נוצר דיון על התועלת או/ו הנזק למטרת היהדות מיצירת קבוצות "בתר-זרמיות" דהיינו שלא משתייכות לשום זרם ביהדות והליכותיו המסוימות, אלא ללימוד התורה בצורה פתוחה.
באשכול ההוא התנהל ויכוח עז בתחילתו למען ההגנה לבל תיפגע היהדות ונעים בסופו למען בדיקת האפשרות למען יטעמו יותר ויותר מאחינו מנועם התורה והמאור שבה.
בסופו התנהל הדיון באשכול ההוא בעיקר בין רודףשלום לביני על המשמעות האידיאולוגית של ה"בתר-זרמיות".
באשכול הנוכחי הכוונה לבדוק אפשרות יישום מעשי לניסיון כזה, דהיינו איך אמור מבצע כזה להתבצע למען תרוויח היהדות!
כהקדמה לפתיחת אשכול זה פתחתי אשכול אחר בו הבאתי מאמר על:
"עימות בין תרבויות החיקוי וההיגיון בהלכה",
מה השתנה בעניין הסיבה לקיום התורה כתוצאה ממצב זה או אחר של העם ?
הסיבה לקיום התורה היא כי משה אמת ותורתו אמת. יש לך סיבה אחרת ?
מהותית לא השתנה והשאלה עתיקה.
מה שמחדד אותה בדורנו זה:
א. החלשות האמונה אצל רבים במאורעות ש(אולי) נצרכים לקיום הדת.
ב. החלשות הנטייה הדתית בעולם, עד המאה ה19 החילוניות והאתאיזם היו במגננה והדתיות נראתה טבעית, במאה ה19 התחולל מאבק איתנים ביו הדת לחילוניות, בימינו אנשים דתיים (במערב) חיים בעולם שהוא חילוני בדרך כלל ושבו הדתיות נתפסת כיוצאת דופן ודורשת הסבר.
ג. (קשור ל-ב) עליית אידאולוגיות חלופיות שרובינו חשופים אליהם ושלאור חלקן אין משמעות לדת או אפילו לפעמים יש לה (או לחלק מציוויה) משמעות שלילית.
נשלח ב-28/4/2011 20:09
לירוחם, לגבי הצדוקים וכו' --- זה נכון שלפי האידיאולוגיה שלהם הם היו אמורים להיות יותר פאנאטים מהפרושים -- אבל בפועל זה לא היה ככה..
_________________
נשלח ב-28/4/2011 20:07
אישציפור כתב:
זה אכן מעניין, אם כי עלול להטעות וממילא גם להזיק, יותר בגלל הסאב טקסט מאשר בגלל הטקסט עצמו.
נו -- עם חששניקיות כזו לא נגיע רחוק..
_________________
נשלח ב-28/4/2011 19:57
בעלבעמיו כתב:
רדף כתבת:
על הרב ליאור ר' אברום אמר שהוא "כולו קודש חוץ מחוידש" (שהיה בצבא).
אמר את זה הרב צבי יהודה !!
אז אדרבא -- זו עוד יותר ראיה למה שאני אומר ---- שהרי כולם יודעים שר' אברום לא היה קוקניק או ציוייני במיוחד. אבל הרב צבי יהודה...
_________________
נשלח ב-28/4/2011 14:05
איש בזקנה יש הרבה צדדים חיובים בין היתר הידיעה איך היה רק לפני שלושים שנה ווחמישים שנה, אתה לא תאמין אבל הבדל של שמיים וארץ, אני לא מדבר על יחידים- אלא על הכלל הגדול. שמים וארץ, אין מה להכיר.
נשלח ב-28/4/2011 14:04
אישציפור כתב:
שותפי,
השאלה האמיתית שאתה ורוב הציבור הדתי-חרדי מפחדים לשאול , איזו סיבה באמת יש לקיים את התורה .
מבחינתכם זו הנחת העבודה וגם מבחינתי כמובן, אלא שבעיני השאלה הזו מאוד מתבקשת כיום, ולמעשה כבר הנביא מלאכי מתייחס אליה "יד אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה-בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת. טו וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם-נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ" בהפטרה שקראנו לפני פסח.
לא משנה כ"כ מה התשובה אבל הניסיון להתעלם מכך שיש שאלה והיא אמיתית ביסודה , גם אחרי ש80% מהעם לא שומר תורה ומצוות, היא טעות מעבר לכך שלענ"ד היא לוקה באטימות לא מבוטלת, מה שנקרא בלשון המקרא וחכמים "עורלת הלב", ומחיריה כבדים.
מה השתנה בעניין הסיבה לקיום התורה כתוצאה ממצב זה או אחר של העם ?
הסיבה לקיום התורה היא כי משה אמת ותורתו אמת. יש לך סיבה אחרת ?
אתה רוצה לדון על טקטיקות איך לפייס ולקרב את המתבלבלים, זו פרשה בפני עצמה, וזאת אחת ההשלכות של פורום זה.
אתה בודאי מבין שיש לי הבנה משלי (שותף סוד כידוע) בעניין המהלך הנדרש, אבל איך זה נוגע לעצם הסיבה לקיום התורה ?
נשלח ב-28/4/2011 13:54
שותפי, השאלה האמיתית שאתה ורוב הציבור הדתי-חרדי מפחדים לשאול , איזו סיבה באמת יש לקיים את התורה . מבחינתכם זו הנחת העבודה וגם מבחינתי כמובן, אלא שבעיני השאלה הזו מאוד מתבקשת כיום, ולמעשה כבר הנביא מלאכי מתייחס אליה "יד אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה-בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת. טו וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם-נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ" בהפטרה שקראנו לפני פסח. לא משנה כ"כ מה התשובה אבל הניסיון להתעלם מכך שיש שאלה והיא אמיתית ביסודה , גם אחרי ש80% מהעם לא שומר תורה ומצוות, היא טעות מעבר לכך שלענ"ד היא לוקה באטימות לא מבוטלת, מה שנקרא בלשון המקרא וחכמים "עורלת הלב", ומחיריה כבדים.
ירוחם, אתה צודק שמידע נפוץ היום מאוד, לגבי הבנה ודעת בעיקר בטקסטים בהם זה נחוץ במיוחד כמו מקורות התורה למינהן המצב היום לא משהו בכלל וכנראה גם לא ביחס לדורות קודמים (לפחות חלקם הלא מבוטל).
