.
נשים בדורינו לפחות זה מה שאני מכיר חכמניות ולמדניות לא פחות מהגברים, וראוי לתת להם להיכנס להיכלה של תורה, לפנים ולפני ולפנים.
אני כאדם שעוסק בספרות מחקר, ובפרט במדעי היהדות, אציין לשלוש חוקרות בעלות שם ידועות, שהלואי ויהיו הרבה חוקרים כמותם:
1. תמר רוס-מחשבת ישראל.
חביבה פדייה-ספריה על הרמב"ן ועל ר' עזרא ור' עזריאל עמוקים ממש מיני ים, פשוטו כמשמעו.
רחל אליאור-ספריה קילורין לעיינים.
בנותי לומדות בבית יעקב, אני יושב ומדבר איתן דברי תורה בשולחן שבת, ממש תענוג, לא פחות מבני.

[בע"ב,

מישהי שלוקה ב"תסמונת האוטובוס", אולי?]

http://7minim.wordpress.com/2011/08/21/womens_inner_self/

במחילה!!!
ההתכתבות בשאלה המענינת היא די ארוכה ולא עיינתי כראוי בכל ההתכתבות העניפה,

ההסבר לשאלה מדוע נשים מברכות על תלמוד תורה למרות שהם פטורות ואף אסורות, או איך הם יכולים לקיים את המצוות ללא לימוד הוא פשוט וברור.

אשה כשרה לשחוט, אולם שוחט שאינו בקי בדיני שחיטה, שחיטתו פסולה. א"כ אשה הכשרה לשחוט אמורה להיות בקיאה בדיני שחיטה על בוריין!

מעיקר הדין אשה עולה למנין שבעה ומוציאה ידי חובה את שאר האנשים, ומדוע? הלא כל שישנו ב"קשירה ישנו בכתיבה וא"כ מאחר ונשים אסורות בלימוד תורה איך מוציאות את האנשים בברכת התורה?.

ומובא בשם הרב מבריסק (דומני בתחילת ספר "עמק ברכה" כי ישנם שני דינים. דין לימוד התורה, שזה עסק התורה בשקלא וטריה בפילפוליה, ובהבנתה שבזה אשה פטורה/ אסורה, ויש את הדין של ידיעת התורה שבזה אשה מותרת ואולי אף חייבת בכדי שתדע לקיים את מצוותיה.
ברכת התורה היא על עצם קבלת התורה, ודומה יותר לברכת הנהנין. ואילו "כאילו לימדה תיפלות" זה על עסק התורה וההבנה ופילפולי דאורייתא.

יתכן וכל הויכוח המעניין שבאשכול הוא בתפר של לימוד לשם ידיעת התורה וקיום מצוותיה, לבין פילפוליה והבנתה.

תשובה נעימה, כתיבה וחתימה טובה


תוקן על ידי - השמשהזורחת - 26/08/2004 2:26:46