מאחר ו"הקפצתי" אשכול של גארטעל בנושא הדן על עיקרי האמונה, נזכרתי בעוד אשכול שהעלה גארטעל לפני כחודש, אך נמחק מחמת אי הבנה. [נודע לי כי היו שהצטערו על המחיקה מאחר ורצו לדון בנושא, אז הנה!]
אשכול זה הוא שיחזור של האשכול הנמחק אם כי לא כלשונו ממש של גארטעל, אך במובנו.
נשלח ב-13/10/2009 06:57
BNTS: למה לא לומדים דתות שונות?
התורה הקדושה אומרת שאם שופט שומע צד אחד ובטוח שהצד הזה צודק אסור לו לשפוט לפני שהוא שומע את הצד השני, ולמה אצלנו זה שונה שאנחנו מאמינים ביהדות בלי לבדוק את הצד השני? רבי יהודה אבן תיבון בהקדמה לשער היחוד בספר חובות הלבבות מביא מחלוקת גדולה בין הראשונים האם אמונה זה בדרישה וחקירה או בעצימת עינים בשלמא לסוברים שזה בעצימת עינים אבל אנו שכן פותחים את הכוזרי וכדומה בהכרך שאנו נוקטים כשיטות של החקירה והפלפול למה אנו עובדים על עצמנו(ח"ו)?
נשלח ב-16/8/2009 16:09
[אישציפור,
ברור שהדברים יכולים לקרות במציאות, ואין לי ספק שהם גם קורים, אבל מכאן ועד להפוך זאת לכלל, הדרך ארוכה מאוד. עובדה היא שרבים מאוד (אולי אפילו רוב) מאלה העוסקים לעומק וברצינות בלימוד תורה, אינם עומדים בקריטריונים שלך.]
נשלח ב-16/8/2009 07:26
אישציפור,
אינני מבין מה הכוונה שיש קיום 'חלקי' לדבריך, השאלה כאן היא מאוד חד משמעית, והתשובה הנדרשת היא כזו הנושאת אופי זהה.
'האם ניתן לדעת בוודאות כי אבותינו לא הנחילו לנו שקר'?
מהי תשובתך לשאלה זו: שבאופן 'חלקי' נוכל לדעת [ע"י ביקורת לא מהותית], מה זה עוזר לנו? או ליתר דיוק מה המשמעות בכלל של ביטוי זה?
נשלח ב-15/8/2009 22:51
אפשרי ואמשלום,
זה שלגבי רוב העולם אתם כנראה צודקים, אינו אומר שמעיקרא טענתי אינה נכונה.
די בדוגמא נגדית אחת (ואני מכיר קצת יותר מכך) כדי להוכיח שבמקומות מסוימים (לצערי די מועטים עד כמה שאני מכיר) דברי נכונים.
בכל מקרה גם ביקורת פנימית (כדברי אפשרי) מדוקדקת, כפי שודאי היתה לאורך הדורות בעם ישראל, יש בה כדי לקיים (אמנם חלקית בלבד) את מה שאמרתי.
נשלח ב-14/8/2009 23:32
אישציפור,
טענתך נשמעת מפתה כ"כ, שכמעט מאליו ברור שאין בה ממש במציאות עצמה...
ובמילים אחרות - הלואי וזה היה נכון.
[נכתב בחו"ל בחול]
_________________
נשלח ב-14/8/2009 16:23
אישציפור,
כל זה אכניס בשאלת 'גארטעל' מיהו זה שערב לך כי הלימוד התורני הוא ביקורתי יותר מלימוד תורתם של אסכולות אחרות ?
מה גם שאיני רואה שום מידה של ביקורת בלימוד-התורה, כל הביקורת שישנה היא פנימית, ולעולם לא מהותית ועקרונית. ['ביקורת המקרא' הוא תחום שהחל רק לאחר אלפיים שנים של תמימות ואי ביקורתיות]
נוסף לכל, יש להעלות את השאלה, האם כלי הביקורת יעיל לבירור ה'שקרים'.
נשלח ב-13/8/2009 23:33
לימוד תורה בכלל וגמרא והלכה בפרט הוא ביקורתי (או לפחות ראוי להיות כזה ) מטבעו, ממילא מי שעוסק בו באופן ראוי וכנה לא יכול ללכת שולל אחרי שקרים שנחל מאבותיו.
שאלות ממתלבט הצעיר :
מותר לברר מן התורה על אמונה ז"א אם הגיוני היהדות כשלעצמה?
מותר לבדוק מה מציעים האחרים -נצרות איסלם וכו?
וכמובן לברר מה דרכם זה לשאול אותם ולא אך אנו מבינים ומסבירים את דעתם- כמו כל משפט שאני לא טוען את טענת שכנגדי!
ובעיקר לאדם שנולד כדתי עם פחד הנטישה ,פחדי העונשים והמצוות שנטמעו בו מילדותו האם שייך לברר מבחינה
רציונלית או שזה אבוד
כמובן אפשר לברוח להנאות ולא לחשוב ולנתח אבל שאלתי מבחינה רציונאלית אם שייך [אם לא שייך יותר ברור אך החכמים כמעט תמיד נשארים בדרכם ]
תודה
נשלח ב-4/6/2009 16:05
טלה_ידען:24/09/2007
זוהי שאלה שמציקה לי זמן רב והיות ופורום זה ידוע באנשים מעמיקי מחשבה, הייתי מבקש לדון בנושא
ערבי שהורג ורוצח אתה יכול לקללו ולהגדיר אותו כאדם רשע שמגיע לו שבעת מדורי גהנום, כיוון שאתה יכול להצביע על מניע הרשע שהיו לו, ואתה יכול להאשימו היה צריך לחשוב ולחקור לאמת ולא לפעול על פי יצריו הפרעיים, לעומת זה כשמחבל מתאבד הוא הורג את עצמו למען מה שרואה בזה מטרה עילאית למען אלוקיו, והרי וודאי שאינו יודע שטועה, היתכן שאדם מקריב את חייו למען רשע? אלא אתה מוכרח להגיד שאותו אדם עשה מעשה שבדת היהודית היינו מגדירים מסירות נפש או קידוש ה' וזוהי מדרגה עילאית ביותר מה שר' עקיבא אמר "כל ימי התפללתי שיבא לידי ואקיימנה" הייתכן שאותו מעשה קדוש אותם כוונות קיימות בראשו של אותו מחבל מתאבד להבדיל ח"ו?
ואל תענה ותאמר שהרג לא יהיה מוצדק אף פעם וזה כלל מוסרי שכל אחד מבין שהקב"ה לא היה מצווה זאת, כיוון שאני יביא לך להבדיל אדם קדוש שמשון הגבור שצעד למותו תוך כדי התאבדות למען הריגת כמה שיותר פלישתים
תשובה אחת קיבלתי ממרצה שעוסק בהחזרה בתשובה והוא אמר ש"יש חיוב על כל אדם לחקור לאמת ועל פי זה לפעול וזה פעולה מוסרית פשוטה שכל אדם מבין שזה הבסיס של חוקי האתיקה האנושית" אלא שאני עדיין לא מבין, הרי אותו אדם הולך להרוג את עצמו אז או שהוא ברר ככל יכולתו והשייך במסגד שיכנע אותו עד שהתקבל לו בשכלו שהוא הולך בדרך הישרה וזה מה שאלוקיו רוצה ממנו או שהוא לא חקר בשכלו יותר מכדי הצורך כי כך חונך מילדות ולא שאל שאלות, ועדיין יקשה יותר שהרי יש אנשים חרדים שחונכו מקטנות לדת היהודית ולא חקרו בשכלם יותר מידי אז זה שהם במקרה בצד הנכון (לשיטתנו) זה הופך אותם לצדיקים? זאת אומרת שיש יהודי וערבי ששניהם שווים במחשבתם ויוצאים מאותה נקודת הנחה ואחד הולך לגיהנום ואחד לגן-עדן?
ועוד יותר מפחיד לחשוב אם תגיד שיכול להיות שהערבי חקר בשכלו וחקר עד שהגיע למסקנא שהוא צודק והוא עושה את רצון הקל, למה אנו לא מפחדים שמה אנו טועים ועל אף שאנו חוקרים בשכלנו עד סוף לחקור את האמת שמה אנו משוחדים מהסביבה שלנו כמו אותו ערבי?
ועוד יותר, אם אתה אומר שיש חיוב על הערבי לחקור להגיע לשורש האמת שהוא טועה, למה בדת היהודית אסור לחקור מקורות זרים ואסור לקרוא ב"ספרים החיצוניים" ויש מצווה להיות תמים עם ה' ?
אודה לכל מי שיתאמץ להרחיב ולחדד בנושא
כיוון שנושא זה מעיק ואני רוצה להבין באופן ברור ומחוור
נשלח ב-28/8/2003 06:19
זריחת
בדיוק! 'בנסיבות פסיכולוגיות מסוימות' להן תתאים הדגילה במה שנמסר 'מסיני', תשמש הדגילה את הצרכים הפסיכולוגיים.
אבל לא ההפך שידגלו במסורת שאי אפשר להתכחש לאמיתותה ולכן היא ממילא תיצור נסיבות פסיכולוגיות!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 28/08/2003 6:31:40
נשלח ב-28/8/2003 01:55
זר"ע,
זה בטח חומר נהדר להרצאה. מעניין שמש"כ למעלה שבתנועת ההחזרה מודעים שהחזרה לא באה משיקולים אינטלקטואלים קרים אלא מחוסר פסיכולוגי, אושר גם על ידי אחד הרבנים עליו מבוססת ההרצאה שהבאת [שכך אמר למו"ר שהוא קרובו] ואכמ"ל.
נשלח ב-27/8/2003 20:21
מצאתי משהו שקשור מאוד לתהייה שלך.
דוקטור יפני מרצה ביפן על היופי שבטיעוני אמיתות התורה של 'אור שמח'
