המסר שהתורה בפרשת העקידה רוצה ללמדנו?

את שאלת הכותרת מיימוני שאל בתמימות רבה באשכול האם החינוך בימינו זקוק לשקרים קדושים? ואיך אפשר להעלות על הדעת שאב יקריב את בנו?
בוגי הציג את ה' כמו איזה תחמן שרוצה לנסות ולבחון כדי שידע מה שלא ידע מקודם : "הרי בסיפור, חזר בו הא-ל בעצמו, וזה מורה שציווי כזה היה סתירה להווה גם אז"
אז מה? זה הא-ל שמנסה בני אדם לראות או לדעת עד כמה מאמינים או אוהבים אותו?
זה לא הא-ל שלי, אני מצטערת.

הא-ל שלי נותן התורה בוחן כליות ולב ידע מראש את תגובתו של אברהם. כל ניסיון האמור בתורה מטרתו שידעו בני אדם מה עליהם לעשות, או מה עליהם לסבור. – פרשת העקידה באה ללמד עד היכן גבול המסירות לאהבת ה' ויראתו, וללמד עד כמה ודאית היא הנבואה בלב הנביא. אברהם, הוא זה שהחל בפרסום הייחוד וכדי להשריש השקפה זו ולמשוך בני אדם אליה "ניסה" הה' את אברהם – "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" וכשם שהלכו אחרי השקפותיו אשר נשמעו ממנו, כך חובה ללכת אחרי ההשקפות הנלמדות ממעשיו -


"פרשת העקידה כללה שני עניינים גדולים והם מיסודות התורה. העניין האחד הוא להודיענו גבול האהבה לה' יתעלה, והיראה ממנו לאיזה גבול מגעת, לפיכך נצטווה בפרשה זו אשר לא יערכנה לא מסירת ממון ולא מסירת נפש, אלא זה תכלית מה שאפשר להיות במציאות ממה שלא יעלה בדמיון שטבע האדם ישמע לכך, והוא שיהיה אדם ערירי, בתכלית התשוקה לילד,ובעל אושר גדול ונשיאת פנים, וחשוב בעיניו שתהא מזרעו אומה, ובא לו הולד לאחר היאוש,היאך יהיו געגועיו עליו ואהבתו אותו.......אילו חשב לעשות את זה מיד כאשר בא אליו הציווי, היה זה מעשה בהילות ובילבול חושים ללא ישוב דעת מדוקדק, אבל כיון שעשה את זה לאחר כמה ימים משנאמר לו הציווי, הרי היא פעולה מתוך התבוננות ומחשבה נכונה והבחנת אמיתת מצוותו ואהבתו אליו.....לא לתקוות שכר ולא ליראת עונש...כלומר : שבמעשה זה אשר בו ייאמר עליך בהחלט ירא אלוקים, ידעו כל בני האדם גבול יראת ה' מה הוא...והעניין השני...שכל מה שרואה הנביא במראה הנבואה, אמת ונכון אצל הנביא, אין לו ספק בשום דבר ממנו כלל, ודינו אצלו כדין כל הדברים המציאותיים המושגים בחושים או בשכל, והראיה לכך שהרי חש לשחוט את בנו יחידו אשר אהב כפי שנצטווה,ואף על פי שהיה הציווי הזה בחלום או במראה..." (מו"נ חלק ג פ' כ"ד)

אני תמה על אנשי הלכה שכמותכם שמפקיעים את המושג עמלק ממשמעותו ההלכתית הפשוטה.
אמנם אפ' הוורט הבריסקאי הידוע שכל מי שרוצה להשמיד את ישראל הוא עמלק, הוא בחזקת דרוש ולא נראה לי שמישהו יוכל לפסוק הלכה על פיו.

תוקן על ידי - אריק123 - 26/10/2003 11:26:54

לדעתי העקידה היא נסיון לבחון האם אברהם נאמן לאידיאלים שלו (כולל אידאלים דתים...) או לקב"ה ורק לו ....
וזה הניסיון הכי קשה שאדם יכול לעבור , כדי שיבחין בין האידאל הדתי שבמובן מסוים אפשר לאמר שהוא עושה לצורך עצמו , (שהרי יש לאדם הנאה מסוימת [ולו תהיה פסיכולוגית] , מהיותו מוסרי יותר או "טוב יותר" וכד') לבין המסירות המוחלטת למקור האידאל (הקב"ה) .
דומני שזה ניסיון די מציאותי ומשמעותי גם
לימינו .

ווטו תודה רבה

חסכת לי טחינת מים

הוכח באשכולות קודמים שעמלק זה טבע ולא צבע!

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=271746

ואם תגלי בשושלת היוחסין שלי שאני עמלקי?

אריק!

נראה לך שאני חושבת שאני גילגולו של מוחמד או ישו? נביאה? אם יצוו אותי להרוג אותך אני אדע שזה הדמיון שמצווה אותי!

תשובה קצרה שבת ממשמשת

שבת שלום

כִּי כָל-תּוֹעֲבַת ה' ... אֲשֶׁר שָׂנֵא, עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם--כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם, יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם (דברים יב לא).
אם העקדה רוצה ללמדנו את מסירות הנפש הגדולה לציווי הא-ל, א"כ איך המעשה הזה מוגדר כתועה, וא"א לומר כאן שההבדל בין העקדה למולך הוא בגלל ששהעקדה היא ציווי ה' והמולך איננו שא"כ הפסוק בברים מחליף את הסה במסובב.
אולי העקדה רוצה ללמדנו להיפך שאין חפץ לה' בקרבנות אדם? (בהשראת הרב קוק).
איקה, לשיעתך אין זו קושיא, כי לפי מורך ורבך אם ההלכה כעת היתה מצווה אותך להרוג אותי (למשל, אם הייתי מגשים את אהא-להות חלילה והופך למין שמורידין ואין מעלין) היית אמורה לעשות זאת ללא שום נקיות מצפון.

הלבן ציטט את התניא. להלן דברי הט"ז על השו"ע או"ח ס"א סק"ה:"טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן" וכו':
"פרשת העקדה: לזכור זכות אבות בכל יום וגם להכניע יצרו כמו שמסר יצחק נפשו" וכו'.

סליחה שאני מעלה את הנושא שוב. אבל מוחי לא בא על סיפוקו.
יש בסיפור של אברהם ושרה יותר מידי סימני שאלה בהתנהגות אברהם מבחינה מוסרית ואם יש צורך להעלות אותן אחת לאחת אעלה אותן פה. אם יש צורך אפתח אשכול נפרד עם כל הפרטים וסימני השאלה.
אשמח לקבל הארה בנושא

הפעם זה היה במקום שהפנת אותי, הרי האשכול הזה לא מוצה, ולא יצאנו ממנו עם מסקנות כבדות משקל,וגם לא באשכולות שעסקו בהם עד עכשיו, אז הנה:

אם אנו מקבלים את דבריו של הרמב"ם הרציונליסט, שהמסר הוא שהנבואה היא ודאית בלב הנביא, וכי קידוש הה' אין לו גבול, אהבה עד לכדי מיתה (עשרת הרוגי מלכות)– אז חייבים לקבל שסיפור העקידה הוא סיפור היסטורי אמיתי, וזאת עדות מהקבלה. (אל תשמחו לא תורת הנסתר) והיות וזה אלה שני יסודות עיקרים, הרי שחייב המאמין, בפרט לשמה, לאמץ את גישת הרמב"ם.


בשבילי דבריו של ווטו הם מלל חסר משמעות, אלה סתם מילים לא מובנים- כי יש ערך אמיתי שבעבורו אדם ראוי שיקריב את היקר לו. יש אחד שהמולדת היא הערך האמיתי שלו, והוא אמר טוב למות בעד ארצנו.
ישנם כאלה שהעם הארץ והתורה הם הערכים האמיתים- והם מקריבים במציאות כל יום ילדים על מזבח האדמה הקדושה.טומאת הסכין היא הערך האמיתי ולא הערך של הציווי ונשמרתם לנפשותיכם ונפשות ילדיכם.
מה זה ערך אמיתי? זה סותר את עצמו, אם זה ערך הוא יכול להיות טוב, או רע. הוא לא יכול להיות אמת או שקר!

(אצלי אין הודעה בלי תיקון)







תוקן על ידי - איקה - 08/10/2003 15:41:05

לנצח תלמידה

האם לא בנית מגדל גבוה מדי על סמך השמטה של דבר שלא נזכר בפסוק?
הסיפור על אברהם בארץ פלשתים אינו מכיל שום איזכור של שיחה בין אברהם לשרה כהכנה לפרשה. אך הביטוי הקצר, שמספר לנו בכמה מלים כי אברהם חזר לומר על שרה כי אחותו היא, נועד ללמדנו את כל הדרוש.
צאי וראי את סגנון החיים בבית אברהם. הבית - בתקופה שבה הגבר היה אדון מוחלט, עד המוות - בו יכלה שרה לומר לאברהם: חמסי עליך, ובו יכלה לתבוע: "גרש את בן האמה" ואברהם ישמע בקולה גם אם יהיה לו צר על בנו.

כבר ביארתי לעיל כי לאברהם ולשרה לא היתה ברירה. הם היו שניים מול כל העולם, במדינה שלא התנהלה לפי התורה, גם אם היתה שם יומרה חיצונית לחוק וסדר, כמו בארצותינו היום. הנחת שאם לא שמענו על שיחה בין אברהם לשרה, סימן שלא היתה הכנה כזו. אך אולי להפך? דרכו של הסיפור המקראי שהוא מגלה לנו בדיוק מה שעלינו לדעת כדי לחשוב ולהבין. האם המסקנה מן הקטע הקצר שמביא לידיעתנו את נוהג אברהם איננה דווקא שהוא הסתמך על הסכמתה של שרה?

הפלא הוא שאותו אירוע מתרחש גם אצל יצחק. לא מצאנו שיחות בין יצחק לרבקה. לא מצאנו שום חילופי דברים בנוסח אברהם ושרה אצלם. וגם אם היינו מניחים שהיו כאלו, אך לא סופרו לנו, נראה שהיחסים בבית לא היו תקינים ובריאים. אחרת, רבקה לא היתה זקוקה לרמות את יצחק במעשה הברכות.
השערה דומה לגבי שוני היחס בבית יצחק הועלתה בידי שטיינזלץ - וזו היתה אחת הסיבות כנראה שהחרימו אותו...

אך מסתבר שיצחק שמע מאביו ואולי גם מאמו על מעשה מצרים ומעשה פלשתים, וראה כי אין דרך אחרת כאשר חיים בארץ הגויים. הלא יצחק היה דבק מאד בדרך אביו, והשתדל לנהוג כמוהו. ואם מעשה אברהם היה האפשרי היחיד - מה עוד נותר לו לעשות?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

איקה,
דבר ראשון אני בהחלט מצפה מדמויות שהגדרנו כאבות האומה להיות מוסריים!!!

א. הסיפור של אברהם ושרה כאחים אמיתי אבל תארי לעצמך איך שרה הרגישה כרעיה -(כי מה לעשות היחסים בינהם היו של בני זוג ולא של אחים...-)
כאשר בן זוגה בצורה כלשהי משתמש בה כדי להשיג משהו. וזה ממש לא משנה מה!!! בפעם הראשונה ניתן לומר שהוא לא ידע שזה מה שיהיה (-אולי?!) אבל בפעם השניה עם אבימלך הוא אפילו לא מיידע אותה כמו בפעם הראשונה. הוא פשוט חוזר על אותה תבנית התנהגות שהותירה צלקת בחייה של שרה כרעיה, כאישה, כאדם. והפעם זה במודע הפעם הם לא הולכים למות אוטוטו... עדיין יש להם רכוש. ושוב אציין שהוא אפילו לא יידע אותה.
אפשר להצדיק את מעשיו בהמון תרוצים. לקח לי שנים לומר את זה אבל כן. זה מציק לי שאברהם כאבי האומה התנהג כך לאשתו.
ואם תאמרי שלמרות הכל "ונשמרתם..." חשוב יותר מכל אז אציין שעדיין לא ניתנה תורה. ואם נלך בתלם של 'אבות קיימו את המצוות בטרם ניתנה תורה' אז נצטרך לפתור את המצב כי אשת איש זו אחת הדרישות של "יהרג ואל יעבור".

ב. אני חושבת שאחד המוטיבים המרכזיים ביהדות הוא ערך "בין אדם לחברו". ודווקא מכיוון שאתה מאמין אסור לך לפגוע בזולתך. חוץ מזה שאני לא רואה איפה האמונה של אברהם יכלה להיפגע אם הוא היה שומר על אישתו.

ג. זה באמת חידה לפי דברייך - כי לא נראה לי שהתורה היתה רוצה ללמד אותנו שאברהם כגבר, איש יכול לעשות מה שהוא רוצה באישתו, כאילו היא רכושו, ואולי אני טועה. אולי על פי התורה אישה היא רכוש. אבל גם אם היא במובן מסויים רכוש לא נראה לי שהוא רשאי לפגוע בה, בצניעותה, בנשיותה, במיוחד אם הוא טעה פעם אחת הוא היה צריך לשמור עליה שבעתיים.

וסליחה שכתבתי כזה ארוך. . .

האדם מחויב קודם כל על "ונשמרתם לנפשותיכם" אחר כך באה הדאגה לזולת. את המוסריות אפשר להשיג גם ללא התורה.

א, הסיפור בדבר היותה של שרה אחות אברהם הוא נכון ואמיתי.
ב, מטרת התורה היא לא הדגש על המוסריות, אלא על דרגת אמונה בהשם.
ג, התורה כתובה בראשי פרקים ובחידות – ואולי הוא גילה לה מה תוכניותיו, אך לחיבור התורה הדבר לא היה הכרחי. על טיב היחסים בין שרה לאברהם אפשר לקרוא בהרבה מדרשים ובפירושים לתורה גם מאנשי הגות באמונה.

בקיצור, גם אם אברהם לא היה מושלם , ומעד פה ושם, זה שפני שהוא בשר ודם, אדם באשר הוא אדם. והוא מסמל את אהבת ה' ואהבת הבריות כולל שרה, ואת סמל המוסריות יותר מכל אדם אחר!.





תוקן על ידי - איקה - 07/10/2003 0:19:06

תודה על התשובה. אבל היא עדיין לא מספקת אותי.
דבר ראשון- שום דבר בעולם לא מצדיק את האפשרות שמשהו יפגע באשתך!!!
ואם נאמר שהוא דאג לה - למה אחרי תקופה כאשר הם חווים אותה חוויה הוא חוזר על אותו מעשה ואפילו לא מתייעץ עם אשתו. אולי מכיוון שהוא ידע שבשבילה לחזור על אותה טראומה ממש לא בא בחשבון. למרות שהוא היה בסרט הזה הוא חוזר עליו בשנית בלי לזרוק מילה לאישתו.