האם הכנסת בסוף תהפוך להיות סנהדרין?

בעניינים דתייים, ובחלק מהמפלגות הדתיות גם ענייני חולין, ההצבעה בכנסת נעשית על-פי דעתם של רבנים המנהיגים את אותם מפלגות. אז אולי רבנים אלו יוכלו להחשב כסנהדרין למרות שהם לא האנשים היושבים בפועל בכנסת.
הסנהדרין היא כן גוף של נבחרי העם, על-פי הפסוק 'אחרי רבים להטות', ומכיוון שעם ישראל בוחר בהם, אז לעם ישראל יש סמכות לקבוע מי יכריע במחלוקות ההלכתיות.

זאב טורף, אמנם זה נשמע כבדיחה, וזה באמת מצחיק למדי אך זה יכול להיות פרדוקס די טוב...
חוץ מזה, כבר שמענו על אנשים שמשלמים להם כסף בשביל שיתקנו את המידות שלהם... רק מפליא שהמדינה היא לא זו שעושה זאת, כי זו יכלה להיות הזדמנות די טובה לביבוז כסף.


הי-הי-הי,
קוף מצוי.

הסנהדרין איננה אמורה להיות גוף נבחר, ולא לייצג את כל חלקי העם וכו'. היא אמור להיות גוף אליטיסטי של גדולי החכמה (חכמת התורה) והמידות.

וזה מזכיר לי את הסיפור הידוע על הרב מימון ובן-גוריון. שר הדתות הראשון של ישראל, הרב י"ל מימון, ביקש, כידוע, לחדש את הסנהדרין במדינת ישראל, ואף כתב על כך ספרון בשם 'חידוש הסנהדרין במדינתנו המתחדשת', ובו נימוקים בעד היוזמה. כשנדפס הספר, מסר הרב מימון עותק לבן-גוריון. ב"ג קרא וענה: "כל זה טוב ויפה, אבל על אנשי הסנהדרין נאמר כי הם צריכים כולם להיות "אנשי אמת, נושאי בצע"; איפה תשיג היום אנשים כאלה?".

ועל כך השיב הרב מימון ביידיש: "מיט געלט קען מען אלץ קריגן"... (עם כסף אפשר להשיג הכל...).



זאב טורף, גרררר...

אני חייב להודות, כי לאנשים "חכמים" כל כך, כמו שיש בכנסת אין סיכוי להגיע לרמה של סנהדרין. מה אני אגיד לכם? אצלנו ביער, הקופיאדה הייתה יותר נורמלית מהכנסת.


הי-הי-הי,
קוף מצוי.

תוקן על ידי - קוף_מצוי - 16/10/2003 13:15:28

קונילמל: אם כולם יהיו דתיים, אין סיכוי שהם יבטלו את סמכותה של הכנסת, מפני בעלי הכח בכנסת לא ירצו לוותר על העמדה שיש בידיהם. וגם אם יחליטו שהם מדירים את רגליהם מעניינים תורניים ומטילים את ההכרעות בעניין זה לידי בית דין תורני כלשהו, אזי הכנסת היא זו שתקים את הסנהדרין. יצטרכו לקבוע מי יהיה חבר באותו בית דין גדול, ודבר זה יקבע על-פי הכח היחסי שיהיה לסיעות השונות בכנסת.

אלי:
טוב כאן אנחנו נכנסיים לשאלת תפקידה של הסנהדרין. במקורותינו החילוק בין חקיקה לשפיטה אינו ברור כלל. נראה לי שעל-פי פשט הכתובים מערכת המשפט הינה מערכת הירארכית שבה עומד שופט גדול במקום אשר בחר ה', ותחתיו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. תפקיד השופטים הוא לשפוט את העם, ולא להורות תורה. אם כי למעשה, הם צריכים לתת פירוש פרקטי לחוקי התורה במציאות של ימינו. לעומתם יש את מוסד הכהונה והלווים שתפקידם להורות את העם תורה, ולשמור על המסורת. השופט שופט על-פי התורה שהכהנים מוסרים לו. לכן בפסוקים בדברים יז מדובר על שופט וכהן שאליהם באים כאשר ישנה ספק כלשהו. פסוקים רבים בתנ"ך מצביעים על כך שתפקיד הוראת התורה היתה של הלווים.
לעומת כל זאת, יש את מוסד 70 הזקנים שהוקם בימי משה. זקנים אלו הוגדרו כאנשים הלוקחים חלק בנטל של הנהגת העם, כמו כן, זקנים אלו קבלו רוח נבואה. בנוסף לזקנים אלו ישנם את זקני העיר.
משום כך , ניתן לראות דעות שונות ומגוונות בכתבי הראשונים והאחרונים בעניין זה. הר"ן כתב על כך רבות, ואולי ראוי לציין את טענתו שמצוות שמיעה בקול חכמים, אינו נלמד מהפסוקים של דברים יז האומרים 'ושמרת לעשות ככל אשר יורוך' אלא שהסיבה שאנו שומעים לחכמים, נובעת מהמצווה 'אחרי רבים להטות'. זאת מכיוון שכאשר אין מקדש ואין בית דין יושב במקום אשר בחר ה', אז פסוקים אלו אינם נוגעים אלינו כלל. מכיוון שרוב עם ישראל קיבל את המשנה והתלמוד, אלו המקורות היחידים שמחייבים אותנו בעת זו.
לעניות דעתי, רק גוף מעין סנהדרין יהיה מוסמך לקבוע כיצד באמת הנהגת העם והתורה צריכים להיות באמת על-פי התורה, ולכן עד שנגיע למצב האידיאלי לדעתי יש לשאוף למצב פחות אידיאלי אבל שגם הוא נראה רחוק מאד, והוא ליצור גוף שיכריע כיצד יש לקיים כל מצוות, ומה היא דרך התורה. גוף כזה צריך לייצג את רוב העם, וצריך להיות בעל סמכות לכפות את החלטותיו. משום כך, רק הכנסת , או שנאמר מדינת ישראל יכולים להגיע ביום מן הימים למצב זה.