אשמח אם באי הפורום היקרים יוכלו לספק לי מידע על השאלות הבאות:
מתי נולד ר' משה מסטולין הי"ד?
מתי וע"י מי נוסדו בתי הכנסת של חסידי קארלין בצפת ובחברון?
תודה
א"ג
נשלח ב-25/2/2005 00:09
ליהופיץ.
הפילוג לא קרא אחרי מותו של ר' יוחנן.
הוא היה קודם וזו היתה הסיבה
להקמת הבית מדרש לצעירים.
הזקנים היו חסידי רא"א ,ולא קיבלו
ע"ע את ר"י .סח לי זקן שכשר"י
הגיע לארץ "האבן די קרלינער גיוואלט
בשטיינען" (ואף עשו).
ולימים קרה דבר מענין, ה'אלטע' היו
צעירים כי הוריהם מתו, וה'יונגע' היו
זקנים. והיו מצביעים על זקן מופלג בי-ם,
"הוא יונגער קרלינער".
נשלח ב-24/2/2005 06:01
ראיתי אשכול זה ברשימת הלינקים.
עדכון האדמו''ר מלוצק ''התפטר'' ואינו מנהיג יותר את החסידות. עכשיו השאלה היא האם אחיו יתן לו לחזור לסטולין או שיחשוש לדחיקת בניו מהזירה?
נשלח ב-30/10/2003 03:57
לא הבנת, בוגי. יהופיץ ידידנו מתייחס לאשכולות שנפתחו בפורום "בחצרות חסידים", ובוחר להגיב עליהם בעכ"ח. משל תכתוב מכתב למערכת הארץ על כתבה שפורסמה ביתד.
אידך גיסא
נשלח ב-30/10/2003 02:38
אידך
כאן מודיעין. התשובות בפורומים אחרים!@#%^&*
נשלח ב-30/10/2003 00:46
יהופיץ
יישר כח על הסיכום הקצר והקולע (אבל למה כאן ולא בפורום על החסידות? ולמה זו ההודעה האחרונה שלך?).
תרשה לי לתקן שתי טעויות:
א) את השם "פינסק קארלין" קיבלה חסידותם של ה'זקנים' רק בתשנ"א, כחלק מפסק הדין בבוררות שיישבה את הסכסוך הקשה, ולא עם התמנותו של ר' אהרן רוזנפלד.
ב) את לוצק הקימו שלשה חסידים שהיו קשורים בקשרים כאלו ואחרים עם ה'זקנים' והתנתקו מהם. רק לאחר מכן הצטרפה הקבוצה מ'קהל חסידי ירושלים', ונתנה לחסידות הצעירה חיזוק משמעותי. לאחרונה חזרה קבוצה זו הביתה אל קח"י, ולוצק ספגה מכה קשה.
הטענה כאילו פינסק-קארלין היא קנאית - אכן חסרת כל שחר. הטעות נובעת כנראה מכך שבין מקימיה היו לא מעט אלמנטים ירושלמיים, הקשורים עם היישוב הישן, אבל גם אלה היו ברובם ירושלמים שקטים וחביבים. רק מעטים מהם נמנו עם הקנאים.
כט"ס,
אידך גיסא
נשלח ב-30/10/2003 00:34
עכשיו אחרי שהילדים הלכו לישון - ניתן להתפנות לדברים חשובים....
לאחר שראיתי את כל האשכולות בנושא בית קארלין (על פלגיו השונים) בפורום, החלטתי לעשות מעשה ולקוראינו הנכבדים מעט סדר...(פעם ראשונה ואחרונה שאני כותב).
א) היסטוריה:
למעשה בית קארלין היה מפוצל עוד לפני המלחמה -
כ"ק האדמו"ר רבי משה מלך בסטאלין, הי"ד; כ"ק
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מלך בקארלין' הי"ד;
וכ"ק האדמו"ר רבי יוחנן מלך בלויצק זצ"ל.
באמריקה מלך כ"ק אדמו"ר רבי יעקב חיים זי"ע.
אך למעשה, הפיצול כאן באר"י התחיל לאחר פטירת כ"ק האדמו"ר רבי יוחנן זצ"ל בכ"א כסלו תשט"ז -לאחר תום המלחמה הנוראה עת נותר הרבי - רבנו יוחנן זי"ע שריד יחיד לחסידות המפוארת, קיבלו כלל חסידי קארלין וסטולין את הנהגתו ללא קשר לשיוכם לפני המלחמה.
עוד בחייו פיצל הרבי את החסידים ל-2 חטיבות:
חטיבת האברכים וחבורת הבחורים - על הבחורים פקד רבנו ז"ל להקים לעצמם בימ"ד נפרד ולהתפלל בנפרד מהאברכים.
לאחר פטירת רבנו ז"ל היו למעשה בקארלין 2 מחנות - "אלטער קארלינרס" אשר המה חסידות פינסק-קארלין דהיום ואילו הצעירים המה חסידות
קארלין-סטולין דהיום.
במשך מספר שנים לא היה לחסידות כלל רבי ולכן
החליטו ה"זקנים" להכתיר את הלעלובר רעבע זצ"ל
כאדמו"רם (מהלך שכמובן לא התקבל ע"י הצעירים).
מספר חודשים לפני פטירת רבנו יוחנן זי"ע נולד
נכדו - כ"ק אדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א.
צעירי החסידים החליטו כי יכתירו את הנכד לרעבע
וכך למעשה התפלגה החסידות - הזקנים קיבלו את מרותו של כ"ק האדמו"ר מלעלוב זי"ע והצעירים את זו של כ"ק אדמו"ר מקארלין-סטולין שליט"א.
וכך היה המצב עשרות בשנים עם 2 חסידויות.
בשנת תשמ"ו החלו מוסדות קארלין-סטולין לקחת כסף מהממשלה ובד"ץ העדה החרדית הטיל חרם והורה
להוציא את הילדים ממוסדות קארלין-סטולין.
קבותה של חסידים פרשה על רקע זה מקארלין-סטולין והקימה את "קהל חסידי ירושלים" אשר הינה קבוצה "קנאית" אשר היום הינה כמעט כחסידות לכל דבר עם רבי משלה - הגה"צ אברהם שמחה חנון שליט"א.
בשנת תשנ"א, לאחר מספר שינוים שאין כאן המקום להאריך בזה, הכתירו זקני החסידים את הגה"צ רבי
אהרון הכהן רוזנפלד זי"ע כאדמור"ם והתנתקו מבית לעלוב וכעת נקראו "פינסק-קארלין".
לפני מספר שנים פרשו מספר חסידים מפינסק-קארלין ויחד עם מספר חסידים מ"קהל חסידי ירושלים" פתחו את חסידות לוצק תוך שהם מכתירים את האח של האדמו"ר מקארלין-סטולין שליט"א לאדמו"ר מלוצק שליט"א.
ב) המצב כיום:
קארלין-סטולין - החסידות הגדולה ביותר.מונה כ-1000 משפחות בירושלים, גבעת זאב, מודיעין עילית, בני-ברק, ביתר ועוד.
לחסידות חסידים רבים בחו"ל - בעיקר באמריקה
שם היו מוסדות קארלין חזקים עוד לפני המלחמה שבנה כ"ק האדמו"ר רבי יעקב חיים זי"ע.
לחסידות מוסדות חינוך רבים, וניתן דגש לקליטה של אחב"י עולים מחבר העמים.
ועל ראשם מנהיגם כ"ק אדמו"ר רבי ברוך מאיר שוחט שליט"א
פינסק-קארלין - מונה כ-300 משפחות בירושלים,
ביתר, בית שמש ובני-ברק.
ועל ראשם מנהיגם כ"ק אדמו"ר רבי אריה רוזנפלד
שליט"א.
(בניגוד למה שנכתב החסידות אינה קנאית ובעיתון שעה טובה הוזכרה החסידות בפירוש כתומכת בסיעת חסידי-כללי של מאיר פורוש יחד עם חסידות קרלין-סטולין; מבירור שערכתי ישנם שם גם כאלו שאינם מצביעים אך רוב הציבור מצביע).
כמו-כן, החסידות אכן גדלה והשמועות שהועלו כאן בפורום לגבי מחלוקת אינן נכונות למיטב ידיעתי.
קהל חסידי ירושלים - מונה כ-100 משפחות בירושלים ובבית-שמש.
ועל ראשם מנהיגם כ"ק רבי אברהם שמחה חנון
שליט"א.
הקבוצה הינה קנאית ושייכת רשמית ל"עדה החרדית"
אינה מקבלת כספים וכו'.
לוצק - מונה כמה עשרות ולה 2 בתי מדרש בי"ם
ובבית-שמש.ועל ראשם מנהיגם כ"ק אדמו"ר רבי יוחנן שליט"א.
חשוב להדגיש, על אף שבעבר היתה מחלוקת בין החסידויות - היום אין ב"ה מחלוקת ויש שלום וכל חוג עסוק בבניית מוסדותיחו לתפארת
בית קארלין - וע"כ כל ניסיון להציג בפורום כאילו חוג מסויים "מתפרק", "במצוקה" וכו' הכל ללא בסיס וכל חוג ממשיך וגדל - ב"ה.
וכל מטרתי בזה היתה לפזר את העשן אשר רצו לעשות ולהחזיר את אש המחלוקת ח"ו.
(כמובן תודה לאנ"ש מכל החוגים על המידע)
נשלח ב-21/9/2003 19:51
איזה קשר יש לאדמו"ר מפינסק קארלין לקארלין?
נשלח ב-14/9/2003 23:09
האם למישהו יש מידע על הרבי הנוכחי מקארלין-סטולין?
מתי נולד בדיוק? היכן למד? מי הייתה אשתו מזיוו"ר? מה שם בנו מאשתו הראשונה? כמה ילדים יש לו מאשתו הנוכחית? כמה חסידים יש כיום בקארלין-סטולין?
זאב טורף, גרררר...
נשלח ב-3/9/2003 02:38
סליחה רק עכשיו ראיתי את מכתבך
תמצא את המכתב
בספרו של אהרן הוזמן ברכת אהרן - דברי ישראל מכתבי קודש מכתב ג
לחותנו הרה"ק ר דוד מזלטיפולי
תוקן על ידי - סטלש - 03/09/2003 2:47:35
נשלח ב-3/9/2003 02:01
הפעם יש לי עדות מוצקה: היה בית כנסת קרלינאי בחברון, והוא נמצא בכניסה לעיר, מצד ימין. העליה אליו הייתה מחצר משותפת של שניים מן הקרלינאים הבולטים בעיר, ר' שמעון ור' מוניש הויזמן.
המקור: אברהם ליואי, בני יונה, עמ' 155-154.
אידך גיסא
נשלח ב-30/8/2003 23:45
החסידות הליטאית איננה אך ורק חצר חסידית אחת ויחידה, ומכאן שכל החצרות שנזכרו ראויות לתואר זה.
לכינויו הפנים-חסידי של בעל התניא כליטוואק יש אכן משמעות גיאוגרפית, אך גם קונוטציה מנטאלית, שהרי דמותו משקפת את השכלתנות והלמדנות הליטאית. אמנם ליאדי מצויה ממזרח לליטא 'פרופר', אבל נסיבות היסטוריות נצטרפו לזוית המבט הגיאוגרפית של שאר תלמידי המגיד שנקבצו מאזורים אחרים, ועבורם ייצג בעל התניא את אזור ליטא רבתי. ואכן חסידי וילנה הראשונים, למשל, קשורים היו בחצר חב"ד.
קארלין קדמה לחב"ד בנטיעת יתד חסידית באדמת ליטא, וכינויים הראשוני של חסידים בליטא היה 'קארלינערס', כפי שניתן ללמוד מכתבי החרמות של ראשוני המתנגדים. ר' אהרן מקרלין פעל במקביל לראשוני החסידות בחוג המגיד ממעזריטש. שלמה מיימון, שמעיד על נסיעתו מליטא לחצר מעזריטש, מספר כי האופציות שעמדו לרשותו היו או ליסוע לקארלין או ליסוע למעזריטש.
קארלין אינה אלא פרבר של העיר הגדולה פינסק. מרכזיותה של פינסק, חיברו אליה גיאוגרפית מרכזים חסידיים סמוכים מצפון (לחוביץ וסלונים) ומדרום (סטולין). בפינסק כיהן ר' לוי יצחק מברדיטשב כרב העיר, עד שהודח ממשרתו על ידי ר' אביגדור המתנגד המפוקפק והידוע מפרשת ההלשנות על בעל התניא ומחרמות הגר"א המחודשים בסוף ימיו.
נשלח ב-29/8/2003 14:09
בחצרו של המגיד היה האדמו"ר הזקן - בעל התניא - מכונה "דער ליטוואק".
נשלח ב-29/8/2003 13:48
סליחה על בורותי , ומה בין קרלין סטלין לקרלין סתם ?
והאם לא 'סלונים' היא היא החסידות ה'ליטאית' ?
נשלח ב-29/8/2003 13:13
אם זיהיתי נכון, מספרו של רבינוביץ', החסידות הליטאית.
