שאלות בהלכות כפרות

https://www.kikar.co.il/abroad/%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA.html

רוצה להבין

א. מנהג קהילתי בלבד, כדוגמת מנהגם של אבות בני בישן שלא לרדת לים ביום ששי, לא היה מקובל על בניהם. אילו לא היו יודעים עליו, האם היו טורחים לשאול?

על כל פנים, מנהג קהילתי הוא כדוגמה זו. מנהג שקיים בקהילה מסויימת ועובר מדור לדור. האם הוא מחייב את הבנים או שהם פשוט גדלים לתוכו ואינם יודעים שאפשר אחרת? זו שאלה חשובה, וראוי להקדיש לה אשכול בפני עצמו.

ב. האם ה"כפרות" הוא מנהג קהילתי? תמהני.

ג. אתה שמח ואני מצטער. אולי היה מן הראוי שאשמח בשמחתך, שהרי זה דבר טוב שליהודי יש נחת רוח, מה גם שלדעתו זה מחמת מצוה. ובכל זאת, בהתחשב בכך שזה מנהג רע וראוי לבטלו גם בעיני מי שסבור כי מנהגים זה דבר מחייב, קשה לי להצטרף לשמחתך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מיימוני,
מנהג קהילתי אינו מחייב?
אם המנהג נהוג בקהילתו, והוא לא שמע ממנו, האם המנהג אינו קיים עבורו?

(לשמחתי, לא הגבת לפני יו"כ...)

להעמיד דברים על דיוקם:

א. אני סבור שכפרות הוא מנהג רע מהסיבות שהובאו כאן. צרי לי שתוהה תקופה נכשל/ה בו.

ב. איני עושה כפרות.

ג. איני סבור שיש תוקף מחייב למנהג כלשהו (שאחרי התלמוד) אלא למי שמעוניין בו. על אחת כמה וכמה כאשר אדם לא שמע על המנהג. אם לא שמע עליו, הוא אינו קיים בקהילתו ועבורו. והתובע ממנו שיקיים אותו מטעה אותו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מסופר בדרויאנוב.

שני יהודים החליטו להתנצר, פנו יחדיו לביתו של הכומר, שיטביל אותם לנצרות.
 
הכומר לא היה בבית, והיהודים התישבו לחכות לו.

עבר זמן רב, והכומר לא בא. אמר יהודי לחברו. משה! לך תדע, עוד כמה זמן הגויי הגלח, הזה  יבא.

בא להתפלל מנחה, בינתיים,   מאוחר.

צריך, או לא,
מועיל, או לא...
רק שתדע שבזכותך עשיתי כרגע כפרות.

גמח"ט.

תוהה,
לגבי מיימוני, ניתן לפנות אליו, בתיבה האישית או כאן,
(התכוונתי רק לעורר, שיש שכתבו שאין לעשות כפרות, אמנם הרמ"א כתב, שאין לשנות מהמנהג!)

אין אפשרות להגדיר במדוייק זילזול, אבל כמובן שאם את (כדוגמא) מוותרת על צרכים חיוניים, מחוסר תקציב, זה אינו זילזול אם תוותרי על כפרות,
(אני אישית נוהג לעשות על כסף, ובזמנים דחוקים, אני עושה על שקל אחד ושמונים אג', סכום ששווה לכל נפש)

גם אם באופן כללי, אינך עושה סגולות, ולא מאמינה בהם, כאן את מחוייבת בזה משום שכך נהגו,
 

האם יש קשר בין מנהג הכפרות לעניין הגלגול?
ומה קדם למה, הכפרות לגלגול או להיפך?
עכ"ט כמעט ודאי שגלגול מאדם לבעל חי הוא מאוחר.
ומ"מ האין מקום לחשש שבתרנגול הזה שעושים עליו את הכפרה,
מגולגלת נשמה מסוימת?
לטוב או למוטב?
האם אין כל נסיון לחזור למנהג שנזכר ברש"י במסכת שבת,
שבזמן הגאונים היו שותלים צמח בעציץ ומגדלים אותו עד
לימים אלו, ואחר שמסובבים אותו על הראש, 
משליכים אותו לנהר לשם כפרה.
האם לא היה מנהג כזה אצל העמים שדרו בבבל?
[אסוסיאציה פרועה, לפי דת הפרסים עובדי האש,
אסור לקבור אדם באדמה לפי שמטמאים אותה, וע"כ
יש להשליך את המת לנהר!]

תוהה,

איך שאני מכיר את מיימוני הוא אינו סבור שמנהג כפרות הוא עבירה. לעומת זאת הוא כן סבור (וגם אני) שמי שחושב שאם הוא יסובב תרנגול מעל הראש הוא לפתע יהיה צדיק, הוא מטומטם.

כפרות הינו מנהג של נתינת כסף לצדקה - כופר נפש - שהרי צדקה תציל ממות. מעבר לכך  יש מטרה נוספת במנהג והוא לעורר לחזור בתשובה ערב יוה"כ ולכן יש שנהגו לעשות זאת עם תרנגול (לבן, אכמ"ל) שהולך לשחיטה (ואח"כ להאכיל עניים) כדי להמחיש לנו את אימת הדין.

הנוסח שנאמר בכפרות הוא להמחשת רצון נותן הצדקה - "זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום".

גם בזמן בית המקדש שהקריבו קרבנות לכפר על חטאים, נמצאו אנשים חולים והיתה תמותה בקרב עם ישראל ובקרב מקריבי הקורבנות. שאלתך היא שאלה בסיסית מה יחסינו לחשבונות שמיים וע"ז ודאי שאיני יכול להשיב שהרי אינני בקיא גדול בחשבונותיו של הקב"ה, אך בוודאי שאם אדם מת או  חולה יש לכך סיבה ואכמ"ל.

_________________

מ. זוהר

(לדעת מיימוני, בטח תעשי בזה גם מצווה,)
לא לעשות מנהג, זה גם עבירה, אם כי הרבה פחות חמורה מביטול דין דאורייתא או אפילו דרבנן,
(אם כי העושה כן בזילזול יתכן שהעבירה בזה יותר חמורה, מהעובר על דין דאורייתא מחמת תאווה)
אין שום דבר ודאי ומוחלט, ואין בזה גם סטטיסטיקות של אחוזי מיתה נמוכים אצל המתכפרים מאשר אינם מתכפרים,
על פי האמונה היהודית יש בזה "סגולה" דהיינו יש מקרים שדבר זה, או יחד עם עוד מעשים טובים יצילו אותך או את נפשך, אבל אין החזר עם זה לא עבד. 

ועדיין קיימת מיתה גם אצל עוברים, גם אצל ילדים קטנים וגם אצל בוגרים בקרב עושי הכפרות...

מדבריך אני מבינה שבזכות הכפרות הללו אנצל ממוות, ובכל זאת המציאות מראה שה'ביטוח' הזה לא תקף ולא מוכיח עצמו במציאות!

ובעניין מה שכתבת שזה מנהג- אם לא אעשה כפרות, לא עברתי עבירה?