איך אתה מסתכל על "אחמד" האיסלמי?

אתה רואה ערבי, הולך למסגד, מתבלל וחושב שאלה אוהב אותו, איך אתה מתייחס אליו?

הערבי צם איזה צום וחושב שכל עוונתיו מכופרים לו, איך הוא נראה בעיניך?

הערבי חושב ומאמין שעל מסירות למען המולדת, יזכה להמון ג'ן עדנא, איך אתה מתייחס אליו?

אני משער שחלק גדול מהקוראים, רואים אותו כפתי וכילד קטן, שחושב שלהיות ילד טוב וילד רע, שייך לממתקים ולהחלטה של "לעשות שלאם". בקיצור פרימיטביות.

רבי יצחק,
שאלה לי, מחוסר ידע:
כיצד ניתן לומר ביחס לדתות האחרות שדת פלונית קרובה יותר מדת אחרת לאמת.
לא ברור לי כיצד תשובה הלכתית יכולה להיות "בקירוב".
או שפסקו שדת כלשהי היא עבודה זרה, או שפסקו שלא, או שיש מחלוקת בין הפוסקים.
ביחס לנצרות, הבנתי (אולי בטעות) שיש מחלוקת בנוגע לשאלה האם באם מדובר בע"ז.
אני אשמח מאד אם מישהו יוכל לפרט כמה שיותר על טיב המחלוקת המסויימת הזו, ואם אפשר
גם להפנות אותי למקורות, בעיקר שו"ת בנושא, אני רוצה ללמוד במו עיני.
בתודה מראש,
וכל טוב

.


טוהר:

לפני שמנסים לכתוב בסגנון מתחכם עם "כאילו" שגיאות כתיב המחקות "כאילו" מבטא, אנא, עיין במכתבו של הרמב"ם לעובדיה הגר, וראה את מה שכותב הרמב"ם על המסלמים.

אולי תופתע, אך לדעתו אין בהם ולו שמץ של עבודת אלילים, וכי הם מייחדים לאל האחד.



כעת, חשוב שוב מה ברצונך לכתוב או להקשות.

יש רבות שונות של קרבה לאמת, ואכן המוסלמים קרובים יותר לאמת מהנוצרים.

גם בתורה יש עיגון להרבה עניינים רוחנים שהיו נוהגים בקרב אומות העולם, ותורה מסדה אותם לדרך הנכונה. האדם באמצעות שכלו יכול לחתור בחיפוש ולגלות את דרך ה', רק שהדבר יקח לו אלפי דורות, ואילו ה' החליט לעזור לאנושות בכך שהוא בחור בעם שלו גילה חלק מרכזי באמת זו.

ביהדות אין אף מקור שאומר שכל מנהגי דתות הגויים הינם שקר, ולכן אין סיבה להאמין שהצומות והתפילות של המוסלמים לא מתקבלות בשמיים. הרי זה סיפור יונה.

והאם אתה - הקורא, אינך איזה אחמד עם שם מעודן?

האם אתה אינך חושב שאלוקים מכפר לך, על כל עוונותיך, רק בגלל צום, או עיצומו של יום?

האם אתה אינך שם מין לבוש על הראש כל בוקר וצועד כך ל"מסגד" שלך?

מהו איפוא ההבדל המהותי, לא הטכני, שזה מהימן וזה פחות, כי העיקר לתהות אם מעשים מסוג שכאלו מקובלים על לב האדם כמעשה נכון ונאצל.