| נשלח ב-13/10/2003 15:34 |
|
| |
דין הנאה ופרנסה מלימוד תורה?
השאלה עלתה בראשי כששחרית הביאה את דברי ר'יהודה "כל שאינו מלמד בנו אומנות – מלמדו ליסטות. ליסטות ס"ד? אלא, כאילו מלמדו ליסטות.
הגמרא בברכות לה מביאה מחלוקת עקרונית בין ר' ישמעאל לר' שמעון בר יוחאי. ר' שמעון בר יוחאי אומר, שאם יטרח אדם על פרנסתו, " תורה מה תהא עליה?", לפיכך על האדם לעסוק בתורה, שהרי כתוב: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"
ר' ישמעאל אומר, שיש לשלב יחד לימוד תורה עם דרך ארץ (עבודה מפרנסת) ולכן אמרה התורה בפרשת והיה אם שמוע : "ואספת דגניך..." שתנהיג בהם מנהג דרך ארץ. במסקנת הגמרא אומר אביי: "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן" ונפסקה הלכה כר' ישמעאל. והוסיפה הגמרא את דברי רבא לתלמידים החכמים: " במטוטא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" – כלומר, רבא אומר לתלמידים: בימי הקציר ובימי דריכת הגתות והבדים לשעיית יין ושמן, לא תבואו ללמוד אלא תתעסקו בפרנסתכם, כדי שלא תהיו טרודים בפרנסתכם במשך כל השנה.
הגמרא בפסחים קיג. אומרת : "פשוט נבילתא בשוקא וקבל אגרא ולא תומא כהנא רבא אנא"
בבבא בתרא ק : "לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו, ואל יצטרך לבריות"
באבות: אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם וכך היה אומר הלל : ודאשתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה – נוטל חיו מן העולם"
הגמרא בנדרים לז דורשת על הפסוק : " ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציוני ה' ": מה אני בחינם אף אתם נמי בחינם – על פי גמרא זו פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פא,הז) שאסור ללמד תורה שבעל פה בשכר, אלא בחינם, כפי שמשה רבינו לימד את התורה שבע"פ חינם לישראל.
פירושו של הרמב"ם למאמרו של ר' צדוק אל תעשם עטרה..." שלא תחשוב את התורה כאמצעי לחיות בו ומי שיהנה בעולם הזה בכבוד התורה הריהו נוטל חייו מן העולם הבא"
הרמב"ם מתקיף בחריפות את אלה שמסיכלות גמורה קבעו שראוי וחובה היא לתמוך בתלמידי חכמים העוסקים בתורה ותורתם אומנותם, וזו טעות גמורה שכן לא נמצא בתורה דבר שיאמת זאת. ואין לתמיכה בפרנסת תלמידי חכמים כל יסוד בדברי חז"ל. בדברי חז"ל נמצא שהיו עניים, לא ביקשו ממון מבני אדם, ולא קיבצו נדבות למען הישיבות, דלא לראשי גלויות ודייניהם ולא למרביצי תורה. וחלילה לנו לחשוד בדורות ההם שהם לא היו גומלי חסד ונותני צדקת. שאילו החכמים היו פושטים ידם בודאי היו מקבלים ביד רחבה. אלא שלא רצו ליטול שכר עבור עיסוקם בתורה והיו מתפרנסים ממלאכתם, אם ברווח ואם בדוחק, והרמב"ם מביא את הלל הזקן היה חוטב עיצים והיה עני שבעניים, ולמד תורה מפי שמעיה ואבטליון והתפרנס מיגיע כפו בדוחק, ולא נטל מהציבור והגיע לגדלות התורה מאין כמותה עד שהיו לו תלמידים שנמשלו כמשה ואהרון.ואין ספק שאילו היה הלל מניח לאנשי דורו לתמוך בו ולפרנסו - לא היו מניחין לו לחטוב עיצים ולהתפרנס בדוחק
וכך הוא מאריך ומספר את סיפור העדפתם של חז"ל את המלאכה על לעשותה עטרה וקרדום לחפור בה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2003 19:44 |
|
| |
"רבן גמליאל בנו של רבי יהודי הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון. וכל תורה שאין עמה מלאכה – סופה בטלה וגוררת עוון. וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים לשם שמים. שזכות אבותם מסיעתם וצדקתם עומדת לעד. ואתם- מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם." אבות פ"ב/ב
"מפני שכל צד של עוון נעדר ממנו כעת: שמצד תורתו – הוא יודע ממה שעליו להיזהר: ומצד פרנסתו – אין לו צורך להשתמש בעורמה ותחבולות מרמה לפרנסת בני ביתו ולכלכלתם שהרי מלאכתו עמו" (המאירי)
"שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובדרך ארץ להתפרנס – אינו חומד ואינו גוזל ממון אחרים, לפי שאי אפשר בלי מזונות ו"אם אין קמח אין תורה" (רש"י)
"כי בהעדר המלאכה יצר לו, יגזול ויונה" (הרמב"ם) שכן אמרו שם "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות".(קידושין)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2003 08:37 |
|
| |
נישטאיך
נראה לי שבפירושו של הרמב"ם הסוד טמון בשורש המילה - ב. ט. ל
בטלן יכולה להתפרש כעצלות ובדרך כלל היא מילת גנאי, בעוד שאפשר לפרש אותה כביטול עצמך מפני התורה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2003 07:01 |
|
| |
תודתי לך נישטאיך.
תוקן על ידי - איקה - 16/10/2003 7:18:52
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2003 04:27 |
|
| |
לאיקה,
מבלי שנתבקשתי אני מנדב לך תשובת רמב"ם זו, משו"ת הרמב"ם (בלאו) סימן קכג.
שאלה בדבר הבאור של עשרה בטלנין (ומה שאמר) הירושלמי (מגילה פ"א ה"ו) בטילים ממלאכתן לבית הכנסת.
התשובה: ירצו בזה, שיהיו באותו מקום עשרה אנשים מוכנים לצרכי צבור וכאשר יהיה שם דבר מצוה או ענין מעניני הצבור יבטלו ממלאכתם ויבואו לבית הכנסת. ולכן אמרו עשרה בטלנין ממלאכתן ולא אמרו עשרה בטלנין שאין להם מלאכה...".
בעוד שלדעת כל הראשונים, עשרת הבטלנים היו מתפרנסים מכספי הציבור כדי שלא יעבדו, ("בטלים ממלאכה") הרי הרמב"ם מפרשם כעשרה מתנדבים, המפסיקים עבודתם, כדי לעסוק בצרכי ציבור ("בטלים ממלאכתם").
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:34 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:33 |
|
| |
איפה עוד אפשר לדבר? אותי יזמינו לכנסים כדי שאני אומר את הדברים הללו? לא. יזמינו את אשת העבריין שחזרה בתשובה ונשארה נאמנה לבעלה הרוצח הפסיכופט,והיא דוגמא ומופת שמטיפה לנשים גם אם הן סובלות מבעליהן בשום אופן לא להתגרש, אלא לאכול את החרא ולהגיד שזה טעים. במקום ללכת למשטרה לספר על מעלליו, היא מתפללת שיחזור בתשובה בעוד הוא ממשיך את חייו כרגיל, קרי : לעסוק בפשע ובשפיכות דמים.והיא נקראת צדיקה! ומכנים אותה ה"רבנית". היא מתפללת לה' שיציל אותו מהמשטרה ומעונש מאסר, במקום לנסות ולהציל אותו מאש הגיהנום.
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 17:04:37
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:23 |
|
| |
בהחלט. אבל אני לא יודע למי יש את הכח לשנות את המצב. גם פה בפורום רק מדברים, ואפילו את זה עושים רק ניקים חסרי פנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:22 |
|
| |
אזורי,
אפרש!
יש הבדל בתלות הבאה מחמת יחסי הגומלין בין בני אדם, לתלות הבאה ממתן לחם חסד.
תלות במעביד היא הדדית כי גם המעביד תלוי בעובד. גם כאשר קורה שאחד זקוק לשני יותר מהשניח לו [זבינא דרמי על אפיה - סחורה שרוצה להיפטר], הרי זה מחוקי השוק המשתנים ממצב המציאותי ולא מרצונו הטוב של השני.
הלוקח לחם חסד מזולתו [גם אם לזולת הנותן אינטרס של מצוה או אחר בנתינתו], הרי שהנותן הוא מטיבו ונוצרת מחויבות אובייקטיבית כלפיו וכמעשה דר' ישמעאל במסכת כתובות שהטבה קלושה העניקה לו תחושת מקבל שוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:19 |
|
| |
הנשים והילדים, זה כל הסיפור, הם משלמים את מלוא מחיר התרמית הגדולה של היהדות העכשוית. ואתה לא חושב שבמצב הקיים ניתנת לגיטימציה לבטלנים להתרבות? והמצב רק הולך ומחמיר? גם בשל השם הטוב שיצא לחרדים עד כדי כך ששינוי קיבלה 15 מנדטים!
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 16:24:41
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:17 |
|
| |
איקה,
הנשים הן סיפור בפני עצמו.
אני מאמין אלו שמאפשרות שבעליהן ימשיכו ללמוד גם אם אינם "נישטאיך", מקבלות שכר ע"כ בלי קשר למה שהבעל עושה בכולל, ובאמת יש אנשים שאם יצאו לשוק העבודה, האישיות שלהם תתדרדר מאוד.
הבעיה היא שיש נשים שנאלצות לעשות זאת בעל כורחן, רק בגלל שבעליהן הבטלנים לא מעוניינים לעבוד. זה חמור מאוד בעיני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 15:55 |
|
| |
אזורי, התבלבלת,
סטטיסטית אחוז אלה שלוקחים טובות הנאה בנוסף לשכר הוא גבוה בהרבה מאלה שמקבלים "שכר" על עבודתם נטו.
תראה למשל דרעי, הכוונות שלו היו טובות, הוא שיחק במשחק המקובל בעולם הפוליטיקה, הוא חשב שאם כולם עושים את זה, זה בסדר, אבל ריבונו של עולם בוחן כליות ולב, הוא משלם לפי מעלתו של אדם, כל כמה שהבן אדם עלה לאיגרא רמה, על טעות הכי קטנה ה' יוריד אותו לבירה עמיקתה , כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו.
אזורי, יש לי שאלה, האם מישהו יכול ללמוד בשבילך? מה פירוש להיות יהודי? להיות יהודי זה ללמוד תורה! ההסכם בין יששכר לזבולון היה בשעת מלחמה , זה לא היה סידור קבוע גם לימי שלום.אי אפשר להשליך את הדוגמא הזו אל ימינו, משום שהגיונית חייבת להיות רוטציה.
אולי אתה תלך ואני אלמד? סידור הוגן לא?
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 16:17:52
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 15:46 |
|
| |
כמעט כל הכותבים מבקרים את הצורה החדשה שהחברה החרדית מתקיימת- כסף עבור לימוד.
הביאו הרבה ציטוטים שלא להנות מתורה וכו'.
ועדיין לא הבנתי. למה לא?. כן, אני מזהה בעיה של ניוון חברתי של צמצום הדעת, אין פתיחות לדעות אחרות כתוצאה ממצב זה שכולם במסגרת אחידה ומצומצמת הנתונה למרות דעת "גדולים" בלבד.
אך אחרי שיש כזו מסגרת מה הבעיה לקחת כסף עבור הלימוד, בקיצור הביקורת היא על בניית חברה כזו שאיו לה מגווניות, אך מה החיסרון בלקיחת כסף?
וטו, כתבת "שעצם תלות האדם בזולתו מעוותת את נפשו ודרך חשיבתו". אם כנים דבריך מה ההבדל בין אם תלוי במעבידו או בראש הכולל שלו?
למה יצא קצפו של הרמב"ם דווקא על הנהנים מלימוד תורה.
האם הסכמי ישכר וזבולון, אינם משהו לגיטימי בתלמוד.
הרבה מן הביקורת שהובאה היא על המשתמש ב"תגא של תורה" היינו שמשתמש בתלמודו לצרכים אישיים, לא שלוקח כסף עבור לימוד אלא משתמש בה. אלו שני דברים חלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 14:59 |
|
| |
אה? ולכן היום הנשים הפכו למפרנסות? כדי שהבעלים שלהם יהיו אישיות של תורה?
כי לי נראה דווקא שרובן רוצות כתר תורה! עובדה שהן לא מתייאשות למרות שבתוך תוכן הן יודעות שאישיות כבר לא תצמח מהמציאה שיש להם בבית!
כמה נישטאיכים יש פה בפורום? אני בטוחה שהוא לומד כל היום! ולדעתי הוא נמנה בין המעטים, הנדירים, שאפשר שיהיו "מאוכלי המן",אותו, אבישי בן חיים לא יזכיר, אם יכתוב כתבה על דמויות הפורום, וזאת ההוכחה שהוא ראוי להיחשב "מאוכלי המן"
נישטאיך, סליחה, אני יודעת שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל כדי להצביע על האמת, הייתי חייבת לתת אותך כדוגמא.
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 15:26:50
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 14:39 |
|
| |
שחרית
עליהם אף אחד לא אומר שהם עושים תורתם קרדום לחפור בו.
איקה.
היום כל בעל כרם יודע שכל הרבנים הם גנבים.
ואביו של אלישע רצה שלבנו יהיה כתר של תורה, לא אישיות של תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:30 |
|
| |
ליהנות? ודאשתמש בתגא חלף.
|
|
|
|
|