| נשלח ב-18/10/2003 19:48 |
 |
| |
עת ללדת ועת לאמץ - משמעות פו"ר
אם כי דומני שכמעט אין אדם שיוכל [ולכאורה גם לא ראוי] להגיע לדרגת תחושת קרבה לילד מאומץ כמו לילד מולד, טען אדם שהתווכחתי עמו שכיום שאין עניין של מילוי העולם ושאדם מוליד מסיבות אנוכיות ביותר, רגשיות אישיות וחברתיות, שיותר היה מן הראוי לקחת [לכה"פ אחר הלידה הראשונה] ילדים הגדלים באיכות חיים גרועה ולאמצם שיגדלו באיכות חיים משופרת מכל הבחינות.
גישה מעניינת - מה דעתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2008 09:59 |
|
| |
גדולים הם האנשים המשלבים בין השניים
יולדים את ילדיהם וכשאין אפשרות (ואף כשיש)
מאמצים ילדים ותורמים בכך לא רק לילדים האלה
אלא גם לחינוך ילדיהם
מסתמא מדובר באנשים מיוחדים
שהאהבה אצלם לא נמדדת ביולוגית!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2008 09:29 |
|
| |
אימוץ אינו הגדרה הלכתית או רגשית אלא משפטית.
ההגדרה ההלכתית היא "המגדל".
ישנה מחלוקת בין הדרישה והט"ז (בשו"ע יו"ד סימן רמ"ב, אם בכל מקום שנאמר "כאילו", דומה המוקש למקיש, מחלוקת זו הובאה בחכמת שלמה על גליון השו"ע, (אבן העזר סימן א' סעיף א), לגבי מי שגידל יתום בתוך ביתו אם קיים מצוות פרו ורבו, שהרי אמרו חז"ל (מגילה דף יג עמוד א, סנהדרין דף יט עמוד ב): "המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/11/2008 9:28:00
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2008 07:48 |
|
| |
לאור ההקפצה עברתי על מה שנכתב כאן וראיתי שבסוף העמוד הקודם כתבתי [לפני יותר מחמש שנים] שמצות כיבוד או"א היא לביולוגיים [יוצרי תנאי החיים מיסודם] ולא למאמצים. אך בינתיים בלימוד חוזר של המצוה למדתי לדייק מהקשר המצוה בעשרת הדברות שסביר לראות שדיבר הכתוב בהווה על כיבוד הסמכות המגדלת והמחנכת ואיה"נ שה"ה במאמצים. [דומני שכבר כתבתי את זה באיזה אשכול ואולי למלינק לינק.]
בעיקר נושא האשכול הוקפץ בסמוך אשכול השייך לעניין [שכנראה לפי התאריך ולפי הניק שכתב כאן למעלה הוא נפתח כהמשך לאשכול הנוכחי]:
מדוע אנשים יולדים ילדים? (צרה_צרורה)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=672800
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2008 02:15 |
|
| |
יש לי כמה דברים להעיר בנושא (לא מתוך ניסיון).
עצם זה שהילד גדל בתוך האם, ויוצא ממנה, יוצר עבורה היקשרות אל התינוק והתייחסות אליו כאל חלק ממנה ממש.
הדבר הזה תורם לנטילת אחריות על חיי התינוק, לפחות בשלבים הראשונים, והוא מהווה קשר עמוק יותר אל הילד.
באימוץ ילד יש כמה בעיות:
-מידת המסירות כלפי התינוק.
-אישיות התינוק עצמו מושפעת מחוויות הטרום ילדות (לדעתי ההשפעה היא גדולה)
בהקשר הזה אני חושב שמלאכת התיקון גדולה יותר מאשר מלאכת הבנייה מחדש.
וכמובן- תפיסת הילד את זהותו ושייכותו.
בהקשר הזה אני חושב שרק אנשים שחושבים שהאדם אינו קורבן של הגנים שלו יכולים לאמץ ילד.
ז"א אנשים שחושבים שלאדם יש יכולת בחירה אמיתית.
כל השאר, לדעתי לא כדאי שיאמצו ילד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 22:57 |
|
| |
להעיר,
משאלתך עלה לי רעיון נאה [בדרך מליצה] שלערב הרי לא נאמר לזרוע כמו בבוקר, אלא לפעול עם הידים והיינו אימוץ! 
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2003 20:10 |
|
| |
אז מה בסוף החלטנו לעשות עם "לערב אל תנח ידך"?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 22:50 |
|
| |
נכבדי,
לא
(לא הבנת)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 18:46 |
|
| |
גבירותיי
אם הבנתיכן, אזי גם אם תעדיפו עקרונית את רעיון האימוץ אלא שלא תהיו מוכנות לזה נפשית, תעדיפו את הדרך הקלה מאשר לעבוד על הכנה נפשית!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 19/10/2003 18:48:44
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 13:49 |
|
| |
הלינק שלי עבר בשלום?! ואללה...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 12:59 |
|
| |
חבצלת,
"בכל התחומים" - הכוונה לקחת בחשבון את שהערת, גם כן!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 11:42 |
|
| |
באותו העניין: האם ילד מאומץ, שאין לו כל קשר ביולוגי עם אותו אדם שאימצו - יש עליו מצוות כיבוד אב ואם? חוץ ממצות הכרת הטוב, וכבוד רבו, האם חלה עליו המצווה מדאורייתא של כיבוד אב ואם?
הי-הי-הי,
קוף מצוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 11:38 |
|
| |
אפרופו אימוץ ילדים. הנה לכם קישורית לאתר ובו הצעות לריטואלים ולטקסים שונים הקשורים במעגל החיים וכיוב'.
יש שם גם טקסים המיועדים לאימוץ ילד/ה, כמו גם ריטואלים שמיועדים להיעשות אחרי הפלה, אחרי פרידה, בעת יציאה מהארון ועוד ועוד. הנהו:
http://www.ritualwell.org/index.html
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 07:44 |
|
| |
מוישה גרויס,
מדינות המערב, המזרח, או מה שלא תרצה, לא כל כך צפופות - יש להם הרבה שטח=יש להם הרבה אנשים. זה הכל!
תעשה חישוב, ותגיע למסקנה, שסין צפופה בערך כמו בלגיה, או הולנד, ואילו ישראל יותר צפופה מכולם.
על פי דעתי, העולם מתחלק יפה מאוד בקשר לחלוקת האנשים בין המדינות (באסיה).
סליחה שהעברתי את הנושא.
הי-הי-הי,
קוף מצוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2003 00:30 |
|
| |
מעבר לנושא של האהבה, שיש חוששים שתהיה פחותה, לילד מאומץ (אני מסכימה עם חברתי שחרית בעניין זה לחלוטין, וסבורה גם שמי שחושב שיתקשה לאהוב ילד מאומץ כאת שלו, מוטב שלא ישקול אימוץ כלל), אם לחזור לראש האשכול ולנושא כפי שהועלה ע"י ווטו, נכתב שם על אימוץ ילדים על מנת לחלצם מנסיבותיהם, על מנת "שיגדלו באיכות חיים משופרת מכל הבחינות".
מהי "איכות חיים משופרת מכל הבחינות" זו? האם עדיף לחיות בבית בו הוריך המאמצים אינם אוהבים אותך ללא סיייג, ומצפים ממך לאסירות תודה מסויימת (שהרי אימצו אותך על מנת לאפשר לך איכות חיים משופרת), אך בתנאים חומריים, ואפשר גם אינטלקטואליים, משופרים, מאשר לגדול בבית דל, אך אוהב ותומך? האם הוגן להעביר תינוקות, כפי שנעשה הרבה היום, מארצם, מולדתם ושורשיהם, לגדלם בסביבה שלא תאפשר להם חזרה לצור מחצבתם, עקירתם ממורשתם התרבותית והרוחנית, רק מאחר שדרך החיים של ההורים המאמצים נראית, בעינינו הבורגניות, טובה יותר? מי שמנו?
זוהי שאלה שקשה ליישבה, הפנים רבות לכאן ולכאן, יש להזהר בפסיקה, שבהחלט יכולה להשמע מתנשאת, על מהי "איכות חיים משופרת" המספיקה כסיבה לאימוץ.
|
|
|
|
|
