| נשלח ב-7/9/2003 13:02 |
 |
| |
The Sriday Esh on treating gentiles
The letter was written to Prof. Atlas (a reform Jew and a lecturer at a reform institution) and appeared in The Torah U-Madda Journal Vo. 7 1997 in an article by Dr. Marc Shapiro.
I am not sure whether it was written in German and translated to English by Dr. Shapiro or whether it was written in English. In any event, I decided not to translate it, and leave the task to the other friends (veto, zrichat etz, mimony etc.).
November 15, 1965
In Switzerland, even among the German Jews, the extremist Hasidut has become strong. They despise academic studies and run to every rebbe who is dressed in a streimel and white stockings. Also in Israel there is an increase in fanaticism and the despising of academic studies in the yeshivot and circles close to them. There are a few psychological reasons for the strengthening of this spirit. One of them is the wish to raise p the destruction of the past, that which was destroyed by the Nazis. Second, the secular nationalism is empty and barren, and those who stand at its head are petty and insignificant, lacking any exalted, enthusiastic spirituality. Despite this I am planning on visiting Israel this winter and seeing if it is possible and proper for me to settle there.
The chief rabbis of Israel treat me with honor. Rabbi [Isser Yehudah] Unterman writes me his hidushim, doubts and problems. He is burdened with the duty of defending traditional life, and his mind is not free to think deeply about Judaism. In Israel they speak with excitement about Rabbi Dr. Soloveitchik. He protested against those who wish to approach the Vatican and are attempting to secure from it words of conciliation with regard to Judaism.
In my opinion it is fitting to put an end to the hatred of the religions for each other. More then Christianity hates Judaism, Judaism hates Christianity. There is a dispute if stealing from Gentiles is from the Torah, everyone holds that deceiving a Gentile and canceling his debt is permitted, one is not to return a lost object to a Gentile, according to R. Tam intercourse with a Gentile does not render a women forbidden to her husband, their issue is like the issue [of horses]. According, to Maimonides, if a Jew has sex with a Gentile [women], the Gentile is killed because the Jew stumbled into sin through her. The law of a gentile is the same as that of an animal. Maimonides derived this law on his own. It is not found in the Bavli or Yerushalmi. We most solemnly and formally declare that in our day this does not apply. Meiri wrote as such, but the teachers and ramim whisper in the ears of the students that all this was written because of the censor.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 07/09/2003 17:23:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 21:13 |
|
| |
ישראל
אם עריות הם מכלל החוקים, צדוע מי שאינו מקפיד עליהם מאבד את חזקת מוסריותו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 20:27 |
|
| |
מומלץ לקרוא את מאמרו של מיכי - "על היחס לגויים ושינויים בהלכה-האם יש 'עבודה זרה נאורה'" - הדן בנושא זה, ומאריך בשיטת המאירי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 18:52 |
|
| |
סליחה שאני יורד ממרומי תצפיות העל לבירור דברי המאירי עצמם:
יש לי שאלה: האם שיטתו (מתוך הנחה שהיא אוטנטית) יכולה לחול גם על הגויים היום? אמנם מבחינת ע"ז מסתבר שהעולם השתפר, אבל בז' מצוות בני נח כלול איסור עריות, ולמיטב ידיעתי אין (או אין כמעט) "אומה מתוקנת שגדורה בזה". אין עונש לכאורה על איסור אשת איש, ומותירים את הענין למוסריותו הפרטית של האדם (ואף שנשמע לאחרונה כי בימ"ש כלשהו באמריקה קנס על כך, תמהני אם דבר כזה יכול להכלל במסגרת האומות שגודרות עצמן).
הרמב"ם, עם כל הבחנתו בין האיסלאם לנצרות השתמש תמיד בביטוי "גויים" בלא להבחין, ורק בהלכות יין נסך טרח להבחין, כי שם הבעיה היא ע"ז בפרט, אבל בכללות התייחס אל הגויים ככאלו שאינם שומרים ז' מצוות, ואל ע"ז התייחס לכאורה רק כדוגמא ראשית לחסרון הזה.
אשמח לקרוא התיחסות לשאלה הזאת (אף כי דברי כאן הם "הצתה מאוחרת").
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2007 20:26 |
|
| |
מואדיב וגםגם
בלי להיות ציני אני טוען שגם אדם בודד אינו מנהל מלחמת דת ואין כזה דבר שיקול דתי טהור. מהותה של דת היא הקשר ל'מעבר' (פעמיים ציירה). אין לאדם כמות שהוא (הומו סאפינס-טבולה רסה) סיבה עצמית ליזום את הקשר הזה. הוא יוזם את הקשר או מחמת שרע לו באיזה שהוא מקום ומאמין שהדרך הטובה ו/או הקלה ביותר להיפטר מהרוע היא היציאה (מדעתו) ל'מעבר' או שפשוט הוא שטוף מוח שמלא תקווה/פחד משכר/עונש המובטחים לו. אדם לא יכול לשסף גרון ולצעוק אללה עכבר או לזעוק שייגעץ אפיקוירעס כויפער על פי שיקול רציונלי ורצון טהור. זה גם מה שטענתי לך, מואדיב, באשכול על המוסלמים שאצלם מוחדרת ההשתמשות לרעה בדת שלהם אבל לא שהדת היא המניעה את חיות הטרף שבחסותה.
(אגב, מואדיב, הנרי הרביעי לא הלך לקנוסה. האנגלי בשם זה היה מיודד עם הארכיבישוף מקנטרבורי שיעץ לו לכבוש את המלוכה. הצרפתי, הנרי הגדול, גם נודה ע"י אפיפיור, סיקסטוס החמישי, אבל בעקבות כך יצא במלחמה נגד הקתולים. זה שהלך לקנוסה לגרגוריוס השביעי היה היינריך הרביעי מלך גרמניה במקור ובהמשך קיסר רומה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2007 15:09 |
|
| |
תודה לעורכי המפתחות. כנראה שבלעדיהם לא הייתי מגיע לאשכול מעניין זה.
מואדיב
שאלת למעלה שאלה (כנראה רטורית): האם התקופה המודרנית מביאה עלינו חלוקה אחרת, בין מאמינים ללא-מאמינים, אף כאשר הם בני דתות שונות?
לא נראה שהמודרנה עוברת דרך השלב הזה אלא שהיא מדלגת עליו. זאת אומרת שעדיין בימינו נאחזים המאמינים מדתות שונות, כל אחד בדתו ולא מוכנים לקבל ערכיה של דת אחרת. הדבר די מובן כי קבלת דעות וערכים מדת שונה אומרת שאלוהים נתן מסרים שונים על מה שיש לבני אדם לקבל כאמת מוחלטת, לקבוצות שונות. ישנה חלוקה אחרת שלכאורה על התקופה המודרנית להביא. זו חלוקה בין בני אדם הדומים יותר למלאכים לכאלה הדומים יותר לבהמות בלי להתחשב אם לדת יש חלק בדמיון למלאך ו/או לבהמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 17:01 |
|
| |
לקונילמל:
לא הבנתי מה הסוס קשור לעניין, היחס שלי לגוי הוא על פי מה שנפסק להלכה בשולחן ערוך, השאלה האם דברי המאירי הם מקור או צנזורה זה רק לצורך הלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 14:30 |
|
| |
מוזר להניח שהצנזורה התערבה בכתבי יד של המאירי. הרי המאירי כמעט ולא היה ידוע עד הדורות האחרונים.
תוקן על ידי - אריק123 - 23/02/2004 14:31:10
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 12:01 |
|
| |
ספי, האם אתה מתכוין לומר שהיחס שלך לגוי כסוס או כאדם תלוי בעובדה ההיסטורית אם המאירי כתב בעצמו את ההבדל או שהצנזורה הכניסה את זה בספרו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 11:46 |
|
| |
זריחת עץ, זה עתה ראיתי את מה שכתבת בתגובה על תגובתי.
ובכן אותו רב שאמר שדברי המאירי הוכנסו על ידי הצנזורה אינו חרדי כלל, יתר על כן, הוא רחוק מאוד מלהיות חרדי במיוחד בהקשר שאתה מנסה ליחס לו.
דבריו בקשר למאירי, נאמרו על סמך מחקרים (כגון כתבי יד מלפני הצנזורה) ולא על סמך "מסורת".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 10:06 |
|
| |
מואדיב, האמנם אינך מאמין שבנוסף לפעילות למען אינטרסים, ביצעו גם שליטים ולא רק יחידים פעולות מתוך מה שנתפס בעיניהם כשיקול דתי? בהיסטוריה יש דוגמאות בשפע לפעולות שסתרו את האינטרס של המדינה, אך בוצעו מתוך רגש דתי. מה היה האינטרס של ספרד לגרש את היהודים? צרפת וההוגנוטים?
נראה לי, בכל אופן, שהדיון באופן הזה קצת מרדד את המציאות. שליטים, כמו גם יחידים, פועלים מתוך סבך של מניעים ואינטרסים, ורק לפעולות מעטות שלהם ניתן לזהות מניע יחיד וברור. אין ספק שכאשר שליט חדור באמונה דתית עמוקה, יש לכך השפעה על פעולותיו. האם הוא פועל רק מתוך מניע דתי? לא. האם יתכן שללא תוספת המניע הדתי הוא לא היה מבצע פעולה מסויימת? בהחלט כן. הפרופ' הר-סגור סבור שג'ורג' בוש יצא למלחמה בטרור בכלל ובעיראק בפרט מתוך דחף דתי. אחרים תולים זאת בנפט, ועוד אחרים - בעלבונו של בוש האב. לדעתי, כל המניעים האלה קיימים, ולכולם היתה השפעה; יתכן שחסרונו של כל אחד מהם היה מונע את המלחמה בעיראק - רק הפסיכולוג שלו (אילו היה לו) יכול לדעת. בכל אופן, לדעתי, הטענה שרק אינטרסים מניעים את העולם היא לפחות מופרזת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 08:47 |
|
| |
.
מצו"נ:
אני מסכים עם מה שכתבת, אולם אני עושה הפרדה בין פרט לבין כלל.
הכלכלנים, אוהבים לדבר על כך שאיסוף דקדקני של כל נתוני המיקרו (אגרגאציה, בלשונם) מביא לנתוני מאקרו מדוייקים.
לטעמי, אין הדבר כך כשאנו עוסקים בבני אדם, בדיוק כשם שהרבה מאד אנשים טובים ונחמדים, יכולים להפוך להמון ברברי כשהם מונעים כולם יחדיו על ידי משהו.
ות'כלס, לדבריך:
אדם בודד, כן. מלחמות הן לא של אדם בודד - ובכך אני מתייחס גם להערתו של מיימוני דלעיל - אלא של חברות בני אדם, של מדינות, של גופים. וטיבם של כל האחרונים, שהם פועלים בדרך כלל לפי אינטרסים ארציים, ולא קריטריונים דשמיא.
אינני אומר כי אין מדיניות המונעת מתוך תפיסות אידאולוגיות ברורות ומנופות היטב. אינני ציני עד כדי לומר שלעולם אין פעילות שאינה מונעת על ידי אינטרס אגואיסטי, אולם טרם ראיתי "מלחמת דת".
אותם אנשים המתאבדים כיום כשספר אלקראן אלכרים בידם, עושים זאת איש איש מסיבותיו שלו, ובבחינה מדוקדקת כבר עלו וצפו סיבותיהם של חלק מאלו, החל בבעיות אישיות, עבור דרך הבטחות לעדת חוריות שחורות עין בגן העדן הצפון לשהידים, וכלה במחלות ממאירות והבטחות לדאוג למשפחה הנותרת.
עולם הזואולוגיה מכיר בהתאבדות של פרט כדי לדאוג להמשך קיומו של המין, או אף של הלהקה. רוברט ארדרי בספריו תיאר פעם את התצפית של שני בבונים זכרים הקופצים להאבק עם צ'יטה (או אולי היה זה נמר, אינני זוכר בודאות) כדי לאפשר לשאר הלהקה להמלט - למרות שמותם או לפחות פציעה רצינית - צפוי. שם, לא האידאולוגיה דוברת מפיהם של אדומי העכוז, אלא הדחף השרידותי של הלהקה, במקום זה של הפרט. האינטרס האבולוציוני העליון של שרידה. בהשלכה רחוקה מעדת הבבונים, גם חיילים המחרפים נפשם למות למען הגנת עמם, פועלים מכוחו של דחף שרידותי המורחב מהפרט אל הכלל.
מלחמות האפיפיורים בארופה היו מלחמות דת? הן היו מלחמות על שליטה, כוח והשפעה. אתם יכולים לשאול את הנרי הרביעי מדוע הלך על ברכיו אל האפיפיור גרגורי השביעי לקאנוסה, זה לא היה בגלל סיבות דתיות.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 00:52 |
|
| |
מואדיב
האינך מסכים שאדם שמאמין שרצון הא-ל שיהרוג באויביו , קל לו יותר ללכת ולהתאבד מאשר אדם שאינו מאמין בזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 19:42 |
|
| |
מואדיב
כאשר תוקפים את הפורום שלנו על דעות "פסולות", האם זו מלחמת דת?
אני יכול לחשוב על כמה שפירסמו נגדנו תגובות חריפות, אבל איני חושד בהם שהיו להם מניעים פסולים. הם סברו שאנו טועים, שהגישה מוטעית, או שחששו לעצמם ולשכמותם מפני פתיחות, ותלו זאת בשיקולים הלכתיים או הלכתיים כביכול.
האם רק יהודים יכולים לנהל מלחמות דת?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 18:50 |
|
| |
מואדיב
The question is whether ethnic hatred can be disassociated from religious hatred. Perhaps, the origins of ethnic hatred are religious in nature.
In addition, when we use the term ''religion'' in its modern translation, we are often-times referring to any system of belief held with religious fervor, be it Fascism, Communism, and yes, old-fashioned religion.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 11:59 |
|
| |
.
שחרית
"מלחמות דת" , זהו אחד מהמושגים הראשונים שהומצאו כדי להדגים מהי "מכבסת מלים".
אינני מכיר בהיסטוריה של העולם ולו מלחמת דת אחת. רק מלחמות בין אנשים על אינטרסים, עושר, השפעה, תהילה וכיוצא בזה סיבות שבגינן בני אדם נלחמו ונלחמים - וכנראה גם ילחמו.
די לנו אם נביט במאה העשרים, המאה שהביאה את טכנולוגיית ההרג לשיאים שטרם היו כדוגמתם בהיסטוריה, ונחפש בה את גדולי הרוצחים והנלחמים.
האם נמצא שם איש דת אחד? מלחמת דת אחת?
היטלר, סטאלין, פול פוט ...
אל נא נשלה את עצמנו. לו היו תושבי ישראל אומרים את השהאדה בפני שני עדים מסלמים כשרים, ומכריזים אמונים לאסלאם ולמחמד אלנבי ( צלי אללה עליה וסאלם ) רסול אללה, לא היו מפסיקים ארגוני הטרור האסלאמי הקנאי לפגע בנו, משום שהשנאה האתנית, או איך שלא נגדיר אותה, איננה קשורה בכלל בנושא הדתי, הוא רק נספח לה.
כאשר האפיפיור קלמנט-משהו הכריז בועידה בחודש נובמבר שנת XXX על תחילתו של מסע הצלב הראשון, הוא לא עשה זאת בשל רגשות דתיים נעלים, אלא בעקבות פנייתו הנואשת של מלך ביזאנץ בקונסטנטינופול כי התורכים הסלג'וקים צרים עליו ואם לא יקבל סיוע - ממלכתו תיפול בידי הסאראצינים הכופרים.
|
|
|
|
|
|
