תפקידה של האשה בעולמנו

לשם מה נבראה האשה?
לפריה ורביה-יש כבר דרכים אחרות
לפתוי- יש כבר את היצר הרע
לחברה- מה רע בגברים אחרים?

[מחקר קובע שבקרוב 2 גברים יוכלו להביא ילדים לעולם

מאת: מערכת Iwomen



מחקר קובע שבקרוב 2 גברים יוכלו להביא ילדים- זוהי השורה התחתונה במחקר חדש של מדענים יפנים. לדבריהם בקרוב מאוד יוכלו לקחת דגימות מגופותיהם של שני אנשים, גם שני גברים, וליצור ילד במעבדה.

המדענים היפנים הודיעו אמש כי הצליחו להפוך במעבדה תאי גזע עובריים של עכברים- לתאי זרע.

תיאורטית, לפיכך, שני גברים יוכלו להביא ילד לעולם שנוצר מתוך תאי הגזע העובריים שלהם. שני הגברים יתנו דגימות מתאי הגזע העובריים שלהם ומדענים ידאגו שחלק מהם יתפתחו לכדי ביציות וחלק מהם לכדי תאי זרע. בשלב הזה הם כמובן יזדקקו לרחם פונדקאית[רחם מלאכותי נמצא בשלבי פיתוח ]- כדי לגדל בה את "התוצר" המדעי הזה.

שתי נשים לא יוכלו ללדת ילדים בדרך זו שכן תאי גזע נקביים לא יכולים להתפתח לתאי זרע. [

" רבותי ! בשבת זה אמרתי להמשיך עוד בפירוש מאמר התנא הקדוש רבי מאיר, זכותו יגן עלינו אמן, שאמר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', פירשנו בשבת החולף מהו לשמה.
עתה נוסיף עוד לדקדק בדברי קודשו במה שאמר "כל העוסק", מה בא לרבות בתוספת 'כל' ? וראיתי לבעל מדרש שמואל, זכותו יגן עלינו אמן, שכתב, שבאה לרבות אפילו מי שעסק בתורה תחילה שלא לשמה וחזר ועסק לשמה, יעויין שם.
ולדעתי המעט אין זה נכון אחר המחילה רבה מקדושת עצמותיו, שאדרבא זה שטעם שלא לשמה, וכפה את יצרו ופירש לשמה עדיף טפי כמו שאמרו בבעל תשובה שהוא עדיף מצדיק גמור, ואיך דעדיף יתרבה במילת 'כל' ?
ונראה לדעתי שמילת 'כל' באה לרבות, אף בעל מלאכה ומסחר הקובע עיתים לתורה לשם אהבתה של התורה, גם הוא זוכה וכו'. שלא נטעה לומר כי רק מי שתורתו אומנותו הוא שזוכה וכו'.
עוד נראה ממילת 'כל' לרבות את הנשים, שאף שאינן מצוות בתלמוד תורה, אם יעסקו בה לשמה זוכות גם הן לדברים הרבה, כמו דבורה וחולדה שזכו לנבואה מפני חכמתן וצדקתן...."

(הרב יוסף משאש מתוך: נחלת אבות, ח"ו דרוש תמ"ב )

_________________

"והטעם שהצריכם לכתוב המחלוקת הנופלת בין שתי הדעות, הוא מה שאומר:
שההלכות, אילו נכתבו פסוקות, שאין בהם מחלוקת, ונדחו דברי החכם שאין הלכה כמותו, אפשר שיבוא אחר כן מי שקיבל הפך הדבר שעליו נפסקה ההלכה, מהחכם החולק על הדעת ההיא, או ממי שהוא נוטה לדעתו, ותכנס ספקא בנפשותינו, ונאמר: איך יקבל זה האיש, והוא איש אמת, שדבר פלוני אסור, והמשנה אומרת שהוא מותר, או הפך העניין הזה.
ובשביל זה, כשיהיו לנו כתובות אלו הדעות, יהיה נגדר זה הפרץ. כי כשיאמר המקבל, שמעתי שכך וכך אסור, נאמר לו, כן דברת, וזהו דעת פלוני, אבל רבים חולקים עליו; או פלוני חלק עליו, וההלכה כדעת החולק, מפני שסברתו יותר נכונה; או מפני שמצאנו דבר אחד מסיעו.
אבל הטעם שהצריכם לכתוב דברי יחיד ורבים, הוא מפני שאפשר להיות הלכה כיחיד, ועל כן בא ללמדך, כשתהיה סברה פשוטה, ואפילו ליחיד, שומעים לו, ואע"פ שחולקים עליו רבים."
 (רמב"ם ההקדמה לפירוש המשנה) 

מה הבעיה להבין את דברי, שמצד אחד שמכיוון שהבבלי התקבל כמקור הסמכות, הרמב"ם אוסר כשהוא מתבסס על הבבלי ועל דברי רבי אליעזר שלא ילמד אדם את בתו תורה, כשמאידך קיימת דעתו של בן עזאי שאב חייב ללמד את בתו תורה ? -  ולמה הסברא הזו שחייב להיות שהאשה מחוויבת ללמוד תורה תמוהה בעוד שה'ציץ אליעזר' למשל כותב שהתוספתא שציינתי אליה היא כדעת בן עזאי (ציץ אליעזר חלק ט סימן ג). ?

כבר כתבתי למעלה שלגבי הרמב"ם כל המצוות אין להם טעם ומשמעות אלא באשר הם עבודת ה' שעליה נצטווה האדם, וכל דבר שעליו לא נצטווה אין בעשייתו משום מצווה גם אם הוא "טוב" מכל בחינה אחרת -
ולגביו "לפום צערא אגרא" השכר על לימוד התורה נמדד לפי הצער שאדם מצטער בה, ולא על מי שעושה מתוך בחירה אישית אז יש לאשה שכר על זה שעשתה 'מעשה טוב' שעשתה כמו כל מעשה טוב שאדם עושה - אבל אין לה שכר על תלמוד תורה - 

אם בן עזאי קובע שאב חייב ללמד את בתו תורה בניגוד לדעת רבי אליעזר אז למה זה פשט גמור שאין מצווה על אשה ללמוד תורה ?

ריב,

אישציפור, כתבת "אשה חמת  מלא צואה  , ופיה מלא דם - והכל רצין אחריה. ". לעניות דעתי (אתה מוזמן לפרש אחרת) מי שאמר זאת התכוון לרסן או להרתיע אנשים מתאוותיהם למקום האינטימי באישה (וזו הכוונה ל"פיה מלא דם"- הנרתיק). מבחינתי אימרה זו רק מראה מעלה של נשים על גברים, ונחיתותם של גברים הכמהים לדברים שנשים לא היו מעלות בדעתן לרצות. תשאל כל כלה טריה דתיה (אף אחת לא תענה לך) אם היא היתה בהלם מהרצונות הגבריים בחדר המיטות. זה מגדיל את הטיעון שאישה מטבעה רוחנית יותר ולא צריכה מצוות רבות שיזככו אותה, כמו הגבר המגושם יותר.

איני יכולה שלא להגיב:
ריב כתבה: "הערך של האדם כאדם הוא בהעלאת עצמו על ידי לימוד תורה-  כלומר קודם כל מילוי התפקידים הם כדי להביא לתיקון עצמי-  ותיקון עצמי לא יכול לבוא על ידי זה שהגבר ילמד בשביל האשה או במקום כל אדם אחר- תיקון העולם משמעו ש"דעה ה' מים לים יכסו"
יש וויכוח אם גדול תלמוד או גדול מעשה, ויש סוברים ש"המעשה הוא העיקר" וגם הגדלות של התלמוד היא בכך ש"מביא לידי מעשה". אי ההכרה בסגוליות של המצוות ובכוחן לתיקון העולם והאדם, מקוממת אותי.

"אחר" למד תורה ולא קיבל על כך שכר, משום שהתורה נועדה כדי שיקיימו אותה, והמצוות הן ערך בפני עצמו- "שאמרתי ונעשה רצוני". נכון ששלימות של מצווה היא גם בידיעת הטעם והכוונה אבל קודם כל המצוות חשובות לא פחות מהתורה. הראייה הליטאית הזו כאילו כל היהדות זה רק לימוד והמצוות זה רק נלווה, היא זו שגרמה לחרדיות להיראות כך. עולם המעשה (ומעשה המצוות) הם עיקר.