החושב שמקיים מצוות ריטואליות לולא הציבור

לולא המודעות שציבור שלם לו האדם שייך, מקיים מצוות ריטואליות, לא היה לאדם מניע מספיק לקיימן בעקביות ובהקפדה נאמנה [אלא אם חש ומזהה ישירות שזה משפיע עליו בצורה חיובית - שזה גם בא בדרך כלל לאחר שזה קשור לציבור].

אך למעשה רבים גם מהחושבים החשובים ביותר, שאינם מוכנים להודות לעצמם את הנקודה הזו וטוענים בעקשנות שגם לו כל ישראל לא היו שומרים על המצוות הריטואליות [הכוונה לאלו שאינן מצד עצם ההתאמה כבין אדם לחברו ולסביבה, אלא כשומרים על המשמעת לאלוקים והקשר עמו כמו שבתות וחגים], הם היו שומרים עליהן גם כיחיד בעולם וגם לולא היתה היסטוריה של שמירה אלא שהם גילו את התורה לבדם.

מעניין מה חושבים על כך החברים החושבים!

לעוף,
התורה מעידה על עצמה פעם אחר פעם כי נועדה להדריך אותנו לעשות טוב
ללמוד מהנמלה הנו משנה מאבות

_________________

עממי,

לא יודעת כי טרם שמעתי קול משמיים.

_________________

לעוף

אין דבר כזה מוסר אלוקי- יש תורה אלוקית ומצוות אלוקיות, להגיד על מצוות ה' שהן מוסריות- זו שעטנז, ושעטנז אסור מהתורה האלוקית.

_________________

מודה ועוזב

ירוחםשמ,

יש מוסר אלוהי שאנחנו לא יכולים לרדת לעמקות דעתו ועלינו לבטוח בה' ולקבל אותו ככזה. ויש מוסר אנושי. הרבה פעמים הם מתנגשים ואז על האדם להחליט ביניהם. כמובן האדם שמקבל את התורה והמצוות כאורח חיים מחייב. יש הטוענים כי המוסר האלוהי והמוסר האנושי חופפים, אני לא רואה את זה כך.

מנמלה אפשר ללמוד? ממוסר של עמים אחרים לא?
עסקתי בזה באשכול הסמוך, יש הסוברים כי גזל עכו"ם מותרת, זה מוסרי? השבת אבידתו אסורה! זה מוסרי?

_________________

מודה ועוזב

בעלבעמיו,

אני לא טוענת כי קיבלנו תורה ומצוות. התורה טוענת את זה, והמסורת היהודית טוענת את זה. אין כל דרך להוכיח או להפריך כי התורה ניתנה על ידי האל או שאנשים הגו אותה מדעתם. ואם נניח לצורך הדיון כי אכן האל נתן ואנחנו קיבלנו, אז צריך יהיה לשאול את האל מדוע נתן תורה זו. אין לי כל דרך לדעת מדוע דוקא את התורה ודוקא במתכונת של תורה שבכתב ותורה שבע"פ. להגיד כי היו לו מטרות מוסריות? מי אנחנו שנתיימר לדעת מה חשב האלוהים? הרי התורה בעצמה מעידה כי לולי ניתנה תורה היינו למדים מוסר מן הטבע שמסביבנו, גזל מנמלה וכו'.

רגע
כי שרית

יש "קול פנימי" ויש "קול מהשמיים"?!

מישהו יודע כאן על ההבדלים?

לעוף
איך את מבינה, מדוע קבלנו תורה ומצוות?

.

לדעתי, רוב בני האדם נולדו עם חוש מוסרי פנימי. זהו דבר המולד מעצם האנושיות שבנו. מעטים מאוד נולדים כפסיכופטים. כל אדם נולד לתוך חברה. אדם שנולד ואין לו מי שיטפל בו מת תוך זמן קצר. לגבי ילדים שגודלו על ידי זאבים אני לא יודעת כלום, אני יודעת משהו על בני אדם שנולדו לתוך תרבות. כל תרבות מלמדת את בניה עקרונות מוסריים. ללא עקרונות מוסריים המקובלים על בני אותה התרבות כגון איסור רציחה או גניבה, אף חברת אנשים לא תוכל להתקיים. גם לחברת ליסטים יש כללים ויש אמצעים לאכוף אותם. היהדות והתורה היא רק פלח אחד (וגם הוא מפולג בתוכו... שני יהודים שלוש דעות...). האדם כאשר הוא גדל מבין שיש ענין להיות מוסרי כי זה חלק מלהיות אנושי. רוב בני האדם חשוב להם להיות בעיני אנשים אחרים וגם בעיני עצמם אנשים אנושיים ומוסריים, כערך בפני עצמו. מעטים הם סוטים או פסיכופטים.  אדם שיניחו אותו במדבר, האם ישאף וינסה להיות מוסרי או האם ישיל עול מוסריות מעליו ויהפוך כאחת החיות ללא חוש מוסרי? אני חושבת שקשה מאוד לשנות בני אדם. אדם שחי כאדם מוסרי בתוך חברה, ימשיך להיות מוסרי גם בד' אמותיו. אדם שלא גונב כי הוא מרגיש סלידה מכך לא יגנוב גם מחיה במדבר. אדם שלא מתעלל בחתולים כי הוא מרגיש סלידה מכך לא יתעלל גם בעכברים במדבר. אדם שהרגיל את עצמו להעריך את הטבע ולא לנהוג בבל תשחית גם באבן, אין כל סיבה כי במדבר יתחיל לפתע להבעיר צמחיה. אדם שהיה ווילדע חיה במשך חייו, יהיה ווילדע חיה בכל מקום. וסוף גנב לתליה.... כל אחד ורמת המוסריות שלו שעמה נולד וכפי שהוא פיתח אותה במשך חייו (ויש ויכוח פילוסופי גדול מאוד בין הדטרמיניסטים לאחרים אם הדבר אפשרי בכלל. גם הרמב"ם אמר כי לשנות מידה היא דבר קשה יותר מקריעת ים סוף). להגיד כי התורה גורמת לאדם להיות יותר מוסרי היא קביעה אקסיומית שאינה ניתנת להוכחה. או שמאמינים בזה או שלא. אם שואלים אותי, אז אני מסכימה כמובן שהתורה מחנכת למוסר כלשהו, מוסר אלוהי שלעיתים חופף ולעיתים סותר מוסר אנושי. אבל אם ישאלו אותי אם התורה מקנה כלים עדיפים על פני הכלים שמקנות תרבויות אחרות, בין אם כלים אלו כתובים ובין אם הם נרכשים בהתנהגות, על זה אני אענה כי זהו שקר קדוש. אנחנו אוהבים לטפוח על כתפינו, ולהרגיש שהנה אנחנו נבדלנו מכל העמים... והננו גוי קדוש, מוסרי יותר מעמי העולם בזכות תורתינו הקדושה. ואני אומרת לא כך. אנו ירשנו מאבותינו באופן תורשתי מידות מסויימות, אנחנו פיתחנו תורת מוסר, שאפשר לחלוק עליה או להסכים איתה, אבל עובדה אחת אי אפשר להכחיש זה שלא רבים לומדים אותה, ואלו שלומדים אותה לא כולם מפנימים אותה, ולא כולם מיישמים אותה. ה'בין אדם לחבירו' בקרב לומדי התורה, לכאורה היה צריך להיות בגדר אור לגויים, ולצערנו לא כך הדבר. הם לא יותר מוסריים ולא פחות מוסריים מגויים רומנים בכפר רומני נידח. ובמשך הדורות רבים מחו ומוחים על כך. אדרבא ואדרבא, מתלמידי חכמים מצפים להתנהגות מוסרית ללא רבב. (תלמידי רבי עקיבא על שום מה מתו? איפה השמיים בתורה?) אז להגיד שלתורה יש עדיפות על תורות מוסר אחרות זו יומרנות שיש עדיין להוכיחה.

תוקן על ידי ווטו1 ב- 21/12/2008 9:55:36