על נביא על כהן ועל לומדי תורה

על פי הרמב"ם הנביא כולל בתוכו את החכם, ונכלל בין לומדי התורה - אם הנביא צוונו, ונעשה כל מה שציוונו, ואף על פי שהוא יום השבת – מהדלקת האש, ועשיית המלאכות וכו' עשינו מצוות הנביא שהיא מצוות עשה לעשות את דברו – אם יאמר לנו שתחום שבת אלפיים אמה פחות אמה, או אלפיים אמה ואמה, ויסמוך הדבר ההוא שעל דרך הנבואה נאמר לו, לא על דרך העיון וסברא – נדע שהוא נביא שקר ויהרג בחנק, ועל זה העניין יש לך שתהיה סובר כל מה שיצווה אותך הנביא וכל מה שתמצא במקרא מעניין הנביא שהוא סותר דבר מן המצוות צריך לבוא מדרך העיון והסברא, וזה המפתח לכל העניין ההוא, ובזה יבדל הנביא משאר בני האדם במצוות. אבל בעיון ובסברא ובהשכיל המצוות – הוא כשאר החכמים שהם כמוהו, שאין להם נבואה. וכשהנביא כשיסבור סברא, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברא, ויאמר הנביא: כי הקדוש ברוך הוא אמר אלי שסברתי אמת – לא תשמע אליו. רק אלף נביאים כולם כאליהו ואלישע יהיו סוברין סברא אחת, ואלף חכמים וחכם סוברין הפך הסברא ההיא – "אחרי רבים להטות" וההלכה כדברי האלף חכמים ואחד. (הרמב"ם, הקדמה למשנה)

חוקי התורה הלכה למשה מסיני הם מעל לכל!

בעל "משך חכמה" ר' מאיר מדווינסק בפירושו לתורה מעיר, כי בהוראה שניתנה בעניין בנות צלופחד יש משום סתירה פנימית, מצד אחד "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים" ומיד בהמשך נאמר "אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים"

והרב מסביר ואומר שכאשר באו בנות צלופחד בעצמן לטעון על זכותן להתנחלות, נאמר שהן באו "לפני משה ואלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה"

ואילו כאשר באו ראשי האבות למשפחת בני גילעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות בני יוסף בבואם להשמיע את טענתם לפני משה והנשיאים לא הוזכרה לגביהם נוכחות "אלעזר הכהן" כפי שנאמר לגבי בנות צלופחד,אף שהדברים אינם נאמרים במפורש בתורה שבכתב מסביר הרב כי ההגבלה זו של הבנות היורשות נחלה, שהן לא תינשאנה אלא לבני שבטן בלבד, לא נקבע אלא לאותו דור בלבד, וזאת במגמה שלא לשבש את חלוקת הארץ בין השבטים...לכן לא שאלו מאלעזר הכהן, דאצל אורים ותומים כתוב "משפט", שאף על פי נביא – חוזר, גזירת אורים ותומים – אינה חוזרת, לכן לא שאלו מאלעזר הכהן

שחכם עדיף מנביא פשוט וכן ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. ועכשיו שהבנו שכהן חשוב מנביא אז בוודאי שחכם.

ועדיין, אם נתלה את הפתרון בשאלת הסמכות, ובעובדה שנביא לא נושא תפקיד רשמי, יש להתיישב, מדוע יהיה נביא פחות מלומדי תורה.
וכמוהן מואדיב שאני מתכוון לנביא שאין ספק בדבר היותו כזה (גם הרמב"ם לא מחלק חילוק כזה)
האם אולי נאמר ומיימוני יאהב את זה, שמעמד אנשי הנבואה הסוד והמטאפיסיקה נמוך יותר מאנשי התורה?

.


המלכות, על פי הרמב"ם, היא קונסטיטוציונית - כפופה למה שמעליה.

כפי שאמר שמעון בן שטח לינאי מלכא שבא לעמוד על עבדו, לא בפני אתה עומד אלא בפני מי שאמר והיה העולם. המלך עומד בפני מה שמעליו.

הסנהדרין מייצגת את מקור הסמכות שמכוחו היא באה, וכן גם הכהן הגדול.

לא בפני ראש הסנהדרין או הכהן הגדול קם המלך, אלא בפני מה שהם מייצגים.


הנביא, משימתו יכולה להיות גם חד-פעמית, ובמקרים רבים, כשהוא מתנבא, טרם נוכל לדעת אם נביא אמת הוא, שליח, או שמא משהו אחר. כבר אמר הנביא אויל הנביא משוגע איש הרוח .

כלומר, כאשר מגיע הנביא בפני המלך, אם בא כדרך כל אדם, אין משמעות לבואו יותר מאשר לבואו של אדם כלשהו.
אם בא כנביא - כשליח, הרי שמכיוון שאיננו אליהו או אלישע, אין לדעת בזמן ביאתו אם נביא הוא אם לאו.


וחכם, עדיף מנביא.

רוע"צ ומיימוני,



רק לחיזוק דבריכם;

לנביא אין מעמד משפחתי והלכות מיוחדות ואינו מוכתר בכתר כמו כתר תורה, כהונה ומלכות!

זאת אומרת שאת הכהן רואים כמנהל את בית השם והמלך את עם השם הקבועים ואילו הנביא עושה שליחויות ומקסימום "שגריר".

ישר כוח.

העניין הוא שכל ההלכה ברמב"ם מתייחסת למפגש אישי. במפגש פומבי הרמב"ם כותב במפורש בסייפת דבריו, כי המלך לא יעמוד מפני איש.
במפגש אישי מערכת הכבוד לא פועלת על פי גינונים, אלא על פי ערכים אמיתיים.

החילוק בין נביא בפעולה לנביא שלא בפעולה, הוא מעניין, אך קשה לדעתי, שכן, כך ניתן לומר גם בכהן בשעה שאיננו עוסק בעבודת בית המקדש.
אמנם נכון שהנביא, להבדיל מכהן, יכול לצמוח "פרא", אך לאחר שהוכר ככזה זה הוא מוסד מוכר ורשמי. הנביא הרי מושח את המלך!

אבל אולי באמת הרעיון הוא "לנתק" את הנביא מכל תלות וקשר למערכת רשמית חברתית. הוא אמור להיות אינדבדואלי ואותנטי לחלוטין.