שמחה תורה - מדוע דווקא היום?

[יעקב,

אני מתכוונת שזה מה שאני מרגישה וחושבת כלפי הקביעה החכמה הזו.
אין לי שום ספק שבשיקולי ההתאמה של ההפטרות לפרשות היו מעורבים גם שיקולים של אסתטיקה, רגישות ספרותית, חינוך והנחלה ערכית ואפילו (רח"ל!) שיקולים של רגשות הציבור. למה האופציה הזו זה כ"כ פוגעת בך?
האם "להראות סמיכות הנביאים או כדומה" (שזו הסיבה שאתה נתת) נראה לך לוגי/הגיוני/רציונלי יותר, מאשר ההתייחסות החינוכית-ערכית לרגשות הציבור, שאני הצגתי? ומאין הודאות הגמורה שהשיקולים הנ"ל לא היו בין שיקולי הקובעים את ההפטרה הספציפית?
תמהתני.

תוקן על ידי - אמשלום - 16/10/2006 15:11:01

דוקא לשבועות יש המון תוכן, לא לשכוח שבחג השבועות היו הכי הרבה קרבנות מכל הימים בבית המקדש.
לעומת זאת לשמיני עצרת באמת אין שום מצוה, ובמיוחד שהוא מגיע אחרי סוכות העמוס במצוות.
הבעיה היא, ששמחת תורה התחיל כנראה אחרי חורבן הבית, ואז שבועות ושמיני עצרת שוים, חוץ מזה שהוא סמוך מדאי לסוכות.

אמשלום

את מתכוונת אולי שזה מה שאת מרגישה בקריאה זאת. זה ודאי לא מה שחשב מי שהנהיג את זה. אין צורך לייחס את הנפתולים הפסיכולוגיים האישיים לאישים אחרים...

(לא התכוונתי לפגוע. אבל לא יכולתי להתאפק כבר)

יעקב
יש גם בתי כנסת בשביל להרבות קידושים מוסיפים גם חתם מפטיר
מצווה גוררת מצווה -שיבוש גורר שיבוש. ועוד היד נטויה.

_________________

מודה ועוזב

[יעקב,

נראה לי, שהקריאה ביהושע באה כדי לרכך את ה"אכזבה" הקיימת בסיום התורה - המסע התורני מן הבריאה, דרך תולדות המשפחה העברית, אל יצירת העם ההולך במדבר אל הארץ, לא מסתיים בשיא, אלא דוקא בעצב גדול על מות משה ואי-כניסתו אל הארץ. מיד אח"כ מתחילים שוב מההתחלה. זה "סיפור שאינו נגמר", ועם כל הקסם והמסר החשוב הנמצא בכך, דומני שיש לאנשים צורך גם בסוג של "המשך", סוג של "הצלחה", של "סוף טוב", של הגעה אל המיוחל...
לענ"ד, ההפטרה מיהושע היא הקו הלינארי הסותר את מעגליות הקריאה השנתית בתורה, ומאפשר לה (ולרגשותינו) מעין מוצא.]

עוד שאלה

כידוע שהמנהג המקורי של שמח"ת הינו מבבל, שם קראו סיימו את התורה ביו"ט שני של שמ"ע, וכנראה שהוא המנהג המובא בגמ' מגילה שקורין ביו"ט שני וזאת הברכה. מאוחר יותר שינו את ההפטרה, כמ"ש בתוס' שם, ובמקום לקרוא בויעמוד שלמה קראו בויהי אחרי מות משה, כנראה להראות את סמיכות הנביאים או כדומה. אבל מאיפה צץ המנהג להוציא ס"ת נוסף ולקרוא לעולה נוסף בבראשית? ובפרט לשיטת הראשונים שסוברים שרק בשבת מותר להוסיף עולים אבל ביו"ט אסור?

ירוחם

וחתם בראשית???

מאיר ובעל.
השאלה היתה מה  ומאיפה בא המילה המשמעותית של חתן תורה.
זה הרי מזכיר את חתונתו של שבתאי צבי עם התורה. דבר שעורר סערה גדולה בעם ישראל וזכה לתגובות חריפות ביותר, מצד כל גדולי הדור ולאחריה.מאיפה זה צץ שהאחרון העולה הופך פתאום לחתן
לחתנו של התורה. מכריזים עליו כחתן קוראים כאילו תנאים, הכרזה על היותו חתן, עושים לו חופה ,רוקדים לפניו כאילו כיצד מרקדים. ועוד דברים משונים ומוזרים.
 אבל אתם כדרככם בקודש מדלגים על כל המיכשולים שאתם נתקלים בהם ועונים לא לענין השאלה.
 או אולי גם רבותיכם לא אמרו לכם.     את האמת על מנהג משונה זה. חלילה- זה קצת יערר את מנהג אבותנו בידנו
.  אבל אני הולך רכיל ומגלה סוד אגלה לכם סוד כמוס זה.
מנהג קדמון היה  שהעולה אחרון בשמחת תורה היו קוראים לו יעמוד חתם התורה= חותם התורה. לא כולם שמעו היטב ובעקר היושבים בשורות האחרונות. ולאחר שחזרו לבתיהם ולעירותיהם הם ידעו, כי לאחרון בשמחת תורה קוראים חתן התורה. וכך זה הפך למנהג יפה
המעיד כאלף עדים על מנהג אבותנו בידנו

בעל

מכיר את הסוגיא ואת שיטותיה, אלא שאיני סבור שצריך לחפש מקור לכבוד שנפל בחלקו של המסיים, נכון שיש גם מקורות אך מקורותיהם של המקורות הוא בהרגשה הפשוטה הזו ואם לא היו מקורות היה אפשר ליצור אותם. מאיר