| נשלח ב-29/9/2003 07:26 |
 |
| |
שינה ויקיצה אינן נס?
כאשר האדם נרדם הוא נמוג מטרדות היום ונכנס למצב שאין לו שליטה עליו. האדם הישן פטור ממצוות.
כאשר האדם מתעורר, הריהו יוצא מאפילה לאורה. הוא זוכה מחדש בנשמתו.
אני אשמח מאד לקבל התייחסויות בפירושים לתורה בנושא זה.
אחרי לילה שלם של בבא מציעא, לילה טוב.
תוקן על ידי - עכנאי - 29/09/2003 7:46:13
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2016 13:40 |
|
| |
יש אנשים חרדים שקוראים לנשותיהם נשמה. האם לכך כיונת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2016 12:51 |
|
| |
<בפרט עם מתעוררים אם אותה נשמה, וד"ל>
בפרט אם מתעוררים עם אותה נשמה, וד"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 04/07/2016 12:52:14
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2016 16:47 |
|
| |
נישט
file:///C:/Users/moshe/Downloads/RavRubin-SUCCOT-LehotziAdamYashenMiSucca.pdfבנדו הוצאת אד יש מהסוכה וקצת היש לקריאת שמע מורנו הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א ליל יו טוב סוכות תשע"ה בספר "הסוכה" מובאת הוראתו המפורסמת של דו"ז הגרש"ז אויערבא זצ"ל, בעניי להוציא אד יש מתו הסוכה, וז"ל שמעתי מפי הגרשז"א (שליט"א) כי איסור שינה חו לסוכה לא נאמר אלא בעת שהול לישו. אול מי שיש כבר, אינו בר חיובא ופטור מ המצוות. לפיכ יש לדו שמותר להוציאו אותו תו כדי שינה מ הסוכה. ג לפי זה מי שנרד לאונסו חו לסוכה, אי חיוב להעיר אותו, משו דלא קעביד שו עבירה. ואמר דלא דמי לתפילי שכ חייבי להעיר את היש בתפילי, דשאני הת משו דהוי בזיו לתפילי. וכ אינו דומה למה שחייבי להעיר כה שיש באהל המת, דשאני הת משו שהמש הטומאה הוא ג כשאד יש וקעביד עבירה לאונסו וכו'. והעיר דלפי זה צ"ע מהב איש חי [שנה א' פרשת האזינו, ה"ח] שמחייב להעיר למי שנרד חו לסוכה. וכ ציי לשדה חמד [מערכת י"ד, כלל ל"ב] שהארי בזה, והביא מספר "מתת ידו" שהוכיח מזה שהיש ביו בציצית אינו חוזר ומבר, לפי שג היש בר חיובא ומקיי מצוות הוא. ג להדיא כתב ש שא אחד יש בסוכה ובא חברו והוציא אותו תו שנתו חו לסוכה ויש ש , שביטל את חברו ממצוה, וצ"ע. [הדברי היו למראה עיני הגרשז"א וחלק מהמובא ש היה מכת"י] ובמילואי לספר הליכות שלמה דיני תפילה, הביאו שהגרשז"א זצ"ל הרחיב בזה יותר, וד ש עוד הא יש חיוב להעיר לקריאת שמע אד שיש בשעה הקרובה לסו$ זמ קר"ש, וד לומר שמצד הסברא נראה ברור שמעיקר הדי בשעה שאד יש אי עליו חיוב לקרות קריאת שמע והרי הוא כשוטה גמור ולא יענש על זה שלא התפלל מצד ביטול עשה משו שהוא אנוס. וכ נקט שמי שיש ויש עליו בגד של ד' כנפות בלי ציצית שאי צריכי להסירו, שאי לבישתו בשעת שינה לבישה המחייבת כלל דהרי הוא כשוטה. וכתוב ש שכל זה אמור במי שהל על דעת לישו את כל שנתו בסוכה ואחר כ הוציאוהו שלא לדעתו, א א בשעה שהל לישו היה בדעתו שיוציאו אותו הדבר אסור. ושורש סברתו היא, שאד הנמצא במצב של שינה איננו שולט על דעתו והרי הוא כשוטה, וכמו שפשוט שמותר להוציא שוטה מ הסוכה, ה"נ שרי להוציא את היש דג הוא אינו בגדר בר חיובא. והרבו הלומדי והחכמי לדו ולתמוה ולהעיר על חידושו זה, והרינו בזה להציע שוב את הדברי ואת מה שיש לבאר ולברר בנידו זה.
אתה יכול להסכים או לא, אבל הר ב אווירבך הבין דבר או שניים בהלכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2016 09:45 |
|
| |
<קשה לי מאד להאמין שיהיה "אחד הרבנים" שיבקש להוציא ישן מן הסוכה לפנות מקום עבור אחר.>
אולי הרב למד מארז: http://shalomlaam.co.il/bmidrash/?id=1814 "במדרשיית הנוער מקדימים ולומדים כבר מספר שבועות את הלכות סוכה וארבעת המינים, ובמהלך הדברים הביא מגיד השיעור את ההלכה שיש מצווה לישון בסוכה, כשם שיש מצווה לאכול בסוכה. שאל אוריאל מה צריך לעשות כאשר אין מספיק מקום לכל הישנים. 'אצלנו מגיעה כל המשפחה המורחבת לסבתא לחג', סיפר אוריאל, 'גם בשעת אוכל צפוף, אבל בלילה בוודאי אין מקום לכל הדודים והבני-דודים לישון בסוכה. מה לעשות?' ארז, משתתף נוסף, העלה רעיון מקורי: מכיוון שאדם ישן פטור מהמצוות, אפשר לחכות עד שכמה אנשים יירדמו, ואז להוציא אותם מהסוכה עם המיטה, ואז יתפנה מקום לאנשים נוספים לישון".
_______________
<היקיצה כל בוקר היא נס>
בפרט עם מתעוררים אם אותה נשמה, וד"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/07/2016 09:48:53
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2016 07:28 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 00:33 |
|
| |
לכאורה מי שחיבר את ברכת המפיל הבין גם הוא "פן אישן המות" שלא ימות מתוך שינה, ולכן קבע דוקא שם את הבקשה. ונוסח ברכת המפיל נמצא בתלמוד בברכות, הרבה לפני כל הראשונים שהובאו לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 11:59 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מי שהולך לישון בשבת לאחר ארוחת צהריים עם קיגל טש'ולנט וקישקע,וכוס יין מרלו לקינוח- ומתעורר למנחה- אין לך הוכחה יותר גדולה לתחיית המתים. ולניסים
_________________
מודה ועוזב
|
|
 (מי שאוכל חמין בשבת "חייב מיטה")
אגב, השינה היא לא "היעלמות" של הבנאדם, אלא הורדת סף ההכרה למינימום (כמו שבן אדם מאבד הכרה)
בשינה ישנם מחזורים שונים של שינה ועירות (יחסית) אבל לא מספיק כדי שהאדם יקח אחריות למעשיו
ולכן הוא כמו "שוטה" ופטור מן המצוות...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 11:41 |
|
| |
מי שהולך לישון בשבת לאחר ארוחת צהריים עם קיגל טש'ולנט וקישקע,וכוס יין מרלו לקינוח- ומתעורר למנחה- אין לך הוכחה יותר גדולה לתחיית המתים. ולניסים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 09:43 |
|
| |
מחקרים רבים מוכיחים את חשיבותה של שינה טובה. במשך השנים נמצאו קשרים בין שינה לקויה לבין מחלת אלצהיימר, דיכאון ואפילו השמנה. ידוע גם שרבים מהמתלוננים על בעיות בריאות אומרים שהם סובלים ממחסור בשינה או על הפרעות בשנתם. כעת מתפרסם מחקר חדש שטוען כי בני אדם ששנתם נודדת או מופרעת נראים פחות בריאים, יותר עייפים ופחות מושכים.
הרעיון של "שנת יופי" טבוע עמוק בכל תרבות פופולרית, ומדענים שוודים ממכון קרולינסקה שבשטוקהולם, בראשות ג'ון אקסלסון, טוענים שאכן יש קשר משמעותי בין שנתו של האדם לבין מראהו הפיזי. במחקר שהתפרסם ביום שלישי שעבר ב-British Medical Journal הגיעו החוקרים למסקנה כי "השינה היא טיפול היופי הטבעי של הגוף, והיא הרבה יותר יעילה מכל טיפול אחר שאפשר לקנות".
לדברי אקסלסון, הוא החל להתעניין בנושא לאחר שבתו הקטנה צפתה בסרט הקלסי "היפהפייה הנרדמת". לדבריו, בתו שאלה "מדוע היפהפייה הנרדמת כה יפה? האם זה בגלל שהיא ישנה זמן רב כל כך?". השאלה עוררה בו עניין, "אולם כמדען, לא יכולתי לענות עליה מיד אלא לרדת לעומקם של דברים".
במחקר השתתפו 23 מבוגרים בריאים, בגילים 18 עד 31, שצולמו כמה פעמים. בפעם הראשונה הם צולמו לאחר שמונה שעות שינה, בפעם השנייה הם צולמו אחרי חמש שעות שינה ולבסוף, הם צולמו לאחר שהוחזקו ערים 31 שעות מבלי שניתנה להם אפשרות כלשהי לישון.
הצילומים בוצעו בידי אותן מצלמות, אותה תאורה, אותו מרחק מהמצלמה ואותו רקע. הנבדקים צולמו ללא איפור ובתסרוקת הרגילה שלהם. התצלומים הוצגו בפני 65 צופים אקראיים שדירגו אותם לפי שלושה סיווגים: עד כמה המצולמים בריאים, עד כמה הם מושכים ועד כמה הם עייפים.
התוצאות לא היו מפתיעות במיוחד. באחד התצלומים נראה גבר צעיר. אחרי מחסור חריף בשינה, עיניו נראו עמומות יותר והשקיות מתחת לעיניו היו נפוחות. הצופים קבעו כי מצבם של המצולמים אחרי המחסור החמור בשינה היה הגרוע ביותר בכל שלוש הקטגוריות, והמדענים הביעו את הסברה כי התוצאות עלולות להיות ברורות עוד יותר במקרה של פגישה פנים אל פנים, שאז ניתן לראות גם מאפיינים כמו נמנום וקצב מצמוץ.
התוצאות שהצוות של אקסלסון השיג התקבלו אמנם אחרי הקצנת מצב חוסר השינה, זאת משום שהחוקרים רצו למקסם את אפקט המחסור בשינה. ואולם, לפי אקסלסון, הצוות שלו יתחיל בקרוב לטפל בשאלה האם גם מחסור זמני בשינה עלול לגרום לתוצאות דומות. "אנחנו לא ממש יודעים מתי מתחילים להופיע השפעות המחסור בשינה, אם אחרי שש או חמש שעות, אולם סביר להניח שהם מופיעים בהדרגה", הוסיף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2003 00:35 |
|
| |
רו"ד, שים לב:
איוב ד' י"ג-י"ז: בשעפים מחזיונות לילה בנפל תרדמה על אנשים: פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד: ורוח על פני יחלוף תסמר שערת בשרי: יעמד ולא יכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע: האנוש מאלוק יצדק אם מעשהו יטהר גבר:"
אגב אותה שינה, היא הטרופה, הוא שומע את הקול: "האנוש מאלוק יצדק" וגו'.
אבל שים לב היטב לתיאור הזה של השינה.
חלומות פז.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 23:38 |
|
| |
אני בכל זאת אגן מעט על עמדתי (חשבתי עליה מקריאת הפרק בלבד, ללא שום קשר לרמב"ם)
"...למנצח, מזמור לדויד. עד-אנה ה' תשכחני נצח; עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני. עד-אנה אשית עצות, בנפשי יגון בלבבי יומם; עד-אנה, ירום אויבי עליי. הביטה ענני, ה' אלהי האירה עיניי, פן-אישן המוות. פן-יאמר אויבי יכולתיו; צריי יגילו, כי אמוט. ואני, בחסדך בטחתי יגל ליבי, בישועתך..."
נראה שהמשורר מתאר מצב של מרה שחורה שנבעה מהתנכלות של שונאיו אליו. המשורר מבקש חסד מאת ה', שיעזור לו להתגבר על המרה שהוא שרוי בה (שהשפיעה גם על מצבו הגופני שהדרדר למצב של מעין סהרוריות, כלומר שינה), כדי שמצבו העגום לא יתפרש כניצחון של אויביו, והוא יוכל להשיב להם מלחמה שערה ולהצדיק את דעותיו אותן הם תקפו.
הפחד ממוות תוך כדי שינה פשוט לא נראה לי קשור לשאר המזמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 23:04 |
|
| |
תודה לרב.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 23:01 |
|
| |
עכנאי
אני נוטה לפירוש שלך. הפירוש של רוח דרומית הולם להפליא את שיטת הרמב"ם, ובוודאי שעל כן ראוי להתפלל (וגם לעשות השתדלויות לבירור האמת...), אך כמדומה לי שהפחד ממוות מתוך שינה הוא דבר סביר מאד. ואולי יש כאן גם פחד ממזיקי לילה.
לא נשכח שהעולם לפני היות החשמל היה שונה לגמרי מן היום. הלילה היה זמן אחר, כמעט עולם אחר.
וכן מצאנו ששלמה נזקק לגיבורים סביב למיטתו מפחד בלילות. גם כאן איני יודע מה פשוטו של פסוק זה בא לומר, אך איני שולל שגם הוא מציג את הפחד שיכול לאחוז באדם בלילה.
אם זה נראה מפחיד בעינינו היום, נוכל להרגע במקצת אם נביא בחשבון שלא ידוע לנו באיזה גיל כתב המשורר את המלים האלו. אולי היה זה סמוך לזקנתו, כשחש, לאור מצב בריאותו, שאינו יודע אם יזכה להתעורר משנתו?
בברכה שנה טובה ושינה טובה
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 22:34 |
|
| |
להבדיל מאלופי עשו, מפרשינו אנו לא עמדו על הנקודה הזו. אמנם רש"י מדבר על מיתה, אבל אצלו זוהי מיתת עולם, כלומר יש להבין את הדברים:האר עיני פן אמות.
חבל.
|
|
|
|
|
