דבקות בבורא מול קומוניקציה ודיאלוג

בידיעות אחרונות קראתי את מאמרו של גרילק בעקבות הפיגועים , איך שהוא מנסה להסביר לאחיו החילונים , את תעצומות הנפש של הציבור שהוא לכאורה הדובר שלו ( הספר חרדים ) והוא מפרשן שם ,בכתבה , שאצל החרדים הקשר הולך מלמעלה למטה ( או ליהפך , מלמטה למעלה ) = אנכית , הקשר של החילונים להבדיל הוא 'מאוזן' (תרתי משמע ? )אופקי , דהיינו היהודי המאמין מתקשר עם אלוקיו לכן הרבה אלמנטים שליליים של תופעות לוואי כתוצאה מהפיגוע ( לדוגמא,) לא נצפו אצלו למרות הציפיות , כי הוא מאמין , זה בערך היה המוטו שלו , בכתבה בידיעות וכדרכם של
עיתונאים האריך עוד ועוד.

נתעוררתי לעניין גם כן בעקבות האשכול המדבר על אלימות פסיכולוגית - אין לפותח האשכול , בכלל מושג באיזו נקודה רגישה וכבדה הוא נגע, אבל בגדול הרעיון הוא לכאורה 'תקשורת'

כי הלא אותם רבנים יורדים לחיי שומעי לקחם בדברים שאולי אותם רבנים מושלמים בהם אבל בטוח שיש להם חסרונות משלהם.

יותר מכך , הלא אם רבנים מאיימים על נשים צנועות ותמימות עם קופקקע'ס וגברים עם ירמולקות , שאינם צנועים וצנועות מספיק - ולכן קרה הפיגוע , אז הבעיה ברבנים ובתקשורת שלהם , כי הלא גם אם הערך המדובר 'צניעות', מוסכם על כולם, אין לו לכאורה שום קשר לארוע קטלני זה וזה לא לגיטימי בכלל לדבר על כך בהקשר זה .

אותי למשל זה מחריד

ואגב ולהבדיל זכורני שראיתי בספר 'שבחי הבעש''ט', מספר בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהבעש''ט לא יכול היה לדבר עם בני אדם מחמת דבקותו , ולימד אותו רבו הידוע שיאמר בכל יום... כמה קפיטעל תהילים ,והראה לו חוכמה, ועל ידי כך התחיל לדבר עם בני אדם ולא נתבטלה דבקותו.