טכנולוגיה בבית המקדש

יישר כח,
אבל עדיין קושייתי במקומו עומד, כי למה ולאיזה צורך יהיו קרבנות אז לדעת הרמב"ם.


*******

נסגר והולנק לאשכול קודם "בית המקדש בזמננו חיובי???",

http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=188989

תוקן על ידי - ווטו1 - 26/10/2003 23:26:41

אנציקלופדיה תלמודית כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח]

ג. בבנין המקדש ועבודתו. בית-¿המקדש* - שנחרב ובטלה עבודתו 99 - עתיד לשוב ולהיבנות בימות המשיח 100 , וכן דרשו את הכתוב בבנימין - שבית המקדש נבנה בחלקו 101 - חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן 102 , חפף עליו, זה מקדש ראשון; כל היום, זה מקדש שני; ובין כתפיו שכן, אלו ימות המשיח 103 . וכן נאמר בנבואת יחזקאל: היתה עלי יד ה' וגו' 104 , שהראהו בנין הבית לעתיד לבוא 105 .

בית המקדש עשוי להיבנות בכל יום, וכן מצינו שנחלקו תנאים אם מטעם זה אסור לכהנים לשתות יין בזמן הזה, לפי שמהרה יבנה המקדש ולא יהיה כהן הראוי לעבודה 106 , או שאין חוששים שמא יבנה המקדש פתאום 107 . וכן אמרו שחברים שבגליל 108 היו מטהרים יינם לנסכים ושמנם למנחות, שמא יבנה בית המקדש בימיהם 109 . וכן בכמה דברים, שאחרי שיבנה בית המקדש ישתנה דינם לחומרא, מצינו שתיקנו חכמים להחמיר בהם אף בזמן החורבן, לפי שמהרה יבנה בית המקדש ויאמרו שכיון שמקודם היינו מקילים בהם, נקל בהם גם עכשיו 110 . וכן יש שחששו שיבנה בית המקדש אף ביום-¿טוב* או בלילה 111 , אף על פי שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב ואין בונים אותו בלילה 112 , ופירשו ראשונים שלא אמרו כן אלא בבנין שבידי אדם, אבל בנין העתיד שאנו מצפים, בנוי ומשוכלל הוא וייגלה ויבא משמים, שנאמר: מקדש ה' כוננו ידיך 113 , היינו [טור תקפז] שיבנה על ידי נס 114 . וכן יש מן הגאונים שכתב, שתתגלה לנו צורת הבית ותקנתו כמראה שראה יחזקאל 115 , ומן השמים תרד על מקומה, שנאמר: ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו 116 .

ויש מן הראשונים שכתב, שבית המקדש - שיש מצות עשה לבנותו, שנאמר: ועשו לי מקדש וגו' 117 , והמצוה מוטלת על הצבור 118 - המלך המשיח יבנה אותו במקומו 119 , וכן שנינו בכמה דברים שהיו בבית שני, שכך הם עתידים להיות 120 , וכן בבנין העתיד שבספר יחזקאל נאמר: וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם 121 , היינו שידעו לעשותם לעת קץ 122 . וכן אמרו במדרשים, שהמלך המשיח יבוא ויבנה בית המקדש 123 . ויש מן האחרונים שכתב כן על פי מה שאמרו: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה 124 , היינו כסדר הזה, ושאף לעתיד יהיה כן 125 .

בירושלמי אמרו שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד 126 . ויש מפרשים שאמרו כן כטעם למה ששנינו בכרם רבעי* , שהתקינו בית דין שיהיו מעלים הפירות עצמם לירושלים, במהלך יום אחד לכל צד, ולא לפדותם 127 , כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות 128 , ומשחרב בית המקדש התקינו [טור תקפח] שיהא נפדה אף סמוך לחומה, ותנאי היה בדבר אימתי שיבנה בית המקדש שיחזור הדבר לכמות שהיה 129 , שכיון שיבנה קודם למלכות בית דוד הוצרכו להתנות כן לזמן של אותו הדור 130 , שמא לא יהיה בית דין של דור זה גדולים מבית דין שבזמן המקדש, לבטל דבריהם 131 . וכן מצינו שאמרו בסדר הברכות שבתפלת שמנה-¿עשרה* : כיון שנבנית ירושלים - ובתוכה המקדש 132 - בא דוד, שנאמר: אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם 133 , היינו אחר שישובו לבית המקדש 134 .

אף עבודת הקרבנות בבית המקדש תחזור למקומה בימות המשיח 135 , וכן אמרו שכל הלכות קדשים הן הלכתא-¿למשיחא* 136 , הלכות הצריכות לנו לימות המשיח כשיבנה בית המקדש 137 . ומטעם זה אמרו, שאף בזמן הזה, מי שעבר עבירה שחייבים עליה קרבן חטאת* , יש עליו חיוב להביא חטאת לכשיבנה בית המקדש בימיו 138 . וכן תקנו חכמים בברכת עבודה* : והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ובתפלות מוסף* : ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וגו' 139 . וכן נהגו לומר אחרי התפלה: יהי רצון וגו' שיבנה בית המקדש וגו' ושם נעבדך, כי התפלה במקום עבודה, ולכן מבקשים שנוכל לעשות עבודה ממש 140 .

על קרבנות המלואים שנאמרו ביחזקאל 141 , [טור תקפט] שנחלקו אם נאמרו על חנוכת המזבח בימי עזרא או על חנוכת המזבח בימי המלך המשיח בבית שלישי, ע"ע חנכת המקדש 142 , וע' מלואים.

אף כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם, שאינם אלא במיוחסים 143 , יש מן הראשונים שכתב שבימי המלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקדש שתנוח עליו, שנאמר: וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וגו' והיו לה' מגישי מנחה בצדקה 144 , ובני לוי מטהר תחלה, ואומר, זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינם מיוחסים לישראל, הרי הוא אומר: ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים 145 , הנה למדת שברוח הקדש מייחסים המוחזקים ומודיעים המיוחס, וכן מייחס את ישראל לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני 146 .

הערות:

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כד, ימות המשיח [טור תקעט]

99. ע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רלג, ושם אם קדושת המקום בטלה עם חורבנו.
100. ועי' להלן שנחלקו אם יבנה בידי שמים או בידי אדם.
101. ע"ע הנ"ל עמ' רכה.
102. דברים לג יב. ועי' יומא יב א וש"נ שנדרש על בהמ"ק, וע"ע הנ"ל.
103. זבחים קיח ב, ועי"ש שרבי דורש כל היום אלו ימות המשיח.
104. יחזקאל מ א.
105. רש"י שם.
106. ע"ע שתויי יין.
107. עי' תענית יז א וסנהדרין כב ב. וע"ע בתי אבות, כרך ה עמ' יא בשם ראשונים בבאור מחלוקתם. ועי' לעיל ציון 84.
108. ע"ע חבר, כרך יב עמ' תקי.
109. עי' חגיגה כה א ונדה ו ב ורש"י שם.
110. עי' ר"ה ל א; סוכה מא א; ביצה ה ב; מנחות סח ב ועוד. וע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רמא על האופנים שאמרו כן.
111. עי' ר"ה שם וסוכה שם.
112. עי' שבועות טו ב, וע"ע הנ"ל עמ' רכז - רכח.
113. שמות טו יז. רש"י סוכה שם ד"ה אי נמי, וכעי"ז ר"ה שם ד"ה לא צריכא; תוס' סוכה שם ד"ה אי נמי וריטב"א שם; תוס' שבועות שם ד"ה אין, ושכ"ה בתנחומא, וע"ש סו"פ פקודי על הכתוב (תהלים צב ה) במעשה ידיך ארנן.
[טור תקפז] 114. מאירי ר"ה שם.
115. עי' יחזקאל מ א.
116. תהלים קכב ג. תשו' רה"ג באוצה"ג סוכה עמ' 74 וסנהדרין עמ' תצה. ועי' תענית ה א שדרשו כתוב זה על ירושלים של מעלה. ועי' ב"ק ס ב וירושלמי ברכות פ"ד ה"ג ותנחומא כי תשא יג על הכתוב (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, וזהר ח"ג רכא א על הכתוב (תהלים קכז א) אם ה' לא יבנה בית וגו'. ועי' פסיקתא רבתי פ"א על הכתוב (ישעיה סו כג) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני וגו', שנדרש על עליה לרגל לעתיד לבוא, עי"ש, וכעי"ז בילקוט שמעוני סוף ישעיה.
117. שמות כה ח.
118. ע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רכד.
119. רמב"ם מלכים פי"א ה"א וה"ד. ועי' תוספתא פסחים פ"ח, הובא בירושלמי שם פ"ט ה"א: ניתן לישראל לבנות בית הבחירה כו', ושם מגילה פ"א ה"א: לכשיתעוררו הגליות כו' ויבאו ויבנו בהמ"ק.
120. עי' מדות פ"ב מ"ה ועוד. ועי' פהמ"ש להרמב"ם הקדמה לס' זרעים שזוהי התועלת שיש במס' מדות מסיפור מדת המקדש כו' שכשיבנוהו יש לשמור ולעשות התבנית ההיא.
121. יחזקאל מג יא.
122. רש"י שם. ועי' רמב"ם בית הבחירה פ"א ה"ד, שבנין העתיד להיבנות, אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר.
123. ויק"ר פ"ט ו; במדב"ר פ"ג ב. ועי' תרגום יב"ע ישעיה נג ה והוא יבנה בית מקדשא כו'. ועי' סוכה נב ב ורש"י ד"ה משיחים, על משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ששניהם חרשים (אומנים) לבנין בהמ"ק.
124. עי' סנהדרין כ ב, וע"ע הנ"ל עמ' רכה.
125. ח"א מהרש"א מגילה יח א, ועי"ש שפי' כן מ"ש שם: כיון שבא דוד [טור תקפח] באתה תפלה שנ' והביאותים אל הר קדשי כו'. ועי' קונ' דרישת ציון וירושלים בשו"ת שאילת דוד ח"א עמ' יד, שכ"כ לענין בנין בהמ"ק בזמן הזה. ועי' עיר הקדש והמקדש להרי"מ טוקצינסקי ח"ה פ"א, שלא אמרו שיבנה בידי שמים אלא אם יזכו לגאולה של אחישנה, עי' לעיל ציון 28.
126. ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב.
127. עי' משנה מע"ש שם, וע"ע פדיון מע"ש; פדיון רבעי.
128. עי' ביצה ה א, וע"ע הנ"ל.
129. עי' משנה שם.
130. ר"ש סיריליאו בירושלמי שם וכ"ה במלאכת שלמה על המשניות שם. ועי' מפרשי הירושלמי שנדחקו.
131. תוי"ט שם. וע"ע אין ב"ד יכול לבטל כו', כרך א עמ' תקצט.
132. כ"נ מרש"י דלהלן, וכ"כ בשבלי הלקט סי' קנז.
133. הושע ג ה. מגילה יח א. וע"ע שמנה עשרה.
134. רש"י שם ד"ה אחר. ועי' לעיל ציון 125.
135. רמב"ם מלכים פי"א ה"א.
136. עי' סנהדרין נא א וזבחים מה א. וע"ע הלכתא למשיחא, כרך ט עמ' שפח.
137. רש"י זבחים שם ד"ה הלכתא. ועי' קונ' צפית לישועה להחפץ חיים פ"ג, ובהקדמתו לס' ליקוטי הלכות ועוד, על החיוב ללמוד הל' הקרבנות בזמן הזה, להיות מוכנים לבנין בהמ"ק.
138. עי' שבת יב ב: לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה, ויומא פ א: האוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב לו שיעור כו'. וע"ע חטאת, כרך יד עמ' תקג.
139. ע"ע מוסף וע' עבודה.
140. רמ"א או"ח סי' קכג, ע"פ אבות פ"ה מ"כ. ועי' תוס' מגילה כ ב ד"ה כל, שיש לומר כן אחר ספירת - העומר (ע"ע). וע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רלט.
141. עי' יחזקאל מג יח - כז, ושם מה יח - כה.
[טור תקפט] 142. כרך טז עמ' שע.
143. ע"ע כהן וע' לוי. וע"ע יוחסין, כרך כב עמ' קפח.
144. מלאכי ג ג.
145. עזרא ב סג.
146. רמב"ם מלכים פי"ב ה"ג. ועי' כתובות כד ב וקדושין סט ב. וברמב"ם שם: אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות, זה ממזר וזה עבד, שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה. וע"ע הנ"ל עמ' רצ. וע"ע הוראת שעה, כרך ח עמ' תקכ, על מה שאמרו (קדושין עב ב) שעתידים ממזרים להיטהר.

שלום לכולכם
השיחה כאן אם ישתמשו לעת"ל בביהמ"ק בטכנלוגיות של היום מזכיר אותי מה ששמעתי בשם כמה מקורות שאמרו כמה צדיקים על הדברים המחודשים בעת שנתחדשו כי ענינים אלו מתגלים בימינו דוקא כי בזמן המשיח אז יהיו ענינים אלו ברוחניות, ועתה מתגלים ענינים אלו בבחינת קליפה קדמה לפרי, ולכן כיון שלעתיד יהיה ענן שיעביר את בנ"י לא"י נתגלה האווירון מעין זה, וכן שיהיה אור הגנוז לזה נתגלה הענין שיכולים לראות גם היום מסוף העולם ועד סופו, וכן נוכל לומר בכל טכנלוגיה שמתגלה.

לפי"ז פשוט שבזמן המקדש לא יהיה צורך להשתמש בכל הטכנגלוגית שיש היום, כי הרי אז יתגלה כל הדברים בשורשן, ברוחניות, בקדושה.

רציתי להעיר עוד, כי ראיתי בדברי השואל שהעתיק מיימוני שהתבטא שנוכל לשלם לכהן ע"י קרעדיט קארט לצורך קרבנות.
לדעת הרמב"ם שקרבנות הם רק כדי שלא יזבחו בני ישראל לשעירים, אבל אין להקב"ה שום ענין בקרבנות, השאלה מתעוררת האם יהיו קרבנות בכלל לעתיד לבא?, כיון שאז הרי כל הרשעה כולה כענן תכלה, וכולם יכירו בכחו של הקב"ה, וא"כ שוב לא יהיה צורך בקרבנות.

דיוטי

משמעות בית מקדש היא בית שמהותו בידוד לשם התייחסות המבודד בו. לאדם קשה להתייחס ברצינות ובנאמנות למושג המקודש לו ביותר.

הקדומים שהאל הקדוש להם היה כזה שדורש או שראוי שיתנו לו בשר ודם -נושא ונוזל החיים- המסמלים מסירות לקדוש להם, טען ווטו בפורום שהדבר היה דרוש לרפואת נפשם וזה הצדיק לעשות את זה על חשבון חיי בהמה כמו שאוכלים למילוי הכרס את הבשר שלהם. (אני לא בטוח שזה צודק אבל לפי המנטליות שלהם אפשר להבין).

לאדם המודרני החיובי, הקדוש לו הוא להיות אדם ישר. שייך תיאורטית שיבנה מקדש שישמש בית למושג היושר. בית שילמדו וילמדו בו יושר טהור 'כי מציון תצא תורה'. סביר מאד שבית כזה ייעזר באמצעים טכנולוגיים. בכל אופן, על בית כזה אני מברך 'שיבנה במהרה בימינו' בלי להיכנס לשאלה מה יהיה השם של מנהל הבית, מנחם מנדל ש. או מנחם מן ש. העיקר שהמטרה תוגשם בקרוב 'ממש'!

חברים יקרים,
יתכן ואני סוטה באופן רציני מן הדיון , ועל כן אשמח אם מישהו מכם יענה לי (אפשר באישית כדי לא לפגום ברציפות הדיון) לגבי רצינות הכוונות בענין בניית בית המקדש השלישי.
ידוע לי חזון הממלכה המאוחדת. מיטיב לבטא זאת יחזקאל (פרק לז'- סוף) . מרכזיותו של בית המקדש במחשבה היהודית לדורותיה בכלל אף היא ידועה.
אבל תסבירו לי בבקשה , איך זה שכאשר אני שומעת "שיבנה במהירה בימינו אמן" מצטיירת לי יותר מלחמת עולם שלישית ולא בית מקדש שלישי שאליו נוהרים כל הגויים..?

אני הק' לא מבין,

אם להצמד לרמב"ם הרי יש לקחת את כל דבריו והגותו בענין זה כמקשה אחת. ואם לא אז למה לצטט קטעי משפטים ולהתלות באילן גדול?

אני חושב שבשם הINTELECTUAL HONESTY צריך לחזור ולהדגיש שהרמב"ם רואה בביאת המשיח תהליך טבעי שמתחיל עם העמדתו של מלך בשר ודם, שיכוף את ישראל לקיים את מצוות התורה, יבנה את בית המקדש (הגשמי) יקריבו בו קרבנות (וגם פרה אדומה) וככל מצותה הכתובה בתורה. ואזי באותו הזמן לא יהיה בו קנאה ותחרות ולא יהא עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.

אי אפשר לדעתי לעשות לרמב"ם "גזור והדבק", זה לא הוגן.

תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 30/07/2003 8:18:59

ממדבש

תמצית הדברים(המשל) שהבאת בעיקרן הם: כשיתקיימו שלושת ה"תנאים" שהעולם קיים עליהם – על הדין, על האמת, ועל השלום - אלה יהיו ימות משיח

והמשכיל יבין

מיימוני, בבקשה למחוק אחת משתי ההודעות
תודה



תוקן על ידי - איקה - 30/07/2003 2:06:47

בטיעון כזה מחקת מבלי משים סדרי קדשים וטהרות וחלק מספר נשים מהש"ס, ומהרמב"ם את ספרי עבודה, קרבנות, הפלאה וטהרה.

שכן מה הקשר בין השמת הגדות עיקר - בדבר סדר הדברים בביאת המשיח ואליהו - לבין הלכות מפורשות ובפרטי פרטים (שמביא הרמב"ם בהלכות בית הבחירה) בכל הנוגע לבנין המקדש?