'דרדעים' וטרור יהודי

תודה רוח דרמית, חיפשתי את הדברים כדי להביאם,בשם נישטאיך.

"על שאלת האשכול, האם יש להחמיר או להקל, בדינו של אדם ההורג נפש, בטענה שהריגתו מוצדקת, פסקת, שמבחינת ההלכה היה על הרופא למות, בפרט לדברי הרמב"ם, ש"גם אם אין לרופא דין רודף, העד נעשה דיין ומוציא לפועל".

איני מבין איך טעית כך בדעת הרמב"ם, והאם באמת חשבת שהרמב"ם כתב, שכל אחד, יכול לטעון, "ראיתי את הגוי עובר על דין מדיני בני נח, שפטתי אותו, פסקתי שהוא חייב מיתה, והרגתי אותו", ללא דין וללא דיין, כאשר הרמב"ם כלל לא הזכיר, אפילו אפשרות הריגת אינו יהודי ע"י "קנאי", לא ע"י קנאי לא יהודי, או אף ע"י קנאי יהודי, ולפני שתביאני את מעשה פנחס, עיין בדברי הרמב"ם בפי"ב מאסו"ב הלכות ה-י, בהם הוא מביא את דין הקנאי רק לגבי הגבר היהודי, וראה תוספות עבודה זרה דף סד עמוד ב, "וא"ת, והלא מיד שעבר שבע מצות חייב מיתה, דאזהרת בני נח היא מיתתן, בלא עדים והתראה? י"ל, דכל זמן שלא דנוהו בית דין, אינו חייב מיתה".

והפירוש בדברי הרמב"ם, "ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים", הוא: שאף שבדיני העדות והמשפט, שלפיהם דנים בני ישראל, צריך לפחות שני עדים למעשה, הרכב בית דין של 23 דיינים בעבירה שעונשה מוות, וכדי שעושה מעשה אסור יהיה בר עונשין, יש להתרות בו תחילה, וכן שהקרוב פסול לעדות ודיינות, אין את ההגבלות הללו, אצל בני נח. אך אין בדבריו זכר לדבריך, ש"העד נעשה דיין, ומוציא לפועל".

פסקת הלכה בדיני נפשות כבר סמכא: "במקרה שלנו המצב ההלכתי הוא כדלהלן", ואין ספק אצלי שלא הבנת את דברי הרמב"ם, ואם היו הדברים כדבריך, שכל אחד יכול ליהפך לדיין ותליין, נס הוא מן השמים, שעדיין יש להשיג "שאבעס גויים".

ואסיים בדברי הרב מיימון – פישמן, המספר ב"למען ציון לא אחשה", שבאחת מאסיפות "חובבי ציון", היה אחד שלא פסק מלהפריע בקריאות נגד מתיישבי הקולוניות בא"י, שהם מחללי שבת וכו', הרב הנואם, שלא יכל להשתיקו, אמר לו: דבריך הם כדברי הגמ' (חולין דף סג עמוד ב, העוסקת במיני העופות הטמאים), "ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה ... שעומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל", והרב המשיך להסביר, אין מאמר גמרא זה, רק הסבר לשמו של העוף, אלא גם "הוכחה" שהוא עוף טמא, שהרי היא עומדת בבבל, שבה כל הנבלות שבעולם, ואעפ"כ היא מחפשת נבלות דוקא בא"י, (ראה שבת דף קיג עמוד ב, זבחים דף קיג עמוד ב, "למה נקרא שמה שנער (שנער זו בבל) - שכל מתי מבול ננערו לשם").

וד"ל."






תוקן על ידי - איקה - 26/11/2003 11:19:14

אריק,

דעת הרמב"ם אינה שכל ישראל רשאי להפרע על דעתו מן הגוי, וראה כאן את דברי נישטאיך:http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=572482

ואוסיף עוד, שלדעת הרמב"ם כל אחד מישראל רשאי להפרע מבן נח שעבר על שבע מצוות, וכמו שפסק בפ"ט מהלכות מלכים הלי"ט:
'ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה--שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו. ובן נוח נהרג בעד אחד, ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים; אבל לא בעדות אישה, ולא תדון אישה להם. '
ואמנם הרמב"ן בפרשת וישלח חלק עליו, אבל דברי הרמב"ם ברורים.
ומכאן הדרך קצרה.

לדעתי קושיא מעיקרא ליכא.
הנחת היסוד היא שהרמב"ם בשכלתנותו לא היה נותן את ידו למעשי טרור, אולם הרמב"ם הרי פסק את כל הדינים של מורידין ולא מעלין ואת כל הדינים של בני נח (שהם חמורים מאד !!!), אולם מכיוון שכפי שטענו חכמי הפורום באשכולות סמוכים (למה שמח הרמב"ן) הרמב"ם אינו מקבל את סגולת ישראל במובנה הקבלי - קוקניקי וכדו', ממילא אינו יכול לקבל חלק גדול מהתירוצים שנאמרו באשכול שדן בתינוקות שנשבו (הן כי חלקם מבוססים בעומקו של ענין על סגולת ישראל והן שגם בזמנו של הרממב"ם הההשגחה לא היתה גלויה, ואולי לפי הבנת חכמי הפורום ברמב"ם אי אף פעם לא גלויה), ממילא הדר דינא למעשי טרור.

.

ווטו:

כל שביקשתי הוא העתקה/סריקה של דברי הרש"ר הירש, שכן איננו מצוי לפני.

ואחזור על שאלתי מאז, איך תגיב - ברוח אותם דברים - על כתיבתו של הבריסקער ?

(ראה, למשל, ציטוט של סרק קירקגור במאמר "איש האמונה הבודד" )

קלף,

הרמב"ם למד תרבויות אחרות, כדי להוכיח את אמיתות תורת ישראל.
היכן נכתב קבל האמת ממי שאמרה? זה נכתב בשלשה חיבורים של הרמב"ם, פעם אחת בהקדמה להקדמה למסכת אבות, פעם שניה בהקדמה למסכת אבות, ופעם שלישית בהקדמה למשנה (רוצה מראה מקום?) המשפט הזה נאמר קודם כל על סמך דבריו של בן זומא במסכת אבות " מי הוא החכם? הלומד מכל אדם- פירוש זו המימרה הוא "קבל האמת ממי שאמרה" וזה כלל גדול, שהאמת לא נמצאת בכיסו של אף אדם.

הרמב"ם מזכיר את אריסטו כמייצג את "דעות אומות העולם" ואיתו הוא מתעמת, בכדי לקבוע מה היא האמת בשמונה פרקים בדבר חלוקת כוחות הנפש, ולסתור את דברי אריסטו, הרמב"ם היה חייב ללמוד את "התרבות של אריסטו" כדי להבין את טעויותיו.
כשאריסטו אומר אמת, הוא משבחו. וכשאריסטו אומר דבר שאינו נכון, הוא מגנה אותו, מה הבעיה קלף?

כדי לגבור על טענות יריבך, אתה חייב ללמוד אותו כדי לגבור עליו בראיות!

כל יהודי שמחזיק מהרמב"ם גדול תורה ופוסק הלכה מהמדרגה הראשונה. ומפריד בין "מורה נבוכים" ל"משנה תורה" מזלזל בכבודו ומבזה אותו, וזה כמובן לדעתי הענייה.

על המשפט בהודעתו של זריחת עץ :

"כידוע, משתמע מהרמב"ם שבר כוכבא היה משיח פוטנציאלי, "עד שמת בעוונות"

על המשפט הזה אפשר לסכם את כל "תורת האדם" על פי הרמב"ם.

אולי ספי יואיל בטובו להסביר לנו, לכל אלה המדברים שטויות, מנתחים ומבררים, ומגיעים למסקנות הפוכות משלו - לו, דברי הרמב"ם כל כך פשוטים, כתובים שחור על גבי לבן!

. מואדיב,

הלא הבאתי את המקור; אגרת י"ח! אך יש לציין שזה רק בהוצאת מוסד הרב קוק. בהוצאת נצח השמיטו את התקפותיו על הרמב"ם ועל המקובלים ובס' פאר הדור פיארו את החזו"א בהסכמתו על כך. [אבל לא נורא גם אותו צינזרו בספרו הקטן אמונה וביטחון א' ט' {נדמה שגם בהוצאת נצח} לעומת הנדפס בסוף טהרות, בנוגע לשאלת עילת העילות!]

safy היקר!
מסתננת מעיניך מעט חוסר ידיעות וכתוצאה מכך בוז.
א. ישנם פירושי הלכות רבות אשר הגיעו אלינו במסורת מעם הרמב"ם עצמו. דרך הרב יחיא קאפח.
אך דא עקא, הוא היחיד שנשאר לפליטה אחר ההשתעבדות לש"ע ומפרשיו בתימן. והוא נושא הדגל ומסורה. ואם דרכו נשתמשרה המסורת אין בכך כלום. ואם הוא החליט לחקור מדעתו עקב סתירות שנראו לו בין ספרים מסויימים לזהר, אזי כך הוא החליט. וזכותך לחלוק עליו. רק תבדוק את הדברים לפני שתכתוב. ועל זה נאמר (מיימוני): שומר פיו ולשונו...
היה לך, אפילו אם אינך נמנה על מוקיריו, לכבדו (את יחיא) בתואר רב.
SPC

להגיד שהרמבם לא מושפע מתרביות אחרות??

כמה פעמים מזכיר הרמבם את אריסטו??

היכן נכתב קבל האמת ממי שאמרה ? ולמה נאמר המשפט הנ"ל??