| נשלח ב-16/9/2003 14:57 |
 |
| |
מה זה "מקובל"?
במספר אשכולות בפורום דובר על המלאך שכליאל מול ה"מקובל".
1. מה זה "מקובל"? האם השולחן ערוך, הגמרא, מנהגים שנוספו בדור האחרון?
2. לי קשה לראות משהו שהוא באמת מקובל, מה שמקובל על החסידים לא מקובל על הליטאים, מה שמקובל על הספרדים לא מקובל על האשכנזים, מה שמקובל על פוסק זה, אינו מקובל על פוסק אחר אז מה זה בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2003 21:36 |
|
| |
ה"מקובל" הוא מי שחושב בה' ומרבה לזכרו בלי ידיעה, אלא שהוא הולך אחר דמיון מסוים, או אחרי דעה שקבל מזולתו, "אמת" שהגיע אליו מן המוכן מבלי שהשכל יהיה מעורב בהבנתה, והדבר אשר בדמיונו ואשר הוא מזכיר בפיו אינו מתאים למצוי כלל, והוא מוצר שיצרו דמיונו כגון: תארי ההגשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 23:54 |
|
| |
"מקובל" זה לא סוג של קוסם כזה...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 17:04 |
|
| |
מיימוני אתה ג' [ד' לשעבר]. רוצה להדביק על דש הבגד כדי לזכור? 
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 16:59 |
|
| |
ספי
כבר איני זוכר לאיזו אסכולה אני שייך...
על כל פנים, לשיטתי ולהבנתי, אין זהות בין "מקובל" לבין השולחן ערוך ומנהגים, אך תיתכן חפיפה ביניהם.
השולחן ערוך והמנהגים מגיעים אלינו דרך הסביבה, ולעתים, בגיל מאוחר יותר, דרך לימוד ועיון. אך גם אז "באה עליהם הסכמת ההמון" (ויש גם טעמים נוספים על דרך העיון לקבלם).
אמנם, בעיני כל דבר טעון דרישה וחקירה, וזה חלק ממצוות תלמוד תורה. וכאשר מדובר במנהגים, אמונות ועוד, יש בהחלט מקום לא רק לעיין אלא גם להרחיק את שאינו ראוי. וכבר דנתי בדוגמאות לזה בפורום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 16:58 |
|
| |
ספי,
עכשיו הבנתי! בוודאי ש"מקובל" זו הגדרה כוללנית יותר מאשר שולחן ערוך והיינו כל מנהגי העדה, הקהילה והמקום בו נמצא בן האסכולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 16:50 |
|
| |
כוונתי, אם ל"מקובל" שהולכים לפיו אנשי אסכולה ה', וכנראה גם אסכולה ג', מדובר על "שולחן ערוך", או על הרגלים מאוחרים יותר.
מה לא כל כך ברור בשאלה?
ועיין בהגדרה שבמילון מונחי הפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 16:15 |
|
| |
ספי
כדאי להבהיר את השאלה.
האם אתה מחפש הגדרה מילונית של "מקובל"?
או שמא אתה שואל אם יש הגדרה מקובלת על חברי הפורום מהו "מקובל"?
לא הכרתי את ההגדרה של וטו ב"מילון", אך דומני שאנו בדרך כלל משתמשים במילה זו בלי להגדיר אותה במדוייק, ומסתמכים על ההבנה האינטואיטיבית שלה.
השימוש הזה קרוב לשימוש במילה "מקובלות" כמו "מפורסמות" ועל משקל "מושכלות" בפילוסופיה הביניימית.
כשמשתמשים במילה בצורה זו, אני מבין בה שהיא מציינת את כל מה שהאדם מקבל מסביבתו בתור מסורת. זה עשוי לכלול מסורות עתיקות וראויות לאימון, וזה עשוי לכלול דברים שמוצגים כמסורת עתיקה אך הם חדשים.
עוד אני מבין בכללי השימוש של המילה שהיא מציינת דברים ש"באה עליהם הסכמת ההמון".
לפי השימוש במילה זו כדי לציין את סוג ההאמנות (BELIEF) הזה, ברור שמדובר בסוג מידע ראשוני שמגיע אל האדם דרך סביבתו, אך הוא אינו ראוי לאמון מלא, אלא טעון בירור ובדיקה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 15:59 |
|
| |
אכן, לא חידשת בתשובה, אולי לא שאלתי ברור.
לא הבנתי, ועדיין אני לא מבין, אם ה"מקובל" שם, זה מה שכתוב בשולחן ערוך, או מנהגים אחרים או משהו אחר.
במילון המונחים, הסברת, שכששואלים חרדי הוא עונה "כך מקובל". (ולא כך כתוב בשולחן ערוך למשל).
אז מה בדיוק הכוונה ל"מקובל"?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 15:55 |
|
| |
הרי הענין התבאר שם;
אסכולות ג' וד' [שם בהתחלה ד' וה'] חולקות בצורה קיצונית שד' טוענת שכל מה שמקובל קדוש.
מאידך, ג' טוענת שצריכים לבדוק במקובל עצמו מה טיב סמכותו ולכן לחלוק על מנהגים שנכנסו בתקופה מאוחרת. [ראיתי פעם בח"ח מישהו שחותם בסלנג "לא כל קשקוש נאמר בהר קדוש".]
ואילו אסכולתי [שבהתחלה היתה ג' ובסוף ללא שם כי היא] הגדרתי ככזו המכירה את הספקנות ב"מקובל" מבחינה מחקרית אידיאולוגית, אבל אדרבה מבחינה קיומית מקבלת את כל ה"מקובל" בישראל.
אני מקוה לפתוח בקרוב אשכול הממוקד על ויכוח זה כפי שהציע מיימוני באשכול "הרב מילר", אם לא יקדימני אחר!
אבל שוב, ספי, מה ביארתי עכשיו שלא התבאר שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2003 15:25 |
|
| |
ספי,
"מקובל" כולל את כל התורה "משה קיבל תורה". מה ש"אדם קיבל שכל" אינו אמור להיות סתירה ואדרבה כמו שכ' חוב"ה התורה באה לתקן את השכל.
אבל בהחלט בלי שכל לא ניתן להבין תורה ומסלפים אותה כמו שכתב רבנו ניסים בהקדמתו לש"ס.
דיון ישן במרחבי ובמעמקי הפורום ומה יש עוד לחדש?
|
|
|
|
|
